פסקי דין על עיריית ירושלים | פסקי דין על דמירי אברהים | פסקי דין על דמירי | פסקי דין על אלווקאף אלאסלאמיה |

708660/06 תאמ     01/02/2011




תאמ 708660/06 עיריית ירושלים נ' דמירי אברהים, דמירי, אלווקאף אלאסלאמיה








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 708660-06
עיריית ירושלים
נ' דמירי
ואח'






בפני

כב' הרשם
אורי פוני


התובעת:

עיריית ירושלים


נגד


הנתבעים:

1.
דמירי
אברהים
2.
דמירי

3.
אלווקאף אלאסלאמיה



החלטה


1.
התובעת הגישה תביעה כספית במסגרת הליך של סדר דין מקוצר לחיוב הנתבעים בתשלום חוב ארנונה בסך של 11,650 ₪ המתייחס לשנים 2000-2005.

2.
על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן שהגישה התובעת, נטען כי הנתבעים החזיקו או מחזיקים בנכס המצוי בירושלים כמפורט בסעיף 2 לכתב התביעה.
הנכס נשוא כתב התביעה הינה חנות אשר הנתבעת מס' 3 הינה הבעלים.

3.
לגבי הנתבעים 1-2, הסכים ב"כ התובע, לאור טענותיו, ליתן לו רשות להגן.

4.
הנתבעת מס' 3 (להלן הווקף) הגיש בקשה ובה העתירות הבאות: מחיקת כותרת ולחילופין בקשה לרשות להגן.
בסעיף 3 העלה הווקף טענה נוספת, היא טענת התיישנות.
הבקשה נתמכת בתצהירו של מר נאסר אלדין ג'אלב, המשמש כמנהל הלשכה המשפטית בווקף.
בתצהירו פירט המצהיר שרשרת של השכרת החנות לשוכרים שונים החל משנת 1968. השוכר
האחרון מבחינתו הינו אחד בשם אסחאק עאבדין.
לאור פירוט השוכרים שהחזיקו בנכס, טוען הווקף כי הוא אינו בעלים
ואינו משתמש בנכס.

5.
המצהיר, במסגרת חקירתו הנגדית, העיד כי הווקף לא מתערב במה שקורה בחנות וגם אינו מפקח מי מחזיק. על פי המקובל אצל הווקף כל שוכר אמור ללכת לעירייה ולרשום את הארנונה על שמו.

6.
לאור האמור בסעיף 5 לעיל, נסתרת טענת הווקף כי הוא אינו בעליו של הנכס. מתוך חקירתו עולה כי הוא זה אשר היה משכיר את החנות לאנשים שונים. מכוח פעולת ההשכרה ניתן ללמוד כי הוא בעל הנכס.

7.
הווקף אמנם טען כי התביעה התיישנה, אולם פרט לאמירה סתמית זו לא פורטה הטענה ולא הונחה תשתית עובדתית להוכחתה ודי בכך על מנת לדחות טענה זו.

8.
על פי הוראת סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות, מוטל על בעל הנכס שהעביר את החזקה בו לאחר למסור הודעה בכתב על שינוי המחזיקים. בעל ו/או מחזיק שאינו מוסר הודעה כזו, רשאית התובעת לראות בו כמי שחייב בארנונה.
הווקף אינו טוען כי מסר הודעה בכתב לתובעת כל אימת שהחנות הושכרה לצד ג'. מחדל זה פועל לרעתה וכאמור עליה מוטל החוב.
ההסדרים הנעשים עם השוכרים השונים שעל פיהם הם אלה שפונים לתובעת ומסדירים את רישום הנכס על שמם לצורך לתשלום הארנונה אינו תחליף למסירת החובה החוקית המוסדרת בסעיף 325 לפקודת העיריות.
ההסדרים הנ"ל תקפים ביחסים שבינו לבין כל אחד מהשוכרים ובוודאי שאינם מחייבים את התובעת שאינה צד להם.

9.
לאור האמור לעיל, אין בפי הווקף כל טענת הגנה כנגד התביעה.

10 .
לאור האמור לעיל, אני קובע כדלקמן:
א.
הבקשה לרשות להגן כנגד הנתבעים 1 +2 מתקבלת.
לאור סכומה תדון התובענה בסדר דין מהיר.

לפיכך על הצדדים לנהוג כדלקמן:

1.
התובעת תגיש השלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, לרבות תצהיר ערוך לפי טופס 17א לתקנות האמורות, בתוך 30 יום עם העתק ישירות לנתבעים.
כמו כן, תפרע התובעת את הפרשי האגרה החלים עליה על פי דין בתוך פרק הזמן האמור.
היה ולא תבצע התובעת את האמור לעיל, בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, תמחק תביעתה.

2.
הנתבעים יגישו השלמת מסמכים ותצהיר מטעמם בהתאם להוראות התקנה האמורה, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת, עם העתק ישירות לנתבעים.

ב.
הבקשה לרשות להגן מטעם הנתבע מס' 3 נדחית.

הנתבע מס' 3 יישא בהוצאות ההליך סך של 1,500 ₪ .

ניתן בזאת

פסק דין
לטובת התובעת כנגד הנתבע מס' 4 על פי כתב התביעה.

ב"כ התובעת ימציא

פסק דין
לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.




ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"א, 01 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הנתבע מס' 3 ולב"כ התובעת.








תאמ בית משפט שלום 708660/06 עיריית ירושלים נ' דמירי אברהים, דמירי, אלווקאף אלאסלאמיה (פורסם ב-ֽ 01/02/2011)