פסקי דין על עמיקם מזרחי

10410-03/11 מת     15/03/2011




מת 10410-03/11 מדינת ישראל נ' עמיקם מזרחי




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בראשון לציון

מ"ת 10410-03-11
מדינת ישראל
נ' מזרחי(עציר)



15 מרץ 2011



10401-03-11

בפני
כב' השופטת שרית זמיר


המאשימה
מדינת ישראל


נגד

הנאשמים
עמיקם מזרחי
(עציר)

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת עו"ד אביעד כ"ץ
ועוה"ד עירית גלר
המשיב הובא באמצעות ליווי/שב"ס
ב"כ המשיב עו"ד רוית גור
מטעם הסנגוריה הציבורית



<#5#>
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הסגת גבול פלילית וגניבה, כך שבתאריך 05/03/11 סמוך לשעה 00:09 נכנס לתוך שטח מחסן חברת חשמל, וגנב מהמקום כבלי נחושת השייכים לחברת החשמל.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

ב"כ המשיב חלקה על קיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע למיוחס למשיב ומיקדה טיעוניה בשתיים. ראשית טענה כי קיימת בעיתיות בשאלת הזיהוי של המשיב כמי שביצע את העבירה, שכן מדיסק מצלמות האבטחה (שלדבריה לא הועבר לעיונה) על-פי דו"ח צפיה שנערך עולה כי לא ניתן לזהות את פניו של החשוד אשר נצפה בתוך רחבת המחסן, נוטל גלילים של כבלים.
לדבריה הזיהוי של החשוד נסמך על תיאור פרטי הלבוש שמתעדות מצלמות האבטחה אשר לטענת השוטרים תואם את לבושו של החשוד שניתפס בסמוך למקום הגניבה. ואולם ב"כ המשיב טוענת כי הלבוש אינו זהה, שכן מתיאור לבושו של החשוד כפי שנתפס במצלמות האבטחה עולה כי מדובר במי שלבוש בג'ינס בצבע תכלת וקפוצ'ון כהה, בעוד שהמשיב נתפס כשהוא לבוש בג'ינס בצבע תכלת אך בקפוצ'ון כהה בצבע אפור עם פסים לבנים.
ב"כ המשיב טוענת כי קיים הבדל מהותי, בכל הנוגע לפרטי הקפוצ'ון אותו לבש המשיב עובר למעצרו והתאמתו לאותו קפוצ'ון כהה שנצפה במצלמות.
עוד טוענת ב"כ המשיב כי המשיב לא נתפס כשהוא בא במגע עם אותם כבלים גנובים, אלא נצפה כשהוא עומד ליד אותה עגלת סופר ואין בדבר כדי לקשור אותו לגניבה עצמה. שכן לא ניתן לשלול את האפשרות שעבר במקרה ליד אותה עגלה שם הונחו כבלים.
שנית טוענת ב"כ המשיב כי לא בוצעה כל פעולת זיהוי על מנת לקשור את הכבלים שנתפסו בעגלה לכבלים שנגנבו באותו ערב מחברת החשמל.
בנסיבות הללו טוענת ב"כ המשיב כי לא קיימות ראיות לכאורה ומבקשת להורות על שחרורו של המשיב בלא כל תנאי.

ב"כ המבקשת טוענת לקיומן של ראיות לכאורה. באשר לזיהויו של המשיב טוענת כי תיאור החשוד כפי שעולה ממצלמות האבטחה, תואם את תיאור לבושו של המשיב עובר למעצרו וכי מאחר ומדובר בשעת לילה מאוחרת, לא ברור האם מצלמות האבטחה יכולות לתעד ולקלוט את פרטי "הקשקושים" המופיעים על גבי הקפוצ'ון אותו לבש המשיב.
ב"כ המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיב נתפס בסמיכות זמנים בסמוך למקום הגניבה שכשהוא עומד ליד אותה עגלת סופר שבתוכה הונחו הכבלים הגנובים.
לדבריה, מכלול הנסיבות הללו, לצד העובדה כי ידיו של המשיב היו מלוכלכות ובבדיקת פרופרינט נמצאה תגובה חיובית, כמו גם שקרי הנאשם והפרכת האליבי אותו מסר, מגבשים ראיות לכאורה כנדרש בשלב זה.
אשר לטענה כי כבלי המתכת לא זוהו, טוענת ב"כ המבקשת כי מצפיה בדיסק, ניתן ללמוד כי אותם כבלים שנגנבו הם אותם כבלים שנתפסו בתוך העגלה.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בחומר החקירה שנאסף, באתי לכלל מסקנה כי קיים כרסום מהותי בחומר הראיות המצוי בידי התביעה הבא לידי ביטוי במס' היבטים.

נכונה אני לקבל טענת המבקשת כי אכן פרטי הלבוש בהם נתפס המשיב עובר למעצרו, זהים באופן שדי בו לשלב זה לפרטי הלבוש של החשוד שנצפה במצלמות האבטחה.
עדין אין די בכך על מנת לקשור את המשיב באופן ברור לגניבת הכבלים ואפרט.
ראשית המשיב לא נתפס כשהוא מחזיק בכבלים אלא נתפס כשהוא עומד ליד אותה עגלת סופר. בשום שלב לא מתואר מגע ישיר עם אותה עגלת סופר ובה הכבלים.
שנית וחשוב מכך, לא נעשתה פעולת זיהוי הכרחית על מנת לקשור את הכבלים שנתפסו באותה עגלה, לכבלים שנגנבו באותו ערב. מדובר בפעולה מתבקשת והכרחית ולא ניתן לסמוך בענין זה ולבקש מבית המשפט לקבוע על סמך צפיה בדיסק כי מדובר באותם כבלים ממש, אלא היה מקום כי בעלי הרכוש שנגנב הם שיזהו את הרכוש כאותו רכוש שנגנב באותו לילה ממש.
בית המשפט אינו הבעלים של הרכוש, אינו מכיר את הסימנים המוטבעים על הרכוש, ובוודאי שלא ניתן לצפות ממנו כי מצפיה בדיסק יגיע לכלל מסקנה כי מדובר באותו רכוש ממש. בהקשר זה יאמר כי גם אם מצפיה ניתן ללמוד כי מדובר בכבלים שנחזים להראות אותו דבר, עדין לא ניתן לשלול את האפשרות כי באותה עגלה הונחו כבלים שנגנבו מחברת החשמל בארוע אחר. מה גם שנציג חברת החשמל מתאר גניבות קודמות של כבלים, בעדותו במשטרה.
על המבקשת החובה להוכיח את כל העובדות המופיעות בכתב האישום ובעת הזו חסרה חוליה משמעותית באופן שהמבקשת לא יכולה להציג ראיה כי הכבלים שנתפסו בעגלה הם אותם כבלים שנגנבו באותו ערב.

אכן מעל ראשו של המשיב מרחפת עננה כבדה ועולים חשדות כבדים כי הוא אכן מעורב במיוחס לו, וזאת בשים לב למכלול הראיות שנאספו בדמות ידיו המלוכלכות, וגרסתו השקרית.
יחד עם זאת ונוכח הכרסום הראייתי, הרי שאין די
בראיות שנאספו על מנת להביא למעצרו מאחורי סורג ובריח.

סבורני כי ענינו של המשיב שבפני
, מעלה חשש למסוכנות ממשית, לבטחון רכושו של הציבור וזאת בהתחשב בעברו הפלילי המכביד, כמו גם בעובדה כי ביצע לכאורה את המיוחס לו בזמן שמאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו.
יחד עם זאת לעולם עצמתה של עילת המעצר תלויה בעצמת הראיות וככל שהתשתית הראייתית רופפת יותר, חובה על בית המשפט לשקול את מידת הפגיעה הראויה בחירותו של הנאשם.

כששוקלת אני את מכלול הנסיבות, באה אני לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על שחרורו של המשיב.

יחד עם זאת איני מקבלת טענת ב"כ המשיב כי יש להורות על שחרורו ללא תנאי. אמנם קיים כרסום בראיות אך לא ניתן לקבוע כי לא קימות ראיות לכאורה.

אשר על כן ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לענין אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

א.
המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בבית הוריו, בכתובת רח' אנילביץ' מספר 26 דירה 5 בעיר ראשון לציון.

ב.
המשיב ישהה במקום מעצר הבית משך 24 שעות ביממה.
מובהר למשיב כי נאסר עליו לצאת מפתח מקום מעצר הבית מסיבה כלשהי, למעט לדיונים שיתקיימו בעניינו בבית המשפט על פי זימון כדין.

ג.
תחתם ערבות עצמית בסך 10,000 ₪.

ד.
תחתם ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪.

ה.
הפקדה במזומן בסך 1,500 ₪.

לא יעמוד המשיב בתנאי מן התנאים שנקבעו ייעצר עד החלטה אחרת, ויובא לתזכורת ערבויות ביום 17/03/11 בשעה 08:30, בפני
.

יפר המשיב תנאי מהתנאים שנקבעו, ייעצר ויובא בפני
שופט.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט'
אדר ב תשע"א, 15/03/2011 במעמד הנוכחים.


שרית זמיר
, שופטת

הוקלד על ידי: אפרת אלבכר







מת בית משפט שלום 10410-03/11 מדינת ישראל נ' עמיקם מזרחי (פורסם ב-ֽ 15/03/2011)