פסקי דין על אלי קצירי | פסקי דין על אופיר קרפ | פסקי דין על משה דני

8748/03 א     20/05/2004




א 8748/03 אלי קצירי, אופיר קרפ נ' משה דני




27


בתי המשפט
בית משפט השלום נתניה
א 008748/03

בש"א 003862/03
בש"א 000661/04
בפני
:
כב' הרשמת כהן מגי

תאריך:
20/05/2004


בעניין:
1. אלי קצירי

2. אופיר קרפ





התובעים (המשיבים)

נגד



משה דני





הנתבע (המבקש)


החלטה

המבקש הגיש בקשה להמרת העיקול שהוטל על זכויותיו בבית המגורים, הבנוי על חלק מחלקה 26, בגוש 7706, מגרש 116, ברח' ישראל גלילי 1, רמת פולג, נתניה (להלן: "הדירה") בבטוחה אחרת שהינה שעבוד 10% מהון מניותיה של "תלם וניב בע"מ", ח.פ. 510177637 (להלן: "החברה") בבעלותו של המבקש להבטחת סילוק התביעה בהליך העיקרי.
בתאריך 30.12.2003 הוטל עיקול על נכסי המבקש, בין היתר, עיקול על דירה וכן עיקול על מניותיו בחברה.
בתאריך 11.02.2004 הגיש המבקש בקשה לביטול העיקול ובתאריך 17.02.2004 נידונה בקשתו. בדיון בביטול העיקול, קבעתי כי יש לאשר את העיקול ובקשת ביטול העיקול נדחתה.

לטענת המבקש, החברה הינה איגוד מקרקעין שבבעלותו רשומים 73737/92171 חלקים מחלקה 78 בגוש 7676 (להלן: "המקרקעין"). על פי חוות דעת השמאי, שלומי יפה, המצורפת לבקשתו, נאמד שווי זכויותיה של החברה במקרקעין "בניכוי מס שבח וחובתיה של חברת וינטרגרדן על הנכס, לתאריך חוות הדעת כשהוא פנוי מכל מחזיק וחופשי מכל חוב, שעבוד או משכתנא בגבולות סך של 2,750,000 $" (ראה נספח א' לבקשה). כמו כן, על פי תצהירו של רו"ח אלי חסון המשמש כרו"ח של החברה, אין לחברה חובות ממשיים, מלבד החוב הנובע מערבותה לחברת וינטרגדן בע"מ (חוב שלהבטחת סילוקו רשומה המשכתנא על זכויות החברה במקרקעין הנ"ל לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, חוב שנלקח בחישוב הערך, הנקי, של המקרקעין בחוות דעת השמאי (ראה נספח ב' לבקשה).

חוות דעת השמאי ותצהירו של רו"ח צורפו לבקשה במגמה להראות כי במכלול הנכסים האלה יש ערובה מספיקה ונאותה לפרעון החוב במילואו, אם וכאשר, תוכח התביעה.

העילה שניתנה ע"י המבקש לבקשתו להמיר את העיקול היא כי מאחר ועל זכויות המבקש בדירה רובצים שעבודים ועיקולים נוספים (סעיפים 5-8 לבקשה) "לא מספק העיקול הזמני, שהוטל על זכויותיו של המבקש בבית המגורים, בטוחה ריאלית לסילוקה של התביעה בהליך העיקרי" (ראה סעיף 9 לבקשה). עוד הוסיף המבקש וטען כי הוא ואשתו (שאף היא בעלת מחצית הזכויות בדירה) מבקשים למכור את זכויותיהם בדירה כדי לממן בתמורה שתתקבל ממכירת הזכויות את סילוק חובם לבנק, השווה בשיעורו לכ- 400,000$. כפועל יוצא מכך, העיקול הזמני שהוטל בתיק זה על זכויותיו של המבקש עומד בדרכם.

בדיון בבקשה, קבעתי כי אין בידי לקבלה ודינה, כאמור, להידחות שכן לטעמי אין בנכסים המוצעים כדי להבטיח מימוש פסק-הדין, אם יינתן, ואין בעיקול הנכסים ערובה שווה ונאותה למשיבה.

ההלכה היא כי נתבע, המבקש המרת העיקול, צריך לשכנע את בית המשפט שיש בידו להציע נכסים חילופיים לשם עיקולם במקום אלה שעוקלו כבר, תוך שכנוע ביהמ"ש שבהשארת עיקול על הנכס הנוכחי (במקרה דנא), יהיה כדי גרימת נזק לנתבע. אולם, עניינו של התובע, הוא רק בכך, שתעוקל זמנית כמות של נכסים כדי סיפוק חוב פסק הדין העשוי להינתן, ואין לו זכות קנויה לעיקול זמני על נכס מסוים דווקא (ע"א 90/60 "היוגב" ארגון פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' גרינברג, פ"ד יד 1555). אין לשכוח, איפוא, שעיקול מביא לתובע תועלת רק אם יעלה בידו להוכיח את תביעתו. הוא גם אינו עשוי להזיק לנתבע אלא אם כן מבקש הוא (הנתבע) למכור את הנכס המסוים או לעשות בו שימשו שאינו מתיישב עם קיומו של העיקול (ר"ע 490/86 יונה נ' דן מקמילן, פ"ד מ(4) 115).

אין מחלוקת שהמרת העיקול נתבקשה כדי לממש את הנכס ובכך לאבד פיזית את הבטוחה. המבקש לא מציע שהעיקול יעבור לכספי המכירה גם לאחר סילוק המשכנתא ומכאן יוצא, איפוא, כי פעולת המכירה נוגדת את מטרת הטלת העיקול.

עקרונות הנ"ל אשר צריכים להיות נר לרגלי ביהמ"ש בבואו לדון בשאלת המרת העיקול, אין בהם משום הנחייה קונקרטית ברורה וחותכת לענייננו. העקרונות הם קוטביים באופיים ומניחי מרחב של תמרון ושל אומד הדעת (ע"א 862/79 ד"ר חביב לוי נ' kludi armaturen, פ"מ תשמ"ב (1) 368, 372).
במקרה דנן, על פי חוו"ד של השמאי,שלומי יפה, עומד חובה של החברה על סך של 4,446,000 $, דהיינו, על פי חוות דעתו שווי זכויותיה של החברה לאחר ניכוי כל החובות הרובצים על נכס הינו סך של 2,750,000$. אולם, הלכה למעשה אין אלה פני הדברים. הווה אומר, הנכס האמור עומד בפני
שינוי ייעוד מקרקעין ליעוד של בניה למגורים ואין לדעת בשלב זה מה יהיה ערכו לאחר שינוי הייעוד.

על פי עדותו של רו"ח של החברה, מר אלי חסון, קיימות טיוטות של חוזים בין חברת "קרדן", הנותנת שירותי שינויי היעוד לחברה שרצים כבר שנה, כטענתו: "אמרו לי שיש חוזה. אני לא יכול לומר שראיתי בעין שלי חוזה חתום" (ראה עמ' 20, שורות 5-7 לפרוטוקול הדיון). בנוסף, בחקירתו, העיד השמאי כי שווי הנכס מבוסס על הערכתו על פי מכירת חלקות דומות הקרובות לחלקה האמורה שבוצעו לפני 3 שנים ולא מחירו כיום. אין לדעת האם מאז ועד היום המחיר עלה, ירד או שמא לא השתנה. יתירה מזאת, מתצהירו של רו"ח עולה כי על פי ספרי החברה, היא חייבת לחברת וינטרגרדן ולאחרים כ- 71,000 ₪. אין לדעת בצורה שלא משתעת על שני פנים האם החוב הנ"ל כלול בסך של 4,446,000 ₪ או שמא יש להוסיפו לחוב הכללי.

עוד עולה מתצהירו כי ספרי החברה אינם משקפים קיומם של חובות או התחייבויות כספיות נוספות מלבד אלה, שפורטו לעיל. על כן, לא מן הנמנע לאמר כי לו זו בלבד שהערכות השווי שהוצגו בפני
נכונות רק לתקופה שלפני כ- 3 שנים, אלא גם אין לדעת מהו סך הכללי של חובות החברה.

לא זו אף זו. המרת העיקול שמבקש המבקש איננה המרת נכס בנכס פשוטה כמשמעה, אלא מדובר בנכס שעוקל כבר בעיקול העיקרי, אך כרגע מציע המבקש לשדרג את העיקול לשעבוד וכנגד זאת לבטל כלל ועיקר את העיקול על הדירה. דהיינו, אין המבקש מציע נכס נוסף שכנגדו ניתן לשחרר את הדירה, אף אין למבקש נכסים נוספים שניתן לעקלם כנגד הדירה (ראה עמ' 23 שורה 3 לפרוטוקול). לפיכך לכל היותר מדובר בשדרוג הזכויות של המשיב ולא בהמרת עיקול נכס בעיקול נכס חדש.

יתר על כן, דוח השמאי ותצהיר רוה"ח שצורפו לבקשה לא מעידים דבר ולא חצי דבר על ערך המניות של המבקש בחברה, אלא רק על ערך המקרקעין. לא צורף אף מסמך המעיד על מצבה של החברה דהיום. אין לדעת האם החברה עומדת בתשלומי המשכנתא בגין חוב בסך של 4,446,000 ₪ , אין לדעת האם ישנם שעבודים או עיקולים נוספים על הונה של החברה. כמו כן, אין לדעת מה יהיה ערך המניות של המבקש באם יימכר הנכס או כשיעבור שינוי ייעוד, וישולמו כל חובות המס בגין ההשבחה. מה גם שנראה לכאורה כי משדרוג זה עלול להיפגע המשיב משום שאין לדעת האם יהיה הפרש בין שווי העיקולים שנמצאים בידיו כיום לעומת שווים לאחר השדרוג כשבידיו יהיה נכס אחד בלבד. הכלל הוא שיש לדאוג לנזילות הנכסים המעוקלים ומקום שהברירה היא בין נכס נזיל לבין נכס שאיננו נוח למימוש, יש לתובע זכות לעקל את הנכס הנזיל – במקרה זה, נזילות של שני נכסים רבה יותר מאשר נזילות של נכס אחד – אם לא יעלה בידי המשיב לממש את אחד מהם, עדיין נשארים לו הסיכויים לממש את השני. אם יהיה בידיו נכס אחד בלבד, סיכויי המימוש יורדים (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 446-447).

במקרים בהם בפסיקה הותרה המרת העיקולים, המדובר היה בהמרת עיקול על מטלטלין מסיימים בעיקול על מטלטלין אחרים וברור, שהשוני בסוג המטלטלין, נשוא העיקול הזמני, לא היה בכוחו להשפיע, מבחינת האינטרס של התובע, על דרך סיפוק חוב פסק הדין העשוי להינתן לטובתו. מכאן אין נפקא אם היו מממשים את חוב פסק הדין על ידי מכירת העגלים או על ידי מכירת ראשי הצאן והטליים (ע"א 90/60 "היוגב" ארגון פועלים נ' מיכאל ויצחק גרינברג לעיל וכן ע"א 272/71 יהודה בן דוד נ' החברה לתפעול וניהול הימרוי ספורט בע"מ, פ"ד כו(2) 97).
המקרה שלפנינו שונה לחלוטין. במקרה דנן, מדובר בשדרוג הזכויות המעוקלות לשעבוד. כאמור לעיל, המניות המעוקלות, לא ניתן לדעת מה ערכן כעת ובעת המימוש באם יהיה צורך בכך, מה גם שלמבקש אחוז מניות מזערי (10% בלבד), ואם ירצו בעלי רוב המניות בחברה לקבל החלטה המרוקנת משווי את המניות או הפוגעת בערך הנכס לא יוכל המבקש לעשות ולו חצי דבר למנוע מהם קבלת החלטה כגון דא.

אוסיף, כי אין בעיקול על הדירה כדי לגרום נזק ממשי למבקש, שכן העיקול לא מונע הימנו את הזכות למכור את הדירה ולאחר תשלום החוב לבנק, יכול העיקול להמשיך לתפוס על הכספים שיוותרו. אציין כי לכאורה אין המשיב מתנגד למכירת הנכס והוא מוכן כי העיקול יעבור על כספי המכירה (ראה פרוטוקול הדיון).
הגם שברור לכל כי ביצוע

פסק דין
על דרך מכירת הבית המעוקל של המבקש היא דרך פשוטה יותר מאשר ביצועו על דרך מכירת מניותיו כשהוא נמצא במיעוט ואין לדעת האם קיימות בתקנון החברה הגבלות לעניין מכירת המניות. מכאן שההלכה האמורה אינה תופסת במקרה זה. מאחר ועניין המרת העיקולים נמצא בשיקול דעת ביהמ"ש, לא מצאתי לנכון לאפשר למבקש לבצע המרת העיקולים.

ניתנה היום כ"ט באייר, תשס"ד (20 במאי 2004) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
מותר לפרסום מיום 20/05/2004

כהן מגי
, רשמת
008748/03א 132 א.ו.








א בית משפט שלום 8748/03 אלי קצירי, אופיר קרפ נ' משה דני (פורסם ב-ֽ 20/05/2004)