פסקי דין על בנימין זאב לדרר | פסקי דין על צפורה לדרר ששון | פסקי דין על יהושע גולדשטיין ואח' | פסקי דין על יובל חרל"פ | פסקי דין על שמשון שטיין | פסקי דין על שותפות עו"ד שטיין - חרל"פ |

24248-09/09 תאק     20/04/2011




תאק 24248-09/09 בנימין זאב לדרר, צפורה לדרר ששון, יהושע גולדשטיין ואח' נ' יובל חרל"פ, שמשון שטיין, שותפות עו"ד שטיין - חרל"פ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



20/4/2011

תא"ק 24248-09-09
לדרר ואח'
נ' חרל"פ ואח'






בפני

כב' השופטת
חנה פלינר


תובעים

1
.
בנימין זאב לדרר

2
.
צפורה לדרר ששון

3
.
יהושע גולדשטיין

4
.
מרים גולדשטיין

5
.
שושנה בקרמן

6
.
גילה לדרר


נגד


נתבעים

1. יובל חרל"פ
2. שמשון שטיין
3. שותפות עו"ד שטיין - חרל"פ



החלטה

מונחת בפני
י הודעת התובעים לפיה נתבע 1 הפר את החלטת בית המשפט מיום 23.2.11
בכך שלא מסר מסמכי גילוי מסמכים ולא המציא מסמכים לגביהם טען לזכות עיזבון. התובעים טוענים כי בהתאם להחלטתי מיום 23.11.11 אזי אם לא יגיש נתבע 1 את המסמכים הנ"ל
ימחק כתב ההגנה של הנתבע 1 ללא כל שיקול דעת נוסף. לפיכך מבקשים התובעים למחוק את כתב ההגנה היות ואלו לא הוגשו.




התובעים טוענים כי ביום 10.3.11 העביר הנתבע 1 לב"כ התובעים באמצעות פקס תצהיר גילוי מסמכים ותשובות לשאלון, אך נמנע ממסירת מסמכים כלשהם.
ביום 11.3.11 פנה ב"כ התובעים לנתבע 1 במכתב
בו ביקש מהנתבע 1 להעביר את המסמכים גם לפי מען נוסף.
ביום 17.3.11 נמסרו למען החדש "הודעה לבימ"ש"
וכן אותם התצהירים, והפעם נוספו להם מסמכים שונים. מעיון במסמכים שצורפו עולה כי חלק מהמסמכים הנזכרים בתצהיר כלל לא צורפו וחלק צורפו באופן חלקי. לעניין המסמכים לגביהם טוען הנתבע 1 לזכות עיכבון, גם אלה לא הומצאו, שוב, למרות החלטת כבוד השופטת ערקובי, וכן החלטתי. לעניין תצהיר גילוי המסמכים טוענים התובעים כי התצהיר שמסר אינו ערוך כדין ע"פ תקנות סדרי הדין האזרחי, חלק מן המסמכים אינם מפורטים דיים לשם זיהויים. ב"כ התובעים ביקש תצהיר מתוקן אך בקשתו הושבה ריקם.
לעניין השאלות בשאלון, נתבע 1 לא השיב באופן שמי כנדרש לשאלות 7(ג) ו- 10.

בתשובתו של נתבע 1 להודעה זו, טוען נתבע 1 להתייחסות בלתי אתית לכל אורכו של ניהול התיק, ע"י ב"כ התובעים.
לגופו של עניין טוען, בנושא מסירת מסמכי גילוי המסמכים, כי הגיש תצהיר כדין ולא הסתפק ברשימה כללית, וכי התצהיר והתשובות לשאלון נשלחו לב"כ התובעים בפקס, אבל הקובץ המסודר של עשרות המסמכים נשלח לכתובת המשרד.
עוד נטען משהתברר כי ב"כ התובעים בחו"ל וניתן לו מען חדש, הוא שלח למען החדש, מיד.
הטענה כי ישנם מסמכים נוספים שנמסרו בעבר ועתה אינם כלולים בתצהיר, הינה חסרת בסיס. ספציפית לגבי מסמך הנזכר במספר 53 – הוא לא הועבר שכן זה מסמך קיים אך הוא אינו תחת ידי נתבע 1. לעניין המסמכים בזכות עיכבון, טוען נתבע 1 כי אין בידיו מסמכים נוספים. הטענה לזכות עיכבון קשורה למסמכים הנמצאים אצל עו"ד וחוקרים בלונדון, אשר לא מוכנים, עד לתשלום שכרם המלא להעביר מסמכים נוספים.
לעניין התשובות לשאלון, ניתנו תשובות ברורות
גם לשאלות 7(ג) ו-10.


בתגובת התובעים לתשובת הנתבע 1
טוענים הם כי הנתבע 1 מטעה את בית משפט ומפרטים את כל אחת מהטענות שהועלו בבקשה.


כללי הליכי גילוי המסמכים קובעים שלכל צד שמתדיין קמה הזכות לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, על מנת לייעל את ההליך המשפטי. ההלכה היא כי במסגרת הדיון האזרחי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע שיש לו קשר הדוק עם התובענה. (ראה לעניין זה
ע"א 2271/90
ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו
(3) 793 וכן
רע"א 6546/94
בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח'
, פ"ד מט
(4) 54). השימוש בכלי הדיוני של גילוי המסמכים, נועד, עד כמה שניתן, ליצור שוויון בין בעלי הדין המתדיינים. הליך של גילוי מסמכים מהווה כלי עזר, שהוא מעבר לעיקרון השוויון, ויש בו כדי להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו את הוכחת או דחיית התובענה.

הצורך בחשיפת מסמכים המצויים בחזקת מי מהצדדים לסכסוך היא על מנת לאפשר לכל אחד מהצדדים להיות ערוך לדיונים כפי שנקבע על ידי כב' השופט ויתקון
בע"א 327/68

מנגר ואח'
נ' ביינון ואח'
,
פ"ד
נב
(2)
602, שדברים מתאימים גם כיום:

"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו, שלא יהא יריבו מופתע,
יוכל
להתכונן
כהלכה,
ולא יוסתר ממנו
דבר
העשוי
להוציא
לאור
את
זכותו."
סמכות בית המשפט למחוק כתב הגנה במקרה של אי-ציות לצו גילוי מסמכים קבועה בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. על הפעלתה של הסמכות האמורה נאמר, כי בית המשפט: "נרתע, ככל האפשר, מלהגיב בחומרה על חוסר ציות ולא ישתמש בכוחותיו לפי תקנה 122, אלא אם שוכנע שהמשיב מסרב בזדון לעשות את המוטל עליו" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, סעיף 351, עמ' 435).ב
ודוק – הסנקציה של מחיקת כתב הגנה חמורה בהרבה מזו של מחיקת כתב תביעה (כשהתובע הוא זה שאינו מציית לצו), שאינה מונעת הגשת תובענה חדשה, כך שיש לנקוט בה ביתר איפוק.ו


עוד ראו האמור בע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח'
נ' אמיר מרדכי ואח'
, פ"ד מו(3) 793, בעמ' 800:
"אין פלא בדבר איפוא, שבתי
משפט חזרו
שוב
ושוב
על האזהרה
כי אין מוחקים כתב הגנה אלא במקרים
קיצוניים
הראויים לכך, והוא במקום שהנתבע פועל
בזדון או שהתנהגותו
מגלה
זלזול
חמור
בבית המשפט.
ואילו
במקום
שהנתבע
פועל
בתום-לב
אך
מתוך חוסר הבנה - ולו ברשלנות
-
לא ילקה במחיקת כתב ההגנה.
מובן
ששאלת
תום-הלב
תוכרע
בנסיבותיו
של כל ענין
וענין, ויש שתום-לב יהפוך עורו ויעטה גלימת חוסר
תום-לב, לאחר מתן ארכה והמשך
המריית
פי
בית המשפט.
מכל מקום, הכלל הוא שמחיקת כתב הגנה -
בשל
אופייה
הדרסטי - בית משפט
לא
ינקוט אותה אלא אם שוכנע שכלו כל
הקצין
וכי
אין
להבין את התנהגות הנתבע אלא כהשתוללות ביריבו ובבית המשפט
וכזלזול
ברור וגלוי בחובתו" (ההדגשה אינה במקור).נ
6.
על רקע הלכה זו יש לבחון את נסיבות המקרה דנן: אין חולק כי הנתבע 1 הגיש תצהיר גילוי מסמכים ומסמכים נלווים אף אם אלה אינם ערוכים (ואיני יכולה בשלב זה לבדוק כל מסמך ומסמך), וחלק מן המסמכים מנוסחים באופן סתמי.
הנתבע 1 אף השיב על השאלון וקיימת טענה לגבי שאלות ספציפיות , שאלות אותן ניתן להעלות בחקירה נגדית.
כפי שציינתי בקדם המשפט שהתקיים, האינטרס של הנתבע מס '1 הוא לחשוף את כל הפעולות אשר בוצעו על ידו ולהציג את כל המסמכים בהם היה מעורב, על מנת להצדיק את תשלום שכר הטרחה שנעשה. הנטל להוכיח את פעולותיו – חל על הנתבע. לכן, התובעים יצאו ידי חובתם שביקשו את הצגת המסמכים. אם לא הוצגו עד כה – לא אתיר את הגשתם בשלב מאוחר יותר. לא אאפשר לנתבע להציג מסמך שלא נמסר לידי התובעים (אלא בכפוף לחריגים שבדין); הנתבע יהיה רשאי לצרף לתצהירו רק מסמך שגולה והועבר לתובעים עד לשלב זה.

בכפוף לכל האמור לעי, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח עותק מהחלטתי לצדדים.
ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"א, 20 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 24248-09/09 בנימין זאב לדרר, צפורה לדרר ששון, יהושע גולדשטיין ואח' נ' יובל חרל"פ, שמשון שטיין, שותפות עו"ד שטיין - חרל"פ (פורסם ב-ֽ 20/04/2011)