פסקי דין על טובה אלברטל | פסקי דין על האלונים 2000 מרצפות ושיש 1998 | פסקי דין על אופיר בקל | פסקי דין על אלי בקל |

14275/08 תאמ     12/04/2011




תאמ 14275/08 טובה אלברטל נ' האלונים 2000 מרצפות ושיש 1998 בע"מ, אופיר בקל, אלי בקל








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 14275-08
אלברטל נ' האלונים 2000 מרצפות ושיש 1998 בע"מ
ואח'


בפני

כב' השופטת
אנה שניידר

התובעת
טובה אלברטל


נגד

הנתבעים
1.האלונים 2000 מרצפות ושיש 1998 בע"מ
2.אופיר בקל
3.אלי בקל




פסק דין



הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.
עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 5.5.08 בסדר דין מהיר, מרצפות שרכשה התובעת מאת הנתבעת 1 (להלן – החברה), במסגרת שיפוץ שעשתה בביתה בשנת 2004.

2.
התביעה הוגשה בסדר דין מהיר, אולם בהחלטה מיום 22.12.08 הועברה לסדר דין רגיל, וזאת מאחר ובין היתר נטענו טענות להרמת מסך ההתאגדות של החברה ולחיוב מנהליה, הנתבעים 2 ו – 3 (להלן -
הנתבעים), באופן אישי.

3.
בהחלטה מיום 21.4.10 נמחקו הנתבעים, אולם בהחלטה מיום 25.11.10 בוטלה ההחלטה האמורה והצדדים הסכימו כי לא יתקיימו הוכחות אלא יינתן

פסק דין
כנגד כל הנתבעים על סמך החומר שבתיק ועל סמך סיכומים בכתב.

הובהר, כי לא מדובר ב

פסק דין
על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אלא ב

פסק דין
מנומק.

4.
מהחומר שבתיק עולה, כי התובעת רכשה את המרצפות בחודש ספטמבר 2004 ושילמה תמורתן סכום של 12,000 ₪ (ראה חשבונות שצורפה לכתב ההגנה).

עבודת הריצוף בוצעה על ידי הקבלן מטעם התובעת.


זמן קצר לאחר סיום עבודת הריצוף פנתה התובעת לחברה בטענה כי
הופיעו כתמים במקומות רבים ומרצפות רבות היו שבורות ושרוטות.

הנתבעים הגיעו לדירת התובעת, בדקו את המרצפות, והביאו בעלי מקצוע שעשו מספר פעמים ליטוש והברקה - אולם ללא הועיל.

כתוצאה מכך, פנתה התובעת למהנדס יגאל ברגמן אשר נתן חוות דעת בחודש מרץ 2008 לגבי המרצפות (להלן – חוות הדעת).

בחוות הדעת פורטו הפגמים במרצפות ונקבע כי העובדה שאריחי הריצוף הפגומים פזורים בצורה אקראית ומספרם גדול במיוחד מחייבת החלפת הריצוף בצורה כוללת.


בחוות הדעת, שצורפה לכתב התביעה, נקבע גם אומדן כספי של הנזקים הנטענים בסכום של 38,346 ₪ (כולל מע"מ).

סכום זה כולל את החלפת הריצוף ועבודות נלוות לכך.

עם זאת, הודתה התובעת, בסעיף 25 לסיכומים מטעמה, כי החלפת הריצוף בפועל, שבוצעה על ידה בשנת 2009 לאחר הגשת התביעה, הייתה כרוכה בעלות כוללת של 31,000 ₪ בלבד.

יצויין, כי לא הוגשה כל ראיה להוכחת סכום זה.


טענות התובעת

5.
התובעת טוענת כי הנתבעים הודו כי קיימים פגמים באריחים, כפי שעולה גם מחוות הדעת.

לטענתה, הנתבעים סיפקו לה מרצפות בלתי מתאימות, בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח – 1968 (להלן – חוק המכר).

6.
לטענת התובעת, הנתבעים חייבים באופן אישי שכן הם התחייבו באופן אישי כלפיה לספק מוצר תקין ובאיכות מעולה ולא עמדו בהתחייבות זו.

התובעת טוענת כי מדובר באחריות אישית, לנוכח מעשיהם והתנהגותם של הנתבעים, ואין המדובר בהרמת מסך ההתאגדות.

עוד נטען בהקשר זה, כי התנהגותם של הנתבעים היתה חסרת תום לב המטילה עליהם, כאורגנים של תאגיד, אחריות אישית.

7.
לעניין הנזק טוענת התובעת, כי החלפת הריצוף נבעה, בין היתר, מכך שמדובר באלמנה מבוגרת שהבית הוא מרכז עולמה והריצוף הפגום הסב לה עוגמת נפש רבה.


התובעת דוחה את טענת הנתבעים שהחלפת הריצוף גרמה להם נזק ראייתי, וטוענת כי עשתה מעל ומעבר על מנת להקטין את נזקיה, החל בפני
ות אין ספור לנתבעים, מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לתיקון הנזקים, וכלה בביצוע החלפת הריצוף במחיר עממי, מתחת למחיר השוק.


טענות הנתבעים

8.
הנתבעים 2 ו – 3 טוענים להיעדר יריבות בין התובעת לבין מנהלי החברה, ולא הובא כל הצדק להרמת מסך ההתאגדות.

9.
לגופו של עניין נטען, כי התובעת לא מסרה כל הודעה על אי התאמה במעמד קבלת הסחורה, כנדרש על פי חוק המכר,כי העבודה בוצעה על ידי קבלן מטעם התובעת אשר לא ביצע את העבודה על פי הנחיות התקן, וכי גם לאחר שהמרצפות הונחו ובוצע ליטוש אבן והברקה -
לא הגיעה כל תלונה מאת התובעת.

10.
הנתבעים טוענים כי כל טענה ביחס לליקוי במרצפות נובע מבעיית רטיבות הקיימת בדירת התובעת, מתחת לריצוף, וזאת ללא כל קשר לסחורה שסופקה.

11.
עוד נטען, כי הראייה היחידה בתיק זה הן המרצפות, ולאחר שהתובעת החליפה אותן לאחר הגשת התביעה – היא למעשה העלימה ראיות וגרמה לנזק ראייתי אשר יש בו כדי להשמיט את הקרקע מתחת לתביעה.

12.
הנתבעים מכחישים את הסכומים הנטענים בכתב התביעה בהיותם, לטענתם, משוללי כל יסוד ומופרזים.


דיון והכרעה
13.
השאלות שעומדות בפני
נו בתיק זה הינן:


(א)
האם מוטלת האחריות לנזקי התובעת על הנתבעים, מנהלי החברה, באופן אישי.


(ב)
האם התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה.

14.
לעניין חיוב הנתבעים באופן אישי – אין מחלוקת כי התובעת רכשה את מרצפות מאת החברה, והחברה היא זו שהוציאה לה חשבונית.

גם מההתכתבות הענפה שבין התובעת (באמצעות בנה) לבין החברה עולה כי התובעת לא סברה, בזמן אמת, כי ישנה יריבות כלשהי בינה לבין מנהלי החברה.

העובדה כי הקשר עם החברה נעשה באמצעות הנתבעים והם אלה שניסו ליתן שירות לתובעת על מנת לשמר אותה כלקוחה של החברה, הינה דבר טבעי בעולם העסקים, ואין בכך כדי להוות עילה להרמת מסך ההתאגדות
או לחיוב הנתבעים באופן אישי.


לפיכך, אני קובעת כי דין התביעה הנגד הנתבעים להידחות.

15.
אשר לחברה – אמנם לא הוכח כי התובעת הודיעה על אי ההתאמה בהתאם להוראות סעיפים 13 ו – 14 לחוק המכר (מיד לאחר בדיקת הממכר בעת קבלתו), אולם יש לזכור כי מדובר באשה מבוגרת, אשר סביר להניח שאינה מבינה בריצוף ואשר הסתמכה על המצג שהוצג לה על ידי הנתבעים בעת ביצוע ההזמנה כי מדובר במוצר מעולה ותקין.

זאת ועוד, אין מחלוקת שהתובעת התלוננה זמן קצר לאחר ביצוע הריצוף והנתבעים אף הגיעו לביתה ועשו פעולות שונות לתיקון הליקויים.

אם סברו הנתבעים כי מקור הבעיה הוא ברטיבות בדירה או בתחזוקה לא נאותה של המרצפות על ידי התובעת -
מדוע לא אמרו זאת בזמן אמת לתובעת אלא הגיעו שוב ושוב על מנת לתקן את הליקויים במרצפות?

לא שוכנעתי כי רק הרצון לשרת את התובעת כלקוחה הוא שהדריך את הנתבעים.

נראה כי אכן הופיעו פגמים רבים בריצוף, כפי שנקבע בחוות הדעת, והנתבעים היו מודעים לליקויים ולפגמים אלה וניסו לתקנם על מנת לשמור על המוניטין של החברה.

16.
אשר לנזק הראייתי הנטען – אמנם נכון שטוב הייתה עושה התובעת אילו המתינה עם החלפת הריצוף
עד לסיום ההליך, אולם יש לזכור כי התביעה הוגשה במאי 2008 בעוד שחוות הדעת מטעם התובעת ניתנה במרץ 2008.

הואיל והמומחה, המהנדס יגאל ברגמן, מתמנה רבות כמומחה מטעם בית המשפט – אין מקום לכל טענה בדבר חוסר מקצועיות או חוסר אובייקטיביות מצדו, ולכן לא ראיתי להטיל ספק בממצאיו בחוות הדעת בדבר הפגמים במרצפות, כפי שנראים גם בתמונות הצבעוניות שצורפו לחוות הדעת, פגמים אשר הנתבעים עצמם הכירו בהם, כאמור לעיל, כאשר הסכימו לבצע ליטוש האבן מספר פעמים.


עוד יש לזכור כי, כאמור, מדובר בתובעת מבוגרת שהריצוף הפגום כנראה הפריע לה מאד מבחינה אסטטית, ולכן החלפת הריצוף בוצעה בתום לב ולא על מנת להעלים ראיות או לגרום נזק ראייתי לנתבעים.

17.
אשר לסכום הנזק עצמו – הואיל והתובעת לא המציאה ראייה לסכומים הנתבעים על ידה, כמפורט בסעיפים 37 – 40 לסיכומיה, אני מעמידה את נזקיה על סכום כולל של 22,000 ₪. סכום זה מורכב מסכום של 12,000 ₪ ששולם על ידי התובעת לחברה בשל הריצוף שנרכש על ידה, ופיצוי בסכום של 10,000 ₪ בשל הנזק הלא – ממוני של התובעת, במסגרת ה"סאגה" של ריצוף הדירה פעמיים.


סוף דבר

18.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:


(א)
התביעה כנגד הנתבעים 2 ו – 3 נדחית ללא צו להוצאות.


(ב)
התביעה כנגד הנתבעת1 מתקבלת באופן חלקי.
הנתבעת 1 תשלם לתובעת, תוך 30 ימים, סכום של 22,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (5.5.08) ועד לתשלום המלא בפועל.


בנסיבות העניין, הואיל ורוב רובה של התביעה נדחה – לא ראיתי ליתן צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.



המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
ח' ניסן תשע"א, 12 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.







תאמ בית משפט שלום 14275/08 טובה אלברטל נ' האלונים 2000 מרצפות ושיש 1998 בע"מ, אופיר בקל, אלי בקל (פורסם ב-ֽ 12/04/2011)