פסקי דין על צור יאמין | פסקי דין על רותם יאמין | פסקי דין על קווי חופשה בע"מ

45919-10/10 תק     12/04/2011




תק 45919-10/10 צור יאמין, רותם יאמין נ' קווי חופשה בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



12 באפריל 2011

ת"ק 45919-10-10
יאמין ואח' נ' קווי חופשה בע"מ






בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון ברק

התובעים
1
.
צור יאמין

2
.
רותם יאמין


נגד

הנתבעת
קווי חופשה בע"מ



פסק - דין

1.
התובעים הזמינו ביום 28.6.10 נופש לקפריסין בין התאריכים 20- 27 ביולי 2010 (8 ימים) עבורם ועבור 3 ילדיהם ושילמו בעד נופש זה סך של 10,946 ש"ח. חמישה ימים לפני הטיסה, שמעו התובעים, שהנופש בוטל. הם ביקשו לקבל מידע מנציגי הנתבעת ושם אמרו להם פעם שהטיסה לא בוטלה, אם כי בפעם אחרת אמרו להם שהטיסה כן בוטלה.
לכן, היות והטיסה בוטלה, הזמינו התובעים תאריכי נופש חלופיים, בין 22- 29 ביולי 2010.
לא רק תאריך הטיסה שונה, אלא גם יעד הטיסה שונה ללרנקה במקום לפאפוס.
התובעים טוענים, כי שינוי זה גרמה להם נסיעה נוספת של שעתיים ורבע בהסעה, אך אין לטענה זו כל משמעות לעובדות האחרות של התביעה, משום שהתובעים הסכימו להחליף התאריך ואת היעד.

2.
לאחר שהתובעים חזרו מחופשתם החלו לפנות לנתבעת בתלונות על טיב המלון בו אוכסנו ובין היתר העלו הם גם טענות נוספות, שיש לטענתם כדי להצדיק לשלם להם פיצוי כספי של 8,500 ₪.
ואלו הן, בין היתר, הטענות המועלות על ידי התובעים בכתב התביעה:
א.
א)
התובעים סיכמו עם נציג הנתבעת להתגורר במלון
riu cypria
(להלן: "המלון") בהיותו מלון יוקרתי בן 5 כוכבים ברמה מאד גבוהה ונציג הנתבעת אף הציג את המלון במחשב בפני
התובע – אשר התרשם ממנו מאד.

ב)
בעת הגעתם למלון, אמרה להם פקידת הקבלה שהם לא רשומים כאורחים במלון ולאחר בירור נלקחו התובעים דרך סמטה צדדית למלון סמוך, שהיה ישן מאד – בניגוד להבטחת נציג הנתבעת על טיב המלון.
מלון זה, אליו הועברו התובעים, היה חורבה, שאינה ראויה למגורים והתובעים מתארים בכתב התביעה את הרמה הירודה של המלון. (סעיף ז' לכתב התביעה)

ג)
התובעים התקשרו לנציג הנתבעת בארץ והתחננו בפני
ו להחזירם למלון המקורי. באותו זמן המתינו התובעים בלובי לתשובת נציג הנתבעת, אך היחס היה משפיל ומעליב והתעקשו להשאיר אותם במלון הישן – אם כי נציג הנתבעת בשם יוסי הודה שחלה טעות, ביקש סליחה על עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים והבטיח לטפל בעניין, אך בפועל לא עשה דבר וכך נשארו התובעים המומים ובוכים.

ב.
עם חזרתם של התובעים לארץ, הם פנו אל נציגת הנתבעת המטפלת בתלונות הציבור, אך זו ענתה להם באופן לא מכובד, תוך הרמת קול, קשיחות לב, חוסר התייחסות וביזתה את התובעים עד דמעות.
בהמשך לשיחה זו, דיברו התובעים עם נציגים נוספים של הנתבעת, עד שהגיעו אל נציג בשם הראל, אשר התנצל על היחס שקיבלו התובעים וגם אמר להם, שאכן מגיע להם פיצוי הולם, אך על גובה הפיצוי יודיע להם מאוחר יותר.
לאחר בירור זה, חזר נציג הנתבעת והציע לתובעים פיצוי של 75 דולר לאדם, אך התובעים ראו בסכום זה סכום מגוחך, אשר לדעתם אינו מפצה את עוגמת הנפש שנגרמה להם ועל הנזק שנגרם להם – ולכן החליטו להגיש תביעה זו לתבוע הסכום של 8,500 ₪.
התובעת מאשרת בבית המשפט, שאכן הוצע לכל אדם פיצוי של 75 דולר. (עמ' 1 לפ',ש' 11- 14)

3.
העולה מהעובדות הוא, שהתובעים הזמינו חבילת נופש לקפריסין בטיסות שכר במלון הנ"ל ברמת דירוג של 5 כוכבים על בסיס הכל כלול והעברות ואין חולק על כך, שהתובעים שילמו בעד חבילת הנופש סך של 10,946 ₪.
בכתב ההגנה מכחישה הנתבעת את טענות הצדדים והשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם הוכיחו התובעים את העובדות אותן העלו בתביעתם וגם אם יימצא שהעובדות נכונות, האם מצדיקות טענותיהם להשיב להם את הסכום המבוקש על ידם, המהווה כמעט את מלוא הסכום עבור 8 ימי נופש.

לאחר שבחנתי היטב את עובדות המקרה ואת טענות הצדדים, אני מחליט שאין לקבל את תביעת התובעים אלא בחלקה – הן משום שהיא מוגזמת בתיאור העובדות והן משום שהתובעים לא הוכיחו את הטענות הנטענות בכל הקשור לטיב המלון שקיבלו בפועל ונראה לי – עם כל הכבוד לתובעים- שהיו צריכים לקבל הצעת הפיצוי שהוצע להם על ידי הנתבעת והגשת התביעה, כפי שהוגשה, הייתה מיותרת.
המסקנה אליה הגעתי מבוססת על הנימוקים הבאים:

א.
התובעים ניצלו את כל ימי הנופש, אין להם טענה כלשהי לגבי הטיסה – שהיא כשלעצמה מרכיב נכבד מהוצאות הטיול, אין להם כל טענה בכל הקשור בסעיף העברות – וגם סעיף זה הוא מרכיב מהוצאות הטיול ואין לי ספק – גם אם האוכל לא היה להם טעים- הם נהנו במהלך כל ימי החופש מאוכל במלון, שכן הנופש היה על בסיס הכל כלול.
בבית המשפט טוענת התובעת, שהם לא אכלו במלון כי הכל היה שם מזעזע. (עמ' 1 לפ',ש' 20)
אני לא מאמין לטענות התובעת, שבמשך 8 הימים הם אכלו מחוץ למלון. גם טענה זו נראית לי מוגזמת, אשר גם לא הוכחה ולא הוצגה ולו קבלה אחת לאשר הטענה שאכלו מחוץ למלון.

ב.
אין משמעות לטענה, בדבר ביטול הנופש בתאריך שנקבע או אי ביטול הנופש, שכן בסופו של יום היו אלה התובעים אשר הסכימו וביקשו תאריך חלופי ותאריך זה נקבע להם בין יום 22.7.10 לבין 29.7.10. לכן, גם אם המשמעות מבחינתם הייתה נסיעה נוספת של שעתיים ורבע בהסעה – ידעו התובעים עובדה זו ומשקיבלו את ההצעה החלופית – אין הם יכולים להלין על כך.

ג.
ההזמנה לחבילת הנופש כללה שהייה במלון הנ"ל, שהוא מלון ברמה של 5 כוכבים, אך לטענת התובעים, הם לא נכללו ברשימת האורחים באותו מלון ובהמשך לכך הם נלקחו דרך סמטה צדדית למלון סמוך מאד ישן ושינוי זה גרם לתובעים אכזבה ועוגמת נפש.
התובעים מדרגים את המקום אליו נלקחו כחורבה אשר אינה ראויה למגורי אדם והיו בו תנאים סניטריים ירודים, מיטות ישנות, אריחים שבורים, טייח מתקלף, מעליות מקולקלות ובלובי לא היו מזגנים.
הטענות הנ"ל בדבר התנאים המפורטים – לא הוכחו.

ד.
א)
התובעים מלינים על התנאים הנ"ל וביקשו לפעול על מנת להחזירם למלון המקורי ואף טוענים, שכתוצאה משינוי התנאים של המלון, זכו ליחס משפיל, התובעים המתינו בלובי המלון ונציגי הנתבעת:" התעקשו להשאיר אותנו במלון הישן וזאת אפילו לאחר שדיברנו טלפונית מקפריסין עם יוסי הנציג שעשה את העסקה ואמר לנו כי חלה טעות והוא מבקש את סליחתנו על עוגמת הנפש...אך הוא לא עשה מאומר ולא חזר אלינו..."

ב)
לאחר בירור העובדות בנדון דנן, התברר, שטענות התובעים אינן נכונות, משום שהוכח בפני
שלתובעים ניתן חדר מס' 244- 245 והתובע אף חתם על טופס לקבלת החדר.
מהתמונות של אותו חדר, אשר הוצגו על ידי נציגת הנתבעת, עולה, שאכן חדר זה שונה במהותו מאותו תיאור שתיארו התובעים בכתב התביעה.
עיינתי גם בתמונות אשר הוצגו על ידי התובעת, אך מחלקן הגדול עולה התרשמות שונה מזו שתוארה על ידי התובעים בכתב התביעה.
זאת ועוד, טענות התובעים, על מזגנים לא פועלים או מעלית לא פועלת – אין לייחס טענות אלו לרשלנותה של הנתבעת, שכן הנתבעת לא יכולה להיות אחראית לתחזוקה השוטפת של המלון.
התמונות שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה, הן תמונות אשר סותרות את טענות התובעים, שמדובר על מלון ישן.

ג)
נציגת הנתבעת טענה בבית המשפט, שאכן בתחילה שוכנו התובעים בחדרים פחות טובים, אך עוד באותו יום הועברו התובעים לחדר אחר. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 7- 8)
האישור שהציגה נציגת הנתבעת – אישור שניתן על ידי הנהלת המלון- מאשר את טענות התובעים, שלאחר שקיבלו את החדר, הם ירדו לקבלה ובאו בטענות בקשר לאותו חדר והביעו אי שביעות רצון, אך גם נאמר באותו אישור, שהנהלת המלון שידרגה את החדר ונתנה לתובעים חדר אחר בדרגת סוויטה, אשר כלל שני חדרים מס' 244- 245 – חדרים אשר רק לפני שנתיים חודשו. (ראה מוצג נ/1)
משום מה, לא ציינו התובעים עובדה זו ובכך למעשה הביאו בפני
בית המשפט רק חלק מהעובדות שנגעו לעניינים ולא את כל העובדות.

4.
א.
למעשה, לאור האמור לעיל ומאחר והתובעים לא הוכיחו טענותיהם על ההשפלה ועל היות המלון אליו הועברו מלון ישן – היה עלי לדחות את תביעת התובעים, ברם בהתחשב בעובדה, שאכן בתחילה הגיעו התובעים למלון וביקשו לקבל עזרה מנציגי הנתבעת להתפתחויות שהיו להם באותו מלון, הרי שאין ספק, שעם ההגעה ועם ההמתנה בלובי עד שיוחלף להם החדר, נגרמה לתובעים עוגמת נפש, אך בוודאי לא עוגמת נפש המצדיקה החזרת כמעט מלוא סכום הטיול, שכן דרישה כזאת לא הייתה מלכתחילה דרישה צודקת אלא ניסיון "לקבל" נופש של 8 ימים על חשבון הנתבעת – ודרישה זו היא ללא כל הצדקה היא מוגזמת וניסיון לקבל כספים שכלל לא מגיעים להם.
לכן, כפי שכבר ציינתי לעיל, ההצעה לפצות את התובעים בסכום שהוצע להם, הייתה הצעה הוגנת ומוצדקת, בנסיבות העניין, אך התובעים סברו שאולי באמצעות תביעתם הלא מוכחת יוכלו לקבל מלוא הסכום הנתבע ולכן גם לא הסכימו לקבל ההצעה.

ב.
לאחר, שהתובעים חזרו ארצה, הם החלו להתכתב עם הנתבעת בדבר דרישת פיצוי וביום 12.8.10 נשלח אישור לתובעים על קבלת פנייתם ועל הטיפול בה והודע להם שיקבלו תשובה תוך 30 ימי עבודה.
בתאריך 28.9.10 שלחו התובעים מכתב אל הנתבעת, להזכיר לה, שמגיע להם פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להם בטיול הנדון. התובעים מציינים, שנאמר להם, שמגיע להם פיצוי.
בתאריך 3.10.10 דחו התובעים הצעת פיצוי בסך של 75 דולר לאדם, משום שהצעה זו לא נראתה להם כהולמת את עוגמת הנפש שנגרמה להם. עם זאת, ביקשו אישור בכתב על הצעת הפיצוי הנ"ל.
העולה מההתכתבויות הנ"ל הוא, שאכן הנתבעת הציעה להם פיצוי, אך גם עולה, שהם דחו הפיצוי המוצע.

5.
סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, משלא הוכיחו התובעים את טענותיהם לגבי המלון ומשלא גילו, שבפועל סופקו להם 2 חדרים בדרגת סוויטה, הרי שאין להם מה להלין בכל הנוגע לנוחות במלון עצמו, אך עם זאת – כפי שכבר ציינתי לעיל- תחילתה של ההתמקמות במלון הייתה כזאת אשר גרמה לתובעים המתנה ועוגמת נפש ולכן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הפיצוי שהם הציעו להם עוד בטרם הוגשה התביעה ואין אני מקבל את טענות התובעים, שבנסיבות המקרה מהווה סכום פיצוי זה סכום מגוחך.

6.
תביעה זו הוגשה על ידי התובעת והתובע ולכן מאחר ואין אדם אשר לא תבע רשאי לקבל סעד, יש להתייחס בתביעה זו כתביעה שמתנהלת בין התובעים ובין הנתבעת ולכן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום בש"ח השווה לסך של 150 דולר אשר ישולמו לתובעים לפי שער היציג של הדולר ביום התשלום בפועל בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 24.10.10- ועד התשלום בפועל.
מאחר והתובעים יכלו לקבל סכום זה עוד לפני הגשת התביעה ולאור התוצאה אליה הגעתי, החלטתי שלמעט הסך הנ"ל – אין צו להוצאות נוספות.
ניתן היום 12.4.11 (ח' בניסן התשע"א) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 45919-10/10 צור יאמין, רותם יאמין נ' קווי חופשה בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/04/2011)