פסקי דין על מוסא אבו נסרה | פסקי דין על מגדל חב' לביטוח בע"מ

1151/04 א     04/04/2011




א 1151/04 מוסא אבו נסרה נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בעכו



ת"א 1151-04
אבו נסרה נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ




בפני
:
כב' השופט
זיאד סלאח


התובע:

מוסא אבו נסרה
ע"י ב"כ עוה"ד רני גורלי ואח'


נגד

הנתבעת:
מגדל חב' לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עמוס ניר ואח'




פסק דין



התובענה, ראיותיה וטיעוניה:

1.
תובענת נזקי גוף בגין תאונת דרכים, מיום 29/11/00, שהינה גם תאונת עבודה, שהוגשה לפי חוק הפלת"ד. להלן: "התאונה".

נטען בכתב התביעה כי התובע נפגע בתאונה עת נהג ברכב מ"ר 4937218, אשר מבוטח ע"י הנתבעת בביטוח חובה בפוליסה מס' 25111691599 וכי נגרמו לו נזקי גוף משמעותיים.

התובע טען כי בעקבות התאונה הוא הובהל לביה"ח "המשפחה הקדושה" בנצרת, שם התגלו אצלו שברים בחוליות הגב, דימום פנימי וכן פגיעות וחבלות רבות בכל חלקי גופו, הוא אושפז שם למשך שבועיים ולאחר מכן שוחרר להמשך מעקב וטיפול רפואי, לרבות שימוש בחגורת גב.

התובע טען כי נזקק
לטיפולי פיזיותרפיה רבים וכי נגרמו לו נכויות רפואיות בתחומים שונים, כך שהוא עתר למינוי מומחים רפואיים בתחומים הבאים: אורטופדיה, פלסטיקה, א.א.ג וכן בתחום הרפואה הפנימית.

עניין מינוי מומחים רפואיים, הנכויות שנקבעו ע"י המל"ל, כמו גם ע"י המומחים הרפואיים שמונו ע"י ביהמ"ש יפורט בפרק מיוחד בהמשך.

2.
מטעם התובע העידו שני עדים, שהם התובע עצמו וכן אביו מר אחמד או נסרה, שנחקרו נגדית על תוכן תצהיריהם.



3.
התובע טען כי נכותו הרפואית, המשוקללת, שנקבעה על ידי המל"ל/מומחי ביהמ"ש היא בשיעור של 27% כמפורט להלן:

-
10%
-
בתחום הפנימי.
-
10%
-
בתחום הכירורגיה הפלסטית.
-
5%
-
בתחום האורטופדי.
-
5%
-
בתחום הפסיכיאטריה.

התובע הוסיף וטען כי אומנם נכותו הרפואית היא בשיעור של 27%, אך נכותו התפקודית הינה הרבה יותר והציע להעמידה על שיעור של 50% וזאת לאור
הפגיעות הקשות שהיו לו והשפעתן המשמעותית על תפקודו התעסוקתי והיומיומי.

התובע הוסיף ואמר כי סיים אך כיתה י', כאשר חוסר השכלתו ואי רכישתו מקצוע כלשהו מאפשר לו אך עיסוק פיזי – נהג, כאשר פגימותיו הרפואיות יש בהן כדי לגרוע מכושר השתכרותו בשיעור של 50%.

התובע טען כי עובר לתאונה השתכר שכר נטו של 5,250 ₪, הוא לא עבד ולא השתכר מאומה בתקופה של ארבע שנים לאחר התאונה וכי כיום עובד, עפ"י המלצת הרופא המטפל, משרה חלקית, כקופאי, בעסק אחיו במשכורת של 1,500 ₪.

4.
לאור הנתונים והטיעונים הנ"ל חישב התובע את נזקיו בגין התאונה כדלקמן:

252,000 ₪
-
הפסד הכנסה מלא בסך של 5,240 ₪ לחודש, למשך ארבע שנים לאחר התאונה.

225,000 ₪
-
הפסדי הכנסה חלקיים בסך של 3,750 ₪ לחודש ולמשך חמש שנים לאחר מכן.

20,000 ₪
-
הוצאות עבור טיפולים רפואיים, לרבות חגורת גב.

30,000 ₪
-
הוצאות נסיעות ונלוות לעבר.

60,000 ₪
-
עבור עזרת צד ג' לעבר.

1,047,531₪
-
הפסד הכנסה מוכח לעתיד לפי 3,750 ₪ לחודש למשך 480 חודשים לפי מקדם היוון של 279.3418.


או סך של 565,667 ₪ לפי חלופה אחרת שתיקח בחשבון עליית משכורת עד 7,500 ₪ וממנה לנכות הפסד הכנסה לפי שיעור הנכות המשוקללת שהיא 27% - היינו הפסד חודשי של 2,025 ₪ כפול מקדם ההיוון המתאים.

30,000 ₪
-
עזרת צד ג' בעתיד.

30,000 ₪
-
הוצאות רפואיות בעתיד.

46,700 ₪
-
פיצוי עבור כאב וסבל לפי אחוזי הנכות וימי האישפוז.

111,736 ₪
-
הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים.

מכאן טען התובע להפסדים כספיים בהיקף של 1,805,467 ₪, כאשר מסכום זה יש לנכות תגמולי מל"ל שנתקבלו בסך של 85,087 ₪.

התובע ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים בסך של 1,720,380 ₪ ובכל מקרה ביקש כי הפיצוי לא יפחת מסך של מיליון ₪.

ההגנה וטיעוניה:

5.
הנתבעת תחילה הכחישה את עצם אירוע התאונה. בהמשך אישרה התרחשות התאונה כתאונת דרכים וגם אישרה את הכיסוי הביטוחי.

הנתבעת התנגדה למינוי מומחים רפואיים, מהסיבה שמדובר בתאונת עבודה, כאשר דרך המלך היא קביעת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, המהווה קביעה עפ"י דין, כך ועפ"י הוראות סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, אותה קביעה תחייב את הצדדים גם במסגרת התדיינות זו.

בהמשך טענה הנתבעת כי נזקיו של התובע הינם מזעריים ולמעשה כל הפיצויים "נבלעים" בתוך תגמולי המל"ל, בין תגמולים ששולמו בפועל ובין תגמולים המתחייבים מהכלל של ניכוי רעיוני, כאשר התובע לא מיצה את כל זכויותיו אצל המוסד לביטוח לאומי – כך טענה הנתבעת.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי חרף הנכות הכוללת המשוקללת של 27%, אשר הינה לכאורה גבוהה, אין לתובע למעשה כל נכות תפקודית או שיש להעמידה על נכות מרבית של 10%, כך שיש לחשב את הפיצויים בשיטה הגלובאלית ולא עפ"י חישוב אקטוארי.

הנתבעת הוסיפה וטענה שיש להתעלם קליל מהנכות הפסיכיאטרית של 5%, אשר נקבעה לתובע ע"י מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש, הואיל והתובע כלל לא ביקש מלכתחילה מינוי בתחום זה וגם לא העלה את הדבר בפני
הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

כן ביקשה הנתבעת להתעלם מהנכות, בשיעור של 10% שנקבעה ע"י ד"ר גולדן, שמונה על ידי ביהמ"ש בתחום א.א.ג - הפלסטי וזאת מהטעמים הבאים:

-
קביעתו של ד"ר גולדן הינה למעשה קביעת נכות בתחום א.א.ג, כאשר המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכות בשיעור של 0% בתחום א.א.ג שקביעתו הינה עפ"י דין, כך שקביעת המל"ל היא המחייבת.

-
ד"ר גולדן הוא מומחה פלסטיקאי, כך שקביעת נכות בתחום א.א.ג על ידו מהווה חריגה מסמכות, כך שיש להתעלם ממנה.

-
התובע כלל לא התלונן עת הגיע לביה"ח ובסמוך לאחר מכן על כל פגיעה באף, כך שאין כל קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות בתחום א.א.ג.

-
ניתוח שהתובע יוכל לעבור בגין נכות זו יש בו כדי ליישר את ההדורים, כפי שגם המומחה עצמו קבע, כך שלא תוותר לתובע כל נכות בתחום זה.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי מחובתו של כל ניזוק להקטין את נזקיו וכי התובע לא עשה את המוטל עליו בנידון, כי אם נהפוך הוא הדבר, הוא ישב, לא חיפש עבודה משך מספר שנים, מתוך מגמה להגדיל את הפיצויים שהוא יקבל וכיום מסר כי הוא עובד אצל אח אחר במשרה חלקית ובמשכורת חודשית של 1,500 ₪ לחודש על מנת לטעת רושם מוטעה שהוא אינו מנצל את התאונה על מנת להגדיל את נזקיו.

לפיכך הציעה הנתבעת לפסוק לתובע את הפיצויים כדלהלן:

30,000 ₪
-
הפסד שכר מלא לתקופה של 6 חודשים לאחר התאונה.

10,000 ₪
-
הפסד שכר חלקי לאחר תקופת אי הכושר המלאה הנ"ל.

34,000 ₪
-
עבור כאב וסבל.

35,000 ₪
-
הפסד שכר בעתיד.
109,000 ₪
-
סה"כ פיצויים.

הנתבעת טענה כי יש לבצע ניכוי רעיוני, כאשר הבסיס לו הוא הנכות שנקבעה לתובע ע"י מומחי ביהמ"ש הרפואיים, עפ"י חוות דעת
אקטואריות שהיא הגישה, בהיקף של 508,0314 ₪ כך שהתביעה נבלעת.

לחילופין ביקשה הנתבעת לנכות מהפיצויים המגיעים כנ"ל לתובע את הסכום אשר התובע קיבל בפועל מהמל"ל, בסך לשל 85,087 ₪ וכן לבצע ניכוי רעיוני עבור הנכות בתחום הפסיכיאטרי, בשיעור של 5%, שלגביהם התובע כלל לא הגיש תביעה למל"ל, שגם במקרה זה הפיצויים המגיעים לתובע נבלעים ע"י תגמולי מל"ל.

נכויות התובע בגין התאונה:

6.
כאמור התאונה היא גם תאונת עבודה, כאשר התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לשם קביעת נכות.

קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי השתהו, כך שדחיתי את הדיון מדי פעם בפעם, מתוך ציפייה כי אכן המוסד לביטוח לאומי ייקבע את הנכויות שנגרמו לתובע בגין התאונה, קביעות אשר יחייבו את הצדדים, עפ"י הוראות סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד בחריגים מסויימים, זאת הואיל וקביעת דרגת נכות עפ"י דין הינה הדרך הראויה שיש בה כדי לחסוך התדיינויות וגם למנוע קביעות סותרות.

הדחיות הנ"ל השתרעו על תקופה של יותר משנה ומשלא נקבעו נכויות ע"י המל"ל, מצאתי לנכון, ביום 13/7/06, להורות על מינוי מומחים מטעם ביהמ"ש כדלקמן:

-
ד"ר דניאל משה בתחום האורטופדי.

-
ד"ר אוסאמה חוסין בתחום הכירורגיה הפנימית.

-
ד"ר גולדן בתחום הכירורגיה הפלסטית.
-
כן קבעתי כי ד"ר גולדן יחווה את דעתו באם יש הכרח למנות לתובע מומחה בתחום א.א.ג.

7.
המומחים הנ"ל הגישו חוות דעת לביהמ"ש וקבעו לתובע את הנכויות הבאות:

-
5%
בתחום האורטופדי.

-
10%
בתחום הכירורגיה הפנימית.

-
10%
ע"י ד"ר גולדן בתחום הכירורגיה הפלסטית.

-
כן ד"ר גולדן חיווה את דעתו כי אין צורך במינוי מומחה בתחום א.א.ג.

-
כן בעקבות המלצת ד"ר חוסין בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, מונה ד"ר טארק פאהם אשר נתן חוות דעת עפ"יה נקבעו לתובע 5% נכות בתחום הפסיכיאטרי.

-
27%
סה"כ הנכות המשוקללת של התובע.

8.
לאחר מינוי המומחים הנ"ל, או במקביל להם, המוסד לביטוח לאומי נזקק, סוף סוף, לתביעת התובע לקביעת נכויות לתובע נקבע לו את הנכויות הבאות:

-
5%
בתחום האורטופדי.

-
10%
בתחום הכירורגיה הפנימית.
-
14.5%
שיעור הנכות המשוקלל.

הינה כי כן נוצר פער בקביעת הנכויות על ידי מומחי ביהמ"ש, שהינן בשיעור משוקלל של 27% לבין קביעות המל"ל, שהינן קביעות עפ"י דין, שהם בשיעור משוקלל של 14.5% כאשר ההפרש נוצר, בין היתר לאור קביעת המומחה הפסיכיאטרי מטעם ביהמ"ש, אשר קבע לתובע נכות בשיעור של 5%, כאשר המל"ל קבע לתובע שיעור נכות של אפס אחוז או שהוא כלל לא נזקק לסוגיית הנכות נפשית וכן גם לאור קביעת נכות של 10% בתחום הכירורגיה הפלסטית, כאשר המל"ל לא קבע לתובע כל נכות בנידון.



דיון והכרעה:

הנכויות שיש לאשר לתובע:

9.
כבר אמרתי כי דרך המלך
היא אימוץ קביעות עפ"י דין, לרבות קביעות המל"ל, בעניין נכויות כמתחייב מהוראות סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד.

יחד עם זאת בהחלט קיימת אפשרות, בהיעדר פנייה למוסד לביטוח לאומי לשם קביעת נכות או בעקבות השתהות המוסד לביטוח לאומי, יתר על המידה, בקביעת נכויות, שביהמ"ש ימנה מומחה/מומחים מטעמו לשם קביעת נכות התובע, כאשר המועד הקובע הוא מועד מתן החלטת מינוי המומחה הרפואי הנחשב כמועד התחלת שמיעת הראיות בתיק.

לפיכך נקודת המוצא היא שיש לאמץ את הנכויות שנקבעו ע"י המומחים הרפואיים של ביהמ"ש ולבכרם על קביעות המוסד לביטוח לאומי, שניתנו לאחר מכן, כל זאת בהנחה שקיימת סתירה בין שני המסלולים.

להלן פירוט הנכויות שנקבעו ע"י המומחים:

בתחום האורטפדי:

10.
מומחה ביהמ"ש ד"ר דניאל משה העניק לתובע נכות אורטופדית בשיעור של 5% תוך קביעה:

"עבר ניתוח בטן עקב שבר בחוליה 1
l

אושפז במחלקה האורטופדית. שבר ללא תזוזה...

בהסתמך על החומר הרפואי אשר עמד לרשותי, כולל תשובת בדיקת העזר וכן
על סמך בדיקתי, ניתן לקבוע נכות זמנית של 100% למשך חצי שנה, 30% למשך חצי שנה נוספת.

כיום אין הגבלה בתנועות ע"ש מותני.

יש נכות צמיתה למר אבו נסרה בגובה של 5% לפי סעיף 37 (8) (א) לתקנות המל"ל בגין השבר בחוליות 1
l
".

אציין כי שיעור הנכות של ד"ר דניאל תואם את קביעת המל"ל, שגם הוא קבע לתובע שיעור של 5% בתחום האורטופדי.

אין לי אלא לקבל קביעותיו של ד"ר דניאל משה כלשונן, לרבות הנכויות הזמניות שנקבעו על ידו ולקבוע כי נותרה לתובע נכות אורטופדית בשיעור של 5%.

הנכות בתחום הכירורגיה הפנימית:

11.
ד"ר חוסיין אוסאמה בדק את התובע וקבע לו נכות בתחום הפנימי בשיעור של 10% לפי תקנה 18 (1) ב'.

ד"ר חוסיין ציין בחוות דעתו כי התובע סבל מדימום תוך בטני עקב התאונה עקב קרע במיזו של המעי הדק, כך שהוא נותח והקרע נתפר.

וכן הוסיף:

"התלונות הבטניות מתאימת לתסמונות המעי הרוגז... לא ניתן לשלול היצרות קלה במעי הדק לאחר תפירת המיזו. תלונות על חולשה ומלאות בבטן יכולות לנבוע
גם מכבד שומני. מצב לא ברור היעדר כאבי שריר ומפרקים לא מאפשר הבחנה של פיברומליגיה, אבל כאבי בטן, כאבי ראש בערב ודקירות בחזה עם נוכחות עדות לרגישות יתר ב- 11 נקודות לחיצה יכולה להצביע על תסמונת כאב כללי. "

וכן הוסיף כי קביעת שיעור הנכות בסעיף הרלוונטי:

"הסעיף הזה תקף כל עוד לא הודגמה היצרות בדרכי העיקול התחתונות (מעי דק).

אין מקום לקבל טענת ב"כ הנתבעת כי המדובר אך בנכות זמנית בלבד הואיל ולא "הודגמה היצרות בדרכי העיכול".

אם הבנתי נכונה את האמור בחוות הדעת של חוסין הדגמה של היצרות בדרכי העיכול יש בה כדי להוסיף על שיעור הנכות ולא לגרוע ממנה.

לפיכך, גם בעניין הכירורגיה הפנימית הינני קובע כי נכותו הרפואית של התובע היא בשיעור של 10%.

הנכות בתחום הכירורגיה הפלסטית:

12.
ד"ר שמואל גולדן הינו, כפי שגם הוא מעיד על עצמו, מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית ובעל ניסיון משמעותי.

המומחה העניק לתובע נכות בתחום זה בשיעור של 10% וציין, ברחל בתך הקטנה, כי "חוות דעת זו מתייחסת לתחום הכירורגיה הפלסטית בלבד".

במסגרת האבחנות ציין ד"ר גולדן כי:

"מצב לאחר שבר של האף אשר התרפא עם שקע בצד ימין, סטייה של כל האף ימינה ונזלת כרונית בצורה קלה".

ד"ר גולדן שלל אפשרות מינוי מומחה בתחום א.א.ג הואיל ו"כל הממצאים תוארו".

ד"ר גולדן הוסיף וציין כי ניתן לעבור ניתוח לשם יישור השקע ויישור המחיצה, בעלות של 10,000 ₪, אך אין בדבר כדי לבטל את הנכות בשיעור של 10% כפי שקבע.

אין מקום לקבל טענת ב"כ הנתבעת שיש לדחות את חוות דעתו של ד"ר גולדן מכל הטעמים שהועלו על ידו בסיכומים: העדר קשר סיבתי, קביעת נכות שלא בתחום המומחיות, קביעה סותרת של המל"ל או שיש בניתוח פשוט כדי לבטל אותה נכות.

אציין כי המומחה לא נחקר בפני
ביהמ"ש על תוכן חוות דעתו וכמדומני לא נשלחו אליו שאלות הבאה.

מעבר לסוגיית המומחיות אשר בחוות דעתו, הינני סבור שהיא כוללת בחובה קביעות עובדתיות מחייבות כאשר שאלות שבעובדות ושאלות אשר במומחיות כרוכות ומשולבות אחת בשנייה כגון בעניין הקשר הסיבתי.

ד"ר גולדן עיין במסמכים הרפואיים שהונחו בפני
ו וקבע כי השבר באף מקורו בתאונה המדוברת וכך יש לאמץ. כן אין מקום לבוא בטרוניה לתובע, שכנראה היה מחוסר הכרה עת הובא לביה"ח, שלא העלה עניין השבר באף שהתגלה אצלו בשלב מאוחר יותר ולא סמוך לאחר התאונה.

מכל מקום לא הונחה כל תשתית לפיה שמה השבר באף מקורו באירוע אחר ולא בתאונה.

כן יש לדחות את הטענה לפיה ניתוח פשוט בעלות של 10,000 ₪ יש בו כדי להסיר הנכות בגין התאונה. גם המומחה קבע, ברחל בתך הקטנה, כי אין באותו ניתוח כדי לבטל את הנכות.

אקח בחשבון שיש באותו ניתוח כדי לשפר את מראה האף.

לפיכך יש לקבוע כי לתובע יש נכות של 10% בתחום הפלסטיקה.

הנכות הפסיכיאטרית:

13.
מומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר טארק פאהום, בדק את התובע והעניק לו נכות פסיכיאטרית בשיעור 5%.

ד"ר פאהום ציין בחוות דעתו כי:


"מר אבו נסרה מוסא סובל מ: הפרעת דחק פוסט טראומתית
ptsd
.

תסמונת זו הינה קלה, אינה מפריע באופן משמעותי, לא התרשמתי בבדיקתי מסימני חרדה או דיכאון בולטים ומוסא עצמו שלל סימני דיכאון.

גם כאן אין לי אלא לאמץ את קביעת מומחה ביהמ"ש ולהעניק לתובע נכות פסיכיאטרית בשיעור של 5%.

אומנם זה נכון כי מלכתחילה התובע לא טען לכל נכות פסיכיאטרית ואף לא ביקש מינוי לו מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

יחד עם זאת, ביהמ"ש לא היה יכול להתעלם מהמלצתו של מומחה רפואי אחר, ד"ר חוסין, בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הנפשי לאור המסמכים והממצאים, כפי שהונחו בפני
ו, המלצה אשר בעקבותיה עתר התובע למינוי מומחה בתחום הנפשי, עתירה שנענתה ע"י ביהמ"ש.

14.
סיכום הדברים בעניין הנכויות הוא שיש לאמץ את שיעורי הנכות, כפי שנקבעו ע"י המומחים הרפואיים שמונו על ידי ביהמ"ש והם כמפורט להלן:

5%
-
נכות אורטופדית.
5%
-
נכות פסיכיאטרית.
10%
-
נכות בתחום הכירורגיה הפלסטית.
10%
-
נכות בתחום הכירורגיה הפנימית.

לשם השלם התמונה אציין כי נכויות המוסד לביטוח לאומי שנקבעו הינם:

10%
-
בתחום הכירורגיה הפנימית.
5%
-
נכות אורטופדית.

נתונים או טענות רלוונטיות:

15.
-

התובע יליד שנת 1981.

-
התאונה ארעה ביום 29/11/00, היינו עת היה התובע כבן 19 שנים.

-
התובע טען כי עובר לתאונה עבד כנהג טרקטור אצל אחיו, במשכורת ברוטו של 5,800 ₪,
נטו
בסך
5250 ש"ח -צורף בנדון תלוש שכר.

-
התובע טען כי לא עבד תקופה של כארבע שנים לאחר התאונה וכי כחלוף תקופה זו נאות אח אחר להעסיקו, כקופאי בעסק פיצוחים במשרד חלקית של 4 שעות בהמלצת הרופא במשכורת חודשית של 1,500 ₪ - צורפו תלושי שכר בנידון.

-
המל"ל הכיר לתובע תקופת אי כושר מלא לתקופה של חצי שנה לאחר התאונה.

-
ד"ר דניאל משה אישר לתובע נכות זמנית בשיעור של 30% למשך תקופה נוספת של חצי שנה.

-
התובע אושפז בביה"ח לתקופה של 14 יום והנכות המשוקללת שלו היא 27% כפי שפורט.

-
התובע קיבל תגמולי מל"ל בגין התאונה בסך של 85,087 ₪.

האם הנכות הרפואית היא גם תפקודית ומהו שיעור הנכות התפקודית?!

16.
ב"כ הצדדים חלוקים ביניהם בעניין זה. התובע טוען לנכות תפקודית בשיעור של 50%. הנתבעת טוענת כי כלל לא מדובר בנכות תפקודית.

אינדיקציה כלשהי שהנכות לא פגעה בכושר התיפקודי, במקצוע שהיה לתובע עובר לתאונה, נעוצה בעובדה כי המל"ל, אף כי קבע לתובע נכויות נמוכות מאלה שאומצו על ידי ביהמ"ש, לא הורה על הפעלת תקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

אין ספק כי הנכות הפנימית, שבצידה כאבי בטן, כאבי ראש ודקירות בחזה,
יש בה כדי לפגוע בכושר התפקודי המקצועי והאחר של אדם.

נכות של 10% בתחום הכירורגיה הפלסטית, כאשר צויין במפורש שהיא איננה נכות בתחום א.א.ג, אינה בהכרח נכות תפקודית והכף נוטה לכך שאין מדובר בנכות תפקודית, אם כי ציון העובדה כי אותה נכות היא גם בגין קשיי נשימה קלים, יש בה פן כלשהו, קטן, של נכות תפקודית.

גם נכות בשיעור של 5% בתחום האורטופדי אינה בהכרח כולה תפקודית. היא הוענקה לתובע בגין השבר שהיה לו בחוליה 1
l
, אך המומחה הרפואי ציין במפורש כי בגין אותו שבר אין כיום כל הגבלה בתנועות ע"ש מותני.

גם הנכות הפסיכיאטרית בשיעור נמוך של 5% הינה בין נכות תפקודית לאי תפקודית.

סיכום הדברים כנ"ל מביא אותי למסקנה
שיש לקבוע כי לתובע נגרמה נכות תפקודית, היינו פגיעה בכושר ההשתכרות שלו, בשיעור של 20%.

חישוב הפיצויים המגיעים לתובע:

כאב וסבל:

17.
לתובע 14 ימי אישפוז, הנכות הרפואית שלו היא 27%, כך ועפ"י התקנות הפיצויים המגיעים לו בגין ראש נזק זה הם סך כולל של 50,000 ₪.

הוצאות עבור נסיעות, עזרת צד ג' בגין תקופת העבר או העתיד:

18.
לא הונחה בפני
י תשתית עובדתית מעוגנת היטב בדבר עזרת צד ג' או הוצאות מיוחדות שנגרמו לתובע.

יחד עם זאת, התובע אושפז לתקופה של 14 יום, נזקק לעזרות רבות, טיפולי פיזיותרפיה ואין ספק כי נגרמו לו הוצאות בגין נסיעות וגם כי נזקק לעזרת צד ג' בגין תקופת העבר.

הינני מעריך את ההוצאות, לרבות בעניין עזרת צד ג', נכון להיום, בסך של 15,000 ₪.

אינני סבור שייגרמו לתובע נזקים נוספים בעתיד בגין נסיעות או עזרת צד ג', כך שאין מקום לפסוק עבורו מאומה בנדון.

הוצאות רפואיות:

19.
התאונה היא גם תאונת עבודה ומהמפורסמות היא כי הוצאות רפואיות מכוסות, מכוח הדין, ע"י המוסד לביטוח לאומי, לרבות בעניין ניתוח שאולי יזדקק לו התובע, בקשר לאפו, כפי שנקבע ע"י ד"ר גולדין, בעלות של 10,000 ₪, כך שגם בעניין זה אין לפסוק לתובע מאומה.

הפסדי הכנסה בעבר:

20.
כאמור לתובע היתה תקופת אי כושר של חצי שנה, כאשר משכורתו ברוטו הינה כ- 5,800 ₪.

כן לאחר מכן היתה לו תקופת אי כושר זמנית, בשיעור של 30% למשך חצי שנה נוספת.

אין מקום לקבל את עמדת התובע כי הוא לא עבד תקופה של 4 שנים וכי לאחר מכן עסק בעבודה חלקית במשכורת של 1,500 ₪ בלבד.

באם אכן כך הוא המצב, אין לזקוף את הדבר לחובת התאונה כי אם לטעמים הקשורים עם התובע עצמו.

אציין כי בעבודתו, הן לפני התאונה וגם לאחריה, התובע עבד אצל שני אחיו, כל אחד בנפרד, או בעסק משפחתי, כך שלא מן הנמנע שקיימת השפעה מסויימת של הקירבה המשפחתית על קביעת שכרו של התובע.

מכל מקום, היה ניתן לצפות מהמעביד – האח –
כמו גם מהותבע ,שיעסיק את התובע או יותר שעות עבודה או במשכורת יותר גבוהה.

יש לשערך את שכרו של התובע דהיום, לאור נתוניו כפי שפורטו, לקצת פחות מהשכר הממוצע במשק ולקבוע כי שכרו להיום הוא סך של 7,000 ₪.

לפיכך מגיעים לתובע הפיצויים כדלקמן עבור תקופת העבר:

-
42,000 ₪ = 7,000
x
6
-
הפסד מלא למשך 6 חודשים.

-
12,600 ₪
-
הפסד בשיעור 30% למשך שישה חודשים נוספים.

-
156,800 ₪
-
הפסד בשיעור 20% מיום 1/12/2001 ועד היום (סה"כ 112 חודשים

(20%
x
7,000
x
112)
-
211,400 ₪
-
סה"כ הפסדי העבר.

הפסדי ההכנסה לגבי העתיד:

21.
התובע הינו כיום בן 30 שנים ונותרו לו 37 שנות עבודה.

לאור שיעור הנכות ומהותה יש לחשב הפסדיו של התובע לעתיד לפי החישוב האקטוארי עפ"י משכורת חודשית של 7,000 ₪.

חישוב אקטוארי של הפסדי הכנסה שלו לפי משכורת של 7,000 ₪ ולפי נכות תפקודית של 20% (הפסד חודשי של 1,400 ₪) מביא אותנו להפסדים, לפי מקדם היוון 267.9937 לסך של 375,191
₪.

22.
כן יש לפסוק לתובע עבור הפסדי פנסיה, לפי הערכה, סך של 50,000 ₪.

23.
סיכום הפסדיו של התובע הינם כדלקמן:

50,000 ₪

-
עבור כאב וסבל.
15,000 ₪
-
עבור הוצאות שונות ועבור עזרת צד ג'.
211,400 ₪
-
הפסד הכנסה בעבר.
375,191 ₪
-
הפסד הכנסה לעתיד.
50,000 ₪
-
הפסדי פנסיה.
701,591 ₪
-
סה"כ הפסדים.

24.
עולה כי התובע קיבל תגמולים מהמל"ל בסך של 85,087 ₪, נכון ליום 1/4/01, שיערוכם להיום מביא לסכום של 153,921 ₪.

אין מקום לבצע ניכוי רעיוני בגין תגמולים שהיה התובע אמור לקבל מהמל"ל, בגין הפרשי הנכות שנקבעה על ידי המל"ל, שהיא 14.5% לבין הנכות שנקבעה על ידי מומחי ביהמ"ש, שהיא 27%, שהם סך של 508,314 ₪, עפ"י חוות דעת אקטוארית שהוגשה מטעם הנתבעת.

התובע עשה כל הנדרש ממנו על מנת למצות את זכויותיו אצל המוסד לביטוח לאומי. אם נוצר הפרש בין הנכויות כנ"ל, אין לזקוף את הדבר לחובתו ולבצע ניכוי רעיוני.

דבריי הנ"ל טובים מלבד לעניין הנכות הפסיכיאטרית.

לא מצאתי בכתובים כי לאחר קביעת המומחה הפסיכיאטרי לנכות של 5%, שנסיבותיה פורטו לפני כן, כי התובע עשה על מנת לגרום לכך שגם המל"ל ייקבע נכות בתחום הפסיכיאטרי או שהוא מיצה את כל זכויותיו בנדון עפ"י דין.

לפיכך, יש לבצע ניכוי רעיוני, בגין הנכות הפסיכיאטרית, בסך של 35,000 ₪.

25.
סיכום הסכומים:

701,591 ₪
-
סה"כ פיצויים מגיעים לתובע.
153,921 ₪
-
ניכוי תגמולי מל"ל משוערכים.
35,000 ₪
-
ניכוי רעיוני בעניין הנכות הפסיכיאטרית.
512,670 ₪
-
סה"כ הפיצויים המגיעים לתובע.

התוצאה:

26.
אני מקבל את התובענה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו את הסך של 512,670 ₪.

כן הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות המשפט שהיו וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מהסכום הפסוק הנ"ל.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 45 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בשולי פסה"ד אעיר כי היה איחור במתן פסה"ד, מעל הנדרש, עקב כך שסיכומי הנתבעת, אף כי הוגשו לכאורה לתיק ביהמ"ש, לא תוייקו בתיק ביהמ"ש בזמן אמת.


ניתן היום,
כ"ט
אדר ב תשע"א, 04 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא פסה"ד לב"כ הצדדים.













א בית משפט שלום 1151/04 מוסא אבו נסרה נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/04/2011)