Google

מדינת ישראל - אלון סיידה,שמואל שמש,יורם מעתוק,סלומון סיידה,אורלי שאול,"גולדן-הום בע"מ",רויטל סיידה,שרה מעתוק

פסקי דין על אלון סיידה | פסקי דין על שמואל שמש | פסקי דין על יורם מעתוק | פסקי דין על סלומון סיידה | פסקי דין על אורלי שאול | פסקי דין על "גולדן-הום " | פסקי דין על רויטל סיידה | פסקי דין על שרה מעתוק |

6429/04 בש     19/05/2004




בש 6429/04 מדינת ישראל נ' אלון סיידה,שמואל שמש,יורם מעתוק,סלומון סיידה,אורלי שאול,"גולדן-הום בע"מ",רויטל סיידה,שרה מעתוק





15
בתי המשפט

ב"ש 006429/04
בית המשפט המחוזי בירושלים
ב-ת.פ. 000371/04
בפני
: כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי
המבקשת
מדינת ישראל

על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים
,
המחלקה הכלכלית
בעניין:
- נגד -

המשיבים
משיבים פורמליים
1. אלון סיידה

ע"י ב"כ עו"ד הרמן אריאל
2. שמואל שמש

3. יורם מעתוק

ע"י ב"כ עו"ד אדם פרומקין
4. סלומון סיידה

ע"י ב"כ עוה"ד מיכל כהן וחיים אוחנה

5. אורלי שאול

6. "גולדן-הום בע"מ"

7. רויטל סיידה

8. שרה מעתוק
החלטה - משיבים 1 ו-3

1. נגד המשיבים 1 ו-3 (ואחרים) הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון). המשיב 1 מואשם גם בעבירות של גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ו-שימוש במסמך מזוייף.

המדובר בשני אישומים, שכותרתם "פרשת הפארקים" ו-"פרשת ילדוד'ס". אישומים אלה מתייחסים למעשיו של המשיב 1 בעת שכיהן כיו"ר ועד האגודה השיתופית "אדם - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ", אשר הקימה ומנהלת את הישוב אדם. הנאשם נבחר לכהן כיו"ר ועד האגודה בתאריך 27.8.02. המשיב 3 שימש בתקופה הרלבנטית כמנהלה הרשום וכבעל רוב מניותיה של המשיבה 6 (נאשמת מס' 4 בכתב האישום).

על-פי האמור בכתב האישום, במהלך שנת 1998 יצר המשיב 1 כלפי וועד האגודה מצג כוזב, לפיו התחייבה קק"ל להשיב לאגודה 80% מכספים שיושקעו על-ידי האגודה בהקמת פארקים ציבוריים בישוב אדם, על-אף שידע כי קק"ל לא התחייבה להשתתף בעלות הקמת הפארקים על-ידי צד ג'.

בהמשך, יצר המשיב 1 (יחד עם אחר - משיב 2) כלפי וועד האגודה מצג כוזב לפיו ניתנו שלֹש הצעות מחיר על-ידי קבלנים שונים לביצוע הפארקים ולפיו הצעתו של המשיב 3, לו חפצו המשיבים 1 ו-2 למסור את העבודה, היא הנמוכה ביותר. באופן זה, בשלהי 2002, נחתמו שני חוזים בין האגודה (באמצעות המשיבים 1 ו-2) לבין הנאשמת 4, באמצעות המשיב 3, להקמת הפארקים בעלות כוללת של 1,500,000 ₪. המשיב 2 ואדם נוסף משכו 13 המחאות בנקאיות לפקודת הנאשמת 4, כשכולן נושאות תאריך לפרעון באותו יום - בתאריך 18.11.02. ההמחאות נמסרו למשיב 3. ארבע המחאות בסכום כולל של 500,000 ₪ הוסבו לאגודה ונועדו לשמש בטוחה עד להמצאת ערבות בנקאית על-ידי המשיב 3. לאחר מכן שלח המשיב 1 יד במרמה בכספים אלה לשימושו ולשימושם של אחרים. המשיב 1 מסר לאביו את ארבע ההמחאות הנ"ל, אשר הופקדו בחשבונות שונים. תמורת ההמחאות נמשכה במזומן והועברה לידי המשיב 1. עד כאן "פרשת הפארקים".

המשיב 1 מואשם בגין מעשים אלה בשורה של עבירות (קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, איסור הלבנת הון, ו-מירמה והפרת אמונים בתאגיד), ואילו המשיב 3 מואשם בעבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

"פרשת ילדוד'ס" מתייחסת לפרוייקט שיפוץ מבנה ציבורי קיים בישוב אדם, המכונה על-ידי אנשי המקום בשם "ילדוד'ס". על-פי האמור בכתב האישום, בשלהי 2002, החליטו המשיבים 1 ו-3 למשוך במרמה כספים מחשבון האגודה, תוך יצירת מצג כוזב לפיו כספים אלה נמשכו לצורך ביצוע עבודות קבלניות בישוב. הכוונה היתה למסור למשיב 3 את עבודות השיפוץ מבלי לעורר חשד, בשִׂים לב לזכייתו ב"מכרז" הפארקים, כמתואר לעיל. הדבר נעשה באמצעות יצירת מצג כאילו הצעת המחיר ניתנת על-ידי קבלן בשם רשק מונזר חדר, שהצעתו נמצאה הנמוכה ביותר, והעבודה נמסרה לו. כך נחתם על-ידי המשיב 1 בתאריך 2.1.03 חוזה פיקטיבי עם אותו מונזר, נמסר מספר טלפון של אדם שהסכים להתחזות בשם מונזר והוכנו חשבוניות פיקטיביות על שם מונזר. בתאריך 3.1.03 נמשכו מחשבון האגודה המחאות בסכום כולל של 550,000 ₪. המשיבים 1 ו-2 מסרו את ההמחאות מייד עם משיכתן למשיב 3. בסמוך לאחר מכן, פעל המשיב 3 לפדיונן של ההמחאות באמצעות חלפנים ומסר את עיקר הסכום למשיב 1 (לאחר ניכוי סך של 100,000 ₪ שהותיר בידו). בהמשך, כאשר התעורר חשדם של אנשי הישוב, דאגו המשיבים 1 ו-3 לעריכת פגישה בין אדם שהתחזה לאותו מונזר לבין בעלי תפקידים באגודה. המשיבים מואשמים בגין מעשים אלה בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ואיסור הלבנת הון. המשיב 1 מואשם גם בעבירה של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ושימוש במסמך מזוייף.

עוד מואשם המשיב 1 בחמש עבירות של הפרת הוראה חוקית בכך שיצא מן הבית ללא קבלת אישור, במועדים שונים בחודש אוקטובר 2003, בעת שהיה נתון במעצר בית על-פי החלטות שונות שניתנו בעניינו בבתי משפט השלום, המחוזי והעליון.

המשיב 3 (ועימו הנאשמת 4) מואשם גם בביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (עבירות לפי סעיפים 117(ב)(1), (5), (6) ו-(8), בכך שביצע פעולות שונות ורישומים כוזבים במגמה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, בקשר עם "פרשת הפארקים" ו"פרשת ילדוד'ס".

2. עם הגשת כתב האישום בתאריך 29.4.04, הגישה המבקשת בקשה למתן סעדים זמניים ברכוש על-פי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, וכן בקשה להארכת תוקפם של ערובות ותנאי שחרור קיימים וקביעת תנאי נוסף של הפקדה במזומן או הפקדת ערבות בנקאית בסכום של 50,000 ₪.

3. בעלי הדין הגיעו להסכמה בנוגע למרבית הנושאים שבמחלוקת. הסכמה זו מוצאת ביטוי בפרוטוקול הדיונים מיום 6.5.04 ו-16.5.04. נותר להכריע בשני עניינים, שלגביהם נשמעו טיעוני ב"כ הצדדים.

4. העניין הראשון מתייחס לתנאי שחרורם של כלי רכב של המשיבים: בעניינו של המשיב 1 המדובר באופנוע ים וקרוואן (המוזכרים בסעיפים 29-30, בעמ' 7 לבקשה), אשר נתפסו על-ידי המשטרה על-פי צו ארעי שניתן בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתאריך 23.4.04 (נספח י"ז לבקשה). בעניינו של המשיב 3 המדובר ברכב מסוג מיצובישי (המוזכר בסעיף 31, בעמ' 7 לבקשה), אשר טרם נתפס.

שני הצדדים מסכימים, כי יש מקום לשחרר את כלי הרכב, ואולם הם נחלקו בנוגע לתנאי השחרור, ובמיוחד בנוגע לצורך להתנות את השחרור בהפקדת שיעור משווי כלי הרכב במזומן. לאחר שעיינתי בהחלטות רבות שניתנו במקרים דומים (ובהן: בש"פ 6159/01 יונס אבו עמר נ' מדינת ישראל
, פ"ד נו(3), 817 והאסמכתאות הרבות המוזכרות שם; בש"פ 3159/00 אסנת רבין נ' מדינת ישראל
, תק-על 2000 (2), 1118), הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להתנות את שחרורם של כלי הרכב בקיומם של התנאים הבאים:

א. יירשם עיקול על כלי הרכב לטובת המדינה במשרד הרישוי.

ב. תוצא פוליסת ביטוח מקיף אשר תשועבד לטובת המדינה.

ג. המשיבים יחתמו על התחייבות שלא לבצע כל עיסקה בכלי הרכב, ובמיוחד לא להעבירם לצד ג'.

ד. המשיב 1 יפקיד בקופת בית-המשפט סך של 10,000 ₪, המהווה כ-20% משוויו של אופנוע הים (ראה עמ' 5 ש' 11 לפרוטוקול). המשיב 3 יפקיד בקופת בית-המשפט סך של 4,000 ₪, המהווה כ-20% משווי הרכב שעוקל (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 29-30).

כלי הרכב שבבעלות המשיב 1 יושבו לחזקתו עם קיום התנאים שנקבעו לעיל. הרכב שבבעלות המשיב 3 ייתפס אם לא יקיים אחר התנאים שנקבעו תוך 14 ימים מיום המצאת ההחלטה.

5. הנושא השני שהצדדים נחלקו בקשר אליו, מתייחס לבקשתה של המבקשת להוסיף על-תנאי השחרור הקיימים, שתוקפם הוארך בהסכמה עד תום ההליכים, תנאי נוסף של הפקדת סכום במזומן בסך 50,000 ₪, על-מנת להבטיח את התייצבותם של המשיבים למשפטם.

תנאי השחרור הקיימים נכון להיום, לאחר שהשתנו מעת לעת על-פי החלטות שקיבלו בתי המשפט מאז שהמשיבים נעצרו (בחודש אוגוסט 2003) ועד היום, הם כדלקמן: המשיב 1 הפקיד את כל דרכוניו והוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ; המשיב 1 הפקיד סך של 7,500 ₪ במזומן; המשיב 1 חתם על התחייבות עצמית והעמיד שתי ערבויות צד ג', בסכום של 200,000 ₪ כל אחת; בית המגורים של המשיב 1 ורעייתו בישוב אדם וכן אופנוע הים הנ"ל עוקלו. אשר למשיב 3, גם הוא הפקיד סכום במזומן בסך 7,500 ₪; ניתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ ודרכונו הופקד; המשיב 3 חתם על התחייבות עצמית והעמיד ערבות צד ג' בסכום של 100,000 ₪.

המבקשת טוענת, כי עם הגשת כתב האישום נגד המשיבים ובשִׂים לב לעונש לו הם צפויים, אם יורשעו, גובר החשש כי יימלטו מאימת הדין ולא יתייצבו למשפטם. חשש זה יש לקדם על-ידי חיובם של המשיבים להפקיד סכום נוסף במזומן בקופת בית-המשפט.

המשיב 1 טוען, כי לא נמלט מאימת הדין בזמן ניהול החקירה, במשך מחצית השנה האחרונה, וכך ינהג גם להבא, לאחר הגשת כתב האישום. לדברי בא כוחו, הוכיח המשיב 1 בהתנהגותו כי הוא איננו מנסה להימלט. כך, למשל, בתאריך 1.2.04, בעת שהתבקשה הארכת תוקפן של הערבויות שהוטלו עליו בעת שנעצר, הסכים לכך (ראה נספח י"ד לבקשה). המשיב 1 אכן רכש כרטיס נסיעה לצרפת, בכיוון אחד, מתוך רצון לעבוד שם, אך בסופו של דבר לא מימש המשיב את הכרטיס מסיבות שאינן תלויות בחקירה, אשר התפרסמה לאחר שתוקף הכרטיס כבר פג. מכל מקום, המשיב 1 טוען כי בערבויות הקיימות יש כדי להבטיח את התייצבותו, כפי שהיה עד כה.

גם המשיב 3 טוען, כי יש בתנאים הקיימים כדי להבטיח את התייצבותו למשפטו. ב"כ המשיב 3 ציין, כי חלקו של מרשו בביצוע העבירות האמורות בכתב האישום קטן מזה של המשיב 1, ויש להתחשב בנתון זה בקביעת גובה הערבויות. עוד נטען, כי המשיב 3 ומשפחתו עברו טראומה אישית קשה, בגינה אין המשיב עובד מזה חודשים רבים. עוד הפנה ב"כ המשיב 3 לכך, שבחשבונות שנתפסו על-פי חוק איסור הלבנת הון נתפס סך של 71,000 ₪, וגם בכך יש כדי להבטיח את ההתייצבות.

במחלוקת שנפלה בין בעל הדין בשאלת הצורך בתוספת לתנאי השחרור הקיימים, אני סבורה כי הצדק עם המבקשת, אשר מבקשת "לעבות" את התנאים הכספיים הקיימים. אכן, קיימות ערבויות צד ג' משמעותיות ובטוחות רכושיות, ואולם סכום ההפקדה שנקבע בעניינם של שני המשיבים נמוך מאֹד בשִׂים לב לכלל נסיבות העניין ובהן העבירות המיוחסות למשיבים. אני ערה לטענותיו של המשיב 1 בנוגע לקשייו הכלכליים, ואולם מנגד יש לזכור כי כיום המשיב 1 עובד ומשתכר סכומים נאים, והוא אף רכש בחודשים האחרונים בתנאי אשראי מכונית המשמשת אותו בעבודתו. הפקדת הסכום של 7,500 ₪ נעשתה בחודש אוקטובר 2003 על-פי החלטת בית-משפט השלום (כבוד השופט פיינברג) (נספח כ"ב לבקשה), ומאז ועד היום חלפה יותר מחצי שנה בה יכול היה המשיב 1 לחדש את משאביו הכספיים. אשר למשיב 3, אני ערה לבעיותיו האישיות, אך גם בעניינו לא ניתן לומר שיש בסכום שכבר הופקד כדי לשמש בטוחה מספקת להבטחת ההתייצבות.

לא למותר להזכיר, כי הדרך המקובלת להבטיח התייצבותו של אדם למשפטו היא באמצעות קביעת ערובות כספיות, אשר יבטיחו זאת (ראה: בש"פ 9075/96 טופול נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ(5) 635, 639; בש"פ 2137/96 רודמן נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ(2) 504, 508; בש"פ 9991/03 ששון בראשי נ' מדינת ישראל
, תק-על 2003(3) 745). אני ערה לכך, שעל בית-המשפט להיזהר שלא לחייב נאשם בערובה שאין בכוחו להפקידה (בש"פ 9694/02 רביזדה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נז(1) 176, 181), ואולם אין לשכוח כי תכלית ההפקדה היא להבטיח את התייצבותם של המשיבים למשפטם, וסכום ההפקדה נגזר, בין היתר, בהתחשב בחומרת העבירות שנעברו לכאורה ובהיקף הסכומים שעברו ידיים.

על-יסוד כל האמור לעיל, אני מחייבת כל אחד מן המשיבים להפקיד סכום נוסף של 20,000 ₪ בקופת בית-המשפט. על-מנת לאפשר למשיבים שהות להערך להפקדת הסכום האמור, אני קובעת את מועד ההפקדה לתאריך 1.7.04. בשולי הדברים אוסיף, כי שקלתי את האפשרות להבחין בין המשיבים, לעניין סכום ההפקדה, בשִׂים לב לעבירות המיוחסות לכל אחד מהם, לבטוחות שכבר ניתנו על ידם ולנסיבות האישיות של כל אחד מהם, ואולם בסופו של דבר הגעתי לכלל מסקנה, כי שקלולם של כל הנתונים מביא לכלל מסקנה כי אין הצדקה לעריכת הבחנה כזו.

ניתנה היום, כ"ח באייר התשס"ד (19 במאי 2004), בהעדר הצדדים.

על המזכירות להעביר העתקים מההחלטה לבאי כֹּח הצדדים.

____________________
אורית אפעל - גבאי, שופטת
006429/04בש 053 אורית שִׁישׁ.








בש בית משפט מחוזי 6429/04 מדינת ישראל נ' אלון סיידה,שמואל שמש,יורם מעתוק,סלומון סיידה,אורלי שאול,"גולדן-הום בע"מ",רויטל סיידה,שרה מעתוק (פורסם ב-ֽ 19/05/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים