פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה - נתניה | פסקי דין על גולן משה שלחוב | פסקי דין על יעל שלחוב | פסקי דין על רחלי שלחוב |

6009/09 חעמ     04/05/2011




חעמ 6009/09 הועדה המקומית לתכנון ובניה - נתניה נ' גולן משה שלחוב, יעל שלחוב, רחלי שלחוב








בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה



04 מאי 2011

חע"מ 6009-09 עיריית נתניה נ' שלחוב ואח'






בפני

כב' השופטת הבכירה אביבה טלמור


מאשימה

הועדה המקומית לתכנון ובניה - נתניה
ע"י עו"ד פלד


נגד


נאשמים

1.גולן משה שלחוב
2.יעל שלחוב
3.רחלי שלחוב
כולם ע"י עו"ד ברינט



החלטה


בפני
בקשת המבקשים לביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי.

המשיבה התנגדה לבקשה בציינה שאין עניינם של הנאשמים נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים שימוש בהגנה מן הצדק שכן מדובר בנאשמים העושים שימוש חורג ללא היתר ובניה ללא היתר מיוזמתם ולתועלתם הכלכלית ללא היתר כדין הכל כפי שיוכח על ידה במהלך הבאת הראיות בדיון המשפטי ואין בנסיבות המקרה כל פגיעה בתחושת הצדק וההגינות וודאי לא בעוצמה החריפה המצדיקה ביטול כתב האישום ולא בכלל.

עיינתי בבקשה באמור בה ובמצורף לה בתגובת המאשימה לבקשה באמור בה ובמצורף לה ובתיק עמק 6009/09 על המצוי בו.

כפי שעולה מעיון בתיק שבפני
הרי שביום 11.1.09 הוגש נגד הנאשמים כתב אישום במסגרת תיק עמק 6009/09 בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה זה שבפני
, המייחס להם שני אישומים שעניינם – שימוש במקרקעין בלא היתר בגין שימוש בבית מגורים לגן ילדים / פעוטון בין השנים 2006-2008, וכן ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בלא היתר בגין הקמת סככות רשת הצללה ללא היתר כדין ביח"ד דרומית בבית מגורים דו משפחתי המצוי ברחוב התלתן 12 ב' בגוש 8007 (9005) חלקה 46 (52) נתניה (להלן: "המקרקעין").

בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 15.11.09 כפרו הנאשמים בשימוש בבית המגורים לגן ילדים וטענו כי פעוטון הינו שימוש אינטגרלי למגורים שאינו טעון היתר וכי הקמת רשתות הצללה אינן טעונות היתר אף הן.

בישיבת יום 3.1.10 – נקבע מועד להוכחות.

ביום 1.12.10 (13 ימים טרם מועד ההוכחות כפי שנקבע) הגישו הנאשמים את הבקשה שבענייננו לבטול כתב האישום מחמת טענת הגנה מן הצדק זאת כפי שטענו "עוד קודם לתחילת שמיעת הראיות בתיק" בציינם בין השאר ש"זאת לאור שינוי מהותי שחל במצב העובדתי הנוגע לתיק זה" בעקבותיו כך נטען "ניהול ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
הנאשמים טענו בבקשתם כי "שינוי הנסיבות המביא להגשת בקשה זו נובע מכך, כי ביום 21.9.10 החליטה המשיבה הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה להתיר שימוש חורג בכל הקשור לנכס המבקשים – הם הנאשמים נשוא תיק זה, תוך חיוב באלמנט ההצללה בחצר המשחקים של הבית. לבקשה צורף העתק חלקי מפרוטוקול ועדת משנה מיום 18.8.2010 בעניין בקשה לשימוש חורג ממגורים לגן ילדים ברחוב התלתן 14 ולא בנכס נשוא כתב האישום.
הנאשמים הוסיפו וטענו כי לנאשמות 2 ו-3 השכלה וניסיון רב בתחום הטיפול בילדים, וכי השימוש שנעשה במבנה הינו שימוש לפעוטון ולא לגן ילדים שימוש המהווה חלק אינטגרלי מהשימוש למגורים בבית מגורים שנבנה בהיתר, כי קיים
מחסור בפעוטונים באזור וכי בנסיבות אלו, ובעיקר כשהועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה אישרה לנאשמים שימוש חורג תוך חיוב בהצללה של חצר הבית הרי שעמידה על המשך ניהולו של התיק הפלילי שבענייננו יש בו משום סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית "שכן הרשות עצמה הלא היא המשיבה – המאשימה אשר העמידה לדין – היא גם זו אשר נתנה את ההיתר לשימוש חורג" וכי "המשך עמידה על "ליטרת הבשר" מקוממת את חוש הצדק והיא אף לוקה בחוסר תום לב".

עיון בפרוטוקול ועדת משנה מתאריך 18.8.10 בבקשת הנאשמים מס' 20090304 לשימוש חורג ממגורים לגן ילדים (41 ילדים ביח"ד אחת – 3 קומות) אשר העתק ממנה צורף לתגובת המשיבה לבקשה בכתב – מוצג נספח א' מלמד כי ועדת המשנה החליטה לדחות את התנגדויות ולאשר הבקשה לשימוש חורג ל-3 שנים כהקלה בתנאים, לרבות "המצאת המסמכים הנדרשים תוך שנה, באם לא יוגשו המסמכים הגן יסגר". המאשימה מצאה לנכון לציין, ועל כך אין חולק בתגובת הנאשמים לתגובת המאשימה, כי על החלטת ועדת המשנה הנ"ל הוגש ערר לועדת ערר.

לאחר ששקלתי כאמור בזהירות יתרה טיעוני הצדדים קובעת אני כי דין בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק להדחות וכך אני מורה.

צודקת המאשימה בטענתה וכך גם נפסק לא אחת כי טענת הגנה מן הצדק
נועדה לפטור אדם מאחריות פלילית באותם מקרים נדירים בהם נגוע האישום בהתעמרות שלטונית. דוקטרינת ההגנה מן הצדק הוכרה בפסיקת בתי המשפט במקרים נדירים בהם התנהגותה של הרשות כלפי הנאשם הינה בלתי נסבלת "שערורייתית" ויש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק הוכר כמהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר כאשר קיימת פגיעה ממשית בתחושת הצדק.

תקון מס' 51 לחסד"פ שנכנס לתוקפו ביום 21.5.07, נתן ביטוי סטטוטורי לדוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" כאחת מטענות ההגנה המקדמיות שמנויות בסעיף 149 לחסד"פ.

בית המשפט העליון קבע כי המבחנים שנקבעו בפסיקה בעניין דוקטרינת ההגנה מן הצדק ימשיכו להנחות את בית המשפט בבואו לבחון האם יש לקבל טענה של נאשם לפי סעיף זה (ראה ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' אהרון לימור פס"ד מיום 4.9.07, רע"פ 727/08 גוטליב נ' מדינת ישראל) ומחיקת כתב אישום בטענת הגנה מן הצדק עדיין מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט יזקק לו רק במקרים נדירים ויוצאי דופן.

בענייננו, מבקשים הנאשמים לבסס קיומה של הגנה מן הצדק בטענה שהמאשימה אשר העמידה אותם לדין במסגרת תיק עמק 6009/09 בית משפט לעניינים מקומיים נתניה, היא גם זו אשר אישרה ביום 18.8.10 בקשתם לשימוש חורג (ל-3 שנים כהקלה ובתנאים כאמור) תוך חיוב באלמנט ההצללה.

כאמור, הכלל הוא כי בית המשפט יעשה שימוש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק רק כאשר פעולות הרשות חורגות מהנורמה המקובלת, ממידת הסבירות, ההגינות ותום הלב במידה שכל בר דעת היה זועק כנגד פעולתה של הרשות ובלבד שיישום הדוקטרינה לא יהווה כלי להכשרת פעולות בלתי חוקיות של הפרט.
ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר (ראה ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ (פורסם בנבו); רע"פ 1498/07 יוחאי הרשברג נ' מ"י (פורסם בנבו); אין אלא להביא מדברי בית המשפט ברע"פ 623/07 ענת מיכאלי נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו) והיפים לענייננו כפי שציינה בצדק המאשימה:
"ביטול כתב אישום מן הטעם של הגנה מן הצדק הינו צעד קיצוני הנעשה רק במקרים בהם ישנה פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות (ראו ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ (טרם פורסם) (2005).
איני סבור כי המקרה שבפני
נו הינו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים שימוש בצעד קיצוני זה".
כך בענייננו.
בענייננו, הנאשמים מואשמים בשני אישומים הכלולים בכתב האישום שבתיק עמק 6009/09 בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה שעניינם – האחד שימוש במקרקעין בלא היתר בגין שימוש בבית מגורים לגן ילדים / פעוטון בין השנים 2006-2008 והשני – ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בלא היתר בגין הקמת סככות רשת מצללה ללא היתר במהלך שנת 2006 או בסמוך לכך, הכל ביח"ד דרומית בבית מגורים דו משפחתי המצוי ברחוב התלתן 12 ב' בגוש 8007 (9005) חלקה 46 (52) נתניה. כתב האישום הוגש לבית המשפט ביום 11.1.09, אלא שהנאשמים הגישו בקשה להיתר להכשרת הבניה והשימוש החורג בה רק במהלך שנת 2009 בקשה מס' 20090304 לשימוש חורג ממגורים לגן ילדים (41 ילדים ביח"ד אחת – 3 קומות) ואף לטענתם הרי שרק ביום 18.8.10 אישרה ועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה את הבקשה לשימוש חורג ל-3 שנים כהקלה בתנאים לרבות "המצאת המסמכים הנדרשים תוך שנה באם לא יוגשו המסמכים הגן יסגר" כמפורט בפרוט' ועדת המשנה מיום 18.8.10 נספח א' לתגובת המשיבה לבקשה.

צודקת המאשימה בטענתה לפיה אין לראות בהליך רישוי שננקט ע"י נאשמים שעה שתלוי ועומד נגדם כתב אישום וכך גם בהחלטת ועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה לאשר את הבקשה לשימוש חורג למשך 3 שנים כהקלה בתנאים (החלטה עליה הוגש ערר לועדת ערר) משום התנהגות בלתי נסבלת של הרשות, או התנהגות שערורייתית שיש בה משום התעמרות בנאשמים עד כי תקים להם הגנה מן הצדק. אין כל מניעה, כפי שנפסק לא אחת, לדון בבקשה להיתר בניה במקביל לקיומו של הליך פלילי נגד מבקש ההיתר בגין הבניה או השימוש נשוא הבקשה להיתר או כאשר מתן ההיתר משמש באופן אחר נושא למשפט אחר תלוי ועומד.
אין תוצאה טובה וסבירה של המשפט הפלילי על אי מילוי אחר הוראות החוק מזו שהמעוות תוקן בפועל.
שאלת אפשרות ההכשרה של הבניה הבלתי חוקית או השימוש הבלתי חוקיים יכולה וצריכה לבוא לידי ביטוי רק בשלב גזר הדין לעניין אפשרות עיכוב ביצוע הריסת הבניה הבלתי חוקית או הפסקת השימוש החורג. עצם הגשת בקשה לועדות התכנון לאישור, כאשר הליך פלילי תלוי ועומד, איננה צריכה לשמש ככלל נסיבה מקלה לנאשם וכל מקרה ומקרה נשקל לגופו של ענין.

אוסיף ואומר כי גם הצורך הציבורי בקיומם של גני ילדים ו/או פעוטונים הנזכר ע"י הנאשמים בטיעוניהם אין משמעו ואין לפרשו בשום אופן כפי שטענה המאשימה וכך אני קובעת בקבלי טענותיה כ"היתר" מכללא לשימוש ולבניה לא מבוקרים וללא פיקוח הרשויות המופקדות על מתן היתרים כדין בהתאם לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 והתקנות על פיו, משום שלדבר השלכות מרחיקות לכת הן מבחינת התכנון, הן מבחינת האינטרס הציבורי והן מבחינת שלטון החוק.

אכן הקמתם של פעוטונים ומסגרות חינוך לילדים רכים בשנים מהווה אינטרס ציבורי חשוב יחד עם זאת יש להבטיח כי שימוש כזה יפוקח ויוסדר בין היתר, באמצעות חיובו בקבלת היתר מתאים לבניה, לשימוש ולשימוש חורג.

יפים הדברים שנאמרו בענין זה בעפ"א (מחוזי מרכז) 3428-10-08 נעמי מנהיים נ' ועדה מקומית מצפה אפק

פסק דין
מיום 2.2.09 וזו לשונם:
"הטענה כי פעוטון אינו דורש היתר, דינה להידחות. כל שימוש במבנה ברחוב פרץ 26, גבעת שמואל, החורג מהיתר הבניה שניתן ששימושו למגורים בלבד, טעון היתר, בצריך עיון, השאלה היא האם פעוטון המכיל מספר ילדים מצומצם, 3-4, טעון היתר, אך בוודאי שמספר ילדים גבוה מכך המחייב כניסה ויציאה של הורים מלווים, המחייב היערכות כוללת בדרכי גישה, לא גיל הילדים הנמצאים בהשגחת המערערת הוא הקובע אם יש צורך בהיתר לשימוש חורג, אלא מספרם".

ברע"פ 2462/09 נעמי מנהיים נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק (החלטה מיום 24.3.09) נאמרו:
"מבלי לקבל היתר לשימוש חורג ואף ללא היתר, החלה המבקשת לבצע עבודות בניה בבית מגורים ששכרה כדי להכשירו לשמש כפעוטון, בעקבות כך פנתה הועדה המקומית לתכנון ובניה לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה כי יורה על הפסקתן של העבודות ויאסור את השימוש בבית לפעוטון. בית המשפט נעתר לבקשה, וניתן על ידו לפי סעיפים 239 ו-246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, את השגותיה כנגד החלטה זו הביאה המבקשת בפני
בית המשפט המחוזי, אולם ערעורה נדחה.
בבקשה שבפני
עותרת המבקשת ליתן לה רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהיא נסמכת על אותן טענות שהביאה בפני
ערכאות קמא. נטען כי המשיבה אוכפת את החוק באופן מפלה, הואיל והפעוטון של המבקשת אינו היחיד שפועל ללא היתרים; קיים אינטרס ציבורי בהפעלת פעוטונים, הגובר על האינטרסים הצרים של דיירי הרחוב;
אין הבדל של ממש בין פעוטון לבין בית פרטי; המשיבה השתהתה בנקיטת הליכים, ולכן לא היה מקום להיעתר לה.
אין בידי לקבל את הבקשה. עניינה של המבקשת נבחן בידי שתי ערכאות, ולאחר שבחנתי את החלטותיהן לא מצאתי כי יצאה מתחת ידן שגגה. אדרבא, לא היה מנוס מאותה תוצאה, הואיל ואי הוצאתו של הצו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים כמוהו כהיתר למבקשת לקיים פעוטון שלא כדין, בחסות בית משפט, וזו תוצאה שהדעת אינה סובלת. אי לכך, הבקשה נדחית".

עפא (מרכז) 6813-08-07 רעיה נבו נ' עירית נתניה (פורסם בנבו):
"בבחינת השאלה האם היתר מגורים כולל היתר לניהול פעוטון, יש פנים לכאן ולכאן.
במקרה דנן, בפירוש המילה "מגורים" אין מקום לכלול פעוטון המשמש למטרות רווח והכולל 18 פעוטות, לא ניתן להתעלם מהסממנים המסחריים והציבוריים של הפעוטון נשוא הדיון שנועד ל-18 ילדים. ניהול פעוטון ובו 18 פעוטות במרתף של 49 מ"ר מהווה שימוש חורג, פעוטון כזה, מחייב התארגנות מיוחדת במבנה ובכוח אדם, ומן הראוי כי יפוקח ויוסדר, בין היתר, באמצעות חיובו בקבלת היתרים מתאימים. המערערים הבינו היטב כי לפעוטון שביקשו לפתוח יש צורך בהיתר ופנו בבקשה מתאימה, אלא שבסופו של יום לא ניתן ההיתר.
אשר על כן, הדרישה לקבלת היתר והתנאים בו, יש בהם כדי לאזן בין הצורך לנהל פעוטון ובין האינטרס של התושבים הסמוכים לשלווה ואיכות חיים. בנסיבות אלו, הגם שהייתי מקבל את טענת המערערים כי יש לעשות אבחנה בין "פעוטון ל"גן ילדים" וכי במקרה דנן עסקינן ב"פעוטון", דין הערעור להידחות מן הטעמים המוזכרים לעיל".

העולה מהמקובץ כי עניינם של הנאשמים אינו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים שימוש בהגנה מן הצדק ואין בנסיבות המקרה כל פגיעה בתחושת הצדק וההגינות. הנאשמים לא הוכיחו כי יש בהתנהגות המאשימה משום התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשמים באופן שהמצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלי נפגעת דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו.

בנסיבות אלו, טענת ההגנה מן הצדק שהועלתה על ידי הנאשמים – נדחית.

נקבע להוכחות ליום 15.1.12 שעה 11:30.

הנאשמים מזוהרים כי אם לא יתייצבו ישפטו בהעדרם.

המזכירות תזמן עדי התביעה. כמו כן התביעה תזמנם במסירה אשית.

ההגנה תזמן עדיה במסירה אישית.

החלטתי תשלח לבאי כח הצדדים ע"י המזכירות.


ניתנה היום, ל' ניסן תשע"א, 04 מאי 2011, בהעדר הצדדים.












חעמ בית משפט לעניינים מקומיים 6009/09 הועדה המקומית לתכנון ובניה - נתניה נ' גולן משה שלחוב, יעל שלחוב, רחלי שלחוב (פורסם ב-ֽ 04/05/2011)