פסקי דין על עוודי מחמוד | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח | פסקי דין על הכשרת היישוב חברה לביטח | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב |

2751/02 א     23/05/2004




א 2751/02 עוודי מחמוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, הכשרת היישוב חברה לביטח בע"מ, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




1


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים
א 002751/02


לפני
כב' השופט ר' כרמל

סגן-נשיא

23/05/2004



בעניין:
עוודי מחמוד



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד גרה נסים

התובע





נ ג ד






1 . מגדל חברה לביטוח בע"מ

2 . הכשרת היישוב חברה לביטח בע"מ

3 . הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

4 . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
1 . עו"ד כרמלי אריה

2 . עו"ד האוזנר עזרא
הנתבעים





החלטה

1. התובע נפגע, כטענתו בכתב התביעה, בשלוש תאונות דרכים: תאונה מיום 11.12.92, תאונה מיום 28.12.94 והתאונה השלישית מיום 19.1.95.

2. בגין התאונה הראשונה הגיש התובע תביעתו בת.א 15120/94 בבית משפט זה, אולם תביעתו זו נמחקה ביום 10.5.99. סיבת המחיקה נעוצה בעובדה שהתובע לא מילא אחר החלטת בית המשפט להודיע עד למועד שנקבע האם התיק בשל לדיון. לפיכך, נמחקה התביעה מחוסר מעש. במסגרת ההליך באותה תביעה בת.א 15120/94, הליך שהתנהל במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, התמנה מומחה בתחום האורטופדי, פרופ' פינסטרובוש, כמומחה בתחום האורטופדי. בחוות דעתו קבע המומחה כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה.

3. אין חולק כי פרופ' פינסטרובוש לא נחקר על חוות דעתו ואין חולק כי בהחלטת המחיקה לא נקבע כל תנאי באשר עם חידוש התובענה.

4. יצויין כי תביעה זו עניינה שלוש תאונות דרכים בהן נפגע התובע, כטענתו, כאשר גם בקשר עם התאונה או התאונות האחרות הגיש התובע בעבר תביעה לבית המשפט, תביעה שנמחקה, אלא שבקשר עם חוות הדעת שניתנו באותו הליך, נקבע, בטרם נמחקה התביעה, כי "אם תוגש התביעה מחדש תשארנה חוות הדעת על כנן". (ת.א 3008/97, בית משפט השלום בנתניה, החלטה מיום 4.5.00).

5. לגרסת התובע, חוות הדעת שניתנה בהליך שבת.א 15120/94, אינה מחייבת בהליך זה ואין להזקק לה, ועל בית המשפט למנות מומחה אחר. הנתבעות 1 ו- 4, הקשורות עם תאונה זו, אינן חולקות על כך כי קביעת המומחה בהליך שנמחק אינה מהווה קביעה על פי דין בהתאם להוראת סעי' 6 ב' לחוק הפיצויים. כן אין הנתבעות חולקות כי לא מדובר גם בהפסקת תובענה שע"פ תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי ובהוראה שניתנה בקשר עם ממצאים כלשהם שנקבעו באותו הליך ואשר אמורים לחייב גם בהליך החדש. משכך- טוען התובע, כי הן לאור האמור לעיל והן לאור העובדה שההליך הקודם נמחק בטרם באה התייחסות לגופה של חוות דעת קם בכך בסיס למינוי מומחה אחר. (כהערת אגב אציין כי ספק בעיני אם גם במקרה בו ניתן פסק לגופו של עניין יש בכך משום "קביעה על פי דין" שכן פס"ד איננו דין לפי סע' 3 לחוק הפרשנות וגם אם נאמר שכן, סע' 6 ב לחוק הפיצויים מתכוון לדין אחר).

6. אם כן, ניתן לאמר כי לכאורה לא ניצב מחסום בפני
התובע בעתירתו כיום למינוי מומחה נוסף. אולם, זאת לכאורה בלבד: המכשול הניצב בפני
התובע מקורו במישור עקרון תום הלב ועיקרון מניעת השימוש לרעה בהליכי משפט. אם נקבל את עמדת התובע יהא בכך משום ריקון תוכנם של ההליכים המתנהלים לפי חוק הפיצויים בכל אותם מקרים בהם התובע לא יהא שבע רצון מחוות דעת המומחה (המומחים) אשר התמנו בעניינו שכן התובע יכול לגרום לכך כי אותה תובענה תמחק בטרם ינתן פס"ד לגופו של עניין, ולנסות מזלו בהליך חדש, שם יתמנו מומחים חדשים אשר יתכן שקביעותיהם תהיינה עדיפות מבחינתו. לעניין זה מקובלת עלי ההפניה אשר באה בסיכומי הנתבעות, ע"א 746/88 בוזגלו נ' אוחנה, פ"ד מ"ה (3) 690. באותו עניין נמחקה התביעה ונקבע כי ההליכים שהיו עד לאותו שלב בטלים, כולל חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, זאת כפי שביקשה הנתבעת דווקא, בשל נסיבות אותו מקרה. בית המשפט אמר, בין היתר: "אמנם המקרה שלפנינו שונה מהמקרה הקלאסי שבו הנתבע השיג יתרון ובית המשפט התיר הפסקת התובענה בתנאי שיתרון זה ישמר, אך סבורני, שגם כאשר נתבע לא השיג יתרון, צריכה טובתו להנחות את בית המשפט בקובעו את תנאי הפסקת התובענה, שכן בעל כורחו ייאלץ הוא להתדיין מחדש" (בעמ' 695). בהמשך מתייחס בית המשפט לע"א 302/83 חשולי הכרמל בעמ' נ' נסחלה טשווילי, פ"ד ל"ט (2) 831, שם נדון מקרה בו ניתנה חוות הדעת מטעם מומחה של בית המשפט, חוות דעת שהייתה גרועה מבחינת התובע, ובית המשפט, לאחר שנענה לבקשת התובע להפסקת תביעתו, לא היתנה את ההפסקה בכך שיישמר תוקפה של חוות הדעת. אלא, שבערעור בקשר עם אותו החלטה קבע בית המשפט שבהחלטה כזו יש משום קיפוח זכות אותה רכש הנתבע ולכן לא היה מקום להפסקת התובענה ללא תנאי. בית המשפט, בהתייחסו לכך, אומר בפרשת בוזגלו: "מכיוון שבחירת התובע היא למחוק את התביעה, צריכים דווקא האינטרסים של הנתבעים לזכות להגנה ולא אלה של התובע, שבידו לשקול את הפסדיו מהפסקת התובענה מול הישגיו ולהימנע מבקשת הפסקה שכזו אם התוצאה של המחיקה אינה נוחה לו". אומנם דברים אלה נאמרו בקשר עם הפסקת תובענה אולם ההיגיון הינו אותו היגיון: אם נאמץ את גישת התובע תהא משמעות הדבר מתן האפשרות לכל נפגע אשר חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לא נשאה חן בעיניו, לגרום למחיקת תביעתו ולנסות מזלו בשנית בדרך של הגשת תביעה נוספת. מימוש אפשרות כזו מנוגד לעיקרון תום הלב ועיקרון זה חל גם במישור היחסים שבין הנפגע לבין המבטח או המזיק בהליכים המשפטיים שביניהם, כמו גם בין תובע לבין נתבעת בהליכים שאינם מושתתים על חוק הפיצויים, כאשר עיקרון זה משולב וקשור בעקרון האוסר על שימוש לרעה בהליכי משפט. אין זה אלא פן אחר של אותו עיקרון. אוסיף, כי כמובן יתכנו מקרים בהם יהא מקום למנות מומחה בהליך השני, אף שמונה מומחה שהמציא את חוות דעתו בהליך הראשון, וזאת ע"פ ובהתאם לנסיבות אותו מקרה ואותם עניינים וכאשר יבוא, למשל, הסבר משכנע לכך שלא היה במחיקת התובענה והגשתה מחדש משום ניסיון לזכות ביתרון. בענייננו, התובע לא הראה כל טעם מדוע, לאחר שתביעתו נמחקה בשל חוסר מעש לאחר שהתמנה מומחה שהמציא את חוות הדעת, יש למנות בהליך זה מומחה נוסף.בפסק הדין בעניין חשולי הכרמל הזכיר בית המשפט דברים שנאמרו בעניין אחר ב

פסק דין
שניתן באנגליה ושתרגומם הוא: "העיקרון של הכלל הוא פשוט. משמעו, כי אחרי שההליכים הגיעו לשלב מסוים, אין להתיר לתובע, שהביא את יריבו לבית המשפט, להימלט בדרך צדדית ולהתחמק מן ההתמודדות". דברים המדברים בעד עצמם. צדדים אמורים להתדיין ולהתמודד בדרך הוגנת ולא באופן של ניצול פרצות ע"מ לנסות ולרכוש יתרון בלתי הוגן.

לפיכך, הבקשה למינוי מומחה נוסף בכל הקשור בהליכים שבקשר עם התאונה מיום 11.12.92, נדחית, חוות דעתו של הד"ר פינסטרבוש תחייב גם בהליך זה.

נקבע לקדם משפט נוסף ליום 23.6.04, בשעה 10:00.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ג' בסיון, תשס"ד (23 במאי 2004), בהעדר הצדדים.


ר' כרמל
, שופט
סגן - נשיא
קלדנית: מאיה כהן









א בית משפט שלום 2751/02 עוודי מחמוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, הכשרת היישוב חברה לביטח בע"מ, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/05/2004)