פסקי דין על מזל גבריאל | פסקי דין על אורלי אליעזר | פסקי דין על עו"ד יצחק בר תנחום | פסקי דין על עו"ד ויינר לילך |

4657/05 א     04/05/2011




א 4657/05 מזל גבריאל נ' אורלי אליעזר, עו"ד יצחק בר תנחום, עו"ד ויינר לילך








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 4657-05 גבריאל נ' אליעזר ואח'


בפני



כב' השופטת
מיכל וולפסון






בעניין:
מזל גבריאל



ע"י ב"כ עו"ד אביבה דורפן
התובעת


נגד



1. אורלי אליעזר

2. עו"ד יצחק בר תנחום

3. עו"ד ויינר לילך




ע"י ב"כ עו"ד לילך נחום
הנתבעים




פסק דין



1.
בפני
תביעה לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח על כי הנתבע מס' 2, כונס נכסים מטעם הזוכה בתיק הוצל"פ, שהיא הנתבעת מס' 1, והנתבעת מס' 3, עורכת דין ממשרדו, התרשלו בביצוע צו שיפוטי של ראש הוצל"פ וגרמו לתובעת נזק. הנזק הנטען הוא של עוגמת נפש שנגרמה לה כאשר בוצעה תפיסה של תכולת הכספת ביום חתונתה.

בטרם שמיעת הראיות נמחקה התביעה נגד הנתבעת מס' 1 (להלן: "הזוכה").

2.
על חלק מהעובדות אין מחלוקת. התובעת ובן זוגה נישאו ביום 9/12/04 באולמי "היכלי זינו" (2003) בע"מ בעיר דימונה (להלן: "האולם").

בן הזוג, יהודה אלקנא היה נשוי לפני כן לזוכה ומנישואין אלה נולד בנם שבמועד התביעה היה כבן 17.5. הם התגרשו בשנת 1991.

הגרושה פתחה נגד האב, בן הזוג של התובעת, תיק הוצל"פ שמספרו 18-000670-3 בלשכת הוצל"פ ראשל"צ לגביית חוב מזונות הקטין.

הזוכה עתרה ליתן צו עיקול ותפיסה של כספים המצויים ו/או שיימצאו בכספת באולם ביום החתונה, 9/12/04 (להלן: "יום החתונה").

כב' הרשם רפי ארניה, ראש הוצל"פ, נעתר לבקשה והתנה אותה בתנאים. לטענת התובעת הכונס והנתבעת מס' 3 לא קיימו את התנאים בעת ביצוע הליך העיקול והתפיסה. התנאים שלא קוימו לטענתה הם הבאים: "הפעולה תבוצע אחרי השעה 23:30, יש לבצע את הפעולה ב"אופן דיסקרטי" ובהסתר מעיני האורחים בחתונה ככל שניתן" (סעיף 5 לכתב התביעה).

לצורך ביצוע הצו מונה הנתבע מס' 2, ב"כ הזוכה, ככונס נכסים.

הנתבעת מס' 3, עו"ד שכירה במשרדו של הנתבע מס' 2, ביצעה את הצו, יחד עם המוציאה לפועל וקבלן הוצל"פ בסיוע המשטרה.

3.
התובעת טוענת כי לא נעשה כל ניסיון ולו המינימאלי לעקל את הכספת באופן דיסקרטי ובהסתרה מעיני האורחים מהטעמים הבאים:

א.
מי מקבלני ההוצל"פ או פקידי ההוצל"פ מטעם הכונס נכחו באולם לפני השעה 23:30 ואחד מהם אף התכבד מהתרכובת מבלי להזדהות.

ב.
תפיסת הכספת נעשתה באופן פתאומי וכוחני ע"י צוות ההוצל"פ מבלי להציג את הצו לפני כן לעיני החתן, החייב, או כלתו, התובעת ו/או מי מטעמם.

ג.
ביצוע הפעולה ללא הצגת הצו גרמה לאורחים לחשוב שגונבים את הכספת וזה גרם לקהל המוזמנים להתנגד לפעולה ונוצרה מהומה באולם. חלק מהאורחים
הוכו ונפגעו ע"י אנשי צוות ההוצל"פ. התובעת חשה ברע, הוזמן אמבולנס לטפל בקרובה שנפגעה.

ד.
נטען שהכונס לא פעל באופן סביר תוך ניסיון להקטין את התוצאות הקשות של פעולת העיקול.


ה.
נטען לנזקים פיזיים לתובעת אך לא הוגשה חוות דעת רפואית.

4.
על פי העדויות שהובאו בפני
עולה כי החתונה הייתה בדימונה ולא באילת כפי שניתן לסבור מסעיף 9 (ה) לכתב התביעה.

בצו של כב' הרשם ארניה חויב הכונס לבצע את הפעולה ביחד עם המוציא לפועל של לשכת הוצל"פ ראשל"צ או לשכת הוצל"פ בדרום או כל מממונה מטעמם. הותרה קבלת סיוע משטרתי לצורך ביצוע הפעולה.


כמו כן, הורה כב' הרשם ארניה, כי החייב ו/או מנהל ו/או הבעלים של "היכלי זינו" ו/או ממונה מטעמו ימסרו לכונס את מפתחות הכספת באופן מיידי ולאלתר, ולסייע לכונס הנכסים.
בהיעדר שיתוף פעולה כנדרש יהיה כונס הנכסים רשאי "ליטול עימו את הכספת על מנת לפורצה במשרדיו או לפורצה על אתר, אם הדבר אפשרי, לפי שיקול דעתו". ניתנו גם הוראות באשר לתכולה ולאיסור נוכחות הזוכה.

5.
נאמנה עלי עדותה של המוציאה לפועל, גב' קלרה לוי כי כל הצוות שבא לבצע את הצו נכנס לאולם עפ"י הוראות ראש הוצל"פ אחרי השעה 23:30. אני מאמינה לה שבשלב זה כבר לא נותרו הרבה אנשים, אלא בין 40-45 איש. בעל האולם לא היה בסביבה ומשרדו היה חשוך. היא זו שקבעה מתי תהיה הכניסה לאולם (עמ' 31 לפרוטוקול מול שורה 21). היא נכנסה לאולם כאשר עו"ד ויינר צמודה אליה ומלכתחילה הצטרפו אליהן עוד ארבע או חמישה אנשים.


יחד עם המוציאה לפועל ועו"ד ויינר נכנסו גם ז'אק ז'רמון, המתלווה שלו עופר ושוטר. ז'אק ז'רמון קבלן הוצל"פ היה ידו הארוכה של המוציא לפועל ומי שהיה צריך לארגן ולתאם את הפעולה.

העד ז'אק ז'רמון העיד שכשהם נכנסו המתלווה אליו, עופר, שאיתר את החתן והראה לו את הצו. לפי עדותו זה נעשה בדיסקרטיות, במקום צדדי. כך הם עמדו מספר שניות ודבר לא קרה. הוא סבר שהאורחים לא היו ערים לשיחה זו.

הוא גם העיד שהם שאלו את העובדים היכן בעל האולם ונמסר להם שהוא איננו ולכן הוחלט לקחת את הכספת. רק אז הוכנסו עוד מלווים.

המתלווה עופר סיפר והעיד שכאשר הם נכנסו הוא בירר מי החתן וכאשר הוא זוהה, הוא לקח אותו לצד, ליד הכספת, מקום שאין שם אנשים. הוא הציג לו את הצו ובנקודה זו קרו שני דברים. החתן, החייב, קרא למישהו מהאולם והצוות של ז'אק ז'רמון החל להוציא את הכספת מהאולם. בתהליך זה החלה התקהלות של אנשים.

המוציאה לפועל תיארה התקהלות שגדשה מחוץ לאולם והפכה לפעולה אלימה שנועדה למנוע לקיחת הכספת עד כדי נענוע של הניידת המשטרתית אליה עלה כל הצוות עם הכספת.

6.
עו"ד ויינר העידה שהפעולה הייתה מאורגנת וערוכה והתבצעה על פי הצו בדייקנות 5 דקות אחרי השעה שנקב ראש הוצל"פ. העד ז'אק ז'רמון העריך שכל הפעולה באולם לקחה כ-7 דקות (עמ' 28 לפרוטוקול). עו"ד ויינר סברה שהם היו באולם 3-4 דקות ועזבו בניידת לתחנת המשטרה כעבור מספר דקות אח"כ. לפי עדותה של עו"ד ויינר באולם לא הורגשה בפעולה ורק ביציאה החלה נהירה של אורחים והתנהלות אלימה מצידם.

עו"ד ויינר נשאלה כיצד צלמי עיתונות למדו על הפעולה והשיבה שאינה יודעת זאת. גם קבלן הוצל"פ לא היה יכול להשיב על השאלה. לא הוצגו ראיות פוזיטיביות הקושרות מי מהנתבעים או מי שפעל מטעמם עם העיתונות שהגיעה למקום ופרסמו את האירוע.

7.
הוגשה קלטת ערוכה ומה שניתן לראות בה זה כי בשלב הריקודים ישנו מי שלוחש על אוזנו של הבעל ואז הצלם כבר לא צילם בצורה מסודר כי המצלמה בעיקר תופסת את הקירות באולם בחלקים העליונים ואח"כ הצילום עובר ליציאה החוצה מהאולם והתנועה האנושית היציאה ולחניה. בחוץ, בחניה כבר ישנה התגודדות רבה ומשטרה וסגירה אנושית על הניידת. הצלם טען שראה באולם את אנשי הוצל"פ לפני השעה היעודה וכאשר התבקש להסביר על בסיס מה הוא טוען זאת הפנה לשעון שבקלטת.

התובעת לא ראתה את הוצאת הכספת אך נכחה ביציאה הגדולה החוצה של אנשים. בעלה חלק על כך שהוצג לו הצו לפני הוצאת הכספת או בכלל והוא הגיע לתחנת המשטרה כי סבר שגונבים לו את הכספת. הוא הסכים שהכל היה מהר ולפי תיאורו – "פעולת קומנדו".

התובעת הודתה שרק מהצילומים למדה מה קרה בזמן אמת.

קלטת לא ערוכה לא הוגשה.

8.
בסיכומיה טוענת ב"כ התובעת שהנזק, עוגמת הנפש הגדולה של התובעת נגרם כתוצאה ישירה מפעולת הנתבעים. לטענת עו"ד דורפןהמבצעים לא פעלו בדיסקרטיות ולא בחנו את שלב האירוע החגיגי כדי לזהות האם ניתן לבצע את הפעולה בדיסקרטיות.

נטען כי לא נעשה שום מאמץ לאתר את בעל האולם ותחת מאמץ סביר הוחלט להוציא את הכספת. נטען שגם לא נעשה כל ניסיון להשיג את שיתוף הפעולה של החייב. נטען שהיה על עו"ד ויינר לוודא שהחייב מבין את מהות הצו, ותחת זאת הייתה התמקדות בהוצאת הכספת ועזיבה מהירה.

נטען שלמרות טענת הפעולה המאורגנת והמתוכננת, הרי שפעולת הוצאת הכספת שגרמה למאן דהו לצעוק "שוד" או "גניבה" הפכה את האירוע להפך המוחלט מדיסקרטיות.

את הנהירה החוצה רואים בקלטת כאשר נראה שקטע זה היה רחוק מלהיות ערוך.

נטען שהיו צלמים של העיתונות אך לא נטען שמי מהנתבעים אחראי לנוכחותם.

ב"כ התובעת הציעה בסיכומיה שאותה פעולה הייתה נעשית בדיסקרטיות אילו היה תיאום עם בעל האולם לפני הכניסה לאולם. הזמנת החתן אל מחוץ לאולם וקבלת שיתוף פעולה שלו, תוך כיבודו וכיבוד יום חתונתו. החייב, הבעל, העיד שהיה משתף פעולה.

נטען שהייתה חובה להשיג שיתוף פעולה של בעל האולם – טענה זו לא נטענה בעילת התביעה ודברו של בעל האולם, בעל הכספת, להבדיל מתכולתה, לא נשמע והוא אינו כלול בתובעים.

נטען ששיתוף פעולה של בעל האולם והחייב היה תנאי לביצוע הצו (סעיף 15(ג) לסיכומים). טענה זו לא נטענה בכתב התביעה. העיון בהחלטת כב' ראש הוצל"פ מלמד שהדרישה לשיתוף פעולה עם הכונס חלה על בעל האולם והחייב ולא ההיפך ונועדה להזהיר אותם מפני הכשלת הפעולה.

נטען שניתן היה להמתין עד סוף החתונה, דהיינו עד עזיבת כל האורחים.

נטען שמעצם נוכחות הצלמים הם יודעו ע"י מי ממבצעי הפעולה. טענה זו לא נטענה בכתב התביעה. לא הוצגו ראיות כי הכונס ועו"ד ויינר, עו"ד שכירה ממשרדו, הורו או ביקשו מהמעורבים האחרים ליידע את העיתונות.

דיון:

9.
תנאי לפסיקת פיצוי בגין גרימת נזק כשהעילה היא עילת הרשלנות, הוא להוכיח את ההתרשלות שפרטיה צוינו בעילת התביעה.

התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבעים 2-3 התרשלו כי בניגוד לצו שדרש מהם לנקוט פעולה דיסקרטית הרחק מעיני האורחים, אנשי הצוות שלהם נכנסו לאולם לפני השעה שקבע כב' ראש הוצל"פ – 23:30.

שנית, הכספת נתפסה באופן פתאומי וכוחני.

שלישית, הצו לא הוצג לפני הוצאת הכספת לחייב, לכלה, התובעת ואף לא לאורחים שסברו שמדובר בגניבה.

לבסוף נטען שלא נעשה כל ניסיון להקטין את הנזק של עצם הצו של עיקול כספת בעת חתונה.


אין מחלוקת שאירוע של עיקול תכולת כספת בחתונה הוא אירוע טראומטי לבעלי השמחה, המשפחות והאורחים. אך מדובר בפעולה שנעשתה עפ"י צו שיפוטי ועל כן יש לבחון האם הנתבעים ביצעו את הפעולה שלא על פי הצו השיפוטי.

הוראות כב' הרשם ארניה קבעו ביצוע אחרי שעה 23:30 ובכך עמדו הנתבעים. כמו כן קבע כב' הרשם ארניה: "יש לבצע את הפעולה באופן דיסקרטי ובהסתר מעיני האורחים, ככל שניתן".

בחלק זה ישנה הנחייה לעשות מאמץ הן לדיסקרטיות והן "בהסתר מעיני האורחים", ככל שניתן.

כב' הרשם נתן הנחייה שהיה צריך לתרגם אותה בשטח לפעולה.

השתכנעתי כי הכניסה לאולם מלכתחילה הייתה דיסקרטית כי זו לא הייתה הסיבה שכולם נהרו החוצה מהאולם.

משהתברר שבעל האולם לא נמצא והעובדים לא היו יכולים לסייע לאתר אותו היה על המוציאה לפועל ועו
"
ד ויינר מטעם הכונס להחליט מה לעשות.

עו"ד דורפןסברה שניתן היה לחכות חצי שעה, לדבר בחוץ עם החייב, ולהשיג את שיתוף הפעולה שלו.

ייתכן וזה היה מצליח אך לא מצאתי שההערכה הפסימית של המוציאה לפועל ועו"ד ויינר הייתה רשלנית.

למעשה האירוע הפך אלים כאשר האורחים החלו לצאת מהאולם בעקבות מי שצעק "שוד" או "גניבה" ונוכחות השוטרים במקום לא סייעה להפיג את הכעסים.

אין מחלוקת כי האירוע לא היה אלים בתוך האולם, לא הייתה מהומה בתוך האולם כי הכל נעשה מהר.
אך מטבע הדברים, כאשר מאן דהו מוציא כספת מאולם חתונות ובעלי השמחה אינם מעבירים מסר שזה בסדר, נוצרת מהומה.
לטענת החייב, הבעל, הוא לא ידע שמבצעים צו של ראש הוצל"פ.
לטענת ב"כ התובעת בכתב התביעה הייתה חובה להציג את הצו מראש לחייב, לכלה ולאורחים.
נדמה כי לפעולה בדרך שהוצעה כאשר היא איננה משולבת עם הוצאת הכספת היה סיכוי יותר גדול לגרום למהומה באולם בנוכחות כל האורחים.

10.
הסיטואציה שעימה התמודדה עו"ד ויינר מטעם הכונס לא הייתה קלה. על-מנת להוכיח שהיא והכונס התרשלו היה צריך להראות שהיא פעלה באופן לא סביר במקצועה.

לאחר ששקלתי את כל הראיות לא השתכנעתי שעו"ד ויינר, והשולח, הכונס, עו"ד בר תנחום, התרשלו. משלא בוססה ההתרשלות אין עלי לבחון האם נגרם נזק והאם יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. כך גם אין עלי לבחון האם חלה חובת "זהירות מושגית וקונקרטית".

אכן לתובעת נגרם צער רב והיום השמח בחייה התהפך לקראת סופו וגרם לה לא מעט עוגמת נפש, ועל כך איש אינו חולק. אולם מקורה של אותה עוגמת נפש בחובות שלכאורה נותרו לטובת הגרושה של בעלה ולא בהפעלת הצו השיפוטי ע"י הכונס ועו"ד ויינר.


באשר לצלמי העיתונות אשר הפכו אירוע נקודתי לפרסום מקומי וארצי – לא הובהר כיצד הם ידעו על הפעולה ולכן לא התייחסתי לכך. לא מצאתי בחומר הראיות לבסס את ההנחה
שהמידע הועבר אליהם מטעם הנתבעים 2 ו-3.

11.
סוף דבר


התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים 2 ו-3 שכ"ט עו"ד והוצאות בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.




ניתנה היום, 4 במאי 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 4657/05 מזל גבריאל נ' אורלי אליעזר, עו"ד יצחק בר תנחום, עו"ד ויינר לילך (פורסם ב-ֽ 04/05/2011)