פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי | פסקי דין על שמואל רובין

8253/08 פ     13/04/2011




פ 8253/08 מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' שמואל רובין








בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ת"פ 8253-08
מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי
נ' רובין


13 אפריל 2011




בפני

כב' השופטת
יעל רז-לוי


המאשימה:

מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי



נגד

הנאשם:
שמואל רובין



נוכחים: ב"כ המאשימה: עו"ד שטרית

הנאשם וב"כ עו"ד נאווי

גזר דין

פתח דבר

1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, נהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961 ונהיגה ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל 1970.

2.
בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 24.10.08 בשעת לילה מאוחרת נטל הנאשם רכב השייך לאביו. בסמוך לשעה 3:35 בבאר שבע נהג הנאשם ברכב הטויוטה במהירות גבוהה. עם הגיעו לצומת עלה עם הרכב על אי התנועה המפריד בין ארבעת נתיבי הכביש, הסתחרר עם הרכב במסלול הנגדי ועלה במהירות על המדרכה, תוך שבמהלך דברים אלו נוקרו שני הצמיגים השמאליים של הרכב. קצין המשטרה, שנסע ברכב משטרתי במקום, הפעיל אור כחול מהבהב על גג רכבו. הנאשם החל בנסיעה מהירה מעברו הנגדי של אי התנועה, נגד כיוון התנועה כשהקצין דולק אחריו ברכב המשטרתי ומורה לו לעצור ותוך ששניים מצמיגי הרכב בו נהג נקורים. עם הגיע הנאשם לצומת, חצה את הצומת בנסיעה נגד כיוון התנועה והמשיך בנסיעה, תוך שהוא משתלב בצידו הימני של אי התנועה. בהגיע הנאשם לצומת דלק האור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו ומספר כלי רכב חצו את הצומת כדין והנאשם, חרף האמור, חצה את הצומת באור אדום, כאשר התנגשות הנאשם באחד מכלי הרכב שחצו את הצומת נמנעה אך בזכות העובדה שנהגו הצליח לבלום את כלי רכבו ולסטות מנתיב נסיעתו. כל אותו זמן הוסיף קצין המשטרה לדלוק אחריו בניידת, והורה לו לעצור. עם הגיעו לצומת נוספת, דלק האור האדם בכיוון נסיעת הנאשם והנאשם פנה שמאלה באור אדום. התנגשות הנאשם בכלי רכב שנסע כדין בצומת בכיוון הנסיעה הנגדי נמנעה אך בזכות העובדה שנהגו הצליח לסטות מנתיב נסיעתו. הנאשם פנה והוסיף לנסוע תוך ששניים מצמיגי רכבו נקורים ותוך שקצין המשטרה מוסיף לדלוק בניידת אחר הנאשם ומורה לו לעצור. מרחוב העליה פנה הנאשם לרחוב יציאת אירופה שם הוסיף לנסוע עד שנכנס עם הרכב לתעלה שהייתה בצד הכביש, אז נוקר צמיגו הימני אחורי של הרכב, הרכב נחבט, ניזוק ולא יכול היה להמשיך בנסיעה. בשלב זה נעצר הנאשם.

3.
במסגרת הסדר טיעון הוסכם כי לאחר הודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן, לאור גילו של הנאשם יוגש תסקיר של שירות המבחן, כאשר לא היה הסדר בין הצדדים לעניין העונש, פרט לרכיב הפסילה, לפיו עתרו הצדדים במשותף לפסילה של 30 חודשים מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה.

4.
ב"כ המאשימה עתרה להשתת עונש מאסר ממושך, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וקנס וכי בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, יושת על הנאשם עונש של 30 חודשי פסילה בפועל.
עוד הדגישה, כי יש להחמיר עם הנאשם, שכן נסיבות האירוע הינן חמורות, בשים לב למרדף הארוך שהתנהל אחר הנאשם, לנהיגתו המסוכנת, תוך התעלמות חוזרת ונשנית מהוראות השוטרים, תוך יצירת סיכון לכלי הרכב שנקרו בדרכו, כאשר רק בזכות הנהגים האחרים לא נגרם נזק לרכוש או לחיי אדם, והכל כאשר לנאשם מעולם לא היה רישיון נהיגה. היא הטעימה כי יש להחמיר עם הנאשם גם נוכח האמור בפסיקה, אשר קבעה בשורה של פסקי דין כי לאור העובדה שתופעת המרדפים, במיוחד ברחבי הנגב, הפכה ל"מכת אזור", יש לנקוט מדיניות ענישה מחמירה, המעדיפה את האינטרס הציבורי על פני אינטרס השיקום של הנאשם, גם כאשר מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי, או כאשר המלצת שירות המבחן היא להימנע ממאסר.

באשר לתסקיר ציינה כי אין לאמץ את המלצת שירות המבחן, הן כיוון שאינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה, והן נוכח האמור בתסקיר עצמו, כי הנאשם היה חלק מחברה שולית וההליך הטיפולי שעבר הינו ראשוני בלבד וכי הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול. ביחס לעולה מן התסקיר, אודות האירוע אותו טוען הנאשם כי חווה הנאשם בתקופת מעצרו, הרי שנוכח סירוב הנאשם לשתף פעולה בחקירה בעניין זה, יש קושי ליתן משקל לאירוע.

5.
ב"כ הנאשם מנגד טענה כי המקרה בענייננו נכנס בגדר החריגים, בהם ראוי להעדיף את שיקולי השיקום של הנאשם. לטענתה, נסיבות האירוע אינן כה חמורות ולא מדובר היה במרדף ארוך, כאשר ציינה כי כל מסלול נסיעתו של הנאשם אינו עולה על נסיעה בת שתיים – שלוש דקות. הנאשם לא סיכן את השוטרים ואף לא הורשע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, עניין שכלל אינו חלק מכתב האישום.

עוד הטעימה כי בניגוד לטענת ב"כ המאשימה, אין מדובר בהליך טיפולי ראשוני, אלא הנאשם עבר תהליך של למעלה משנתיים עם שירות המבחן, החל בשנת 2008, השתלב בקבוצות טיפול שונות ועבר גם טיפול פרטני, וכפי שעולה מן התסקיר, הוא לומד להציב גבולות, התנתק מהחברה השולית אליה חבר קודם לכן ועבר תהליך משמעותי, אשר ירד לטמיון אם יישלח עתה למאסר. עוד הוסיפה, כי הנאשם שב למסלול עבודה והיום הוא המפרנס העיקרי של משפחתו, משפחה מרובת ילדים המצויה במצוקה כלכלית.

באשר לאירוע שקרה לנאשם בעת ששהה במעצר ציינה כי הוא מהווה נסיבה מיוחדת, בעלת משקל כבד לטובת העדפת שיקולי שיקומו, כאשר פסיקה כזו לא תהווה תקדים לאור הנסיבות המאוד מיוחדות כאמור.

במסגרת הטיעונים לעונש העיד מטעם הנאשם מר רוני אשש, דודו של הנאשם, אשר מכיר את הנאשם מילדותו. מר אשש סיפר כי הנאשם התגורר עימו בביתו משך 11 חודשים במסגרת מעצר בית בו היה נתון בתיק זה. הוא ציין כי בתקופה הראשונה הנאשם נראה מסוגר ומופנם, "בחור שעבר עליו משהו", אך עם הזמן הפכה התנהגותו נורמטיבית לחלוטין וכיום הוא עובד, יוזם ומתפקד כראוי.

הנאשם, במסגרת המילה האחרונה, אמר כי הוא חש

בושה על מעשיו, לוקח אחריות ומבין שהיה בכך סיכון חיי אדם, אך עתר בפני
בית המשפט שלא יחזירו לבית הסוהר ולא יטיל עליו עונש של מאסר בפועל.

דיון
6.
הנאשם שבפני
, יליד 1988, כבן 22, רווק, ללא עבר פלילי.
מתסקיר שירות המבחן
שהוגש בעניינו עולה כי הנאשם הינו הרביעי מבין שבעה אחים, יליד צרפת, עלה לארץ עם הוריו ומשפחתו כשהיה כבן 8. שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל ללא מערכת תומכת ומציבת גבולות, כתוצאה מכך הוא חווה תחושת כאוס, בעל דימוי עצמי נמוך ורצון לרצות וקיים אצלו קושי בהצבת גבולות חיצוניים ופנימיים. כל אלו הובילו אותו לחבור לחברה שולית. עוד צוין כי החוויה המרכזית שלו בחייו היא של בדידות, תלישות וחוסר שייכות. ביחס לעבירה נשוא תיק זה, הנאשם ציין בפני
השירות כי עשה המעשה תחת השפעת אלכוהול, בשתייתו הוא אינו מורגל ואשר שתה במסיבה בה שהה אותו יום ואילו בריחתו מן המשטרה הייתה בשל כך שחש פחד, לאור העובדה שנהג ללא רישיון ותחת השפעת אלכוהול.

שירות המבחן הדגיש כי במהלך השנתיים האחרונות, במהלכן היה בטיפול שירות המבחן במסגרות טיפוליות שונות, חל בנאשם שינוי משמעותי, במסגרתו הוא רוכש כלים ומיומנויות המסייעים לו בשמירת גבולות; הוא התנתק מהחברה השולית לה היה מחובר באותה עת; ועובד באופן מסודר ועקבי מאז שחרורו ממעצר. הוא אף מגלה מוטיבציה ורצון להמשיך בעבודה מול השירות ולהעמיק תהליך השיקום שלו.

לאור האמור, התרשמות השירות היא כי מאסר בפועל יגרום לפגיעה משמעותית ביותר בהליך השיקום של הנאשם ולפיכך המליץ להשית מאסר שירצה בעבודות שירות, אשר יהוו גורם מרתיע עבורו מחד אך יאפשרו המשך שיקומו מאידך, בצירוף צו מבחן לשנה, במסגרתו ימשיך ההליך הטיפולי. לחילופין צוין, כי אם לא יימצא מתאים לעבודות שירות, מומלץ שלא להטיל עליו מאסר בפועל, בשל אותן סיבות שלעיל, אלא של"צ בהיקף מכביד ומשמעותי.

7.
אין חולק כי המעשים של הנאשם הינם חמורים ביותר וכך גם העבירות בהן הורשע. הפסיקה חזרה והדגישה את חומרת העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הן בשל הסיכון הטמון בה לחיי אדם ולרכוש והן בשל הזלזול הבוטה בשלטון החוק וברשויות האכיפה. על מנת לנסות ולמגר תופעה זו של נהיגה פרועה בכבישים, אשר פשתה במקומותינו ובפרט בדרום, נקבע כי יש לנקוט מדיניות ענישה מחמירה, של מאסר בפועל בן מספר שנים. עוד נקבע, כי אינטרס ההרתעה בעבירה זו גובר בדרך כלל על האינטרסים של הנאשם, גם כאשר מדובר בנאשם ללא עבר פלילי או בהמלצה חיובית של שירות המבחן (ראה למשל ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבואלקיעאן, לא פורסם; ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מדינת ישראל, לא פורסם).

עם זאת, מושכלות ראשונים הינן כי הענישה הינה לעולם אינדיבידואלית וכי מדיניות ענישה אינה מאיינת את חובת בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר יש שיביאו, במקרים מתאימים, לסטייה מן המדיניות הכללית שנקבעה ביחס לעבירה מסוימת.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל (לא פורסם), בו נדון עניין אחר, אך הדברים לעניין הענישה יפים אף לענייננו:

"עקרון יסוד הוא בדין העונשין: הסמכות לגזור עונשו של מי שהורשע בדינו -לפיתחו של בית-המשפט המרשיע היא רובצת, ובית-המשפט אסור הוא להתנצל את סמכותו זו לקביעת העונש. ועם הסמכות תבוא גם האחריות. ואולם ידענו כי כל כלל מלַווים אותו חריג או חריגים, שכן מדיניות נעדרת חריגים אין סופה להתקיים. וכפי שנאמר בפרשת
סטמקה
(בג"ץ 3648/97 סמטקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 794): "מדיניות נעדרת חריגים כמוה כמכונת-מסבים בלא שמן להסיכה. מה זו האחרונה לא תפעל ותישרף במהרה, כן דין המדיניות". רק מדיניות שחריגים בצידה סופה להתקיים (כמובן, כל עוד רצויה היא המדיניות לבוראיה).

וכך, מדיניות ענישה כללית ועקרונית לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית-המשפט בערכאת הדיון ובנסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם המיוחד שהורשע בדינו."

8.
מכאן במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות, גם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הושתו עונשים קלים יותר מרף הענישה המקובל. כך למשל בע"פ 5622/07 מדינת ישראל נ' קורדונה, לא פורסם, 24.9.07, דחה בית המשפט העליון את ערעור המדינה, הותיר על כנו עונש של 6 חודשי עבודות שירות שהושתו על הנאשמת, אשר הורשעה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ובנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. בית המשפט הדגיש את הצורך ליתן משקל מתאים לנסיבותיו האישיות של הנאשם אל מול חומרת העבירה והאינטרס הציבורי במדיניות מחמירה:

"ואולם, לצד זאת שבנו והדגשנו כי רף הענישה שנקבע ביחס לעבירות שבענייננו אינו רף ענישה כובל שאין לסטות ממנו אלא התוויה של המדיניות הראויה בסוגיה, וכי: "מטבע הדברים, מצווה הערכאה הדיונית לבחון את נסיבותיו האישיות של כל נאשם הנקרא לתת את הדין בפני
ה" (ע"פ 1535/06
מדינת ישראל נ' לוי
(לא פורסם, 7.6.2006)). ענייננו איפוא בשאלת האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובפרט בין האינטרס הציבורי בגזירת עונש שיהיה בו כדי לבטא את תפיסתנו באשר לחומרת העבירות האמורות, כדי להעניק משקל הולם לסיכון הממשי הטמון בהן וכדי להרתיע באופן אמיתי מפני ביצוען, לבין השיקולים האינדיבידואליים של כל נאשם ונאשם ובכללם השאיפה להביא לתיקונם ולשיקומם של הנאשמים."

ראה גם ת"פ (באר שבע) 8258/08 מדינת ישראל נ' הואשלה, לא פורסם, 6.7.10.

9.
בעניינו של הנאשם שבפני
, הגעתי לכלל מסקנה, ולא בלי היסוס, כי עניינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים שנסיבותיהם מיוחדות ומצדיקות חריגה מרמת הענישה המקובלת תוך הימנעות מהשתת עונש בדמות מאסר בפועל. ואפרט טעמיי:

בענייננו, אכן הנאשם נהג בצורה פרועה, אשר סיכנה את המשתמשים האחרים בכביש, תוך שהוא מתעלם מן השוטרים אשר הורו לו לעצור, כאשר הנאשם ביצע את כל האמור כשהוא בגילופין וללא רישיון, כשלמעשה מעולם לא היה לו רישיון נהיגה. עם זאת, יש לזכור כי במקרה זה מעשיו של הנאשם לא הביאו בסופו של דבר לפגיעה בגוף או בנפש ואף לא נגרם נזק לרכוש, למעט לרכבו של הנאשם עצמו.

10.
נתתי משקל לקולא לתמונה החיובית העולה מתסקיר שירות המבחן, כמו גם להמלצת השירות, להשית על הנאשם עבודות שירות וצו מבחן או לחילופין של"צ. השירות הדגיש כי הנאשם עבר תהליך חיובי ומשמעותי, הצליח לנתק עצמו מחברה שולית, הוא עובד בעבודה מסודרת ומגלה מוטיבציה להמשיך בהליך הטיפולי ולקבל כלים נוספים שיסייעו לו להישאר במסלול חיים נורמטיבי.

מעבר לאמור לעיל נראה כי בעניינו של הנאשם יש ליתן משקל לנסיבות האישיות הייחודיות, כעולה מן התסקיר, שבגינן נראה כי שליחתו של הנאשם כיום למאסר עלולה לפגוע בו פגיעה קשה ביותר ובמובן מסוים אף לסכן אותו. אציין כי נסיבות אלו הן שהטו את הכף ובגינן ראיתי לנכון להימנע משליחתו למאסר בפועל ממש. ובמה דברים אמורים, מהתסקיר עלה כי במהלך שהייתו במעצר עבר הנאשם ניסיון לפגוע בו. שירות מבחן התרשם אז ממצבו הנפשי הקשה והמליץ על מתן חוות דעת פסיכיאטרית ממנה עלה כי מעצר עלול להשפיע באופן שלילי על מצבו של הנפשי של הנאשם. לאחר שחרורו ממעצר הנאשם השתלב בטיפול פרטי אצל מטפל ביחס לאותה פגיעה שעבר במעצר. ממכתב המטפל עלה כי קיימים אצלו סימנים מובהקים של פוסט טראומה וכי נוכח האירוע אותו חווה הנאשם במעצר והפגיעה הקשה כתוצאה מן האירוע, יש להמשיך ההליך הטיפולי עימו ולדאוג לו. שירות המבחן מציין כי מאז האירוע הסתגר הנאשם בתוך עצמו, הוא סובל מסיוטים ומסימפטומים נוספים, המתוארים בתסקיר ולא יפורטו כאן מטעמי צנעת הפרט. בתסקיר אף צוין, בין היתר, כי לאור האירוע האמור מאסר בפועל יוריד לטמיון את התהליך המשמעותי שהנאשם החל בו ויביא לפגיעה בהליך שיקומו.

עוד יוער, כי גם דודו של הנאשם, מר רוני אשש, אשר העיד במסגרת הטיעונים לעונש, ציין כי כאשר עבר הנאשם להתגורר עימו, במסגרת תנאי שחרורו ממעצר, ניכר היה כי חווה חוויה קשה במעצר.

נתתי משקל בעניין זה לאמור בתסקיר, שהדגיש כי במקרה זה ענישה בדמות מאסר בפועל תהווה פגיעה משמעותית במאמצי שיקומו, זאת בשים לב לנסיבות המיוחדות של מקרה זה ולעולה מן התסקיר ביחס להשפעה הקשה וההרסנית שעלולה להיות להשתת מאסר בפועל על הנאשם, בהתייחס אף לאותו אירוע קודם אליו התייחס התסקיר.

באשר למצבו כיום צוין בתסקיר כי הנאשם עבר תהליך משמעותי וכי במשך תקופה לא קצרה הוא עובד ומתפקד.

עוד יש ליתן משקל לעובדה כי הנאשם צעיר בגילו, בעת ביצוע העבירה היה כבן 20 ואף לנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שתוארו בתסקיר. עוד נתתי משקל לעובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות ולכך שהנאשם לא הסתבך בעבירה כלשהי בתקופה שחלפה מאז ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, אשר אירעו לפני למעלה משנתיים.

נתתי אף משקל מסוים לכך שהאירוע הסתיים ללא נזק לגוף או לרכוש, למעט נזק לרכב בו נהג הנאשם.

11.
נוכח כל המקובץ ומבלי לגרוע מחומרת מעשיו של הנאשם, דעתי היא כי מקרה זה נכנס בגדר אותם מקרים חריגים בהם ראוי לסטות ממדיניות הענישה הנוהגת בדרך כלל בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. למסקנה זו הגעתי בשים לב לנסיבותיו האישיות הייחודיות והספציפיות של הנאשם כפי שפורטו, ובכלל זה האירוע שחווה בזמן מעצרו, גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, חלוף הזמן כאמור ואף התהליך המשמעותי שעבר, כאשר כיום הוא עובד ומתפקד. כל אלו שקלתי יחד עם אותן משמעויות קשות שעלולות להיות לשליחתו למאסר על מצבו הנפשי ובריאותי, בשים לב לאותה בעייתיות שעולה מהתסקיר וממכתב המטפל, בעיקר בהתייחס לאירוע שחווה בעת מעצרו, ולפיכך מצאתי כי בנסיבות חריגות אלו ניתן להסתפק במאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, כאשר אליו יתלווה צו מבחן ארוך, עליו המליץ שירות המבחן, אשר יאפשר מחד לנאשם להמשיך את ההליך השיקומי בו החל, ומאידך הנאשם ימשיך להיות בפיקוח ובטיפול תחת הצו.

12.
אשר על כן ולאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרא הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
מאסר בפועל למשך 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות.

ב.
מאסר מותנה של 24 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

ג.
מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח.

ג.
צו מבחן בפיקוח שירות מבחן למשך 18 חודשים מהיום.

ד.
פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה של 30 חודשים. הפסילה תימנה החל ממועד בו יפקיד הנאשם רישיונו.

ה.
קנס בסך 10,000 ₪
או 3 חודשי מאסר תחתיו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים החל מיום 1.6.11

הנני קובעת כי הנאשם ירצה את תקופת המאסר שהוטלה עליו במסגרת עבודות שירות אותן יבצע במרכז לטניס ברח' יהודה הלוי באר שבע, בפיקוח הממונה על עבודות השירות.

תחילת העבודות יהיה ביום 17.5.11, כששעות העבודה יהיו בימים א'-ה', 8.5 שעות ביום ובערבי חג כנהוג במקום העבודה.

מובהר לנאשם כי ככל שיחול שינוי בכתובת מגוריו, חייב הוא לעדכן את משרד הממונה על כך מיידית וכן מובהר, כי כל הפרה בעבודות השירות, תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

הנאשם יתייצב ביום שנקבע לתחילת ביצוע העבודות בפני
המפקח על עבודות שירות, מפקדת גוש דרום (אוטובוס קו 46 מהתחנה המרכזית) לא יאוחר מהשעה 08:00 לצורך קליטתו והצבתו.
המזכירות תעביר עותק הפרוטוקול לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום,
ט' ניסן תשע"א, 13 אפריל 2011, במעמד הצדדים.


יעל רז-לוי
, שופטת


















פ בית משפט מחוזי 8253/08 מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' שמואל רובין (פורסם ב-ֽ 13/04/2011)