פסקי דין על שלמה אזנקוט | פסקי דין על מיטל אזנקוט | פסקי דין על אלירן אזנקוט ואח' |

7269-09/10 א     09/05/2011




א 7269-09/10 מדינת ישראל נ' שלמה אזנקוט, מיטל אזנקוט, אלירן אזנקוט ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 7269-09-10 אזנקוט(המנוח) ואח'
נ' מדינת ישראל





מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופטת
יעל וילנר


מבקשים

מדינת ישראל


נגד


משיבים

1. שלמה אזנקוט
2. מיטל אזנקוט
3. אלירן אזנקוט
4. יפעת ברדוגו
5. סגולה אזנקוט (המנוח)
6. שירן אזנקוט
7. יניב אזנקוט
8. פנחס פיני אזנקוט (קטין)
9. מאור אזנקוט (קטין)



החלטה

בקשת התובעים להורות לנתבעת להמציא לעיונם את דו"ח ועדת הבדיקה ו/או כל מסמך דומה שנעשה במסגרת בית חולים רמב"ם לבירור האירועים נשוא התביעה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר במסמך חסוי שהוכן לצורכי המשפט.

ככלל, ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. לפיכך, הכלל הוא גילוי מרבי של ראיות רלוונטיות, והחריג הוא החיסיון, שביסודו עומדת ההכרה כי קיימים אינטרסים ושיקולים – מלבד אינטרס גילוי האמת – שראוי להגן גם עליהם (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עופרה גלעד פד"י מט(2) 1995 עמ' 516, 522; עעם 398/07 התנועה לחופש המידע נ. מדינת ישראל
2007 והפסיקה הרבה המאוזכרת שם).

על הטוען לחיסיון מוטל נטל הראיה כי מקרהו נופל בגדר החריגים (רע"פ 8873/07 היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל
; רע"א 1412/94 לעיל עמ' 524 והמקורות שאוזכרו שם; ע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת החשמל בע"מ פד"י מח(3) 749, 797 (1994)).

ובענייננו, נוכח המחלוקת אודות מהות וטיב המסמך שהוצא על ידי מי מטעם הנתבעת, אני סבורה כי ראוי שבית המשפט יעיין ויבחן את המסמך בהתאם לסמכותו על פי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, כדי לעמוד על טיבו של המסמך, על מנת שההחלטה בבקשה תהיה מושכלת ומבוססת.

ראו:
"תקנה 119 מיועדת ליתן בידי בית המשפט כלי חשוב לעריכת איזון האינטרסים הנדרש בכגון דא. היא משרתת את התכלית בדבר צמצמום החסיונות והרחבת הגילוי. היא מבטיחה שבית המשפט יוכל להכריע בשאלת החיסיון מבלי לעמוד מאחורי "מסך בערות". היא מסירה את הלוט מעל המסמך ומאפשרת בכך לבית המשפט ללמוד, בין השאר, על חשיבותו עבור בעל הדין המבקש לעיין בו ועל התועלת שגלומה בו בהתחשב גם בראיות אחרות גלויות; הנזק שעלול להיגרם עקב חשיפת המסמך; על המטרות שעמדו ביסוד הכנתו של המסמך; ועל האפשרות לתחום את הגילוי באופן שתוגשם התכלית של עשיית צדק מבלי לפגוע יתר על המידה במי מבעלי הדין (עניין סקולר הנ"ל).

לאור השיקולים הללו, נראה כי במחלוקות מהסוג הנידון כאן,
הכלל צריך להיות שימוש בתקנה 119
, ורק מקום שבו עיון של בית המשפט במסמך שבמחלוקת אין בו כדי לתרום להבהרת טענת החיסיון, ייתייתר הצורך בעיון כזה" (רע"א 5806/06

עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו
)

אשר על כן, הנתבעת תמציא את המסמך הנדון לעיונו של בית המשפט בדיון הבא שנקבע בתיק. לאחר עיון במסמך, תינתן החלטה לגוף הבקשה.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 7269-09/10 מדינת ישראל נ' שלמה אזנקוט, מיטל אזנקוט, אלירן אזנקוט ואח' (פורסם ב-ֽ 09/05/2011)