פסקי דין על נדב עיבל | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

54641-08/10 תאק     05/04/2011




תאק 54641-08/10 נדב עיבל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ








בית משפט השלום בחיפה


תא"ק 54641-08-10
בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' עיבל




בקשה מס'
2

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

מבקש
נדב עיבל
ע"י ב"כ עוה"ד מ. חוטבא


נגד

משיב
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ע. אטיאס


החלטה



בפני
י בקשת רשות להתגונן בפני
תביעת המשיב נגד המבקש בגין חוב בחשבונו.

רוב החוב נובע מהלוואה, שנטל המבקש ביום 24/12/08, ולא עמד בתשלומיה כסדרם.

סכום החוב בגין יתרת ההלוואה, הפיגורים וחשבון העו"ש עמד, נכון למועד הגשת התביעה, על הסך 37,735 ₪.

המבקש התגונן בטענה אחת בלבד, לפיה הבנק לא שלח לו מכתב בדואר רשום, ולא איפשר לו להסדיר את החוב לאחר בירורו, טרם הפנייה לבית המשפט.

המבקש לא הכחיש קבלת ההלוואה, ולא את העובדה שלא שילם אותה כסדרה.

טענותיו בעניין החוב היו כלליות, סתמיות ולא מפורטות כנדרש בסדר דין מקוצר, ובמילותיו: "אני מצהיר שמבדיקת רואה חשבון מטעמי הגיע למסקנה שאני לא חייב את סכום החוב של מעל 37,000 ₪ כנטען ע"י המשיב" (סעיף 6 לתצהיר המבקש).

על אף שהדיון, שקבעתי בבקשה, נדחה מספר פעמים, ולמרות החלטתי לפיה ב"כ המשיב תמסור לחברה את דפי החשבון מאז קבלת ההלוואה ועד הגשת התביעה, וכך נעשה, לא טרח המבקש לתקן את התצהיר ולפרטו.

בדיון העלה ב"כ המבקש מספר טענות עובדתיות חדשות, שזכרן לא בא בתצהיר, אך למען הבהרת העובדות ביקשתי הוכחה לטענה המהותית כי המבקש "שילם את מלוא ההלוואה בסך 35,000 ₪" (פרוטוקול, עמ' 1, שורה 22) וב"כ המשיב הודיעה כי לאחר הגשת התביעה מסר המבקש 10 שיקים ע"ס 3,500 ₪ כל אחד לזמני פרעון עוקבים מיום 2/11/10, מתוכם נפרעו עד כה חמישה, בסך 17,500 ₪ (תגובת ב"כ המשיב מיום 29/3/11). המבקש הודיע כי נפרעו 6 מתוך 4 השיקים (תגובת ב"כ המבקש מהיום). מובן כי התגובה השניה היא המעודכנת.

דיון
טענת המבקש לעניין גובה החוב אינה מתקבלת. הטענה נטענה כאמור באופן סתמי, תוך הפנייה לחוות דעת, שלא הוגשה. לא ניתן לטעון כי נמנע מהמבקש להתגונן כדבעי, לאחר שהמסמכים נמסרו לו עוד ביום 15/11/10, והוא נמנע מתיקון הבקשה. ממילא אין בטענה לחוסר מסמכים ממש, שכן כבר בתצהיר, שהוגש לפני קבלת המסמכים הצהיר המבקש כי לפי חוות דעת רואה חשבון אין הוא חייב את הסכום.

"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף בלי לפרט סכומים, חשבונות מסמכים ונסיבות איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה שמינית עמ' 155.

לעניין חוות דעת חשבונאית נקבע במפורש כי הגשת חוות דעת מקצועית, אף כנספח לתצהיר המבקש אינה מספקת, שכן לא ניתן לחקור את המומחה נגדית (ע"א 215/89 אוירול נ' הבינלאומי, דינים-עליון כ"א 357). מקל וחומר במקרה דנן, אשר המבקש לא צירף חוות דעת ולא כל שכן תצהיר רואה החשבון, אף לא מסר מהו החוב שרואה החשבון אישר, ונותרה טענתו כללית וסתמית, באופן שאינו מאפשר קבלתה כטענת הגנה.

הטענה אותה יש לברר, ובגינה תינתן למבקש רשות להתגונן על הסכומים שמעבר לסכום התביעה, הינה האם פעל הבנק כראוי, בתום לב ובסבירות, עת הגיש את התביעה. המבקש לא נחקר על תצהירו, ולא נסתרה טענת המבקש כי לא קיבל מכתב התראה טרם הגשת התביעה.

אמנם בדף החשבון מופיעים שלושה חיובים בגין מכתבי דרישה: שניים של הבנק ואחד של עורך הדין. לכתב התביעה צורף גם העתק מכתב ב"כ המשיב מיום 17/6/10, אך ב"כ המשיב אישר כי לא מצא את האסמכתא על משלוחו בדואר רשום (תגובת המשיב מיום 15/11/10).
אין מקום לקבל את העתק המכתב או את הרישום בדף החשבון כי הוא נשלח בדואר רשום כ"רשומה מוסדית" כאמור בסימן ה' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אלא על המגיש להוכיח את התקיימות הדרישות לצורך הכרה במסמך ככזה. "אם הועלתה התנגדות לקבילותה יהא על בעל הדין שמגיש את הרשומה להוכיח את התקיימות התנאים לקבילותה של הרשומה המוסדית. כפי שנראה להלן, ייעשה הדבר, על פי רוב, באמצעות תצהיר, כאשר נשמרת זכותו של בעל הדין מגיש הראייה להראות, כי נתקימו כל תנאי הקבילות המצטברים המתחייבים ברשומה מוסדית. ההוכחה צריכה להיות מפורשת ואין די בהנחה, כי במוסד מסוגו של המוסד עורך הרשומה מתקיימים תנאי הקבילות" נ. קוזלובסקי, "המחשב וההליך המשפטי ראיות אלקטרוניות וסדרי דין" (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2000), עמ' 232-233. וההפנייה שם לבר"ע (מחוזי ב"ש) 5139/96 בנק מסד נ' עו"ד יעקב: "במקרה שלפנינו, לא הוכח, מפי מנהל המבקש, או בדרך אחרת, כי נתקיימו שלושת תנאי הקבילות המצטברים. אפילו ניתן היה לראות בעדותו הכתובה של מנהל הבנק ובעדותו שבעל פה משום התייחסות מעט לאמיתות תוכן הרשומות אין בהן רמז לגבי אמצעי ההגנה שננקטו להבטחה מפני שיבוש בנתון הממוחשב ולגבי הרגולאריות של רישום בו זמני של האירועים נשוא הרשומה. ההנחה כי תנאים אלה מתקיימים, מטבע הדברים, בכל מוסד בנקאי, צריכה גם הוכחה מפורשת". מקום שלא עומד מגיש הראייה בנטל ההוכחה המוטל עליו, תידחה הראיה כבלתי קבילה שכן "סעיף 36 מטיל נטל על הצד העותר להגיש רשומה מוסדית כראייה. אם צד זה אינו עומד בנטל אין לו להלין אלא על עצמו" ת"א (מחוזי ב"ש) 1124/97 לה בגט נ' עזריאל חיים, תקדין-מחוזי 98(1), 6044. ראה גם ח"א (ירושלים) 8002/02 המפקח על הבנקים נ' הבנק הבינלאומי, לא פורסם, (מופיע בנבו).

על כן אני קובעת כי בשלב זה לא נסתרה טענת המבקש כי לא קיבל כל התראה לפני הגשת התביעה.

אין חולק כי החובה לשלוח מכתב התראה כלולה בחובת תום הלב של המשיב. חובה זו כלולה בחובה להפעיל זכויות משפטיות בתום לב ולהקטין את נזקי התובע כמו גם את נזקי הנתבע, שהוא אינטרס משותף של המבקש והמשיב. כאמור בתגובת המשיב, עם קבלת כתב התביעה מסר המבקש פריסת תשלומים לכיסוי חלק ניכר מהחוב. דבר זה יכול להעיד כי לו היה המבקש מקבל את המכתב היה מסדיר את החוב ללא דיון, אף כי הטענה נחלשת לאור העובדה שהמבקש ידע אודות הפיגורים בהלוואה זמן רב, ואף כאשר שילם לא שילם את מלוא החוב ולא בתשלום אחד, אך אין לשלול בשלב זה את העובדה שהמשיב היה חסר נכונות להגיע עם המבקש להסדר מטעמים לא ענייניים, כנטען. אני מוצאת לנכון לתת למבקש רשות להתגונן בפני
החובה לשלם את הוצאות המשפט ושכ"ט עוה"ד בקשר עם הגשת כתב התביעה, אם ישלם את ההפרש שבין הסכום 35,000 ₪ לסכום התביעה, ויגיש לי אסמכתא על התשלום תוך 30 יום, וכן יפרע את השיקים הנותרים.

אין בהחלטה זו קביעה כי התשלום הנ"ל מהווה סילוק החוב, שכן אין להתעלם מהעובדה שהמבקש פרס חוב בלתי מוכחש לשנה נוספת, ללא הסכמת המשיב.

הצדדים מופנים להשגת הסכם ענייני וסופי שיחסוך קיום דיון בשאלת הוצאות המשפט בלבד, אשר גם הוא יהיה בוודאי כרוך בפסיקת הוצאות בסופו, ולפי תוצאתו.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"א, 5 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 54641-08/10 נדב עיבל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/04/2011)