פסקי דין על לב טוב שתילים וצמחי נוי בע"מ | פסקי דין על אלקיים דוד | פסקי דין על אלקיים מירב |

2350/03 א     20/05/2004




א 2350/03 לב טוב שתילים וצמחי נוי בע"מ נ' אלקיים דוד, אלקיים מירב




8


בתי המשפט
בית משפט השלום נתניה
א 002350/03
בש"א 1886/03


בפני
:
כב' הרשמת כהן מגי

תאריך:
20/05/2004


בעניין:
לב טוב שתילים וצמחי נוי בע"מ





התובעת (המשיבה)

נגד



1 . אלקיים דוד

2 . אלקיים מירב





הנתבעים (המבקשים)


החלטה

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית על סך של 240,589 ₪ של המשיבה כנגדם.
המבקשת, הינה אשת המבקש שלו ידועה כל השתשלות העניינים בעניין התביעה ולכן, בתצהירה ציינה כי מאחר ולה לא היה כל קשר עם המשיבה ולא ידועות לה העובדות הרלוונטיות לבקשה, טענות הגנתו של בעלה הן אף טענותיה. מכאן אתייחס לטענותיו של המבקש כאל טענותיהם של שני המבקשים. בעקבות זאת, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כי המבקשת פטורה מלהתייצב לחקירה. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

תביעת המשיבה נסמכת על שני אירועים נפרדים ובגין כל אחד מהם למבקשים טענות הגנה:
האחד, בו המשיבה, שהינה חברה העוסקת בייצור, גידול ושיווק שתילי סולידגו, שיווקה למבקש שתילי סולידגו בתאריך 18.07.2002 בסך של 59,571 ₪ וכן בתאריך 01.08.2002 בסך של 53,524 ₪. כלומר, בסכום כולל לאחר ההנחה בסך של 97,789 ₪. המבקש לא עמד בתשלומים עבור הסחורה הנ"ל;
והשני, על פיו על המבקש לשלם למשיבה פיצוי מוסכם בסך של 142,800 בגין הפרת הסכם עמה על פיו התחייב המבקש שלא להרבות את השתילים הנרכשים מאת המשיבה. מאחר ולטענת המשיבה, הפר את התחייבותו, עליו לשאת בתשלום של פיצוי מוסכם בסך האמור.

האירוע הראשון:
המבקש לא מכחיש את רכישת הסחורה מאת המשיבה בסכום האמור ואף אין בפיו טענות כי שילם את הסך הנתבע.

המבקש פורש בפני
טענות הגנות שבבסיסן קיזוז נזקים שנגרמו לו עקב כשל בגידול השתילים. לטענת המבקש, בתאריכים 18.07.2002 ו- 01.08.2002 רכש מאת המשיבה שתילים מסוג סולידגו. כדי לשתול ולגדל את השתילים נזקק המבקש לחומר ריסוס בו משתמשים לגידול השתילים. מאחר והחומר בו השתמש המבקש במשך שנים שקדמו לתביעה (מסוג "רונסטאר") אינו משווק יותר בארץ, פנה המבקש לאגרונום המשיבה, אשר אמר כי במשתלת המשיבה משתשמים בחומר אחר מסוג "רול". המבקש רכש את חומר הריסוס האמור והשתמש בו כעצת אגרונום המשיבה. כפי שהסתבר מהשתלשלות העניינים הבאה לאחר מכן, החומר נכשל, השתילים לא התחילו ללבלב כשהיו אמורים לעשות כן.

כעבור מספר חודשים, לאחר התכתבות ארוכה עם המשיבה, לאחר מס' ביקורים של נציגי המשיבה ומומחים אחרים בנושא, אשר לא הצליחו להחיות את הצמיחה ועל מנת למזער את נזקיו המבקש טוען בסעיף 27 לתצהירו כי כל הנזק שנגרם לגידול נבע אך ורק מהשימוש בחומר הריסוס "גול" בו השתמש אך ורק נוכח המלצת אגרונום המשיבה. המבקש מעריך את אומדן הנזקים שנגרם לו בסך של 479,959 ₪ וזהו הסכום המבוקש לקיזוז וציין שהוגש כתב תביעה כנגד התובעת על אותו סכום בגין נזקים בת"א 2620/03 בבית משפט השלום באשקלון.

ההלכה היא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה ולו בדוחק מפני התביעה, הגנה כזו יכולה שתתבסס גם על טענת קיזוז.

טענת קיזוז היא טענת הגנה על-פי הדין המהותי. בסע' 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) לפיו ניתן לקזז חיובים כספיים קצובים גם אם אינם נובעים מתוך עסקה אחת וחיובים לא קצובים הנובעים מאותה עיסקה. טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכומים הנתבעים במסגרתה ולהציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת ואין לעלות בתצהיר טענה סתמית בדבר סכום הנתבע ואך אין די בכך שהתובע מציין את העובדה שפתח הליכים משפטיים בקשר לסכומים המגיעים לו או לערוך תצהיר על-ידי איזכור או הפנייה למסמך אחר (ראה לעניין בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" (מהדורה שישית(2000) מעודכת ומתוקנת), עמ' 135-142).

כאמור לעיל, ניתן לסכם ולאמר כי אין המבקש מכחיש את ההתקשרות עם המשיבה ואף לא את רכישת השתילים הנטענים בכתב התביעה ואי התשלום בגינם. על כן, המחלוקת היחידה בין הצדדים בעניין זה היא האם עצת האגרונום בנושא השימוש בחומר הריסוס הינה המשכה של עסקת רכישת השתילים או שמא זוהי עסקה נפרדת שאינה קשורה קשר כלשהו לעסקת הרכישה.

הכלל הוא כי כאשר מדובר בעסקאות שונות, ניתן לקזז סכומים קצובים בלבד, כלומר סכומים שניתנים לקביעה על-ידי חישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או הערכה, שכן הסכום מצריך אומדן אינו ניתן לקיזוז במסגרת עסקאות שונות. אולם, אותו הכלל קובע אף כי ניתן לקזז כל חוב כספי, בין אם הוא קצוב ובין אם אינו קצוב, כשהחיובים נובעים מתוך עסקה אחת.

נראה כי במצב דברים זה, טענותיו העובדתיות של המבקש מתייחסות רק לטענות קיזוז נזקים, אשר מטבע הדברים הם סכומים בלתי קצובים. המבקש עצמו טוען בתצהירו כי מדובר באומן נזקים ולכן, אין מחלוקת כי מדובר בסכום בלתי קצוב.

השאלה העיקרית שעלי להכריעה בה היא האם יש לראות את מערכת היחסים בין הצדדים כעסקה אחת או כעסקאות שונות, כי אם אגיע למסקנה שמדובר בעסקה אחת, יכול המבקש לקזז את הסכומים המבוקשים.

עיסקה פירושה מצב עובדתי מסחרי היכול לשמש יסוד לצמיחת עילות וטענות משפטיות (ז' צלטנר, דיני חוזים של מדינת ישראל (אבוקה, כרך א', התשל"ד), 169).

בפסקי דין אשר דנו בשאלת הקיזוז, שהינה השאלה המרכזית גם בעניינינו, הגדירו את המונח כך:

"לא מספר ההסכמים הוא הקובע, אם המדובר בעסקה אחת או בעסקאות שונות. גם הסכמים אחדים יכולים להוות עסקה אחת. הכול תלוי בתוכן ההסכמים" (ע"א 377/82 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור בע"מ, פ"ד מב(2) 725).

במקרה אחר הוגדר המונח "עסקה אחת" כ:

"עסקה מסחרית העומדת בפני
עצמה, הניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם" (ע"א 725/87 חברת ביר-טל סחר מזון בע"מ נ' חברת אוליבקס בע"מ, פ"ד מד(1) 177)

לעניות דעתי, יש לראות בעסקת הרכישה ועצת האגרום כמקשה אחת. ההגיון הפשוט אומר כי בלעדי רכישת השתילים לא היה נזקק המבקש לעצת האגרונום בעניין חומר הריסוס ולכן, אין להפריד בין השניים לשתי עסקאות שונות.

המבקש לא נחקר בנוגע לטענותיו כי כשל גידול השתילים וגרסתו מפורטת דייה.

מסקנתי היא מאחר ומדובר בעסקה אחת, ועל אף שהסכום שנדרש לקיזוז אינו קצוב, כי יש ליתן למבקש להתגונן בטענת קיזוז הנזקים.

האירוע השני:
המבקש טוען בתצהירו כי לאחר רכישת השתילים מאת המשיבה ושתילתם באדמה, הועברו חלק מהשתילים לחלקת אדמה אחרת במשקו, בעקבות זאת ובהתאם לסעיף 1 להסכם בין הצדדים (נספח ד' לכתב התביעה), שלחה המשיבה מכתב (נספח ה' לכתב התביעה) בו דרשה לעקור את השתילים ותו לא. כטענת המבקש, על אף שלא הרבה אף לא שתיל אחד, נענה לדרישות המשיבה, הסכים לעקור את השתילים וחשב כי בכך יסתיים העניין. לא דובר במכתב זה כי יהיה עליו לשלם פיצוי כלשהו. גרסה זו לא קרסה בחקירתו. חיזוק לכך מוצאת אני בכך כי ב"כ המשיבה ויתר על תשובת המבקש לשאלת ההבדל בין בין העתקת שתילים לבין ריבויים.

כמו כן, עיינתי בסעיף 2 לנספח ד' לכתב התביעה הקובע פיצוי מוסכם באם יפר המבקש את ההסכם:
" אני מסכים, כי הפרה של תנאי רשיון זה, תחייב אותי בתשלום של 0.50 h.fl לכל שתיל שימצא בשטחי, וזאת נוסף לכל סעד שיגיע למועצה על פי דין"

הסעיף הנ"ל אינו חד משמעי וטעון פרשנות. לא ברור מתוך קריאת הסעיף כלשונו למי על המבקש לשלם את הפיצוי הנ"ל – האם למשיבה או שמא למועצה. בשלב זה אין מקום להיכנס לפרטי פרטיו של החוזה בין הצדדים ופרשנותו ומאחר שלא קרסה גרסתו של המבקש כי לא הרבה את השתילים ואף פעל בהתאם לדרישות המשיבה לעקור את השתילים שלטענת המשיבה הורבו, לכן הנני מוצאת לנכון ליתן למבקש להתגונן בטענה זו.

אשר על כן הנני קובעת כדלקמן:

1. ניתנת בזאת למבקש רשות להתגונן כאשר התצהיר ישמש ככתב הגנה.

2. הנני פוסקת הוצאות הבקשה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2000 ₪ על-פי תוצאות. הסכום ישא הפריש הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

3. מאחר והמבקש הגיש תביעת נזיקין על סך סכום הקיזוז בבית משפט השלום באשקלון ת.א. 2620/03, מן הראוי לאחד את התיקים.

ניתנה היום כ"ט באייר, תשס"ד (20 במאי 2004) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
מותר לפרסום מיום 20/05/2004

כהן מגי
, רשמת


002350/03א 132 א.ו.








א בית משפט שלום 2350/03 לב טוב שתילים וצמחי נוי בע"מ נ' אלקיים דוד, אלקיים מירב (פורסם ב-ֽ 20/05/2004)