פסקי דין על מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה | פסקי דין על וורקנו דסטה

35907/07 תד     01/05/2011




תד 35907/07 מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' וורקנו דסטה








בית משפט השלום לתעבורה ברמלה



ת"ד 35907-07 מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה
נ' דסטה






בפני

שופטת מגי כהן



בעניין:

מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה



המאשימה



נגד


וורקנו דסטה



הנאשמים


הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של :
נהיגה רשלנית בניגוד לסעיף 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: הפקודה)
סטייה מנתיב נסיעה עבירה על תקנה 40 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: התקנות)
אי שמירה על הימין עבירה על תקנה 35 לתקנות התעבורה
גרימת נזק עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה
נהיגה בשכרות עבירה על סעיף 62 (3) ו39 א' לפקודת התעבורה

מכתב האישום עולה כי בתאריך 08.02.07 בשעה 13:20 או בסמוך לה נהג הנאשם ברכב פרטי
מ.ר
25-180-20 (להלן:הרכב) ברחוב אבא הילל סילבר ממזרח למערב ראשון לציון כשהוא שיכור, ועל פי בדיקת הנשיפה נמצאו בגופו 545 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף העולה על המידה הקבועה וכתוצאה מכך הנאשם נהג ברשלנות ובקלות ראש בכך שסטה מנתיב נסיעתו ימינה והתנגש בעמוד וגרם לנזק ברכבו וחבלה בגופה של נוסעת שהייתה איתו ברכב.

בישיבת ההקראה שהתקיימה בתאריך 09.09.08 בפני
השופט חגי טרסי הודה הנאשם באמצעות ב"כ בנהיגה רשלנית אולם כפר ביתר סעיפי כתב האישום וטען "היה יום גשום, הנאשם לא הכיר את הסביבה בזמן התאונה, הנאשם ניסה לשאול אדם שהיה שם כיצד להגיע וכתוצאה מכך נתקל בבמפר ונתקע בעמוד".

אקדים ואומר כי ההוכחות בתיק זה החלו להישמע בפני
כב' השופט טרסי (עדותם של ע"ת/1 וע"ת/2) אשר סיים את כהונתו כשופט תעבורה והצדדים הודיעו כי אין התנגדות שיתרת הראיות
יושמעו בפני
מותב אחר (ראה פרוטוקול ישיבה 07.01.10 עם ב"כ התביעה עו"ד לימור שאלתיאל
וב"כ הנאשם אלון גביזון באמצעות עו"ד ימיני).

פרשת התביעה


מטעם המאשימה העידו ע"פ הסדר :
-משה סגלוביץ' (להלן:ע"ת/1) ערך דו"ח עיכוב ת/1.
-משה אברהם (להלן:ע"ת/2) גבה הודעת נאשם ת/2, ערך סיכום תיק הצמדה ת/3.
-אבנר ברזילאי (להלן:ע"ת/3).
-פנינית ינון שיין (להלן:ע"ת/4) השוטרת שערכה והגישה פלט בדיקת כיול ל"ינשוף" ת/9, דו"ח מאפיינים ת/10, זיכרון דברים על בדיקת שכרות ת/11, צילום דו"ח הפעלת ינשוף ת/12.


הוגשו בהסכמת הצדדים
:
-תע"צ ת/4.
-טופס ביקורת תקופתית (3 מסמכים) ת/5.
-כרטיס מכשיר (2 מסמכים) ת/6.
-צילום בלון יחידה ת/7.
-צילום בלון מעבדה ת/8.
-תעודת הסמכה של העדה פנינית גונן שיין ת/13.

ע"ת/1
:
העיד בחקירתו שהוא שמע את הדיבור הכבד והריח את הריח שנדף מפיו של הנאשם כדבריו אולם לא ציין זאת בדו"ח העיכוב עקב חוסר ניסיונו. העד הסביר שעד עתה היה לו מקרה אחד בלבד של שכרות ואותו הוא זוכר היטב.

ע"ת/2
:
סיפר שבמסגרת תפקידו כבוחן תנועה המליץ על סמך חומר הראיות להעמיד את הנאשם לדין בגין נהיגה בשכרות וגרימת התאונה.

בחקירתו הנגדית ציין העד שהוא לא מצא לנכון להגיע לזירת האירוע כמו כן לא שם לב שבדו"ח העיכוב לא צוינה מהי סיבת עיכוב הנאשם. העד הבחין בחקירתו שבטופס זיכרון הדברים אכן פרטי סעיף 7 לא מולאו והפרטים חסרים.

ע"ת/4
:
העידה בחקירתה שהיא מוסמכת להפעיל מכשיר ינשוף אולם כיום אינה נושאת את תעודת ההסמכה מאחר והיא חוקרת פלילית ואיננה עוסקת עוד בבדיקות - תעודת ההסמכה הוגשה במועד מאוחר יותר.
השוטרת השיבה שעל פי המסמכים ביצעה בדיקת כיול למכשיר לפני תחילת המשמרת אשר הייתה תקינה ולאחר מכן ביצעה בדיקה לנאשם שתוצאתה הייתה 545 מיקרוגרם אשר גם היא הייתה תקינה,הסבירה שווידאה שהנאשם לא שתה 15 דקות, לא הקיא ולא עישן והבדיקה בוצעה באמצעות פייה חדשה בכול נשיפה.

בחקירתה הנגדית הסבירה שאינה יכולה להשיב על השאלה לפי מה הגיעה למסקנה
שהמכשיר היה תקין היות ועבר זמן רב. העדה השיבה שאינה זוכרת האם ההפרש בין הערך שנמדד ב2 הבדיקות בין 545 לבין 570 מיקרוגרם הוא סביר אולם שללה את הטענה שהייתה קיימת בעיה במכשיר בעת הבדיקה והיא נאלצה לכבות אותו ולהדליקו שוב
מאחר ואם היה דבר חריג הייתה מציינת זאת בדו"ח הפעולה.

פרשת הגנה
:
הנאשם
:
העיד להגנתו ובעדותו סיפר כי ביום האירוע הוא ואשתו רצו להגיע לשבעה בראשון לציון ולא הכירו את המקום, בעוד שירד גשם הבחין באדם על המדרכה תוך שהוא שואל אותו איך להגיע , בזמן שהוא צמוד למדרכה ולא הבחין במכוניות שבלטו מהמפרץ כאשר לפתע שמע רעש והצד של הרכב שלו התכופף בעוד שאשתו קיבלה מכה מהחגורה.
לדבריו מיד הגיעו משטרה ואמבולנס ופינו את אשתו לבית החולים והוא התבקש לבצע בדיקת שכרות ומשם נלקח לתחנת משטרה. בזמן שחיכה היה לבד והלך ממקום למקום ולדבריו שתה קפה
ולאחר מכן עבר בדיקה באמצעות המכשיר.
הנאשם הסביר שהוא לא הבין מה כתוב בדוחות שחתם עליהם אולם אישר ששתה בין השעה 10:00 – 11:00 כוס בירה ולאחר מכן ציין שמזג כוס בירה אך שתה חצי כוס מאחר וחשב שהוא ישתה את מה שנותר בכוס כשיחזור.
בחקירתו הנגדית הסביר שהוא לא
מיד נסע ברכב
לאחר ששתה אלא המתין שעתיים והכמות ששתה הינה חצי בקבוק בירה אולם טען שבהודעה שמסר לשוטר נאמר שהוא שתה חצי בקבוק אלא שהייתה אי הבנה ולכן נרשם שהוא שתה בקבוק אולם מיד תיקן גרסתו וטען ששתה כוס ולדבריו הוא לא השתכר.

כאשר הנאשם נחקר בחקירה נגדית ביחס לנהיגה לאחר השתיה השיב שהוא עשה טעות על כך ששתה לפני שנהג. הנאשם ציין שבזמן שהוא המתין לשוטרת הוא ישב והוא לא אכל או שתה כמו כן לא עישן ולא הקיא אלא שבחקירתו החוזרת השיב שהלך לשירותים ושתה קפה.
דסטה ישלם
:
אשת הנאשם, סיפרה שבעלה אסף אותה מעבודתה כדי להגיע לשבעה אולם לא ידעו איך להגיע, ירד גשם והם שאלו הולך רגל אולם הוא המשיך ללכת ותוך שהם התקדמו אליו שוב הם התנגשו בעמוד ומשם פינו אותה לבית חולים.
בחקירתה הנגדית חזרה על כך שלא הייתה יחד עם הנאשם לפני כן מאחר והיא עבדה וסיפרה שלא ראתה את העמוד אלא רק את האדם שהיה שם.
לאחר ששמעתי את עדותו של הנאשם ועדותם של עדי התביעה ועדתה הגנה ולאחר ששקלתי את טענותיהם, התרשמתי מהופעתם בבית המשפט הגעתי למסקנה כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ואנמק

:

ראשית, הנאשם מודה בנהיגה רשלנית.
אין מחלוקת לכך שהנאשם נהג ברכב במקום ובמועד האירוע.
אין מחלוקת שהנאשם התנגש בעמוד בעת נסיעתו.
אין מחלוקת שאשת הנאשם שישבה ברכב נפצעה ופונתה לבית חולים כתוצאה מההתנגשות.
אין מחלוקת שלפני הנסיעה שתה הנאשם כמות מסוימת של אלכוהול.

סלע המחלוקת הוא האם הנאשם היה שיכור בעת שנהג את רכבו.

טענתו העיקרית של הנאשם שבעת שנהג את רכבו הוא לא היה שיכור והתאונה נגרמה כתוצאה מכך שבזמן ששאל הולך רגל כיצד נוסעים למקום מסוים, נסע בסמוך למדרכה והתנגש בעמוד.


אינני מקבלת גרסתו של הנאשם.
ע"ת/1 מתאר בעדותו "שמעתי את הדיבור הכבד ואת הריח שיצא..." (שורה 18 ע"מ 1 לפר'), מצאתי לנכון לקבל עדותו היות שמדובר במקרה יחיד מסוג זה שבו טיפל העד ולכן האירוע זכור לו היטב (שורה 19 ע"מ 1 לפר') על אף שלא ציין זאת בדו"ח העיכוב.

מעיון בהודעת נהג תחת אזהרה
שנגבתה כחודש לאחר האירוע הנאשם הודה בפה מלא "אני שתיתי בקבוק בירה" (שורה 8 ע"מ 1 לת/2) כלומר,
למרות שההודעה לא נגבתה בו במקום הנאשם אישר ששתה בקבוק בירה בטרם נסע במכוניתו על אף שטען "אני לא הייתי שיכור" (שורה 8 ע"מ 1 לת/2), " לא השתכרתי " (שורה 21 ע"מ 18 לפר') ובכך למעשה עשה דין לעצמו שקבע באופן עצמאי אם היה שיכור למרות ששתה.
כמו כן עדותו רצופת סתירות לעניין הכמות ששתה בביתו ואינה מתיישבת עם גרסתו שנגבתה ממנו כחודש לאחר האירוע שבה מסר כי שתה בקבוק בירה, תחילה טען בעדותו כי שתה כוסית בירה (שורה 6 ע"מ 16 לפר') לאחר מכן שנשאל שוב השיב כי שתה כוס בירה (שורה 13 ע"מ 16 לפר') וכשנשאל שוב השיב שמדובר בכוס רגילה אולם שתה רק חצי כוס מכוון שהתכוון לשתות את חציה השני לאחר שיחזור ובהמשך חקירתו שוב דיבר על כמות משקה שונה על כן כן עולה כאן סתירה באשר לכמות ששתה.

הנאשם בעדותו טען כי לאחר שנלקח לתחנת המשטרה נאמר לו לחכות ובזמן הזה הלך לשירותים ושתה קפה (שורה 12 ע"מ 15 לפר')
אולם בחקירתו הנגדית כאשר נשאל מה הוא עשה והאם
אכל או שתה משהו השיב כי ישב וזאת בניגוד לאמור לעיל שהלך לשירותים ובנוסף השיב בשלילה לשאלה האם אכל או שתה "אם הייתי מוצא, היית אוכל או שותה" (שורה 26 – 26 ע"מ 19 לפר') וזאת בסתירה מוחלטת לתשובתו שמסר קודם לכן שסיפר שבזמן שהמתין שתה קפה.
עוד ציין הנאשם לאחר שנשאל איזה שפות הוא יודע לקרוא והשיב אמהרית וקצת א-ב (עברית) היות והאותיות האלה משגעות אותו לדבריו (שורה 2 ע"מ 16 לפר') ובהמשך שנשאל האם הוא הבין מה כתוב בדוחות שחתם עליהם הסביר שסימנו לו "איקס" ואמרו לו לחתום היות והוא לא הבין אולם מעיון תיק בית המשפט נמצא מכתב בכתב ידו של הנאשם המנוסח באופן רהוט להפליא וללא שגיאות כתיב שבו הוא מבקש מבית המשפט להתחשב בו כאשר יגזור את דינו מעבר לעובדה שהוא מודה במכתב זה שהוא נהג בשכרות לפי כך מצאתי את טענתו שלא הבין על מה חתם מאחר ואינו יודע לקרוא עברית כטענה לא נכונה וסתמית וכך גם לטענה שבעת שגבו ממנו הודעת נאשם והשוטר שגבה ממנו הודעה לא הבינו אחד את השני (שורה 1 ע"מ 17 לפר') ולאור עדותו של הנאשם רצופת הסתירות נפגעה אמינותו של הנאשם ומצאתי כי הוא מציג את העובדות כפי שנוח לו ולא כפי שהיו.

באשר לגרסתו לגבי הולך הרגל הנאשם בעדותו ציין זאת "אני שואל אותו איפה זה, כך וכך הוא אומר לי ככה וככה" (שורה 4 ע"מ 15 לפר') כלומר הנאשם מדגיש כי ניהל עם הולך הרגל שיחה שבה הולך הרגל השיב לשאלותיו אולם אשת הנאשם סיפרה שהם שאלו את אותו עובר אורח אשר כלל לא השיב לדבריה הוא המשיך ללכת ברגל והם נהגו אליו שוב כדי לשאול בשנית ואז התנגשו בעמוד, קרי מדבריה עולה כי כלל לא התנהלה שיחה עם אותו עובר אורח אלא בוצע ניסיון לברר איתו כיצד להגיע למקום אליו הם מעוניינים להגיע אולם כאמור טענתו של הנאשם נסתרה על ידי העדה מטעמו.

הוסיף ב"כ הנאשם כי בטופס המאפיינים צוין כי הליכתו, התנהגותו, עיניו, הופעתו של הנאשם היו באופן מסודר אולם מעיון בכל מרכיבי הטופס נראה כי עמידתו של הנאשם הייתה לא יציבה והמבחן המשקף ביותר האם אדם מצוי תחת השפעת אלכוהול הינו במבחן הבאת האצבע אל האף כאשר עיניו עצומות ובמקרה הנדון החטיא הנאשם בשתי ידיו ודי בכך כדי לקבוע גם ללא ראיה מדעית שהנאשם היה שיכור בזמן האירוע מה גם שתוצאות הבדיקות המדעיות (מכשיר הינשוף) רק מחזקות זאת.

טענה שהעלה ב"כ הנאשם שהשוטרת אינה יכולה לומר כמה זמן הייתה עם הנאשם לפני ביצוע הבדיקה ולדבריו זוהי הסיבה שלא מולא סעיף 7 בטופס זיכרון הדברים שבו מציינים שנשמר קשר עין עם הנאשם, לא אכל, שתה וכדומה בטרם ביצוע הבדיקה. לדבריה היא לא יכולה לומר כמה זמן הייתה עם הנאשם בטרם ביצעה לו את הבדיקה אולם הדגישה במהלך חקירתה שישנן שאלות שאין באפשרותה להשיב עליהן כתוצאה מכך שעבר זמן רב מהאירוע אולם העדה מילאה טופס נפרד – דו"ח הפעלת ינשוף שבו ציינה בסעיף 4 "לפני ביצוע בדיקת נשיפה לנהג הנבדק וידאתי כי הוא לא שתה 15 דקות לפחות, לא הקיא 15 דקות לפחות ולא עישן 5 דקות לפחות" כלומר הפרטים החסרים בטופס זיכרון הדברים בסעיף 7 הושלמו בדו"ח הפעלת "ינשוף".

הנאשם לא הצליח להוכיח טענתו שהמכשיר אינו תקין, הוצגו בפני
ו תע"צ תקינות וטופס ביקורת תקופתית שבוצע על ידי רס"ב ברזילי אבנר ממעבדת מכשור אגף תנועה כ-8 ימים לפני האירוע, השוטרת בעדותה סיפרה כי ביצעה בדיקת כיול למכשיר הינשוף בתחילת המשמרת ואף טופס הכיול הוצג. יחד עם זאת אומר ב"כ הנאשם שהשוטרת הדליקה וכיבתה את המכשיר מספר פעמים לפני הבדיקה וזה כשלעצמו מעיד על בעיה כלשהיא במכשיר,
אולם מהתרשמותי מהשוטרת השתכנעתי כי מדובר בשוטרת ותיקה, מיומנת ואמינה שהסבירה לעניין זה "אם היה משהו חריג, לאו דווקא מיוחד, הייתי רושמת דו"ח פעולה ומציינת. לא ציינתי פה שום דבר, הכול היה בסדר" (שורה 2 – 3 ע"מ 12 לפר')
לפי כך דוחה אני טענתו של הנאשם לעניין תקינות המכשיר, מה גם שהפלט שמציג את רמת האלכוהול בגופו של הנאשם מדבר בעד עצמו ומציג תוצאות גבוהות במיוחד ברף של 545 מיקרוגרם ומעלה שלא מותיר ספקות ומשלא נסתרה תקינות של מכשיר הינשוף מאמצת אני את תוצאות הבדיקה בכך שהם שיקפו נכונה את רמת שכרותו של הנאשם בעת האירוע.

לאור כל האמור הנני מעדיפה את גרסת התביעה שהנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום מה גם שהוא הודה בחקירתו שכתוצאה מכך ששתה התרחשה התאונה בעת שנשאל "אתה יודע שאסור לנהוג אחרי ששותים" השיב הנאשם "בגלל זה קרה לי" ואישר שעשה טעות ששתה לפני שנהג (שורה 7 ע"מ 19 לפר' ) ולכן מעדיפה אותה על פני גרסת הנאשם .
על כן, הנני קובעת כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום,
כ"ז ניסן תשע"א , 01 מאי 2011, במעמד הצדדים








תד בית משפט לתעבורה 35907/07 מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' וורקנו דסטה (פורסם ב-ֽ 01/05/2011)