פסקי דין על דליה לוי | פסקי דין על משה לוי | פסקי דין על אבי גילעדוב | פסקי דין על אריאל שאול ואח' |

32144-10/10 תק     27/04/2011




תק 32144-10/10 דליה לוי, משה לוי נ' אבי גילעדוב, אריאל שאול ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 32144-10-10 לוי ואח'
נ' גילעדוב ואח'
ותביעה שכנגד






בפני

כב' השופט חננאל שרעבי

התובעים (הנתבעים שכנגד מס' 1-2)
1. דליה לוי
ת.ז. 057162752

2. משה לוי
ת.ז. 056051675


נגד

הנתבעים
(הנתבעים 1-2 הם התובעים שכנגד)
1. אבי גילעדוב
ת.ז. 036916559
2. אריאל שאול ת.ז. 05849483
3. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
4. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת שכנגד מס' 3)




פסק דין


1.
עסקינן בתביעה ותביעה שכנגד הנובעת מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 27.1.10 (להלן: "התאונה").

2.
התובעים בתביעה העיקרית הינם הבעלים של רכב מסוג מזדה בעל מספר רישוי 88-053-60 (להלן: "המזדה")
.

3.
הנתבע 2 הוא הבעלים של משאית פול-טריילר בעלת מספר רישוי 42-326-15 (להלן: "המשאית"), ואילו הנתבע 1 נהג במשאית בעת ארוע התאונה.

הנתבעת 3 בתביעה העיקרית ביטחה את המשאית בעת ארוע התאונה בפוליסת ביטוח מקיף.

4.
הנתבעת שכנגד מס' 3 בתביעה העיקרית, ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, היא חברת הביטוח שביטחה את המזדה בעת ארוע התאונה ואת פוליסת ביטוח מקיף.

5.
בעת ארוע התאונה נהגו התובעת 1 במזדה והנתבע 1 במשאית.

6.
כל צד טוען לאחריותו של הנהג האחר בתאונה, וכל בעלים של רכב תובע את נזקיו הנובעים מהתאונה, מכאן התביעה והתביעה שכנגד.

7.
טוענת התובעת 1 (להלן: "התובעת"), כי התאונה ארעה כדלקמן (כתב התביעה ועדותה עמ' 1 לפרו' ש' 14-21):

א.
היא עמדה באור אדום בצומת אליאנס בכביש 4 בנתיב האמצעי, כשנתיב נסיעתה הוא ישר. לפניה עמד רכב. משמאלה בנתיב השמאלי, המיועד לפנות שמאלה, עמדה המשאית בה נהג הנתבע 1 (להלן: "הנתבע).

ב.
הרמזור לפניה שמאלה התחלף לירוק והמשאית החלה לנסוע. דא עקא, שהמשאית עשתה סיבוב רחב ופגעה ברכבה בחלק השמאלי, כמעט לכל אורכו.

ג.
לטענתה, בעת ארוע התאונה היתה עדיין בעצירה מוחלטת.

8.
מן העבר השני – הנתבע טוען כי לא כך ארעה התאונה אלא כי בעת היות הרמזור ירוק לכיוון נסיעתו שמאלה, פנתה גם התובעת שמאלה עם רכבה (הגם שנתיב נסיעתה מיועד לכיוון נסיעה ישר בלבד) באופן ש"חתכה" אותו ועקב כך ארעה התאונה. עקב כך עיקר פגיעתו בחלק הימני הקדמי של המשאית.

9.
יצוין כי תמונות הנזק יכולות לתמוך בכל אחת מגרסאות הצדדים.

10.
בחנתי את טענות הצדדים ודעתי נוטה יותר לכיוון גרסתו של הנתבע, מהטעמים הבאים:

א.
אם אכן המשאית היתה פונה שמאלה בסיבוב רחב היתה פוגעת גם ברכב שעמד לפני רכבה של התובעת בנתיב נסיעתה (שהרי התובעת בעצמה מודה כי עובר לארוע התאונה היא עמדה באור אדום כשרכב אחר עמד לפניה - עמ' 1 לפרו' ש' 17).

אולם, התובעת עצמה מודה שהרכב שלפניה לא נפגע, ולא היה לה הסבר משכנע מדוע (עמ' 2 לפרו' ש' 16-17).

ב.
בעוד התובעת טוענת כי רכבה נפגע מהחיבור של המשאית לעגלה, היינו מהחלק האחורי של המשאית (עמ' 2 לפרו' ש' 16-17), דו"ח השמאי גולדשטיין אודות נזקי המשאית הנובעים מהתאונה, ושצורף לכתב התביעה שכנגד, מלמד על נזקים בחלק הקדמי הימני של המשאית, דבר שתואם את גרסת הנתבע.

אמנם דו"ח זה הוכן באיחור של כ- 5 חודשים, יחד עם זאת הנתבע, שנהג על המשאית לכל אורך התקופה מיום התאונה ולאחריה ועד ליום התיקון, שלל תאונה
אחרת נוספת של המשאית.
לא זו אף זו – בהודעה על מקרה התאונה שמסר הנתבע 2 לחברת הביטוח מטעמו (הנתבעת 3), בחודש פברואר 2010, כחודש לאחר התאונה (הודעה זו הוצגה לי במהלך הדיון ע"י נציג הנתבעת 3), הגרסה היתה זהה על נזקים בחלק הקדמי ימני של המשאית.

ג.
במענה לשאלתי את התובעת היא הסבירה כי אכן התכוונה לפנות שמאלה, אך רק בפני
ה הבאה ולא בפני
ה בצומת הנדונה.

כששאלתי אותה מה היה יעד נסיעתה, היא ענתה תחילה כי היתה צריכה לפנות שמאלה בשביל אמא שלה שהיתה עמה ברכב. בהמשך שינתה קצת גרסתה וציינה כי רצתה להשתלב בנתיב השמאלי לאור עקיבא.

התחושה שלי היתה כי תשובתה לא היתה מהירה והחלטית מספיק מה היה יעד הנסיעה, ולטעמי לא מן הנמנע כי סברה כי בצומת הנוכחי היא צריכה לפנות שמאלה, ולא בפני
ה שלאחריה.

לשון אחרת – עמדה בנתיב הנסיעה ישר, אך החליטה ברגע האחרון לפנות שמאלה, דבר שעולה עם גרסת הנתבע.

11.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את גרסת הנתבע כמהימנה יותר לנסיבות ארוע התאונה.

12.
בנסיבות אלה, אני דוחה את התביעה העיקרית בהעדר אחריות, ומקבל התביעה שכנגד. בנסיבות האמורות אני קובע כי התאונה נגרמה עקב רשלנותה הבלעדית של התובעת, נהגת המזדה, שסטתה מנתיב נסיעתה וחדרה לנתיב נסיעתה של המשאית וגרמה לתאונה.

13.
באשר לתביעה שכנגד, מרכיביה הם כדלקמן:

א.
נזק ישיר למשאית בשיעור של 9,047 ₪ (בהתאם לדו"ח השמאי גולדשטיין, שצורף לכתב התביעה שכנגד).

ב.
שכ"ט שמאי – 862 ₪.

14.
יתר נזקי התביעה שכנגד בדבר אובדן שלושה ימי עבודה והוצאות ביול בשיעור כולל של 2,000 ₪, לא הוכחו לי.

גם לא ראיתי לנכון לפסוק פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש, כנתבע בכתב התביעה שכנגד.

15.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה שכנגד (שהוכחה לי) ומחייב הנתבעים שכנגד, יחד ולחוד, לשלם לבעלים של המשאית, התובע שכנגד מס' 2, מר שאול אריאל, סך של 9,909 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה שכנגד בתאריך 12.12.10 ועד ליום מתן פסה"ד.

16.
כמו כן, ישאו הנתבעים שכנגד, יחד ולחוד, בהוצאות המשפט של התובעים שכנגד בשיעור של 500 ₪.

17.
הסכומים המפורטים בסעיפים 15-16 לעיל ישולמו ע"י הנתבעים שכנגד לידי התובעים שכנגד, תוך 21 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
כ"ג ניסן תשע"א, 27 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.



ה. זיוית






תק בית משפט לתביעות קטנות 32144-10/10 דליה לוי, משה לוי נ' אבי גילעדוב, אריאל שאול ואח' (פורסם ב-ֽ 27/04/2011)