פסקי דין על ניקולאי אפסנוב | פסקי דין על דב לוי | פסקי דין על שראל לוי |

27836-11/09 תאמ     10/04/2011




תאמ 27836-11/09 ניקולאי אפסנוב נ' דב לוי, שראל לוי








בית משפט השלום בעכו



תא"מ 27836-11-09
אפסנוב נ' לוי ואח'






בפני

כב' השופט
וויליאם חאמד

תובע
ניקולאי אפסנוב


נגד

נתבעים
1.דב לוי
2.שראל לוי
(
ניתן

פסק דין
)




פסק דין

ביחסים שבין התובע לנתבע 1


מבוא

ביום 20/9/07 פנה הנתבע 1 ( להלן – "הנתבע" ) אל התובע, בעל עסק להחלפת ולהעברת כספים לחו"ל, בבקשה להעביר למוסקבה סך של 22,000$ ( להלן – "העסקה" ). התובע סיפק שירות זה, והנתבע מסר לתובע חלק מסכום ההעברה במזומן, ואת יתרת התמורה הוא הבטיח לשלם למחרת, וכן מסר לתובע שיק בסך של 42,000 ₪, משוך מחשבון הנתבע 2 ( להלן – "השיק" ), תוך שהוא מבקש מהתובע שלא להציגו לפירעון, מאחר והוא ישלם את היתרה במזומן. בהמשך, ומשלא שילם
הנתבע לתובע את יתרת התמורה, הציג התובע את השיק לפירעון, אך זה חולל מחמת היות חשבונו של נתבע 2 מוגבל.

התובע עותר לחייב את הנתבע לשלם לו את יתרת התמורה, בסך של 42,000 ₪.

לטענת התובע, הנתבע הוא שהזמין את שירות העברת הכספים לחו"ל, והעסקה הנ"ל הייתה בינו לבין הנתבע באופן אישית, ולא בינו לבין חברה, והוסיף כי הוא לא ידע כלל כי הנתבע פועל בשם חברה כלשהיא, אלא שכל הפעילות העסקית של הנתבע מתבצעת על ידו באופן אישי ( סעיף 6 לתצהיר התובע וסעיף 11 לסיכומיו בכתב ).

לטענת הנתבע, העסקה הייתה בין התובע לבין חברת אדר גלובל ביזנס בע"מ ( להלן – "החברה" ), שהייתה בבעלותו ובהנהלתו, והעוסקת בהפקת אירועים, וכי פנייתו אל התובע לבצע את העברת הכספים, כאמור, הייתה בהיותו נציג החברה, בעוד שהוא לא הזמין באופן אישי את השירות הנ"ל מהתובע, ומשכך, החברה היא החייבת בתשלום יתרת התמורה לתובע, ולא הוא באופן אישי.


דיון

הנתבע העיד בפני
י כי בזמנים הרלבנטיים הוא היה הבעלים של החברה ( עמוד 7 שורה 19 לפרוטוקול ישיבת יום 23/11/10 ), שאינה פעילה כיום, וכי חותמת החברה מופיעה על גבי המסמכים של התובע, ושצורפו לכתב התביעה, בגין העברות כספים לחו"ל, וחתימתו על גבי המסמכים הנ"ל הינה בהיותו הבעלים של החברה ( עמוד 8 שורות 9-14 לפרוטוקול ).

טוען התובע כי המסמך לעניין העסקה נשוא התביעה הינו נספח ד' לכתב התביעה. הנתבע העיד כי מסמך זה לא הוצג לו בעת ביצוע העברת הכספים ( עמוד 8 שורות 23-24 לפרוטוקול ). עיון במסמך זה מגלה כי אכן שמו של
הנתבע רשום בו, וכך גם סכום ההעברה, בסך של 22,000$. יחד עם זאת, המסמך הנ"ל רשום בשפה הרוסית, כאשר הנתבע העיד כי הוא לא יודע קרוא וכתוב בשפה הרוסית ( עמוד 9 שורות 14-16 לפרוטוקול ). כמו כן, המסמך אינו חתום ע"י הנתבע עצמו, כמי שמאשר כי העסקה הייתה בינו, אישית, לבין התובע, וכמי שחייב בתשלום התמורה, באופן אישי, לתובע. התובע נדרש לפשר העדר חתימת הנתבע על המסמך הנ"ל, והעיד כי:

" לשאלתך מדוע לא החתימה אותו עד נספח ד', אני אומר שהעברה הייתה טלפונית ".
( עמוד 15 שורה 1 לפרוטוקול ).

ההסבר הנ"ל אינו מניח את הדעת, שכן, ניתן היה לבקש מהנתבע לחתום על המסמך הנ"ל או על מסמך אחר, במועד מאוחר יותר, לאחר ביצוע העסקה, וזאת על מנת להבטיח כי הנתבע ישלם את חובו, בהנחה והוא, באופן אישי, ולא החברה שבבעלותו, הזמין את שירות העברת הכספים מאת התובע.

התובע טוען כי הוא ביצע עבור הנתבע, באופן אישי, העברות כספים במספר הזדמנויות בעבר, וזה לא אמר לו כי הוא פועל כנציג חברה כלשהיא. בתמיכה בטענתו זו, צירף התובע שלושה מסמכים, שסומנו כנספחים א'1 עד א'3. אין מחלוקת בין הצדדים באשר אמיתות תוכנם של מסמכים אלה, וכי המדובר במסמכים שנערכו במסגרת העברות כספים שבוצעו בתאריכים הבאים: 11/3/07, 13/3/07 ו- 29/3/07, היינו, במועדים שקדמו למועד ביצוע העסקה נשוא תביעה זו. הנתבע העיד ואישר כי החתימה על גבי המסמכים, הינה שלו, בצד חותמת החברה ( עמוד 9 שורות 2-5 לפרוטוקול ). עיינתי במסמכים הנ"ל ומצאתי כי הם תומכים בגרסת הנתבע, וגורעים ממשקל ראיות וגרסת התובע. שהרי, על שלושת המסמכים הנ"ל מופיעה, במשבצת חתימת המעביר, בנוסף לחתימת הנתבע עצמו, גם חותמת החברה. הימצאותה של חותמת החברה על גבי מסמכי ההעברות הנ"ל מחזקת את גרסת הנתבע, לפיה, כל העסקאות של העברות הכספים, שבוצעו בחודש מרס 2007, במועדים הנ"ל, היו בין התובע לבין החברה, ולא בין התובע לבין הנתבע באופן אישי, ולכן, יש לקבוע כי גם העסקה נשוא התביעה הייתה בין התובע לבין החברה, ומשכך, יש לדחות את טענת התובע, לפיה, הוא לא ידע, עת בוצעו עסקאות העברות הכספים, כי לנתבע הייתה חברה, וכי הפעילות העסקית שבוצעה הייתה של החברה וכי הנתבע שימש נציג מטעמה. שהרי, המדובר במסמכים שנערכו ע"י התובע, וחתימת הנתבע והטבעת החותמת בוצעו בנוכחות התובע או מי מטעמו, במשרדיו. אילו אכן היו עסקאות העברות הכספים בין התובע לבין הנתבע אישית, אין בנמצא כל הסבר מניח את הדעת לכך שחותמת החברה הוטבעה על גבי המסמכים הנ"ל. זאת, בצד העובדה כי התובע לא הציג כל מסמך, לעניין העסקה נשוא התביעה, החתום ע"י הנתבע, כמי שהזמין באופן אישית את העברת הכספים בעסקה נשוא התביעה. זאת, שעה שהמסמך היחיד שהוגש מטעם התובע, לעניין העסקה נשוא התביעה ( נספח ד' לכתב התביעה ), אינו חתום ע"י הנתבע, והוא רשום בשפה הרוסית, שלפי הנתבע, הוא אינו יודע קרוא וכתוב בה. כמו כן, גרסתו של הנתבע, לפיה, מסמך זה לא הוצג לו בעת ביצוע העסקה, לא נסתרה, כלל. עדותו של הנתבע, לפיה, העסקאות נשוא המסמכים הנ"ל, מחודש מרס 2007, בוצעו בין התובע לבין החברה, נתמכת בעדותה של העדה מטעמו, גב' רמיש ילנה ( להלן – "ילנה" ), אשר העידה כי:

" אתה מציג לי את הנספחים א1 עד א3, ואני אומרת שהמעביר הוא החברה. יש חותמת של החברה...".
( עמוד 11 שורות 1-2 לפרוטוקול ).

העדה מטעם התובע, גב' אוקסנה סבינטיצקי ( להלן – "אוסקנה" ) העידה כי היא ביצעה העברות כספים עבור הנתבע ועבור ילנה, ומשהוצגו בפני
ה מסמכי ההעברות בעסקאות הקודמות, שסומנו כנספחים א'1 עד א'3 לכתב התביעה, העידה כך:

" החתימה על המעביר היא של דב לוי
, אני לא יודעת מה החותמת. זו חותמת שהוא שם. תפקידי לזהות את החותם – המעביר. אני ידעתי גם שיש חותמת החברה. אני יודעת שהחברה מעורבת כי איפה שיש חותמת יש העברות גם לחברה, הוא צריך להעביר לנו חשבונית...".
( עמוד 12 שורות 13-16 לפרוטוקול ).

עדותה הנ"ל אוסקנה מהווה חיזוק מובהק וממשי לראיות הנתבע, שהרי, גב' אוסקנה, שעבדה אצל התובע וטיפלה בביצוע העסקאות נשוא המסמכים א'1 עד א'3, מאשרת, מפורשות, כי הנתבע הוא שהטביע את החותמת של החברה, בצד חתימתו הוא, וכי החברה הייתה מעורבת בביצוע ההעברות. עדות זו מפריכה, לחלוטין, את טענת התובע, לפיה, הוא לא ידע כי הנתבע פעל בשם חברה מסויימת, וכי הוא סבר כי הנתבע מבצע את הפעילות העסקית באופן אישי. כאמור, מעדותה הנ"ל של אוסקנה, העובדת במשרדו של התובע, יש ללמוד כי היא והתובע ידעו על קיומה של חברה, שהנתבע ייצג אותה בעסקאות הנ"ל, ואשר חותמתה הוטבעה על גבי מסמכי ההעברות, בצד חתימת הנתבע. בהמשך עדותה טענה גב' אוסקנה כי המעביר היה הנתבע ולא החברה, וכי:

" בגלל שיש לו העברה לחברה הוא שם גם את החותמת...".
( עמוד 12 שורה 17 לפרוטוקול ).

דבריה הנ"ל של העדה אינם עולים בקנה אחד עם עדותה לעיל, לפיה, החברה הייתה מעורבת בהעברות הכספים. ואם לא די בכך, הרי שגב' אוסקנה העידה כי היא לא שאלה את הנתבע לעניין החותמת, עת חתם על המסמכים א'1 עד א'3 ( עמוד 13 שורה 3 לפרוטוקול ). טענה זו של העדה אינה משכנעת, ולא מצאתי אותה סבירה והגיונית, ובוודאי שאינה מתיישבת עם עדותה לעיל, לפיה, חותמת החברה הוטבעה בשל היותה של זו מעורבת בעסקאות.


התובע הגיש, כראיה מטעמו, צילום של תעודת זהות, שעל גביו קיים רישום בכתב יד ( נספח ב' לכתב התביעה ). הנתבע העיד וציין כי יש להניח כי המדובר בתמונתו הוא, אם כי הוא לא חתום על הרישום שעל גבי מסמך זה, וכי הוא אינו יודע קרוא וכתוב בשפה הרוסית ( עמוד 9 שורות 14-16 לפרוטוקול ). המסמך הנ"ל הוצג לעדה מטעם הנתבע, גב' ילנה, והיא העידה כי היא רואה אותו לראשונה, וכי אין המדובר במסמך של העברת כספים ( עמוד 11 שורות 18-20 לפרוטוקול ). התובע אישר כי הנתבע לא חתום על המסמך הנ"ל, והסביר פשר אי החתמתו עליו, כך:

" לא החתמנו אותו על הצילום תעודת הזהות כי אנחנו מכירים אותו ולא היו בעיות איתו, כי הוא אמר שמחר הוא יביא את הכסף ".
( עמוד 15 שורות 6-7 לפרוטוקול ).

ההסבר הנ"ל אינו סביר ואינו משכנע. שכן, אילו סמך התובע על הנתבע כי הוא ישלם למחרת את יתרת החוב, מדוע הוא ביקש וקיבל ממנו שיק לביטחון? דרישה זו של קבלת שיק לביטחון, עד לתשלום היתרה, אינה עולה בקנה אחד עם ההסבר הנ"ל, לפיו, הוא סמך על הנתבע כי ישלם את הכסף, לאור ההיכרות שבין שניהם. כמו כן, העובדה, לפיה, הנתבע חתם על המסמכים שסומנו כנספחים א'1 עד א'3, שהינם מסמכים של התובע, לאישור ביצוע העברות כספים, מלמדת על כך שהתובע לא סמך על ההיכרות שבינו לבין הנתבע, לשם תשלום התמורה בעד העברות הכספים שבוצעו בחודש מרס 2007, אלא שדרש כי הנתבע יאשר את ביצוע ההעברות, ע"י החתמתו על גבי המסמכים הנ"ל. עובדה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענת התובע, לפיה, הוא לא ביקש להחתים את הנתבע גם על המסמך של העסקה נשוא התביעה ( נספח ד' ו- ב' לכתב התביעה ), מתוקף ההכרות שביניהם. התובע נדרש לתהייה זו, והסביר כך:

" לשאלתך מדוע אם כן החתמתי אותו על הנספחים א1 עד א3 בעבר, אני משיב תשאל את הפקידה ".
( עמוד 15 שורה 8 לפרוטוקול ).

תשובתו הנ"ל של התובע אינה בבחינת הסבר מניח את הדעת, אלא שהייתה זו תשובה מתחמקת ומגמתית.


כאמור, המסמך הנ"ל, נספח ד' לתביעה, אינו חתום ע"י הנתבע או ע"י העדה מטעמו. כמו כן, עיון במסמכים שסומנו כנספחים א'1 ועד א'3 לכתב התביעה, החתומים ע"י הנתבע וחותמת החברה, מלמד כי הם אינם זהים, בצורתם ובתוכנם, למסמך שסומן כנספח ב' לתביעה, הרשום על גבי צילום תעודת זהות, רשום בכתב יד, ואינו חתום ע"י הגורם המעביר של הכספים. הדבר מחזק את עדותה של גב' ילנה, לפיה, נספח ב' אינו מסמך של העברת כספים. מכאן, ומאחר וטענת הנתבע, לפיה, הוא אינו יודע קרוא וכתוב בשפה הרוסית, לא נסתרה, ומאחר והרישום במסמך הנ"ל הינו בשפה הרוסית, ומאחר וההנתבע אינו חתום על מסמך זה, הרי שיש לדחות את גרסת התובע, לפיה, הנתבע ידע על תוכנו של המסמך או שהסכים לאמור בו.

טוען התובע כי לתשלום יתרת התמורה שילם לו הנתבע, תחילה, שיק משוך מחשבונו, תוך שהוא מבקש כי התובע לא יציגו לפירעון, מכיוון והוא אמור לעבור לבנק אחר ( סעיף 7 לתצהירו ), וכי הוא ישלם לו את הסכום במזומן. כן טוען כי הנתבע מסר לו את השיק נשוא התביעה, המשוך מחשבון הנתבע 2, וקיבל מידי התובע את השיק הראשון, המשוך מחשבונו של הנתבע ( סעיף 9 לתצהירו ועמוד 14 שורות 16-19 לפרוטוקול ). הנתבע הכחיש טענה זו, לפיה, הוא שילם לתובע, תחילה, שיק משוך מחשבונו הוא. העדה מטעם התובע, גב' אוסקנה, העידה כי הנתבע מסר לתובע, תחילה, שיק משוך מחשבונו, ובהמשך, החליפו בשיק נשוא התביעה ( סעיפים 10 לתצהירה ועמוד 12 שורות 27-33 לפרוטוקול ). היא ציינה עוד כי אין ברשותם העתק של השיק שמשוך מחשבון הנתבע, ואין ברשותם כל מסמך לגבי שיק זה. התובע לא הגיש כל ראיה, לרבות צילום השיק הראשון, המשוך מחשבון הנתבע, או חשבונית בגין קבלתו מהנתבע, או כל מסמך אחר, להוכיח כי הוא קיבל תחילה מאת הנתבע שיק משוך מחשבון הנתבע, שהוחלף בהמשך בשיק נשוא התביעה. טענה זו של התובע לא התבססה ולו על ראשית ראיה.

טוען ב"כ התובע לסתירות בין עדות הנתבע לבין עדותה של העדה, גב' ילנה, באשר לנוכחות שניהם בעת ביצוע העברות הכספים, במשרדי התובע, וכי סתירות אלה מלמדות על חוסר מהימנות גרסת הנתבע, ומוכיחות כי הנתבע היה מעורב בכל העסקאות, באופן אישי, ולא כפי שניסה להראות, כי גם הפקידה, גב' ילנה, ביצעה העברות בשם החברה ( סעיפים 16-18 לסיכומים בכתב ). לא מצאתי בסתירות אלה יסודיות ומהותיות, וכאלה המערערות את משקלה של גרסת הנתבע ואת מהימנות עדותו. שכן, אף בהנחה והיה זה הנתבע שנכח במשרדי התובע, בכל עסקאות העברות הכספים, ללא נוכחות גב' ילנה, עדיין אין בכך כדי ללמד כי הוא פעל באופן אישי, ולא כנציג החברה. גרסתו, לפיה, הוא שימש נציג החברה, וכי העברות הכספים היו להזמנת החברה, נתמכה הן במסמכים ( נספחים א'1 עד א'3 לכתב התביעה ), הן בהסכמים, שהוגשו וסומנו נ/1 – נ/2, שעניינם הסכמים בין החברה לבין גורמים אחרים בחו"ל, והן בעדותה של העדה מטעם התובע, גב' אוסקנה, כמתואר, בעוד שגרסתו של התובע לא הוכחה ולא נתמכה בכל ראיה של ממש.

סוף דבר
שוכנעתי כי התובע לא הוכיח את התביעה, ואני דוחה אותה.
התובע ישלם לנתבע, תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 27836-11/09 ניקולאי אפסנוב נ' דב לוי, שראל לוי (פורסם ב-ֽ 10/04/2011)