פסקי דין על רינת יוסף

12319-05/11 מת     05/05/2011




מת 12319-05/11 מדינת ישראל נ' רינת יוסף




לך






בית משפט השלום בנתניה

מ"ת 12319-05-11 מדינת ישראל
נ' יוסף(עציר)



05 מאי 2011



12296-05-11


בפני
כב' השופטת הבכירה אביבה טלמור

המבקשת

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד רייכמן


נגד

המשיבה
רינת יוסף
(עציר)
ע"י ב"כ עוה"ד מירון רוזנטל


החלטה

בפני
בקשה להורות על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדה בתיק הפלילי במסגרתו הוגשה בקשה זו.
כנגד המשיבה הוגש כתב אישום ובו תלויים 6 אישומים.
באישום הראשון בכתב האישום נטען כי הנאשמת ויאיר עטיה (להלן: המתלונן) היו בני זוג במשך כשנה וחצי עובר למועדים נשוא כתב האישום. במועדים הרלוונטים לכתב האישום היה ברשות הנאשמת טלפון נייד שמספרו צוין בכתב האישום ובידי המתלונן היה טלפון נייד שאף הוא צוין בכתב האישום בתאריך 28.4.11 בשעה 05:29 חתמה הנאשמת על כתב ערובה שנערך על ידי השוטר זוהר שררה אשר מילא אז תפקידו כדין לפיו היא התחייבה שלא ליצור שום קשר בשום דרך שהיא או להפגש עם המתלונן במשך 15 יום וכן כי עליה להמצא בבית אמה ברח' בן צבי 100 בנתניה למעט יציאה לעבודה בסופר מגה באבן יהודה וזאת למשך 5 ימים (להלן:"ההוראה החוקית") במועדים הרלוונטים לכתב האישום עבד המתלונן בסניף מגה בול באזה"ת הישן בנתניה (להלן:המקום) .
באישום הראשון לכתב האישום נטען כי בתאריך 29.4.11 בשעה 07:30 לערך הגיעה הנאשמת למקום החזיקה בפטיש והניפה אותו לעבר המתלונן באומרה שתרצח אותו ושלא יעזוב אותה. בהמשך תקפה את המתלונן עם סכין ברגלו ונגרם לו פצע דקירה כמפורט בסעיף 2 לאישום הראשון ואף איימה על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להפחידו או להקניטו וכך גם הפרה הוראה חוקית שניתנה על ידי השוטר שפעל בתפקידו כאמור.
המאשימה ייחסה לנאשמת באישום הראשון לכתב האישום עבירות שעניינן איומים, הפרת הוראה חוקית וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות.
באישום השני לכתב האישום נטען כי ביום 27.4.11 בשעה 16:30 הגיעה הנאשמת למקום ותקפה את המתלונן שלא כדין ובניגוד להסכמתו בכך שבעטה ברגלו וסטרה בפני
ו , המאשימה יחסה לה עבירה שעניינה תקיפה בנסיבות מחמירות.
באישום השלישי לכתב האישום נטען כי באותו יום, 27.4.11 בשעה 22:00 לערך, ברחוב עמק חפר בנתניה אמרה הנאשמת למתלונן כי הוא שלה לנצח ורק המוות יפריד ביניהם ומיד ובסמוך תקפה את המתלונן בכך שתקפה אותו בעורפו פעמיים באמצעות סכין וגרמה לו לשני סימני חתך כמפורט באישום השני ובהמשך כשהגיעה למקום שוטרת שמילאה תפקידה כדין והודיעה לנאשמת שהיא מעוכבת בתחנת המשטרה אמרה הנאשמת למתלונן "רק דבר אחד יפריד בינינו שזה המוות, זה או אתה או אני".
בנסיבות אלה איימה הנאשמת על המתלונן, כך טענה המאשימה, תקפה את המתלונן והמאשימה יחסה לה באישום שלישי זה לכתב האישום עבירת איומים ועבירת תקיפה בנסיבות מחמירות.
באישום הרביעי לכתב האישום נטען כי יום לאחר מכן , ב-28.4.11 בשעה 12:00 הגיעה הנאשמת למקום ואמרה למתלונן כי היא תתאבד ותגיע לפרדסיה אם יעזוב אותה , באותן נסיבות היא איימה על המתלונן בפגיעה בגופו וכן הפרה הוראה שניתנה כשורה מאת שוטר הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין. המאשימה יחסה לנאשמת עבירת איומים ועבירה שעניינה הפרת הוראה חוקית.
באישום החמישי לכתב האישום נטען כי בתאריך 25.4.11 בשעה 17:00 ברח' הרצל בנתניה תקפה הנאשמת את המתלונן בכך שבעטה ברגלו ואמרה לו "רק המוות יפריד בינינו וכי אם יעזוב אותה היא תרצח, בהמשך ברח' ספיר בנתניה היא תקפה את המתלונן, בעטה מס' פעמים ברגליו והכתה אותו בפני
ו. הכל בניגוד לדין. המאשימה יחסה לנאשמת עבירה שעניינה איומים ועבירת תקיפה בנסיבות מחמירות.
באישום השישי לכתב האישום נטען כי במועדים הרשומים באישום השישי לכתב האישום כמפורט בסעיף 1 שבו , הנאשמת באמצעות הטלפון הנייד שברשותה השאירה הודעות
sms
לטלפון הנייד של המתלונן כשבהודעות אלה רשמה בתאריך 20.4.11
"אני אראה לך מה זה להתנהג אלי ולדבר אלי בצורה כזאת, כדאי לך לא להיות בסניף כשאני אגיע", הודעה זו נשלחה בשעה 18:10.
באותו תאריך בשעה 16:55 נשלחה ההודעה "אל תדאג אני אראה לך מה זה" בשעה 14:52 בהודעה
נאמר "כדאי לך להתקשר למה אם לא אני יוצאת מהסופר וזה הסוף שלך". בתאריך 21.4.11 בשעה 14:49 שלחה את ההודעה "אתה ממש מזלזל בי ושונא אותי אבל אני לא אניח לך, רק המוות יפריד בינינו תזכור את המשפט הזה".
בתאריך 21.4.11 שעה 15:54 שלחה את ההודעה "מתי תאמין ותבין שאתה היחידי , מתי , לא אשחרר אותך, רק המוות יפריד בינינו " וכך בתאריך 25.4.11 בשעה 11:00 נשלחה הודעה דומה כמפורט בסעיף זה. הודעה דומה נשלחה גם ב-25.4.11 בה נאמר "אל תצפה לקבל שקט כי לא יהיה לך", כך בתאריך 25.4.11 בשעה 11:24 "אני לא אניח ולא ארפה" וכך ביום 25.4.11 בשעה 11:21 "אל תדאג על המילים האלה, אתה תשלם בחיים שלך". המאשימה טענה כי במעשים אלו הטרידה הנאשמת את המתלונן באמצעות מתקן בזק ויחסה לנאשמת עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
המבקשת ציינה בבקשתה להורות על מעצרה של המשיבה כי קיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיבה בעבירות המיוחסות לה בכל אחד מהאישומים נשוא כתב האישום , מדובר במתלוננת כך ציינה שמגלה התנהגות אובססיבית כלפי המשיב, חומר הראיות שבידי המשיבה הכולל את הודעות המתלונן, דוח פעולה של שוטר, חוות דעת רפואית המתייחסת לאישום הראשון, הודעות עדי ראיה במקום עבודתו של המתלונן, וכך גם הסכין שנתפסה מצביעים כולם כולל הודאתה של המשיבה בחלק מתקיפותיה את המתלונן ובדקירת המתלונן באמצעות סכין, כולל הודאתה בדבר הפרת הוראה חוקית יש בהם כדי להצביע שקיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיבה במיוחס לה. כך גם ציינה ב"כ המבקשת שקיימת עילת מעצר סטוטורית שכן המשיבה ביצעה את עבירות האלימות כנגד בן זוגה , הטרידה אותו ותקפה אותו ואיימה עליו והפרה הוראה חוקית המורה על הרחקתה ממנו. הגם שלמשיבה אין עבר פלילי כך הוסיפה וטענה המבקשת מדובר במשיבה מסוכנת הנוהגת באובססיביות כלפי המתלונן ולא ניתן לאיין מסוכנותה בחלופת מעצר כלשהי.
בנסיבות אלה משמדובר במשיבה אובססיבית המהווה סיכון ממשי לחיי המתלונן ואף מעידה על עצמה שתפגע בגופה היא קיימת מסוכנות רבתי ממשיבה זו, כך ציינה המבקשת ועתרה למעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים כנגדה.
ב"כ המשיבה
בפתח הדיון הודיע שאכן קיימות ראיות לכאורה למעורבותה של המשיבה בכל אותן עבירות המיוחסות לה בכל אחד מששת האישומים נשוא כתב האישום וכך גם הוסיף וציין שקיימת עילת מעצר סטוטוטורית כך טען יתמקד לנושא חלופת המעצר וביקש להורות על שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר מחוץ לעיר נתניה במקום שבו תהיה תחת פיקוח וכך גם יקבעו תנאי שחרור כולל איזוק אלקטרוני, הפקדה במזומנים וכל תנאי שהוא אחר כפי שיקבע על ידי בימ"ש לאיון מסוכנותה של המשיבה כלפי המתלונן. ב"כ המשיבה ציין שמדובר במשיבה שהסיכון ממנה קיים אך ורק נקודתית כלפי המתלונן, אין לה עבר פלילי, היא אם לילד קטן ולכן ביקש להורות על שחרורה לחלופת מעצר ראויה ואף אם ביהמ"ש יסבור שיש מקום להגשת תסקיר מעצר בעניינה של משיבה זו – כי אז יוגש תסקיר המעצר אולם עד להגשתו תהיה המשיבה משוחררת בתנאים כפי שביהמ"ש יורה עליהם.
המשיבה כך ציין מתנגדת לכל בדיקה רפואית כפי שב"כ המבקשת עתר לכך שכן כפי שציין אין למשיבה זו כל עבר
פסיכיאטרי.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתיקי החקירה המשטרתיים שהוצגו לעיוני ושמעתי טיעוני הצדדים בפני
.
נפסק לא אחת כי בית המשפט שעה שדן בבקשת מעצר עד תום ההליכים, תיק החקירה המשטרתי מצוי בפני
ו, שומע הוא טענות הצדדים לגבי מהות ראיות התביעה, בוחן ובודק את הראיות כפי שהן בפני
ו מבלי שייכנס כלל לשאלת האמינות של הצדדים או למשקלן המלא של הראיות.

כל מה שבית המשפט צריך לבחון ולהשתכנע, לאחר שראה ובחן את מכלול הראיות הוא אם קיימות ראיות לכאורה שהן תשתית עובדתית, אך משקלן אינו צריך להיות משקל וודאי, כלומר מוחלט,
אלא שמשקלן רציני. בעניננו, קיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיבה בכל העבירות המיוחסות לה בכתב האישום הכל כפי שציינה המבקשת בבקשתה כפי שעולה מתיק החקירה המשטרתי וכפי שהסכים לכך ב"כ המבקשת בפתח הדיון.
כך גם קיימת עילת מעצר סטטטורית.
בנסיבות אלה קובעת אני כי אכן קיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיבה בכל אותן עבירות המיוחסות לה בכתב האישום וכך גם קיימת עילת מעצר סטטטורית.

אם למשיבה טענות כלשהן הנוגעות למהימנות העדים ו/או מזכרי השוטרים או לגבי משקלן המלא של הראיות לכאורה ו/או טענות כלשהן בקשר להתנהגותו של המתלונן או התנהגותה שלה או להתנהלות אחרים באירוע או לגבי פרשנות משפטית זו או אחרת לגבי האירועים ו/או האמור בתעודה רפואית – אין מקומם של אלה בדיון שבפני
וטענות אלו, ככל שיהיו ודאי שימצא מקומם וישקלו בבוא העת בדיון בתיק הפלילי במסגרתו הוגשה בקשה זו.

נפסק לא אחת כי אין להחליט בקלות על מעצרו של אדם אשר טרם הורשע בדינו ויש הצדקה להשתמש באמצעי זה רק באותם מקרים חריגים בהם קיימת אחת העילות שהוכחו לשם כך. בעניננו כפי שצוין ומוסכם ע"י ב"כ המשיבה קיימת עילת מעצר סטטוטורית וכך אני קובעת.

אף שמתקיימת עילת מעצר וקבעתי כאמור שקיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיבה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום, הרי שעל ביהמ"ש לשקול אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה שיש בה כדי לאיין מסוכנות.

בעיננו כפי שעולה בבירור מהראיות לכאורה שקיימות בעניינה של המשיבה, מדובר במשיבה שהתנהגותה כלפי המתלונן הינה התנהגות אובססיבית של ממש, משיבה אשר כבר הפרה הוראה חוקית. ככל שנוגע למשיבה זו הרי שטרם הגשת תסקיר מעצר ענייני ככל שנוגע למשיבה זו הרי שלא ניתן לשחררה לחלופה כלשהי.

בנסיבות אלה, נדחה הדיון ליום 23.5.11 שעה 12:00.
על מנת שעד אז יוגש תסקיר מעצר על ידי שירות המבחן למבוגרים בעניינה של משיבה זו אשר יבחן האם קיימת חלופת מעצר ראויה כלשהי לאיון מסוכנותה של משיבה זו.
יודגש בזאת שהמשיבה כפי שציין ב"כ מתנגדת לכך שתוגש חוות דעת פסיכיאטרית בעניינה ומאחר ואין לה עבר פסיכיאטרי כלשהו ולא הוצג גם כל מסמך המעיד על בעיה נפשית כלשהי שממנה סבלה המשיבה עד כה, הרי שאין מקום בשלב זה להורות על מתן חוות דעת פסיכיאטרית בעניינה של משיבה זו ומכל מקום נושא זה ודאי ישקל כיתר הנושאים במסגרת התיק הפלילי בעניינה של המשיבה.

עד החלטה אחרת תשאר המשיבה במעצר ותובא לדיון באמצעות שב"ס.

העתק החלטתי זו יועבר ע"י המזכירות לשירות המבחן למבוגרים על מנת שתסקיר המעצר יוגש לדיון שנקבע כאמור לעיל.
מאחר ומחומר הראיות לכאורה המצוי בתיק החקירה המשטרתי עולה כי מדובר במשיבה אשר גם העלתה מחשבות אובדניות של פגיעה בגופה – אני מורה בזאת שרופא שב"ס יבדוק מייד את המשיבה ואם יש צורך בטיפול רפואי כלשהו יינתן לה כל טיפול רפואי נדרש, כך גם אני מורה בזאת למפקד בית המעצר שיעשה כל שנדרש לשמירת בטחונה ובטיחותה של המשיבה לאור האמור בהחלטתי זו אשר תועבר למפקד בית המעצר ע"י המזכירות.

העתק החלטתי יועבר בדחיפות ע"י המזכירות למפקד בית המעצר ולרופא שב"ס על מנת שההחלטה תקוים מיידית.
<#4#>

ניתנה והודעה היום א' אייר תשע"א, 05/05/2011 במעמד הנוכחים.



אביבה טלמור
, שופטת בכירה


<#5#>
החלטה

אני מורה בזאת למפקד בית המעצר לאפשר למשיבה לקיים 5 שיחות טל' על חשבון המדינה.

שיחות הטלפון האמורות יבוצעו שעה שאיש שב"ס יעמוד ליד המשיבה ויפקח על ביצוען.
המזכירות תודיע החלטתי בדחיפות למפקד בית המעצר על מנת שההחלטה תקוים ויהיה פיקוח על כך שהמשיבה לא תקיים שום שיחת טל' למתלונן שלגביו היא אובססיבית כאמור.

<#6#>

ניתנה והודעה היום א' אייר תשע"א, 05/05/2011 במעמד הנוכחים.




אביבה טלמור
, שופטת בכירה


הוקלד על ידי: יפה אטלן







מת בית משפט שלום 12319-05/11 מדינת ישראל נ' רינת יוסף (פורסם ב-ֽ 05/05/2011)