פסקי דין על י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ | פסקי דין על אייל נתן פייטלוביץ | פסקי דין על לורט פייטלוביץ |

3395-09/09 א     13/02/2011




א 3395-09/09 י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ נ' אייל נתן פייטלוביץ, לורט פייטלוביץ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



ת"א 3395-09-09
י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ
נ' פייטלוביץ ואח'




בפני

כב' השופטת עפרה אטיאס


תובעת

י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ
, ח.פ. 511608226


נגד


נתבעים

1. אייל נתן פייטלוביץ
, ת.ז. 023824352
2. לורט פייטלוביץ
, ת.ז. 024511156




פסק דין

תביעה כספית ע"ס כולל של 189,607 ₪ בגין פיצוי יומי בשל איחור בתשלום תמורת מכר דירה שרכשו הנתבעים מהתובעת, ובגין פיצוי מוסכם בשל הפרה יסודית של הסכם מכר הדירה.
הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה

פסק דין
על דרך הפשרה.
רקע עובדתי

:

1.
התובעת, חברה העוסקת בעסקי קבלנות ויזמות בתחום הנדל"ן, מכרה לנתבעים דירת מגורים, על פי הסכם מכר דירה והנספח לו מיום 5.7.06, בגבעת טל בקרית אתא. (להלן: "הדירה").
2.
בנספח להסכם המכר נקבע לוח תשלומים שיבוצעו על ידי הנתבעים כדלקמן:

"א. סך של 148,000 ₪ כולל מ.ע.מ ישולם במעמד חתימת ההסכם.

ב. סך של 250,000 ₪ כולל מ.ע.מ ישולם עד ל- 6 חודשים מיום קבלת היתר הבניה

ג. סך של 250,000 ₪ כולל מ.ע.מ ישולם עד ל- 10 חודשים מיום קבלת היתר הבניה.

ד. סך של 250,000 ₪ כולל מ.ע.מ ישולם עד ל- 15 חודשים מיום קבלת היתר הבניה.

ה. סך של 93,416 ₪ כולל מ.ע.מ ישולם לא יאוחר מיום מסירת החזקה בדירה." (סעיף 7 לנספח להסכם המכר).

3.
ביום 21.8.06 שלח מנכ"ל התובעת, אינג' יואב זיו, מכתב לנתבעים המפרט את "תאריכי התשלום המעודכנים בהתאם לחוזה הרכישה:
תשלום 2 עד לתאריך 17.02.07.
תשלום 3 עד לתאריך 17.06.07.
תשלום 4 עד לתאריך 17.11.07.
תשלום אחרון במסירת החזקה, התאריך הצפוי 05.04.2008 – בכפוף לשאר תנאי ההסכם."

4.
ביום 13.2.07 שלחו הנתבעים מכתב למנכ"ל התובעת, בו הם "מבקשים לדחות את התשלום הקרוב 17.2.07 למועד שבו נמכור את דירתנו ונעדכנכם במועד התשלום."
5.
בו-ביום שלחה התובעת מכתב לנתבעים, לפיו היא מאשרת להם "בשלב זה דחיה של חודש עד 17.3.07. בכפוף להסכם למעט שהאיחור לא יהווה הפרה של ההסכם. נא להתארגן
עם הלוואת גישור במידה ולא תמכר הישנה".
6.
ביום 18.3.07 שלחו הנתבעים מכתב למנכ"ל התובעת, בו ביקשו, בהמשך לשיחה טלפונית מיום 6.3.07, "לדחות את התשלום לתקופה של חודשיים (60 יום) בתקווה שדירתינו תימכר. במידה ודירתינו תימכר לפני מועד התשלום, נגיע להסדר תשלום".
7.
ביום 19.3.07 שלח מנכ"ל התובעת מכתב לנתבעים, לפיו:

"ברצוני לתקן את הרשום במכתבכם הנ"ל כדלקמן:
לאור הקשיים בהם נתקלתם במכירת דירתכם הישנה הסכמתי, בשיחתי הטלפונית עם לורט, לדחיית תשלום נוספת לתקופה של חודש ימים בלבד. הסכמה זו ניתנה בתנאי שתתארגנו בינתיים לפתור את בעייתכם באמצעות הלוואת גישור.
הסכמתי הנ"ל ניתנה לפנים משורת הדין והינה כפופה לכל תנאי וההסכם בנוגע לפיגורים בתשלומים מלבד הסכמתי כאמור כי פיגור זה לא יהווה הפרה של ההסכם".

8.
ביום 17.5.07 שלחו הנתבעים מכתב למנכ"ל התובעת, לפיו הם "מבקשים לדחות את התשלום בחודש נוסף, כלומר לתאריך 17.06.2007. אנו רוצים לקוות שדירתינו תמכר בזמן הקרוב."
9.
בו-ביום השיב מנכ"ל התובעת לנתבעים לאמור:

"אנו מצטערים על הקשיים שיש לכם במכירת דירתכם הישנה, נמשיך לעזור לכם בתנאים כדלקמן:
1. נאשר לכם את בקשתכם לדחייה נוספת מבלי שדחייה זו תהווה הפרה יסודית של ההסכם במידה ותשלחו לנו בתוך 10 ימים מסמכים המעידים על כך שאתם מתארגנים ללקיחת הלוואת גישור אותה תיקחו לא יאוחר מיום 17.06.07 (במידה ולא תמכרו את דירתכם הישנה עד אז).
2. כל הסכמה שלנו לדחייה אינה מבטלת את חובתכם לתשלום ריבית וכד' על הפיגור שהרי אנו לא בנק למשכנתאות ודחיית התשלום שלכם גורמת לנו לתשלומי ריבית על הסכומים שלא שולמו על ידכם. ...".

10.
ביום 21.10.07 שלח מנכ"ל התובעת מכתב לנתבעים, לפיו:

"1. נכון לתאריך 17.06.07 הייתם אמורים לשלם לנו סכום של 648,000 ₪ (קרן בלבד) ושילמתם רק 560,000 ₪.
2.
יתרת חובכם לתשלום (קרן בלבד) הינה 88,000 ₪. סכום (שלפחות אותו) שהינכם מתבקשים שוב לשלם מיידית.
3.
ברצוננו להזכירכם כי ביום 17.11.07 יש לכם תשלום נוסף בסך 250,000 ₪.
4.
במידה וצפויים לכם קשיים בתשלום הבא (עקב פיגורים בתשלומים של רוכש דירתכם הישנה) נא להיערך בהתאם לרבות הלוואת גישור ע"מ שלא ייווצר מצב בו שוב אנו צריכים "לשאת בנטל" של הצרות שיש לכם עם רוכש דירתכם הישנה."

11.
ביום 17.12.07 שלח מנהל פרויקט הבניה מכתב לנתבעים, לפיו אם לא יורכבו המדרגות בדירת הנתבעים (אשר הנתבעים הודיעו כי אספקתן והרכבתן הן באחריותם) עד ליום 1.1.08, יידחה מועד מסירת הדירה בכשלושה חודשים.
12.
ביום 12.6.08 נמסרו לנתבעים הנחיות לקראת מסירת החזקה בדירה, ונערך פרוטוקול סיור מקדים בדירה לפני מסירת חזקה.
13.
ביום 23.6.08 שלח מנכ"ל התובעת מכתב רשום לנתבעים בנושא "מסירת חזקה בדירה", לפיו נתקבל טופס 4 לדירה, וניתן למסור לנתבעים את החזקה בדירה בכפוף להנחיות לעיל שנמסרו לנתבעים ביום 12.6.08. ביום 24.6.08 נמסרו מפתחות הדירה לידי הנתבעים.
14.
ביום 8.7.09 שלח מנכ"ל התובעת מכתב לנתבעים, לפיו הם טרם הגיעו לחתום על המסמכים הנדרשים לצורך רישום הדירה על שמם בטאבו, ולכן לא ניתן להחזיר לבנק את הערבויות הבנקאיות שהפקידו הנתבעים אצל ב"כ התובעת. בנוסף, התבקשו הנתבעים לתאם מועד לסיור נציג מטעם התובעת בדירתם על מנת לבדוק האם יש לבצע תיקונים בדירה, ואם כן, לרשמם ולקבוע מועד לתיקונם.
15.
משהמכתב לעיל לא נענה על ידי הנתבעים, שלח מנכ"ל התובעת ביום 19.7.09 מכתב רשום לנתבעים בנושא "יתרת חובכם בגין דירתכם בכתובת הנ"ל". במכתב נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים:

"כעבור יותר משנה מיום מסירת החזקה בדירתכם אנו מקווים שהקשיים הכלכליים שהיו לכם חלפו ומצבכם כיום תקין כך שתוכלו לשלם את חובותיכם.
לא התננו בזמנו את מסירת החזקה בדירה בתשלום מלוא חובותיכם עקב מצוקת הדיור אליה נקלעתם ועקב הקשיים הכלכליים בהם הייתם אולם בחלוף זמן כה רב וכשאינכם מגיעים לתשלום החוב מיוזמתכם הננו לפנות אליכם כדלקמן:
הסכמנו בזמנו כי האיחורים הרבים בתשלומים, לא יחייבו אותכם בפיצוי המוסכם בגין הפרה יסודית של ההסכם אלא רק בתשלום הפיצוי (ריבית) בגין האיחורים. הסכמה זאת היתה בתנאי כי תערכו ללקיחת הלוואת גישור עד למכירת דירתכם הישנה.
לצערי לא עמדתם בתנאים אלו, לא לקחתם הלוואת גישור כפי שהבטחתם ואף גרוע מכך חלק מהכספים שקבלתם לבסוף מרוכשי דירתכם הישנה ניצלתם להזמנת תוספות ושינויים פרטיים במקום לשלם לנו את חובותיכם.
...
לאור האמור הננו לפרט בזאת את יתרת חובכם כדלקמן:
1. פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של ההסכם בסך 10% ........... סה"כ 99,141 ₪.
2. תשלום פיצוי (ריבית) בגין איחורים בתשלומים ..................... סה"כ 86,200 ₪.
* רצ"ב טבלת חישוב ימי האיחור.
3. תשלום 10$ ליום לכל ערבות שלא הוחזרה לבנק בזמן .............. סה"כ 9,800 ₪.
סה"כ חובכם לפני ריבית והצמדה הינו ......................... סה"כ 192,000 ₪

."
16.


בהמשך למכתב זה הוגשה התביעה שבפני
י ביום 3.9.2009.
17.
בין הצדדים מתנהלת תביעה מקבילה בבית המשפט השלום בחיפה שבה תבעו הנתבעים את התובעת בגין ליקויי בנייה [ת.א. (שלום חי') 6404-02-10 שטיגליץ ואח' נ' י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ
(להלן: "התיק המקביל")].
18.
שמעתי את ראיות הצדדים בישיבה שהתקיימה ביום 4.10.10. לקראת סיום שמיעת חקירתה הנגדית של הנתבעת 2, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שבו הסמיכוני הצדדים ליתן בתיק זה

פסק דין
על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), לאחר הגשת סיכומים בכתב, כאשר הסכום שייפסק לא יעלה בכל מקרה על סך של 40,000 ₪, כאשר בעניין ההוצאות ושכר הטרחה, יטענו הצדדים, ובית המשפט יפסוק לפי שיקול דעתו. עוד הוסכם כי הסכום שייפסק, אם ייפסק, יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ממועד מתן פסק הדין ועד למועד בו יינתן פסק הדין בתיק המקביל בעניין ליקויי הבניה, וממועד מתן פסק הדין בתיק המקביל, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כמו כן, הוסכם כי פסק הדין שיינתן בתיק זה, לא ניתן יהיה לאכיפה לפני מתן פסק הדין בתיק המקביל.
טענות הצדדים

:

איחורי הנתבעים בתשלומים לתובעת

:

19.
התובעת טוענת
כי הנתבעים איחרו בביצוע שלושה תשלומים של תמורת המכר, איחור של 397 יום במצטבר, תוך שהם כופים על התובעת מועדי תשלום מאוחרים ללא הסכמתה, בהתאם לפירוט הבא:

א.
איחור של 162 יום בביצוע התשלום השני: התובעת טוענת כי על פי לוח התשלומים שסוכם בין הצדדים בעת חתימת הסכם המכר, ושנשלח לנתבעים בדואר רשום, היה על הנתבעים לשלם את התשלום השני עד 6 חודשים מיום קבלת היתר הבניה שאין חולק, לטענתה, כי התקבל ביום 17.8.06, היינו: היה על הנתבעים לשלם התשלום השני עד ליום 17.2.07. התובעת טוענת כי נענתה לבקשות הנתבעים, והסכימה לשלוש דחיות של מועד התשלום השני, תוך שהיא מציינת במכתביה כי הסכמתה מותנית בכך שהנתבעים יתארגנו ויקבלו הלוואת גישור, וכי חלק מהדחיות להן הסכימה, לא יהוו הפרה יסודית של ההסכם. לטענת התובעת, הנתבעים השלימו בפועל את התשלום רק ביום 29.7.07 מבלי שהשיגו הלוואת גישור.
ב.
איחור של 148 יום בביצוע התשלום השלישי ביום 15.11.07, במקום ביום 17.6.07 (המועד בו היה צריך להתבצע התשלום השלישי בהתאם ללוח התשלומים - 10 חודשים מיום קבלת היתר הבניה).
ג.
איחור של 87 יום בביצוע התשלום הרביעי ששולם ביום 18.6.08, במקום ביום 17.11.07 (המועד בו היה צריך להתבצע התשלום הרביעי בהתאם ללוח התשלומים - 15 חודשים מיום קבלת היתר הבניה).

20.
התובעת הדגישה כי ציינה במכתביה לנתבעים כי אין לראות בהסכמתה ויתור על זכותה לחייב בתשלום בגין פיגורים עבור כל יום איחור בביצוע תשלום, וכי דחיית התשלום הינה בכפוף לשאר תנאי החוזה, ביניהם תנאים בדבר חיוב בגין פיגור בתשלומים. לטענתה, בהסכם המכר נאמר במפורש כי לא יהיה תוקף לכל שינוי ו/או ויתור הנוגע לתנאיו, אלא אם נערך בכתב.
21.
הנתבעים טוענים
כי שילמו לתובעת את מלוא התמורה המוסכמת כתנאי לקבלת מפתח, תוך שנתיים מיום חתימת הסכם המכר, ולאחר הליך של גמר חשבון ובדיקה שערכה התובעת, קיבלו מפתח לדירה והחזר ע"ס של 1,519 ₪ עקב יתרת זכות שעמדה להם. התובעים צירפו לסיכומיהם טבלה המפרטת את התשלומים ששילמו לנתבעים ואת מועדי התשלומים, כאשר, לטענתם, החלוקה הפנימית של התשלומים הייתה חלוקה שונה מן המוסכם בהסכם המכר, אך התובעת הסכימה לשנות את חלוקת התשלומים ומועדיהם, בהתחשב בקשיים שאליהם נקלעו הנתבעים במכירת דירתם הישנה בשל מלחמת לבנון השנייה.

מסירת הדירה לנתבעים ורישום הדירה על שמם בלשכת רישום המקרקעין – האם מהווה ויתור על ריבית הפיגורים

?

22.
התובעת טוענת
כי לפנים משורת הדין, ובשל התחשבותה במצוקתם הכלכלית של הנתבעים עובר למסירת הדירה, לא עיכבה את מסירת הדירה על אף העיכוב בביצוע התשלומים על ידי הנתבעים, ועל אף שנותרו חייבים בדמי הפיגורים ובפיצוי המוסכם בגין ההפרה לאחר ששילמו את מחיר הדירה. לטענתה, בעצם מסירת הדירה לנתבעים ורישום הזכויות בדירה בטאבו ע"ש הנתבעים, לא ויתרה התובעת, ולא הביעה כל כוונה לוותר, על זכויותיה הכספיות כלפי הנתבעים.

23.
התובעת מוסיפה וטוענת כי היה לה אינטרס כלכלי למסור לנתבעים את הדירה הואיל ובקשה לקבל הערבויות חוק המכר בחזרה לידיה, ומשום שהייתה מעוניינת להשתחרר מחובת תשלום הארנונה ותשלומים לספקים שונים בגין הדירה. לטענת מנהל התובעת, הנתבעת 2 הגיעה למשרדו כשילדיה על זרועותיה, והתחננה כי מסירת החזקה תעשה במועד, שאם לא כן ייוותרו הנתבעים וילדיהם ללא קורת גג. נטען כי התובעת בחרה להמתין עד אשר הנתבעים יתמקמו בדירה וירווח להם כלכלית על מנת להסדיר את חובם בגין האיחורים בתשלומים.
24.
הנתבעים טוענים
כי הסתמכו על התנהגות התובעת ביום מסירת הדירה, אשר לא רק מסרה להם מפתח לאחר גמר חשבון, אלא אף החזירה להם סכום כספי במסגרת התחשבנות זו, התנהגות העולה בקנה אחד עם המסקנה כי התובעת אינה דורשת מן הנתבעים כספים בגין איחורים בתשלומים אשר היו בהסכמתה, וכי דרישות קודמות של התובעת, ככל שהיו, נזנחו על ידה במועד גמר החשבון. הנתבעים טענו כי הבינו והסתמכו על כך שעניין ההתחשבנות בינם לבין התובעת - גמור וסגור. נטען כי מכך שדרישת התובעת לתשלום פיצוי בגין פיגורים כלשהי לא באה לידי ביטוי במועד גמר החשבון, אלא רק כעבור שנה וחצי לאחר שפנו אליה הנתבעים בדרישות לבצע תיקונים, ניתן להבין שהתובעת ויתרה על תשלום הפיצויים בגין האיחור בתשלום.

25.
עוד טוענים הנתבעים כי הואיל והתובעת הינה חברה קבלנית, ותיקה ומסודרת העובדת על פי מנגנון מסודר לקבלת מפתח ומסירת הדירה, היה עליהם לעמוד בתנאי המנגנון ולפרוע את השיק האחרון לתשלום, אחרת לא היו מקבלים מפתח. עוד נטען כי לא סביר שקבלן ייתן לדיירים ארכה לשלם כספים, שאינה מוגבלת בזמן.
26.
התובעת טוענת בסיכומי התשובה מטעמה
כי הנתבעים עושים שימוש בהתחשבותה במצבם הכלכלי כאשר מסרה להם את הדירה מבלי להתנות את המסירה בתשלום מיידי של חובות הפיגורים, כנשק כנגדה וכהוכחה לכך שוויתרה על חובם כלפיה. כן נטען כי אין ללמוד מכך שהתובעת לא מיהרה להודיע על ביטול הסכם המכר מחמת הפרתו, על ויתור מצידה ביחס לזכויותיה החוזיות. עוד טענה התובעת כי אין זה סביר שמחד, טוענים הנתבעים כי קיבלו ארכה לתשלום ללא הגבלת זמן, ומאידך, טוענים כי לא ייתכן שהתובעת העניקה להם ארכה לתשלום.

27.
הנתבעים טוענים
כי תביעת התובעת הוגשה על מנת להוות משקל-נגד לדרישת הנתבעים כי התובעת תתקן ליקויי בניה שנתגלו בדירתם ועל מנת להרתיע את יתר שכני הנתבעים מלדרוש ביצוע תיקונים ומלהגיש תביעה נגד התובעת, שכן התובעת הגישה תביעתה 18 חודשים לאחר שהנתבעים קיבלו חזקה בדירה, ולאחר שהדירה נרשמה על-שמם בטאבו.

28.
התובעת טוענת
כי פניות הנתבעים אליה לתיקון ליקויים בדירה, נענו מיידית ובוצעו במלואן עד לחודש 12/08. לטענתה, רק לאחר שקיבלו הנתבעים מן התובעת דרישת תשלום בגין פיגורים בתשלומים שנשלחה ביום 19.7.09, הזמינו הנתבעים מהנדס לביתם בחודש 8/09, אשר נתבקש לאתר ליקויי בניה על מנת שתוגש על ידם תביעה שתשמש משקל-נגד לתביעה זו.

29.
מכל מקום, טוענת התובעת כי עומדת לה זכות להגיש תביעה נגד הנתבעים בעקבות תביעה מצידם בגין ליקויי בניה. ואין נפקות לשאלה האם התביעה הכספית שבפני
י נולדה כתגובה לתביעה בתיק המקביל או שהינה מנותקת ממנה, והתובעת לא ויתרה על זכויותיה בהודעה בכתב כמתחייב מהוראות החוזה.
תוצאות האיחורים בתשלום

:

30.
התובעת טוענת
כי לפי סעיף 16.ב. להסכם המכר, הנתבעים הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית הואיל ואיחרו איחור העולה על 15 יום, ואף איחרו בביצוע של יותר משני תשלומים, ולכן התובעת זכאית לפיצוי בסך של 50$ לכל יום איחור בתשלומים שהיה על הנתבעים לשלם לה בעבור מכר הדירה, בהתאם לסעיף 16.ג. להסכם המכר, ובסך של 79,400 ₪; וכן לפיצוי מוסכם בסך של 10% ממחיר הדירה בגין הפרה יסודית של ההסכם, לפי סעיף 16.ה. להסכם המכר, ובסך של 99,141 ₪, ובסה"כ 189,607 ₪ (משוערך ליום הגשת התביעה – 3.9.09).

31.
התובעת טוענת כי הסכם המכר אינו חוזה אחיד, ותנאיו אינם מקפחים. לטענתה, פיצוי בסך של 50$ ליום אינו מופרז או דרקוני, ומהווה שמירה על ערך הכסף בהתחשב בריבית הבנקאית. כך, גם הפיצוי בסך של 10% בעבור הפרה יסודית, הינו פיצוי סביר, הולם ומקובל, ואינו סותר את הפיצוי בגין איחור יומי. לטענתה, נשאה הן בריביות בנקאיות בגין הסכומים שהנתבעים פיגרו בתשלומיהם, והן בהוצאות המימון של הדירה, והשקיעה משאבים מרובים וזמן עבודה בניסיונות חוזרים ונשנים לגבות מהנתבעים את התשלומים שבפיגור. בנוסף לכך, השתבש כל תזרים המזומנים שלה.
32.
כמו כן, נטען כי אין להשוות את סכום הפיצוי לשיעור הריבית הבנקאית, ואין להחיל על הפיצוי בגין איחור בתשלום את חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993 לעניין שיעור הריבית משום שאין מדובר בהלוואה, אלא בתשלום תמורת מכר דירה. התובעת טוענת כי גם אילו היה ניתן להתייחס לאשראי שניתן לנתבעים כאל "מעין הלוואה", הוראות החוק הנ"ל אינן חלות על מי שנתן הלוואה "שלא דרך עיסוק" לפי סעיף 15(1) לחוק זה. לטענת התובעת, בתי המשפט התערבו בחוזי הלוואה בהם שיעור הריבית היה גבוה במיוחד, רק במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות.
33.
התובעת חוזרת וטוענת כי אמנם הסכימה לגבי חלק מדחיות התשלום כי לא תהווינה הפרה יסודית, אך התנתה הסכמתה בכך שהנתבעים יפעלו מיידית לקבלת הלוואת גישור, ומשלא פעלו כן הנתבעים, הסכמת התובעת לדחייה לא נכנסה לתוקפה, וכל האיחורים בתשלומים היוו למעשה הפרות יסודיות חוזרות ונשנות של הסכם המכר.
34.
התובעת טוענת כי הואיל והצדדים קבעו במפורש בהסכם כי הפיצוי בגין הפרה יסודית של ההסכם הינו מצטבר, ונוסף לפיצוי בגין איחור בתשלום, יש בכך הסכמה לסעדים מצטברים, אף אם יש בכך משום התניה על הוראת סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
35.
הנתבעים טענו
כי אין מקום לדרישה כפולה של פיצויים. לטענתם, הסעיפים בהסכם המכר לעניין הפיצוי בגין איחור בתשלום והפיצוי המוסכם עקב הפרה יסודית, הינם תנאים מקפחים בחוזה אחיד.

36.
לעניין הפיצוי בגין איחור בתשלום, טענו הנתבעים כי סך של 50$ ליום לכאורה אינו נראה גבוה, אך לאחר חישוב, מתקבל ערך של 28%, המהווה ריבית הנהוגה בשוק האפור, ריבית עושקת הנוגדת את תקנת הציבור. הנתבעים טוענים כי התובעת הטעתה אותם בכך שהסתירה מהם נתון זה בעת חתימת הסכם המכר. נטען כי לו היו הנתבעים יודעים כי התובעת תעשוק אותם, היו דורשים לשנות פריט זה בהסכם המכר, לכן היה על התובעת מלכתחילה להוכיח את ימי האיחור ולערוך חשבון מתאים כולל הצגת שערי דולר וחישוב ריבית. הנתבעים טענו כי "שמירה על ערך הכסף" כטענת התובעת, משמעותה ריבית אפס והצמדה בלבד. עוד נטען כי הבסיס לחישובי ריבית הוא יום הוצאת היתר הבניה שהיה מועד עתידי בלתי ידוע בעת חתימת הסכם המכר, ואין זה ראוי לחייב הנתבעים בפיגור המתייחס לתאריך בלתי מסוים.
37.
באשר לפיצוי המוסכם, טענו הנתבעים כי חישובו צריך להיות צמוד לדולר, והתובעת לא הציגה תחשיב לפי שערוך לדולר.
הכרעה

:

38.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, ובכל החומר שצורף לתיק, לרבות תצהירי הצדדים על נספחיהם, והתרשמתי מן העדויות שנשמעו בפני
י, וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם, לרבות סיכומי התשובה מטעם התובעת, ולאור הסמכות שניתנה לי ליתן

פסק דין
על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 23,700 ₪. סכום זה כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
39.
הסכום שנפסק צמוד למדד המחירים לצרכן ממועד מתן

פסק דין
זה ועד למועד בו יינתן פסק הדין בתיק המקביל, וממועד זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בהתאם למוסכם בין הצדדים,

פסק דין
זה אינו ניתן לאכיפה לפני מתן פסק הדין בתיק המקביל.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום

.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

.
ניתן היום, ט'
אדר א תשע"א, 13 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 3395-09/09 י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ נ' אייל נתן פייטלוביץ, לורט פייטלוביץ (פורסם ב-ֽ 13/02/2011)