פסקי דין על מ ד י נ ת י ש ר א ל | פסקי דין על יניב בן ברוך יהודה | פסקי דין על עובד בן סבח ימין | פסקי דין על משה בן יעקב חנניה |

91267/04 בש     18/05/2004




בש 91267/04 מ ד י נ ת י ש ר א ל נ' יניב בן ברוך יהודה,עובד בן סבח ימין,משה בן יעקב חנניה




1
בתי-המשפט
בית המשפט המחוזי ת"א-יפו
בפני
כב' השופט חאלד כבוב
ב"ש 91267/04
ב-ת"פ 40103/04
מ ד י נ ת י ש ר א ל
על-ידי בא-כוחה - עו"ד ענוז

המבקשת:

נ ג ד
1. יניב בן ברוך יהודה
,
יליד 1978, ת.ז. 031392129
על-ידי בא-כוחו - עו"ד ברזילי
2. עובד בן סבח ימין
,
יליד 1977, ת.ז. 034398388
על-ידי בא-כוחו - עו"ד פנציאס
3. משה בן יעקב חנניה

יליד 1971, ת.ז. 0227943349
על-ידי בא-כוחו - עו"ד בר עוז

המשיבים:
ה ח ל ט ה

זוהי בקשה למעצרם של שלשת המשיבים עד תום ההליכים נגדם כאשר בד בבד הוגש כנגדם כתב אישום המייחס להם עבירות של; קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה, תקיפה, שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה.

1. ע"פ המפורט בכתב האישום, אישום ראשון - שלושת המשיבים 1- 3 קשרו יחדיו קשר לחטוף את עומר זקזוק (להלן: המתלונן). משיבים 1 ו-3 התחזו יחד עם אחר בשם רועי אבידן ( להלן: אבידן) התחזו לשוטרים, ומשהגיע המתלונן למשיב 2, ע"פ הסכם עוד מבעוד מועד, אבידן הורה למתלונן להתלוות אליו יחד עם משיבים 1 ו-3 לתחנת המשטרה. שלושת המשיבים יחד עם המתלונן נסעו יחדיו ברכב שהיה בחזקתם, לצומת הכפר הירוק, חבטו במתלונן בכל חלקי גופו, חבטו בראשו ושדדו את ארנקו, 2,000 ₪ ו- 700 $ ותעודת זהות.

אישום שני - בין משיב 1 לבין המאבטח במועדון אלנבי בת"א פרץ ויכוח, משיב 1 איים בפגיעה בגופו של המאבטח, איים י ידקור אותו, ירצח אותו. משיב 1 קשר קשר עם אחרים, אבידן ויהודה אלול (להלן: אלול) לדקור המאבטח. משקשרו אלה קשר לדקור את המאבטח הגיעו למועדון, חיפשו אותו אולם הוא לא נמצא במקום.

אישום שלישי - משיב 1 יחד עם אבידן הגיעו למועדון "ברקודה" וניסו להיכנס למועדון על אף התנגדו של מאבטח המועדון (להלן :המתלונן). בסמוך לכך משיב 1 יחד עם אבידן תקפו המתלונן בעינו וידו, למתלונן נגרם קרע בקרנית העין.

אישום רביעי - בעקבות ויכוח שפרץ בין משיב 1 לבין אבידן, דקר המשיב את אבידן ע"י סכין, לאבידן נגרם חתך בירך ימין.

ב"כ המבקשת, עו"ד ענוז
, ציין בטיעוניו, כי לעניינו של משיב 1, לכל אחד מהאישומים ישנה עדותו של המתלונן. כך לעניין האישום הראשון, המתלונן סיפר למשטרה כל אשר אירע עמו, עוד הודעתו של אבידן מאשרת את כל המיוחס למשיב זה בכתב האישום. עוד טען כי משקריו של משיב 1 מתברר כי הוא מנסה להרחיק עצמו מכל אלה שקשרו עמו את ביצוע החטיפה, התקיפה והשוד. כאשר המשיב הכחיש שהתקשר למשיב 2, אולם ע"פ פלט השיחות מתברר כי אכן הוא התקשר למשיב 2.

לעניינו של משיב 2, עדותו של אבידן קושרת אותו בוודאות למעשה, אבידן מזהה במסדר זיהוי תמונות את משיב 2, יתרה לכך ישנה עדותו של המתלונן. עוד לעניינו של משיב 3, גם כאן אבידן מזהה אותו.

ב"כ המבקשת, הוסיפה לטעון כי לשלושת המשיבים עבר פלילי נכבד, למשיב 1 מאסר על תנאי חב הפעלה, מעשים מגונים ואינוס קטינה. למשיב 2 מעשים מגונים בהתעלות,תקיפת קטין, ניסיון גניבה מרכב. למשיב 3 הרשעות קודמות בעבירות איומים, תקיפה, נשיאת סכין, תקיפת שוטר. לעניינו של משיב 3 ישנו חשש גדול להימלט מן הדין, כאשר בשלב חקירה שלו במשטרה הוא נעלם תקופה של שבועיים.

ב"כ משיב 1, עו"ד ברזילי
, בטיעוניו לגבי האישון הראשון ציין כי המתלונן לא נזקק לטיפול רפואי, משום שלא נפגע כלל. לעניין מסדר זיהוי התמונות, מלבד מזכר של אחד השוטרים, אין מעבר לכך כל התייחסות. עוד בדוח התמונות לאחר שנעשה למשיב מסדר זיהוי, המתלונן זיהה את המשיב ע"י שיערו, שפמו, התספורת והזקן, כאשר בתיאור הראשון של המתלונן למשיב, כלל לא מוזכר הזקן והשפם. תחילה אמר המתלונן כי משיב זה נתן לו מכות בראש, ומאוחר יותר אמר כי הוא מי שנהג ברכב וקילל אותו.

לעניין רועי אבידן, המפליל את משיב 1 במעשים המיוחסים לו, כאמור המדובר בעבריין שרצה לשתף פעולה עם המשטרה, כאשר מי שהיה דומיננטי בכל האירוע נשוא אישום זה היינו רועי אבידן עצמו. הוא אמר כי מצבו הכלכלי קשה לכן החליט לפרוץ לבתים ולרכבים - רועי אבידן מסר 10 הודעות במשטרה וב-9 מהם הוא אמר כי הוא עשה את כולן לבד ולחא קושר את המשיב למעשים.

לעניין האישום השני, גם כאן התביעה מסתמכת על עדותו של אבידן, וכן על עדותו קטין בשם יהודה אלול. טענת משיב 1 באשר לאותו אירוע היינה כי הוא הגיע למועדון באותו יום והוכה ע"י המאבטח. טענת התביעה כי משיב זה הגיע למועדון באותו יום עם אחרים, אולם כלל לא נחקרו אחרים ואף לא נעשה ניסיון לאתרם. ע"פ העולה מהדיסקט שהוגש לביהמ"ש, רואים כי משיב 1 קיבל מכות משני מאבטחים ע"י אלות, משיב 1 נזרק לרכב, ואז המאבטחים חוזרים למועדון ומקפלים את שתי האלות. סופו של דבר עותר לביהמ"ש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית דוד, אדם החסר כל עבר פלילי, המוכן לפקח על המשיב.

ב"כ משיב 2, עו"ד פנציאס
, ציין בטיעוניו כי למשיב זה מיוחס רק האישום הראשון, שלא כמו משיב 1. הראיות נגדו היינן עדותו של אבידן, וכן המתלוננים בלבד. לעניין המתלונן כאמור המשטרה נסמכת רק על כך שהוא נקב בשמו של משיב 2, כאשר יכול להיות שהוא מתכוון למישהו אחר, ולא נערך הליך זיהוי רציני. הוסיף ב"כ המשיב, כי אבידן נשלח לתסקיר מעצר, כאשר המדובר באותו תיק, לכן עותר לביהמ"ש כי גם עבור משיב זה תיבדק המסוכנות הנשקפת ממנו. המדובר בשניים שהם באותה הפרשיה לכן לא סביר כי אבידן שיש נגדו חמישה אישומים תיבדק חלופה עבורו ומשיב זה לא.

ב"כ משיב 3, עו"ד בר עוז, משיב זה כלל לא התחמק מהמשטרה, הוא נעצר שבועיים לאחר התלונה של המתלונן. אין מחלוקת כי אין זיהוי בכלל, המתלונן לא זיהה כלל את האדם שישב ברכב מאחורה בצד שמאל, ולכן התביעה מסתמכת על עדות של שותף לעבירה, אולם בעדותו של אבידן השותף לעבירה, אמר כי לקחו מהמתלונן 2000$ לעומתו המתלונן אמר כי שדדו ממנו 2000₪ ו- 700$, עוד ציין אבידן בהודעתו כי קשרו את המתלונן בחוט בתוך הרכב, בעוד שהמתלונן ציין כי קשרו אותו בחגורה ולא בחוט, מכאן מתברר כי אבידן הוליך את המשטרה שולל. מכאן ניתן לומר כי מי שטועה שפרטים מהותיים ביותר יש ללמוד מכך כי הוא כלל לא השתתף באירוע. אשר על כן, ב"כ משיב זה מבקש לשחררו לחלופת מעצר, וכן יותיר לו לצאת לעבוד.

3. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים") מסמיך את ביהמ"ש להורות על מעצרו של נאשם עד תום בירור דינו. התנאי הראשון להפעלת סמכות זו, תלוי בקיומן של "ראיות לכאורה להוכחת האשמה".

המבחן לקיומן של " ראיות לכאורה" הוא זה שנקבע ב-פרשת זאדה, בש"פ 8087/95 ,פ"ד נ'(2)133, ע"י כב' השופט ברק, כדלקמן:

"השאלה אינה אם חומר הראיות המצוי בידי התביעה מוכיח "לכאורה" את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר. המבחן הינו אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי."

שאלת המהימנות, כך נפסק, אינה נדונה בשלב הזה ובהעדר כירסום משמעותי העולה מתוך חומר החקירה, מתקיימת "נוסחת מעצר" שעניינה ראיות לכאורה.

4. 4. לאחר עיון בחומר החקירה, ושמיעת טענות ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי המדינה יצאה ידי חובתה באשר לקיומן של ראיות לכאורה, זאת ע"פ המפורט להלן:
לעניין האישום הראשון

הודעת המתלונן מיום 10.11.03 - בהודעתו של זה אישר כל המיוחס למשיבים לעניין האישום הראשון. המתלונן ציין כי הגיע למשיב 2 ל מנת לרכוש ממנו מכשיר פלאפון, ומשנפגש עימו יום למחרת המפגש הראשון ביניהם, הגיע בחור בשם אבידן, התחזה לשוטר ודרש מהם להתלוות אליו לתחנת המשטרה, ברכב היו עוד שניים נוסף לאבידן ומשיב 2, קרי- משיב 1 ו-3. לקחו אותו לאזור הסמוך לאזור ראש העין, הורידו אותו קשרוהו מידיו, הכהו בראשו ובגופו, ושדדו מארנקו 2000 ₪ ו- 700$ ותעודת זהותו.

הודעתו של רועי אבידן מיום 30.3.04 - בהודעתו של זה מאשר את הודעתו של המתלונן, ואף קושר עצמו לאירוע, ומפליל את כל המשיבים וקושר אותם לאירוע. אבידן צין בהודעתו כי משיב 2 התקשר למשיב 1 והודיע לו על ערבי מהשטחים שיש לו בלוק של כסף. עוד בדומה לתיאור של המתלונן, תיאר אבידן את הדרך בה הזדהה בפני
ו כשוטר, הכניסו אותו לרכב, חבטו בראשו, וקשרו את ידיו בחוט. עוד אישר אבידן כי שדדו כסף מארנקו של המתלונן, בשקלים, והן בדולרים. אבידן זיהה במסדר זיהוי את כל המשיבים.

לעניין האישום השני

הודעתו של יהודה אלול מיום 30.3.04 - בהודעתו של זה ציין כי משיב 1 רב עם אנשים. עוד ציין כי המשיב ביקש ממנו לשים לאחד השומרים "אני חושב שהוא התכוון לדקירה" . בסמוך לכך התקשר משיב 1 ליהודה אלול וביקש ממנו להתלוות אליו "אמר לי בוא נלך לזיין את ההוא ממועדון אלנבי 40" ומשהגיעו אלה למועדון המאבטח לא היה במקום. "יניב שאל איפה הסכין אמרתי לו שהסכין עליי".

הודעתו של רועי אבידן מיום 30.3.04 - ציין כי משיב 1 קרא לו בדיפות, והאחרון יידע אותו כי היתה לו מריבה ביום שישי בערב במועדון אלנבי 40 והוא רוצה לעשות משהו שלא ישכח. "הוא אמר לי שהתפקיד שלי בקטע הוא קל. רק להסיח את דעת המאבטח...אמר לי הולכים לדקור אותו... יניב אמר לי כי הוא נעול עליו... יניב התקשר ליהודה ואמר לו תבוא עם שפיץ, ראיתי אח"כ שמדובר בסכין פרפר כסוף... "

הודעת מנדל קטן מיום 31.3.04 - בהודעתו של זה ציין כי הוא שותף במועדון אלנבי 40. בהודעתו אישר כי משיב 1 הגיע למועדון ביום שישי ואמר לו "השומר שלך אני גומר אותו. וכדאי שתיתן לי את הפרטים שלו איפה הוא גר" עוד ציין בהודעתו כי יום למחרת הגיע משיב 1 למועדון ובעת שישב ברכב, "ניגשתי לרכב ואז יניב אמר לי כדאי שתביא את הפרטים של צביקה המאבטח כי אתה לא רוצה שהמשטרה תסגור לך את המקום אם נדקור אותו פה 'נחנגר אותו או נשפוך אותו' ".

לעניין האישום השלישי

הודעת ישראל לב מיום 1.4.04 - בהודעתו של זה ציין כי היו שניים שניסו להתפלח למועדון ברקודה, בו עבד כמאבטח, ומשנסה להוציאם תקפו אותו אחרים. רועי אבידן שהיה שותף לאירוע התנפל על ישראל וניסה לחונקו.

בהודעתו של רועי אבידן מיום 30.3.04 - ציין כי היה יחד עם משיב 1 במועדון ברקודה בת"א, ורבו שם עם המאבח. "השומר העיף את יניב לגדר ואז הורדתי למאבטח אגרוף לעין והבנתי שהוא נפגע קשה".

לעניין האישום הרביעי

ע"פ אישום זה מיוחס למשיב 1 כי דקר א רועי אבידן.
ע"פ הודעתו של רועי אבידן , צין כי משיב 1 דקר אותו. אבידן ציין כי המשיב נהג לדקור אותו במקרים בהם היה מסרב להתלוות אליו, כך שלושה חודשים לפני האירוע נשוא האישום הראשון בתיק זה, משיב 1 דקר את אבידן משסרב להתלוות עימו.

5. משקבעתי שקיימות ראיות לכאורה הרי שקיימת גם עילת מעצר ע"פ דין, שכן חזקה היא שהמבצע עבירות מסוג זה מסוכן לציבור.

ע"פ הוראות סע' 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי(סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996שוב אין רואים במעצרו של המשיב "אמצעי הרתעתי", אלא נוושא הוא אופי מניעתי (פרשת קורמן: "... על רקע זה התבססה והלכה התפיסה המניעתית. לפי תפיסה זו , אין הצדקה למעצר אלא אם ניתן להשיג תכלית המעצר או השחרור כרוך בסכנה לציבור...").

על ביהמ"ש לבחון בכל מקרה בו מתקיימות עילת מעצר, אם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעות שחרור בערובה בתנאים מגבילים ויש לנקוט באמצעים שפגיעתם בחירות המשיב פחותה. אולם, נסיבות המקרה שלפנינו מצביעות על סכנה שאי אפשר למנוע אותה אלא ע"י מעצר.

בבואי לשקול חלופת מעצר באשר למשיבים אלה התייחסתי למעשיהם והתנהגותם המסוכנים, ככל שהראיות שבפני
י מוכיחות זאת; קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה, תקיפה, שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה.

בהתייחס לעברם הפלילי המכביד של המשיבים, הדבר שיש בו כדי לשפוך אור על אורח חייהם. משיב 1 - הרשעות קודמות בעבירות של תקיפה למטרת גניבה,איומים, התנהגות פרועה, וכן עומד ותלוי נגדו מאסר מותנה, חב הפעלה בן 7 חודשים בגין עבירת גניבה. משיב 2 - הרשעות קודמות בעבירות של מעשה מגונה בהתעללות פיזית ונפשית בקטין, תקיפת קטן וגרימת חבלה חמורה, ניסיון גניבה מרכב. משיב 3 - הרשעות קודמות בעבירות איומים. תקיפה, ניסיון סחיטה, נשיאת סכין, הפרת הוראה חוקית ותקיפת שוטר.

ביהמ"ש העליון התייחס לא אחת לחומרה הרבה שבעבירות סחיטה באיומים וקבע כי בעבירות אלה קיימת עילת מעצר משום שנשקפת מנאשמים בעבירות סחיטה באיומים מסוכנות שאין ניתן להפיגה אלא באמצעות מעצר.

בעבירה של סחיטה באיומים גלומה מעצם טבעה ואופיה מסוכנות של נאשם, ובעבירות בהן הנאשם מפיל חיטתו על קורבנו אינן מתאימות לחלופת מעצר (ראה דברי כב' השופטת בייניש בבש"פ 11271/03 מ"י נ' אלפרון; בש"פ 5435/03 קייסי נ' מ"י; בש"פ 1416/02 זיינב נ' מ"י).

ביהמ"ש העליון עוד הוסיף וקבע כי לא אחת בעבירות דנן טבוע חשש לשיבוש הליכי משפט בדרך של הטלת מורה על קורבן האיומים, וקבע שככלל אין מקום לשחרר לחלופת מעצר משום שנאשם יכול להמשיך ולבצע עבירות מסוג זה גם בביתו.

למותר עוד לציין, כי חלקו של משיב 1, היינו גדול מזה של משיבים 2 ו-3, כאשר למשיב 1 מיוחסים ארבעה אישומים, ולעומתו למשיבים 2 ו-3 מיוחס האישום הראשון בלבד, הדבר שיש בו כדי להעיד על מסוכנות בלתי נמנעת, בייחוד כאשר יש באישומים המיוחסים לו בלבד, הן ניסיון דקירתו של המאבטח (צביקה) כאשר רק מזלו של האחרון מנע את שלמותה של העבירה, וכן דקירת רועי אבידן משזה סירב להתלוות אליו, כדי להעיד על נחישות דעתו לחזור ולבצע עבירות מסוכנות ביותר.

אך בטרם אשלים החלטתי זו, ועל מנת לבדוק אם ניתן בכלל לאיין המסוכנות הנשקפת מהם, והאם ישנה חלופה מעצר שיכולה להשיג את תכלית ומטרת המעצר - מצאתי להורות לשרות המבחן להגיש תסקיר מעצר בנוגע לשלושת המשיבים.

נדחה לקבלת תסקיר מעצר.
ניתנה והוּדעה בפומבי היום, כ"ז באייר התשס"ד, 18 מאי 2004.
חאלד כבוב
, שופט








בש בית משפט מחוזי 91267/04 מ ד י נ ת י ש ר א ל נ' יניב בן ברוך יהודה,עובד בן סבח ימין,משה בן יעקב חנניה (פורסם ב-ֽ 18/05/2004)