פסקי דין על חיים גור | פסקי דין על יעקב אהרן | פסקי דין על איילון חב' לביטוח |

2214-03/10 תק     13/04/2011




תק 2214-03/10 חיים גור נ' יעקב אהרן, איילון חב' לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 2214-03-10 גור נ' אהרן ואח'






בפני

כב' השופט
אבישי רובס

תובע
חיים גור
, ת"ז 34368621


נגד

נתבעים
1.יעקב אהרן
, ת"ז 024160962
2.איילון חב' לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה בגין נזקים שנגרמו, לטענתו, לרכבו בתאונה שארעה ביום 22.12.2008. לטענתו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתב התביעה, הרי שביום 22.12.2008, נסע רכבו באזור הצ'ק פוסט בחיפה ועצר לאחר פניה שמאלה, לרח' האשלג, על מנת לאפשר לרכב שלפניו להכנס לחניה. רכבו של הנתבע פגע בו מאחור. התובע צרף לתביעתו חוות דעת של שמאי, אשר נערכה ביום 16.8.2009, במסגרתה פורטו נזקים לרכב בסך כולל של 5,877 ₪. מאחר והנזק הגולמי הגיע כדי 61.8% משוויו של הרכב, קבע השמאי שהנזק אינו ניתן לתיקון והרכב הוכרז כאובדן כללי. התובע עתר, אפוא, לחייב את הנתבע בתשלום עלות הרכב (בניכוי שרידים), בסך של 8,550 ₪, שכ"ט שמאי ועגמת נפש.

2.
הנתבעים התגוננו מפני התביעה. הנתבע 1, אישר למעשה בכתב ההגנה את אופן אירוע התאונה, אולם טען כי בעת שבלם את רכבו, נוצר מגע קל בלבד בין פגוש רכבו לפגוש רכב התובע, בלא שנגרם נזק הנראה לעין לרכבים. לטענתו, מהירות הנסיעה הייתה קרובה לאפס, מאחר והאירוע ארע מיד עם תחילת הנסיעה, כשהאור ברמזור התחלף לירוק. הנתבעים כפרו בנזקים הנטענים על ידי התובע, וטענו כי לא נגרמה פגיעה כלשהי לדלתות האחוריות של רכב התובע שכן, הפגוש הקדמי של רכב הנתבע, נמוך ואינו מגיע למפלס הדלתות ובמקום התאונה לא נראה נזק בדלתות. עוד טען הנתבע, כי לאחר האירוע נפגש עם התובע, ראה את הנזק בדלתות האחוריות והתריס בפני
התובע כי הנזק לא נגרם בתאונה. לטענת הנתבעים, אילו הנזק היה נגרם בעת המגע בין הרכבים, אף רכבו של הנתבע היה ניזוק בחזיתו. הנתבעים ציינו כי רכבו של התובע נבדק על ידי שמאי למעלה מ - 8 חודשים לאחר התאונה, דבר המקים ספק לגבי הנזק.

3.
דיון ההוכחות נקבע במקור ליום 18.7.2010 אולם, במועד זה התברר כי התובע לא זימן את הנהג אשר עשה שימוש ברכבו ביום האירוע. לפיכך, נדחה הדיון ליום 15.9.2010. במועד זה לא התייצבו הנתבעים לדיון וניתן כנגדם

פסק דין
. הנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק הדין ולאחר שהתקבלה תגובת התובע, החלטתי לבטל את פסק הדין, תוך חיוב הנתבעים בהוצאות לטובת התובע.

4.
במהלך דיון ההוכחות שהתקיים בפני
כעת, נחקרו התובע, נהג רכבו והנתבע.

5.
למעשה, כפי שפורט לעיל, הרי שאין מחלוקת באשר לעצם אירוע התאונה והשאלה נוגעת לנזק שנגרם לרכב התובע בעת האירוע (הנתבעים העלו במהלך הדיון טענה לפיה התאונה ארעה ביום 22.11.2008, אולם אינני רואה צורך לדון בטענה זו, שעה שהנתבע אישר בכתב הגנתו שהתאונה אכן ארעה ביום 22.12.2008). במהלך הדיון התברר כי התאונה ארעה לאחר ששני הרכבים פנו שמאלה בצומת, והמשיכו בנסיעתם מספר מטרים. נהג התובע עצר את רכבו על מנת לאפשר לרכב צד ג' להכנס לחנייה, הנתבע לא הספיק לבלום את רכבו ופגע ברכבו של התובע מאחור. בנסיבות אלו, האחריות לאירוע התאונה רובצת על הנתבע, שעה שלא הקפיד לשמור על מרחק מספיק מרכבו של התובע.

6.
בכל הנוגע לנזקים הנטענים, אני סבור כי התובע לא עמד בנטל להוכיח שכל הנזקים המפורטים בחוות הדעת, אכן נגרמו בתאונה. עיקר הנזק המפורט בחוות הדעת מטעם התובע נוגע לדלתות האחוריות של הרכב. התובע טען בסיכומיו כי הפגיעה העיקרית הייתה במגן האחורי. עיון בתמונות מעלה כי ישנה פגיעת מעיכה בדלת הימנית האחורית, כ - 20 ס"מ מעל המגן האחורי. רכבו של הנתבע הינו רכב פרטי, ואין זה מתקבל על הדעת שיגרום נזק מעיכה בדלת האחורית של רכב התובע במיקום הגבוה כדי 20 ס"מ לערך מהמגן האחורי, כאשר בחלק התחתון של הדלתות הצמוד למגן, לא נראים כלל סימני פגיעה. יתירה מזאת, במידה והנזק הנטען אכן היה נגרם מהתאונה, ניתן היה לצפות שגם רכבו של הנתבע יינזק בחלקו הקדמי. הנתבעים טענו כי לא נגרם לרכב הנתבע נזק כלשהו וטענה זו לא נסתרה. ראוי לציין, כי על פי טופס ההודעה לחברת הביטוח (נ/2), נכח במקום עד, אשר פרטיו המלאים נרשמו בטופס אולם, התובע בחר שלא להביאו לעדות ויש בכך כדי לפעול לרעתו.

7.
רכבו של התובע נבדק על ידי השמאי למעלה מ - 8 חודשים לאחר אירוע התאונה וחוות הדעת אינה מבססת קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין הנזקים. יתירה מזאת, לא מצאתי כי התובע נתן הסבר מניח את הדעת לכך שהבדיקה נערכה תקופה כה ארוכה לאחר אירוע התאונה ויש גם בכך כדי להטיל ספק בטענה כאילו כל הנזקים המפורטים בה נגרמו בתאונה. יש להוסיף על כך, שמדובר ברכב מסחרי ישן, שנת ייצור שנת 1996, אשר עבר למעלה מ-250,000 ק"מ ומשמש למשלוחים ובאותה מדה, יתכן כי הנזקים נגרמו במועד אחר ולא בתאונה.

8.
מאידך, למרות שבכתב ההגנה טען הנתבע כי נוצר מגע קל בין פגוש שני הרכבים ולא נגרם נזק נראה לעין לרכבים, הרי שבהודעתו לחברת הביטוח (נ/3), ציין כי "יש נזק קטן בטמבון" רכבו של התובע. אני קובע, אפוא, כי הנזק המפורט בחוות הדעת ואשר נוגע למגן האחורי, אכן נגרם בתאונה. נזק זה הוערך על ידי השמאי בסך של 450 ₪, סכום זה עומד כיום, בשערוך, על סך של 480 ₪.

9.
אני מקבל, אפוא, את התביעה בחלקה בלבד, ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 480 ₪. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע את אגרת התביעה בסך של 98 ₪, חלק יחסי בשכ"ט השמאי מטעמו בסך של 400 ₪ והוצאות כלליות בגין התביעה בסך של 500 ₪ נוספים. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

10.
בנוסף, אני מורה למזכירות לשחרר לידי התובע את הסך של 500 ₪, אשר הופקד על ידי הנתבעים בקופת בית המשפט בהתאם להחלטה מיום 14.11.2010.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לידי הצדדים.

ניתן היום,
ט' ניסן תשע"א, 13 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 2214-03/10 חיים גור נ' יעקב אהרן, איילון חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/04/2011)