פסקי דין על אילנית גלעדי | פסקי דין על רמי גלעדי | פסקי דין על חיננית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית | פסקי דין על חקלאית ותעשייתית | פסקי דין על החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ואח' |

42242-02/10 א     27/03/2011




א 42242-02/10 אילנית גלעדי, רמי גלעדי נ' חיננית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, חקלאית ותעשייתית בע"מ, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ואח'








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 42242-02-10
גלעדי ואח'
נ' חיננית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית
חקלאית ותעשייתית בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט חננאל שרעבי

התובעים
1. אילנית גלעדי
ת.ז. 060466117

2. רמי גלעדי
ת.ז. 060639457


נגד

הנתבעת

נתבעת פורמאלית
1. חיננית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית



חקלאית ותעשייתית בע"מ
2. החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית

העולמית



פסק דין


1.
סוגיית ביטול מועמדותם של התובעים כחברים בנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היא העומדת על הפרק בתובענה זו.

2.
הנתבעת 2 הצהירה, באמצעות בא כוחה, בישיבת קדם המשפט ביום 28.3.10, כי תקבל כל החלטה או פס"ד של ביהמ"ש בנדון, ובכך הפכה למעשה לנתבעת פורמאלית בתיק זה.

רקע בזעיר אנפין

3.
התובעים, בנים לחברים בנתבעת, התקבלו כמועמדים לחברות בנתבעת ביום 9.7.06 (ראה נספח 1 לת/1).

4.
עם קבלתם כמועמדים הוקצה בעבור התובעים מגרש מספר 190 במעמד של בר רשות (להלן: "המגרש"), וזאת לאחר חתימה על כתב התחייבות ביום 28.8.06, שצורף כנספח 2 לת/1.

5.
עפ"י סעיף 2 לכתב ההתחייבות, התחייבו התובעים להקים על המגרש בית מגורים לא יאוחר מכעבור שנתיים ממועד כתב ההתחייבות (סעיף 2 לכתב ההתחייבות).

6.
התובעים פעלו להכנת תוכניות לבניית בית מגורים על המגרש, והעבירו אותם לנתבעת לשם חתימתה עליהם. משראו התובעים כי הנתבעת מתמהמהת בחתימתה על התוכניות פנו למזכיר הנתבעת מר רמי מנצור (להלן: "מנצור"), וזה הודיע להם כי הונחה ע"י ועד הנהלת אגודת הנתבעת (להלן: "ועד האגודה") להימנע מלחתום על תוכניות הבניה.
מנצור אף נתן לתובעים אישור בכתב על כך בתאריך 25.12.07 (צורף כנספח א לת/1).
באישורו מציין מנצור כי: "הונחיתי ע"י הועד לא לחתום כרגע מאחר ועברה תקופת המועמדות ולא נעשה דבר ע"י רמי גלעדי
".
היינו - נימוקו של מנצור היה אי עמידה בתנאי כתב ההתחייבות לבנות את הבית תוך שנתיים.
על כך יצא קצפם של התובעים הטוענים כי נימוק זה הוא שקרי, שכן לא חלפה התקופה שהוקצבה לתחילת הבניה, ובכל מקרה העיכוב בתחילת הבניה נבע מעיכוב חתימת הנתבעת על תוכניות הבניה שהוגשו לה מבעוד מועד.

7.
לטענת התובעים, הנתבעת עיכבה את חתימתה על התוכניות ופעלה לביטול מועמדותם של התובעים ביוזמת ובלחץ של יו"ר ועד האגודה מר חנן ניב
(להלן: "ניב"), שלא ראה בעין יפה את פעילותו הפוליטית של התובע 2 (להלן: "רמי"), שאף נבחר ליו"ר הועד המקומי בישוב המורחב טל מנשה חיננית בבחירות שהתקיימו ב- 1.11.07.

לשון אחרת - הסיבה האמיתית לאי חתימת הנתבעת על תוכניות הבניה שמסרו לה התובעים תוך תקופת השנתיים עפ"י כתב ההתחייבות, ופעולתה לביטול מועמדותם כחברים בנתבעת, נבעה מסיבות ונימוקים פוליטיים (פסולים) ולא מכל סיבה אחרת.

כהוכחה לכך מפנים התובעים לפרוטוקול שצורף כנספח ח' לנ/2 מתאריך 4.12.07, בו צוין כי הוחלט לעכב את הליכי הקליטה של התובעים כחברים בנתבעת, לנוכח פעילותו של רמי נגד האגודה והצהרותיו בעד פירוקה.

8.
בסופו של יום הוחלט ע"י חברי ועד ההנהלה, לבטל את מועמדותם של התובעים כחברים באגודה, החלטה שלטענת התובעים נודע לה עליהם עת קיבלו את מכתבו של מר אלכס גורסקי, סוציולוג חבל המרכז בחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית מיום
11.11.09, לפיה - "לפי בקשת אגודת הישוב חיננית, בתאריך 10.11.09 , התכנסה הועדה הבין מוסדית ודנה בהמשך מועמדותכם לאגודה השיתופית חיננית והמשך קליטתכם לישוב. לאחר הדיון, הועדה החליטה להפסיק את מועמדותכם לאגודה ולדחות את קליטתכם לישוב..." נספח 9 לת/1).

ערר שהגישו התובעים לועדת ערר ארצית נדחה ביום 3.2.10 תוך שהיא קובעת כדלקמן (נספח 10 לת/1):

"לאחר ששמענו... את טענות הצדדים, הגענו להחלטה כי הסכסוך אינו ניתן לטיפול ע"י ועדת הערר, ונראה לועדת הערר כי הסכסוך מתמשך ועמוק. יחד עם זאת, ועדת הערר לא רואה פגם בדרך הניהולית של תהליך דחיית המועמדות, ולכן מחליטה לתמוך בהחלטת הועדה הבין מוסדית מיום 10.11.09, להפסיק את מועמדות המשפחה לחיננית ולאפשר לאגודה לקבל את מי שמתאים לה ולאורחות חייה, להצטרפות לאגודה. בעניין הסכסוך שבין האגודה למשפחת המועמדים, הנושא אמור להתברר במסגרת אחרת".


9.
כאמור כנגד החלטת ועד האגודה על הפסקת מועמדותם, שאושרה ע"י הועדה הבינמוסדית וועדת הערר,יוצאים התובעים חוצץ, וטוענים כדלקמן:

א.
ההחלטה התקבלה ממניעים פסולים, כשמי שעומד מאחוריה הוא יו"ר ועד האגודה מר חנן ניב, שמבקש למעשה לסלק את התובעים מחברותם בנתבעת נוכח פעילותם הפוליטית כנגדו וכנגד חבר מרעיו, המאיישים כבר שנים ארוכות את ועד האגודה.

ב.
גם במקרה של הפסקת מועמדות יש להביא את ההחלטה לאסיפה הכללית שתחליט בה בהצבעה חשאית ברוב רגיל של מצביעים (סעיפים 19-20 לתקנון האגודה). לטענת התובעים, יש לתת לאסיפה הכללית לבחון את קבלתם כחברים באגודה ולא לחברי ועד האגודה בלבד.

10.
לנוכח כל הנ"ל ביקשו התובעים מביהמ"ש כדלקמן:

א.
להכריז על בטלות החלטת הנתבעת נשוא כתב התביעה, בשל היותה החלטה הנובעת ממניעים זרים ופסולים.

ב.
להורות ולחייב את הנתבעת לחזור בה מהחלטתה, אשר הפסיקה את מועמדותם של התובעים כחברים באגודה, ולאפשר לתובעים להשלים את הליכי תכנון ובניית ביתם כמו גם את הליכי מועמדותם לחברות באגודה.

ג.
להורות בצו קבוע כי הנתבעת תהא מנועה לפעול ע"י החלטתה
ותהא מנועה מפגיעה כלשהי בהליך מועמדותם של התובעים כחברים באגודה.

11.
מן העבר השני - טוענת הנתבעת כדלקמן:

א.
ההחלטה להפסיק את מועמדותם של התובעים היתה מוצדקת הגיונית וסבירה בנסיבות העניין, והתקבלה באופן ראוי וחוקי עפ"י הנוהל שקבוע בתקנון.

ב.
ההחלטה להפסיק את מועמדותם של התובעים התקבלה בשל קביעת ועדת הקבלה כי התובעים אינם מתאימים לאור פעילותם כנגד האגודה.

משכך, אין זה נכון לומר כי מועמדותם נפסלה ממניעים פוליטיים.

ג.
האגודה זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מיהם החברים שיצטרפו לשורותיה, ולא נכון לכפות עליה "הר כגיגית" בקבלת אנשים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו למטרות האגודה ורוח חבריה, כגון התובעים במקרה דנן שפעלו כנגד הנתבעת והסיטו אנשים כנגדה.

ד.
עפ"י תקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973, מי שסירבו לקבל אותו כחבר אגודה רשאי לערער על הסירוב בפני
האסיפה הכללית של האגודה, דבר שלא נעשה כלל ע"י התובעים.


ה.
לאור האמור מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה האמורה.

12.
טרם שנבדוק התביעה לגופה על הטענות השונות, נציין שתי נקודות נוספות:

א.
בתאריך 24.2.10 הגישו התובעים כנגד הנתבעים, במסגרת תיק זה, בקשה לצו מניעה זמני, בו ביקשו כדלקמן:

1.
להימנע מכל פעולה או הליך של הפסקת הליך מועמדותם של התובעים וקבלתם כחברי הנתבעת.

2.
להימנע ממסירת מגרש 190 המצוי בנתבעת, לכל אדם אחר.

בתאריך 24.2.10 נתתי צו מניעה ארעי כמבוקש כפוף להפקדת סך מזומן (או ערבות בנקאית) בשיעור של 10,000 ₪, שהופקדו.
בישיבת יום 28.3.10 הסכימו הצדדים כי הצו הארעי יהפוך לצו מניעה זמני, עד למתן פס"ד בתובענה העיקרית.

ב.
הנתבעת צירפה לסיכומיה מסמכים שונים לראשונה, שלא הוגשו כראיה במסגרת תיק זה. דרך זו לא רק שאינה ראויה אלא גם אינה מקובלת. משכך, אתעלם ממסמכים אלה.

דיון והכרעה

13.
למעשה, התובעים טוענים שתי טענות כנגד ביטול מועמדותם ע"י ועד האגודה, כדלקמן:

א.
פגמים בהליך קבלת החלטת ביטול המועמדות (ראה סעיף 9(ב) לעיל).

ב.
נימוקים פסולים לביטול מועמדותם (ראה סעיף 9(א) לעיל).

14.
בבואי להחליט בטענות אלה של התובעים, אני לוקח בחשבון את הנחיות הפסיקה הבאות:

א.
הביקורת השיפוטית על האגודה השיתופית תיעשה במסגרת המשפט הפרטי, תוך התערבות מרוסנת ומאופקת בהחלטות הועד או האסיפה הכללית, תוך בחינת הפאן המהותי, הפאן הפרוצדוראלי והנורמטיבי שלהן (ע"א 10419/03 תומר דור ואח'
נ' רמת הדר - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ - פורסם במאגר נבו).

ב.
החלטת אגודה שיתופית על קבלת או אי קבלת חברים לשרותיה, היא מקרה פרטי של החלטות המתקבלות בועד האגודה ובאסיפה הכללית שלה, ולכן חלים כללי הביקורת השיפוטית הרגילים. יחד עם זאת, ההתערבות בהחלטות של האגודה השיתופית בדבר קבלת חברים לשורותיה, תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, שכן האגודה זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מיהם החברים שיצטרפו לשרותיה. לכן לא יהיה נכון לכפות על האגודה הר כגיגית אנשים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו עפ"י מטרות האגודה ורוח חבריה (ע"א 10419/03).

יחד עם זאת, היקף ואופי ההתערבות השיפוטית ייעשה בהתאם לסוג האגודה השיתופית ומהות הזכות הנפגעת. ככל שהפגיעה של ההחלטה היא קשה יותר ופוגעת בזכות מהותית וחשובה יותר, ובעיקר כשמדובר בזכות יסוד, ירצה ביהמ"ש להרחיב את היקף התערבותו [ה"פ (מרכז) 19322-01-10, גולדברגר אביבית נ' עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ - פורסם במאגר נבו].

בין יתר הקריטריונים שביהמ"ש יבחן באמצעותם החלטה על קבלת או אי קבלת חברים לאגודה, יהיו תקינות וחוקיות ההחלטה מבחינת התאמתה לתקנון, את הפאן הפרוצדוראלי ואת מהותה של ההחלטה עפ"י כללים שעיגונם בתום לב ובזכויות אדם, ובין היתר אם הולמת ההחלטה את החוק ואת התקנון; אם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין; האם ההחלטה התקבלה בתום לב; האם ההחלטה אינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי; האם ההחלטה סבירה ואינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי מידתית ובלתי ראויה [ה"פ (חיפה) 2708-12-08, אבנר חדד נ' כפר ביאליק, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ - פורסם במאגר נבו].

ג.
עקרונות היסוד של השיטה יכולים להיות מופעלים באמצעות חובת תום הלב החלה על הצדדים בשלב זה אשר קבועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. דרך מושג "תום הלב" ניתן להחיל במקרים המתאימים על האגודה השיתופית את עקרונות ההגינות והסבירות, כב' האדם והתחשבות ברצונותיו ורגשותיו של הפרט, האיסור לשקול שיקולים זרים, האיסור להפלות וכד' (ע"א 10419/03).

ד.
נטל השכנוע בדבר שיקולים לא ענייניים, לא סבירים או פסולים, הפוגעים בעקרונות היסוד של השיטה, ובמיוחד כאשר מדובר בחוסר שוויון או הפליה, מוטל על הפונה המבקש להצטרף לשורות המשיבה. מידת ההוכחה הנדרשת בנסיבות היא נטיה של מאזן ההסתברות (ע"א 10419/03).

פגמים בהליך קבלת ההחלטה

15.
כאמור, טוענים התובעים לפגמים בהליך קבלת ההחלטה לביטול מועמדותם כאשר הם מכוונים חיציהם בעיקר לאי הבאת ההחלטה על הפסקת מועמדותם בפני
האסיפה הכללית, שתחליט בסוגיה זו בהצבעה חשאית ברוב רגיל של מצביעים כאמור בסעיפים 19-20 לתקנון האגודה.

בנדון אף הצהיר רמי בתצהיר עדותו הראשית ת/1 (סעיף 63) כי - "כל שאני מבקש הוא לתת לאסיפה הכללית לבחון את קבלתנו כחברים באגודה ולא לתת לקבוצה קטנה של אנשים באגודה להחליט באופן שרירותי את מי היא מסירה מדרכה".

16.
מן העבר השני - טוענת הנתבעת כי ככל שרצו התובעים לערער על סירוב קבלתם כחברי האגודה, היו רשאים לעשות כן בפני
האסיפה הכללית של האגודה עפ"י תקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973.

17.
נזכיר כי במקרה דנן נטען כי התקבלה החלטה ע"י ועד האגודה לבטל את מועמדותם של התובעים כחברים בנתבעת, החלטה שאושרה ע"י הועדה הבינמוסדית בתאריך 11.11.09, כמפורט בסעיף 8 לעיל.

כהערת אגב יצוין שהליכה לועדה הבינמוסדית הוא הליך מתבקש על מנת לבטל את המועמדות של התובעים, ואין די בהחלטת ועד האגודה (עדותו של מר רמי מנצור, מזכיר הנתבעת, עמ' 40 לפרו' ש' 8-9).

18.
אין מחלוקת בין הצדדים כי עניינם של התובעים לא הובא בפני
האסיפה הכללית של האגודה, ושם לא הוכרעה שאלת ביטול מועמדותם.

19.
מכאן עולה השאלה - האם צודקים התובעים בטענתם כי עפ"י תקנון האגודה היה צורך להביא את ההחלטה בדבר ביטול מועמדותם בפני
האסיפה הכללית של האגודה, וזאת בטרם העברת העניין לועדה הבינמוסדית, ולא ניתן היה להסתפק בהחלטת ועד האגודה?

20.
תקנון האגודה (בחלקו) צורף כנספח ז' לת/2. פרק ב' לתקנון עוסק בחברות באגודה.
סעיף 18 לתקנון (המצוי בפרק ב') קובע כי
: "הבקשה להתקבל כחבר האגודה תוגש לועד ההנהלה והועד ידון בבקשה זו ויחליט עליה... מיד בתום תקופת המועמדות וברוב קולות חבריו".
סעיף 19 לתקנון קובע כדלקמן
:
"א. ועד ההנהלה יביא את החלטתו בדבר הבקשה להתקבל כחבר באגודה, בין אם החלטתו היתה חיובית ובין אם החלטתו היתה שלילית, לאסיפה הכללית, ראשונה לאחר החלטתו זו, אולם לא יאוחר מ- 3 חודשים לאחר תום תקופת המועמדות..., ואם יהיה צורך בכך יקרא ועד ההנהלה לאסיפה כללית מיוחדת שתדון בבקשה זו.
ב. המבקש להתקבל כחבר האגודה, הוא מועמד לחברות באגודה, החל מתחילת תקופת המועמדות שלו.. ועד החלטת האסיפה הכללית בדבר חברותו...".

21.
מסעיפים אלה בתקנון עולה, כי לאחר החלטת ועד האגודה על ביטול מועמדותם של התובעים, וטרם העברת ההחלטה לאישור/החלטת הועדה הבינמוסדית (כפי שנעשה), היה על ועד האגודה להעביר בראש ובראשונה את ההחלטה לאסיפה הכללית של האגודה, שתחליט בסוגיה זו בהצבעה חשאית וברוב קולות.

סעיף 19 לתקנון קובע בצורה ברורה כי את החלטת ועד האגודה לבטל מועמדות, יש להעביר "ראשונה לאחר החלטתו זו" (ההדגשה שלי - ח.ש.), לאסיפה הכללית שתדון בבקשה האמורה.

22.
במקרה דנן, ולאחר ההחלטה של ועד האגודה על הפסקת מועמדותם של התובעים, לא הועבר העניין, כמתחייב עפ"י סעיפי התקנון הנ"ל, לאסיפה הכללית של האגודה, ובכך למעשה הופרו הוראות התקנון.

23.
מעניין לציין כי מזכיר הנתבעת, מר רמי מנצור (להלן: "מנצור"), בתצהיר עדותו הראשית נ/1, ציין בסעיף 5 כי: "למיטב זכרוני, עפ"י הוראות התקנון, לא היה צורך להביא את עניין הפסקת קליטתם של התובעים בפני
אסיפה כללית, אלא להביא את זה לקלפי מייעצת ולועדה בינמוסדית. ההליך שהתקיים בעניין התובעים לא היה חריג אלא כנהוג וכמקובל".

כשנשאל מנצור בחקירתו הנגדית מה זה "קלפי מייעצת" השיב: "קלפי מייעצת זה כשעושים קלפי בישוב, שחברי אגודה מצביעים, האם לקבל מועמד לחברות כן או לא" (עמ' 41 לפרו' ש' 6-8).
כשנשאל מנצור האם כשהוחלט על הפסקת מועמדותם של התובעים הובא העניין בפני
הקלפי המייעצת, והשיב בשלילה (עמ' 41 לפרו' ש' 9-10).
לשאלה האם לא היה צריך להביא את הפסקת מועמדותם של התובעים לקלפי מייעצת, השיב: "יש תהליך כזה ואפשר היה לעשות את זה..." (עמ' 41 לפרו' ש' 14-15).
לשאלה האם היתה אפשרות מלכתחילה להביא את עניינם של התובעים בדבר הפסקת מועמדותם בפני
קלפי מייעצת, השיב מנצור בחיוב (עמ' 41 לפרו' ש' 18-19).
לשאלה מכח מה אפשר היה להביא את ההחלטה בדבר ביטול מועמדותם של התובעים בפני
קלפי מייעצת, השיב: "מכח הוראות מעבר התקנון, שאפשר לעשות קלפי מייעצת, וההחלטה הסופית של הועדה הבינמוסדית" (עמ' 41 לפרו' ש' 20-21).
לשאלה אם כן מדוע בסופו של יום הוחלט לא להביא ההחלטה בדבר ביטול מועמדותם בפני
קלפי מייעצת, מנצור השיב: "לא הוחלט. זה אפשרי וכך יכולים לעשות את זה. זו היתה הדרך הכי טובה אם היו עושים את זה. זה בכלל לא עלה על הפרק" (עמ' 41 לפרו' ש' 24-26).

24.
עדותו זו של מנצור תמוהה בעיניי, וחיזקה את מסקנתי כי בנדון לא קוימו הוראות התקנון להעביר את ההחלטה של ועד האגודה על ביטול מועמדותם של התובעים בפני
האסיפה הכללית.

נימוקיי הם כדלקמן:

א.
מה ההבדל למעשה בין "קלפי מייעצת" ובין אסיפה כללית
אליבא דמנצור?

לטעמי ועפ"י עדותו של מנצור כמפורט לעיל, מדובר באותו גוף.

ב.
האפשרות של קלפי מייעצת אליבא דמנצור, היא מכח הוראות שהן מעבר לתקנון, כפי שצוטט לעיל.

מהן הוראות אלה ומדוע הן מעבר לתקנון? על כך לא השיב מנצור והדבר נותר סתום ובלתי ברור.
ובכלל מדוע צריכות להיות הוראות מעבר לתקנון?!

ג.
אם אליבא דמנצור מן הראוי היה מלכתחילה להעביר את החלטת ועד האגודה להחלטת קלפי מייעצת, מדוע לא עשתה זאת הנתבעת בעניינם של התובעים מלכתחילה ומדוע הדבר לא עלה על הפרק כפי שהעיד מנצור?!

מדוע מיהר ועד האגודה להעביר את ההחלטה על ביטול מועמדותם של התובעים לאישור הועדה הבינמוסדית, ולא העבירה לקלפי המייעצת/האסיפה הכללית?!
האם בכך לא קופחו התובעים, שעניינם היה יכול להיבחן ע"י כל חברי האגודה?!

25.
בכך לטעמי ועפ"י ההנחיות בפסיקה, שפורטו בסעיף 14 לעיל, יש הצדקה להתערב בהחלטת ועד ההנהלה שאושרה ע"י הועדה הבינמוסדית, ולומר כי לא מולאו הוראות התקנון בכל הקשור לביטול מועמדות, ועל כן ההחלטה על ביטול מועמדותם של התובעים כחברים בנתבעת, שלא אושרה (או התקבלה) ע"י האסיפה הכללית בהתאם להוראות התקנון, מבוטלת בזאת.

26.
פגם זה בהליך לא נבדק ע"י הועדה הבינמוסדית שלא עסקה כלל בתהליך קבלת ההחלטה אלא רק בתוכנה, כפי שהעיד על כך מנצור בעצמו (עמ' 39 לפרו' ש' 3-6).

פגם זה הובן בסופו של יום גם ע"י ניב, יו"ר ועד האגודה דהיום, שהעיד בפני
כי כל התנהלות האגודה צריכה להיות עפ"י הוראות התקנון (עמ' 45 לפרו' ש' 26-27).

לכן גם הצהיר ניב בחקירתו הנגדית כי הוא מוכן גם עתה להעביר את ההחלטה על ביטול מועמדותם של התובעים לאסיפה הכללית/קלפי מייעצת, על מנת שתושג הכרעה, לטוב ולרע (כלשונו) בדבר מועמדותם של התובעים ע"י גופים אלה (עמ' 46 לפרו' ש' 26-29).

27.
בכך לטעמי הייתי יכול לסיים את פסה"ד.

יחד עם זאת, היות ומצאתי פגמים נוספים בהליך קבלת ההחלטה על ביטול המועמדות של התובעים, שמצדיקים גם הם, במיוחד בהצטברם יחדיו, את ביטול ההחלטה, ראיתי לנכון להתייחס גם אליהם.

28.
הפגמים הנוספים בהליך קבלת ההחלטה הם כדלקמן:

א.
הפרוטוקולים של ועד האגודה שצורפו לת/2, מהם עולה כי הוחלט לעכב תחילה ולאחר מכן לבטל את מועמדותם של התובעים הם פרוטוקולים מיום 4.12.07 ו- 28.4.08, שתוכנם כדלקמן:

בפרוטוקול מיום 4.12.07, נקבע בסעיף 4 כי: "מאחר ועבר מעל שנה מועדת הקבלה הבינמוסדית, ולאור פעילותו של רמי גלעדי
נגד האגודה והצהרותיו בעד פירוק האגודה... הוחלט לעכב את הליכי הקליטה עד לבירור הנושא".

בפרוטוקול מיום 28.4.08, נרשם בסעיף 3 כי: "לאור השתלשלות העניינים עם משפחת גלעדי אילנית ורמי נגד האגודה, הוחלט להפסיק את הליך הקליטה איתם, ולבטל את הבר רשות בחטיבה להתיישבות".

מעבר לפרוטוקולים הנ"ל לא צורפו כל פרוטוקולים או מסמכים אחרים, המשקפים דיון, בירור או החלטה, של ועד האגודה אודות ההחלטה להפסיק את המועמדות.
דא עקא, בפני
התברר שככל הנראה היו דיונים נוספים ו/או פרוטוקולים נוספים ו/או מסמכים נוספים, שעסקו בנושא ביטול מועמדותם של התובעים, אך אלה, לא רק שלא הוכח כי הועברו לתובעים עובר לקבלת החלטה סופית בעניין מועמדותם, אלא אף לא צורפו לביהמ"ש במסגרת תיק זה, ואין כל ודאות כי הועברו לועדה הבינמוסדית טרם קבלת החלטה סופית בעניינם של התובעים.
בעדותו פירט מנצור כי בעניינם של משפחת גלעדי התקיימו הרבה דיונים בועד האגודה, ולכן יש מס' פרוטוקולים בעניינם. יחד עם זאת מנצור הוסיף כי הוא לא יכול להציג כרגע את כל הפרוטוקולים בעניינם של התובעים, שכן הוא לא התבקש לעשות כן (עמ' 32 לפרו' ש' 27-28).
בנדון נשאל מנצור האם מעבר לפרוטוקול יום 4.12.07 הוא הביא עמו לועדה הבינמוסדית מסמכים נוספים, השיב: "אני לא זוכר אם הבאתי את הפרוטוקול הזה או פרוטוקול אחר. אני חושב שהבאתי פרוטוקול אחר" (עמ' 38 לפרו' ש' 16-17). מנצור אף ציין שיתכן ושלח מכתב לועדה הבינמוסדית שהופיע בפני
ה בעת דיון בעניינם של התובעים (עמ' 32 לפרו' ש' 26; עמ' 38 לפרו' ש' 19-28).
מעבר לעובדה שמכתב זה לא צורף כראיה לתצהירי הנתבעת, נשאל מנצור בחקירתו הנגדית על בסיס איזה חומר הוא כתב את המכתב לועדה הבינמוסדית, והשיב שהמכתב הוצא על בסיס פרוטוקול שכרגע איננו יכול לומר איזה הוא (עמ' 40 לפרו' ש' 1-2).
בהמשך אף שינה את גרסתו וציין כי המכתב למעשה מתבסס על פרוטוקולים, אולם הוא לא ידע לומר איזה פרוטוקולים (עמ' 45 לפרו' ש' 3-5).
גם ניב בעדותו בפני
הודה כי הנתבעת אכן לא הציגה בביהמ"ש את כל המסמכים הנוגעים לביטול מועמדותם של התובעים, ואף ציין כי בכך הנתבעת טעתה (עמ' 46 לפרו' ש' 9-12).

בנסיבות אלה, יש לומר כדלקמן:

1.
לא הוכח לי ע"י הנתבעת כי בפני
הועדה הבינמוסדית, טרם החלטתה בדבר ביטול מועמדותם של התובעים, עמד מלוא החומר הרלבנטי הקשור להחלטות ועד האגודה בדבר ביטול מועמדותם של התובעים.

2.
לא הוכח לי איזה חומר הציגה הנתבעת בפועל לועדה הבינמוסדית בפני
יתה אליה לביטול מועמדותם של התובעים.

3.
הנתבעת אף לא טרחה לצרף לביהמ"ש את מלוא התיעוד הרלבנטי הנוגע לביטול מועמדותם של התובעים כמועמדים לחברות בנתבעת, על מנת שביהמ"ש יוכל להתרשם ולבקר את תקינות קבלת ההחלטה על ביטול מועמדותם של התובעים.

ב.
בהחלטת יום 4.12.07 (כעולה מפרוטוקול ועד האגודה מאותו יום, כפי שציינו בראשית ס"ק (א)) הוחלט על עיכוב הליכי מועמדותם של התובעים "עד לבירור הנושא" (ציטוט מהפרוטוקול).

בפרוטוקול יום 28.4.08 הוחלט על ביטול המועמדות (ראה ס"ק (א) לעיל).

לא צורף כל פרוטוקול המשקף את "בירור הנושא" כמתחייב מהחלטת ועד האגודה מיום 4.12.07.

מכאן עולה השאלה האם בכלל התקיים בועד האגודה או בכל פורום מוסמך אחר "בירור הנושא", היינו - בירור הטענות כלפי התובעים שהובילו להחלטה על ביטול מועמדותם?

מכאן עולה שאלה נוספת, האם התקיים "בירור הנושא" עם התובעים עצמם?

נשאל על כך מנצור, והשיב אודות כך כדלקמן:

באשר ל"בירור הנושא" - הוא לא ידע להשיב. ליתר דיוק הוא השיב תשובות עמומות ולא ברורות, עד שבסופו של יום, ציין כי "יכול להיות שאני מתבלבל" (עמ' 33 לפרו' ש' 24-27).

במילים אחרות - לא הוכח לי ע"י הנתבעת כי "הנושא בורר" כהחלטת ועד האגודה מיום 4.12.07.

לא הוכח לי כי הנושא בורר כלל, עם התובעים או בלעדיהם. לא צורף כל פרוטוקול המלמד על בירור הנושא (למרות שלגרסת מנצור יש פרוטוקול כזה אך הוא לא צורף כחלק מראיות התביעה - עמ' 34 לפרו' ש' 11-14, - דבר תמוה כשלעצמו שצריך לפעול לחובת גרסת הנתבעת, מכח הכלל שבפסיקה הקובע שאי הבאת ראיה רלבנטית פועל לחובת הצד הנמנע מהביאה).

כאמור לא הוכח לי כי "הנושא בורר" עם התובעים עצמם. הנתבעת (ואף הועדה הבינמוסדית) לא קיבלה מהתובעים את עמדתם או תגובתם ל"האשמות" שהועלו כנגדם בישיבת יום 4.12.07 (או בכל הזדמנות אחרת) בגינם רצו לבטל את מועמדותם.

תחילה טען מנצור כי פנה לרמי טלפונית וביקש לתאם תאריכים לפגישה עם התובעים. לגרסתו הוא קיבל מהם בפקסימיליה 4 תאריכים, ונקבע תאריך מסוים שבסופו של דבר נדחה. על אף זאת לא טרחה הנתבעת לקבוע תאריך חדש מוסכם, אלא קיבלה את ההחלטה לבטל את מועמדותם של התובעים מבלי לזמנם לישיבת ועד אגודה, שגרתית או מיוחדת, על מנת לקבל את תגובתם לטענות כנגדה (בנדון נפנה לעמ' 33-34 לפרו').

מנצור אף הודה כי לא בטוח שהעביר את תוכן פרוטוקול ישיבת יום 4.12.07 לידיעת התובעים (עמ' 35 לפרו' ש' 5-7).

מנצור אף לא בטוח אם כשהזמינו את התובעים לפגישה עם ועד האגודה (שלא יצאה בסופו של דבר אל הפועל), נאמר להם במפורש מה מטרת הפגישה (עמ' 35 לפרו' ש' 10-11).

מנצור גם לא זוכר אם ועד האגודה הוציא איזשהו מסמך המזמין את התובעים לפגישת בירור כאמור (עמ' 34 לפרו' ש' 23-24).

לעומת גרסתו של מנצור בנדון, התובעים מציגים גרסה ברורה וחד משמעית כי עד ביטול מועמדותם בפועל בועדה הבינמוסדית, בתאריך 11.11.09, הם לא ידעו על הליך ביטול המועמדות ונימוקיו (סעיפים 65-69 לת/1; עדותו של רמי עמ' 16 לפרו' ש' 7-9).

אם נסכם את התמונה העולה מכל הנ"ל, נקבל כדלקמן:

1.
עפ"י החלטת ועד האגודה היה צריך לקיים בירור ממצה בסוגיית המשך מועמדותם של התובעים כחברים בנתבעת. במסגרת בירור זה היה צריך לבחון את כל הטענות שהועלו נגד התובעים.
המשמעות הטבעית והמתבקשת במסגרת של בירור זה, כי הוא יתקיים בנוכחות התובעים, לאחר שיוזמנו בכתב בצורה ברורה וחד משמעית תוך פירוט מטרת ההזמנה.
רק אם יוזמנו התובעים לבירור הנושא בדרך הזו, ולא יתייצבו לישיבת הבירור האמורה, יש מקום לקיימה בלעדיהם.

לא כך נעשה במקרה דנן כמפורט לעיל.

2.
לא הוכח לי כי נעשה מאמץ של ממש להזמין את הנתבעים לישיבת ועד האגודה (או בפני
כל פורום אחר), לבירור הטענות כנגדם שעלולות להביא לביטול מועמדותם, תוך מסירת מידע מוקדם ומפורט אודות מטרת ההזמנה.

זאת בניגוד למועמדים אחרים שהוחלט בועד האגודה לבטל את מועמדותם. מועמדים אלה הוזמנו לפגישה עם ועד האגודה, שהתקיימה בפועל, נדונו הטענות כנגדם במסגרת אותה ישיבה, שלאחריה הוחלט על ביטול ההחלטה שהורתה על ביטול מועמדותם (עדותו של מנצור, עמ' 34 לפרו' ש' 21-27).

על כן יש לומר כי באי הזמנת התובעים לפגישת בירור קופחה זכותם לעומת מועמדים אחרים במעמדם.

3.
לא רק שלא הוכח לי כי התובעים הוזמנו לישיבת בירור כאמור, אלא שלא הוכח לי ע"י הנתבעת כי התקיימה בכלל ישיבת בירור בנושא המשך מועמדות של התובעים, אף שלא בנוכחותם, בין אם בועד האגודה ובין אם בכל פורום מוסמך אחר.
לא צורף כל פרוטוקול או מסמך או החלטה כלשהי, המלמדים כי התקיימה ישיבת בירור כאמור.

ג.
ניתן היה אולי "לרפא" את הפגמים המפורטים בס"ק (ב), אם ועד האגודה או הועדה הבינמוסדית היו טורחים להזמין את התובעים לישיבת הועדה הבינמוסדית שאמורה לדון בעניין ביטול מועמדותם. דא עקא, שגם לישיבה זו לא הוזמנו התובעים, כגרסתם שלא נסתרה (גם מנצור העיד כי אינו זוכר אם התובעים היו שם - עמ' 38 לפרו' ש' 6-7).

כשנשאל מנצור מדוע לא הוזמנו התובעים ע"י הנתבעת (וזאת מעבר לחובתה של הועדה הבינמוסדית לעשות כן) לישיבת הועדה הבינמוסדית, והשיב כי אין זה מתפקידה של הנתבעת או מתפקידו הוא לומר לתובעים כי יש ועדה בינמוסדית בעניין ביטול מועמדותם, שכן "הועדה בד"כ מזמנת את האנשים, לא אני. הועדה מוציאה את הזימון" (עמ' 38 לפרו' ש' 5-9).

לא זו התשובה שציפיתי ממזכיר האגודה. לטעמי, מן הראוי היה כי מזכיר האגודה או גורם אחר מטעם האגודה היה מפנה תשומת לבם של התובעים, בכתב, לעובדה כי אמורה להתקיים בעניינם ועדה בינמוסדית, ואף למסור להם את תאריך קיום הועדה (וזאת כאמור מעבר לחובתה של הועדה הבינמוסדית לעשות כן, דבר שלא הוכח לי כי היא עשתה).

הנה כי כן, בכל פורום שהחליט בעניין ביטול מועמדותם של התובעים (ועד האגודה והועדה הבינמוסדית), התובעים לא הוזמנו כנדרש וגרסתם לא נשמעה, הגם שהתקבלה בעניינם החלטה הפוגעת בזכותם להמשיך להיות מועמדים כחברים בנתבעת.

מצב כזה ודאי שאינו תקין מבחינת הליך קבלת ההחלטה על ביטול מועמדותם.

29.
לאור כל האמור לעיל ניתן לסכם ולומר כדלקמן:

א.
נפלו פגמים, לטעמי מהותיים, בהליך קבלת ההחלטה בדבר ביטול מועמדותם של התובעים כחברים בנתבעת.

ב.
ראשית לכל - לא הוכח לי כי התקיים דיון ו/או בירור ענייני ורציני בנושא ביטול מועמדותם, שהינו נושא חשוב שיש לו השלכה על עתידם של התובעים ופגיעה בזכויותיהם, בועד האגודה ו/או בועדה הבינמוסדית.

ג.
בהמשך לאמור בס"ק (ב) - לטעמי בירור ענייני, רציני וממצה, בעניין ביטול מועמדותם של התובעים, יכול להתקיים רק בנוכחות התובעים לאחר קבלת גרסתם לטענות כנגדם, להם הם צריכים להיות מודעים מראש.

דבר כזה לא התקיים במקרה דנן.

ד.
בכל מקרה ועפ"י התקנון של הנתבעת, כל החלטה של ועד האגודה בדבר ביטול מועמדות של מועמד (לאחר קיום בירור וליבון הנושא באופן רציני בנוכחות המועמד), וטרם העברת ההחלטה לועדה הבינמוסדית, צריכה להיות מועברת לאסיפה הכללית של הנתבעת. שם אמורה להתקבל ההחלטה בדבר המשך המועמדות לחיוב או לשלילה.

דבר זה כאמור לא נעשה במקרה דנן.

ה.
גם במקרה של החלטת האסיפה הכללית על ביטול המועמדות, יש להעביר את ההחלטה לאישור הועדה הבינמוסדית עם מכתב מלווה בצירוף כל החומר הרלבנטי, שהעתקו יועבר למועמד.

כך יהא המועמד ער לעובדה כי עניינו הועבר לועדה הבינמוסדית ולחומר שהועבר לועדה זו. בדרך זו יוכל המועמד לצרף תגובתו לבקשה ו/או חומר נוסף שלטעמו הוחסר ע"י האגודה, ויכול להיות רלבנטי לעניינו.
בדרך זו גם יוכל המועמד לוודא את מועד ישיבת הועדה הבינמוסדית, וזאת במקרה שלא יוזמן אליה באופן פורמאלי, כפי שצריך להיות.

כל זה לא התבצע במקרה דנן.

ו.
על הועדה הבינמוסדית כמו גם על האגודה, לדאוג לזימון המועמד מבעוד מועד, לדיון בהמשך מועמדותו, על מנת שגרסתו תתקבל ותישמע ממקור ראשון גם בפורום זה.

גם דבר זה לא הוכח לי כי התבצע במקרה דנן.

30.
לאור כל האמור לעיל, ומפאת הפגמים בהליך קבלת ההחלטה בעניינם של התובעים, החלטתי להורות על ביטול החלטת ועד האגודה והועדה הבינמוסדית מיום 11.11.09 בדבר ביטול מועמדותם של התובעים כחברים בנתבעת.

המשמעות האופרטיבית של החלטתי היא כי מצבם של התובעים חוזר להיות כמועמדים, טרם החלטת הביטול ואף טרם קבלת ההחלטה על עיכוב הליכי קבלת מועמדותם מיום 4.12.07, לרבות חזרתם למעמד של בר רשות במגרש מספר 190.
הליך קבלת מועמדותם יימשך כסדרו, אלא אם כן תתקבל החלטה אחרת בעניינם, בדרך תקינה וראויה, בהתאם להנחיות פס"ד זה
.

31.
לא נעלם מעיני כי התובעים גם טוענים לנימוקים פסולים לביטול מועמדותם, כפי שציינתי בסעיף 13(ב) לעיל). יחד עם זאת, החלטתי לא להיכנס ל"סבך" זה של העניין, ולהסתפק בביטול ההחלטה על ביטול המועמדות מכח הפגמים שנפלו בשלבי קבלת ההליך.

כך בחרתי לנהוג משתי סיבות עיקריות, כדלקמן:

א.
התובעים כאמור טרם שטחו טענותיהם כנגד ביטול מועמדותם בפני
הגופים המוסמכים, אשר הם: ועד האגודה, האסיפה הכללית והועדה הבינמוסדית.

ככל שתחליט הנתבעת לנקוט הליך חדש של ביטול מועמדותם של התובעים, סביר כי תפעל הפעם בדרך קבלת החלטה תקינה בהתאם להנחיותיי לעיל.

ככל שכך תנהג הנתבעת, תעמוד בפני
התובעים האפשרות להציג בפני
הגופים הנ"ל את עמדתם וגרסתם לכל הטענות כנגדם ולשכנע אותם בצדקת טענותיהם.

כך ראוי לנהוג לטעמי טרם הכרעת ביהמ"ש בדבר טיב ומהות הנימוקים ו/או המניעים, הגלויים והנסתרים,
לקבלת ההחלטה, כטענות הצדדים בפני
.

ב.
בעוד שהתובעים טוענים (כמפורט לעיל) שמועמדותם נפסלה ממניעים פוליטיים פסולים, טוען ניב בעדותו בפני
כי מועמדותם של התובעים נפסלה כיוון שהם יוצרי מתח, סכסוכים, פרובוקציות ועושי צרות, בבחינת "תפוח רקוב בארגז תפוחים" (עמ' 45 לפרו' ש' 21; עמ' 46 לפרו' ש' 6-8).

כפי שציינתי לעיל (ס' 14) הנחיות הפסיקה הן, לא למהר ולהתערב בסוגיה זו של ביטול מועמדות או המשך חברות באגודה, אלא להשאירה לחברי האגודה שיחליטו בעצמם את מי הם רוצים כחברים בשורותיהם.

על כן, ככל שיוחלט בעתיד להעמיד את שאלת המשך מועמדותם או קליטתם של התובעים כחברים בועד האגודה ו/או באסיפה הכללית, משוכנעני כי גורמים אלה יקבלו את ההחלטה הטובה ביותר לאגודה ולחבריה.

ככל שאלה יקבלו בעתיד החלטה כי הם מבטלים את מועמדותם של התובעים, והתובעים יסברו כי ההחלטה התקבלה שלא כדין ו/או תוך פגיעה קשה בזכות מהותית שלהם, שמורה להם הזכות לפנות שוב לביהמ"ש בעתירה מתאימה, ככל שימצאו זאת לנכון.

32.
לסיום ייאמר כדלקמן:

א.
אני מקבל התביעה בחלקה ומורה כמפורט בסעיף 30 לעיל.

ב.
אני מחייב הנתבעת 1 לשאת בהוצאות המשפט של התובעים ובשכ"ט עורך דינם, בשיעור כולל של 10,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום מתן פסה"ד, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ג.
הסכום המזומן בשיעור של 10,000 ₪ שהפקידו התובעים במסגרת צו המניעה הזמני, יוחזר לידיהם (לתשומת ליבן של מזכירות וגזברות ביהמ"ש).

ד.
אני מאחל לצדדים כי ישכילו לפתור את כל הטענות ו/או אי ההבנות ביניהם בדרכי שלום, הבנה ואחווה, תוך המשך חיים משותפים במסגרת האגודה הנתבעת.

33.
המזכירות תעביר פס"ד זה לצדדים.

ניתן היום,
כ"א
אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.



ה. זיוית






א בית משפט שלום 42242-02/10 אילנית גלעדי, רמי גלעדי נ' חיננית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, חקלאית ותעשייתית בע"מ, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ואח' (פורסם ב-ֽ 27/03/2011)