פסקי דין על מירב פיטו | פסקי דין על תמיר עיני | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח |

3713-11/10 תק     01/05/2011




תק 3713-11/10 מירב פיטו נ' תמיר עיני, שומרה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



1.5.2011

ת"ק 3713-11-10 פיטו נ' עיני ואח'







בפני

כב' השופט בדימוס
גדעון ברק


התובעת

מירב פיטו


נגד


הנתבעים

1.תמיר עיני
2.שומרה חברה לביטוח בע"מ




פסק דין




1.
רכב התובעת עמד בעצירה מוחלטת בתחנת אוטובוס בסמוך לצומת כנות ולפתע חשה בחבטה עזה ברכבה.

לטענתה, נגרמה חבטה זו על ידי רכב בו נהג הנתבע 1 (להלן:"הנתבע")
והנתבע איבד שליטה על רכבו וסטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב התובעת.

כתוצאה מפגיעה זו נגרמו לרכב התובעת נזקים ובגין כך מבקשת התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה את נזקיה בסך של 14,801 ₪, הכולל בחובו:
נזק ממשי לרכב בסך של 12,760 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 1,195 ₪ , טרחה ועוגמת נפש בסך של 500 ₪ והפרשי הצמדה וריבית בסך של 346 ₪.

2.
לטענת הנתבע, עת פנה הוא עם רכבו בצומת במהירות איטית ובזהירות ובעודו מבצע את הפניה בצומת החל רכבו להסתחרר בשל כתם שמן שהיה על הכביש וכתוצאה מכך, הסתחרר הרכב ב-180 מעלות ופגע עם חלקו האחורי שמאלי בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובעת.

מכאן, טוען הנתבע, שהאירוע אירע כתוצאה מ"גורם זר מתערב" ולכן אין להטיל עליו אחריות לתאונה ולגרם הנזק.

3.
אין מחלוקת בין הצדדים אודות מועד ומקום התאונה ואין מחלוקת כי רכב הנתבע פגע ברכב התובעת והסב לו נזקים. עם זאת, טוען הנתבע, שהחליק על כתם שמן שהיה על הכביש וכתוצאה מכך, איבד שליטה על רכבו, הרכב החל להסתחרר 180 מעלות וכך פגע ברכב התובעת.
השאלה היא, האם הוכח קיומו של כתם שמן על הכביש והאם כתם השמן הינו גורם זר מתערב שמנתק את הקשר הסיבתי בין נהיגת הנתבע ובין קרות התאונה.

4.
מטענות הצדדים עולה, שהשאלות הטעונות הכרעה הן: ראשית, האם היה כתם שמן על הכביש ושנית,
במידה והתשובה על השאלה היא חיובית, האם התרשל הנתבע בכך שלא נקט בזהירות ראויה אשר הייתה מונעת את התאונה:


א.
באשר לשאלה הראשונה, אני סבור שאין חולק כי היה כתם שמן על הכביש ובכך הוכיח, למעשה, הנתבע ברמה מספיקה הדרושה במשפט אזרחי שבעת התאונה היה כתם שמן על הכביש.

אני מקבל את טענת התובעת, שאם הנתבע טוען שהיה כתם שמן ומאן דהוא אחר אחראי לכתם השמן, על הנתבע להוכיח טענותיו או לתבוע את הגורם לכתם השמן, אך אותה טענה מעלה גם נציג הנתבעת 2 הטוען, שעל התובעת לתבוע את מי שגרם לכתם השמן (ראה דברי נציג הנתבעת 2 בעמ' 2 לפ', ש' 18- 19).

טענות אלו הגיוניות הן, אך לא בעת שאף צד מהצדדים לא יכול היה לדעת מיהו או מהו הגורם לאותו כתם שמן על מנת לפנות אל צד ג' אשר גרם להימצאותו של כתם השמן על הכביש.


בעצם, בעניין כתם השמן, הוכיח הנתבע את קיומו, שכן הן הנתבע והן התובעת אישרו את קיומו של כתם השמן. (ראה גם דברי התובעת בעמ' 1 לפ',ש' 16)

גם בהודעתה לחברת הביטוח מסרה התובעת, שבעת שעמדה בתחנת האוטובוס, החליק רכב על שמן ופגע ברכבה. (ראה ההודעה שצורפה לכתב ההגנה)

עתה, היות והתשובה לשאלה הראשונה – האם היה כתם שמן- היא חיובית, יש לבחון את השאלה השנייה והיא: האם כתם השמן היה הגורם הבלעדי לקרות התאונה ובאופן כזה הוא ניתק את הקשר הסיבתי בין נהיגת הנתבע ובין קרות התאונה, או האם גם אופן נהיגתו של הנתבע היה גם הוא אחד מגורמי התאונה והאם גם הנתבע התרשל בנהיגתו והאם יכול היה למנוע התאונה ותוצאותיה ולא עשה כן.


ב.
א)
לאחר ששמעתי את עדות התובעת ואת עדות הנתבע , הגעתי למסקנה כי אכן היה כתם שמן על הכביש. ואולם, כפי שעולה מהפסיקה, אין די בהימצאותו של כתם שמן על הכביש על מנת לפטור הנתבע מאחריות. ראה בע"א 446/82 שמשון בלגשווילי נ' אחמד אלגבארין ואח', פ"ד מב(2) 737 שם קבע בית המשפט העליון, שהחלקה
על הכביש אינה כשלעצמה מהווה ראיה ניצחת בדבר רשלנות הנהג, שכן יכול להיות למשל שהיה שמן על הכביש, או שהיה מכשול אחר בכביש או שהתאונה אירעה מגורם זר חיצוני אחר.

בעניין זה, יש גם לומר, שאין דרכה של מכונית להחליק מאליה על גבי כביש ולכאורה מצביעה ההחלקה על אי נקיטת אמצעי זהירות נאותים מצד הנהג.


ב)
אני מקבל את טענת התובעת, שעצם ההחלקה על כתם השמן מצביעה על כך שהנתבע לא נהג ולא נקט באמצעי זהירות סבירים על מנת להימנע מלעלות על כתם השמן ועובדה היא – כפי שגם מציינת התובעת- שהיא עצמה ועוד רכבים עברו באותו מקום ולא החליקו. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 21- 23), הנתבע טוען, אמנם, שהיו רכבים לפניו שאמרו שגם החליקו, אך הנתבע לא טרח להביא אף עד אשר יאשר טענה זו. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 31)


ג)
הנתבע טוען, הן בכתב התביעה והן בעדותו בבית המשפט שלא נסע מהר, אך גם אם טענה זו נכונה, השאלה היא באיזה מהירות כן נסע הנתבע, אך תוצאת ההחלקה וסחרור המכונית ב-180 מעלות מצביעה ומוכיחה כי הנתבע לא נסע במהירות סבירה באותן נסיבות ולא נקט בכל אמצעי הזהירות למנוע החלקה מעין זו ופגיעה ברכב התובעת.

על כל נהג מוטלת החובה לנהוג בזהירות ובהתאם לתנאים בהם נתקל הנהג בדרכו.

5.
סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, התרשמתי, שאמנם הגורם להחלקת מכוניתו של הנתבע היה כתם השמן, אך העובדות והנסיבות מצביעות על כך, שהנתבע גם הוא תרם את תרומתו להחלקה זו על ידי כך שלא נהג בזהירות ובמהירות סבירה המתאימה לתנאי הדרך ולכן אחראי גם הנתבע – ולו באופן חלקי לתאונה ולגרם הנזקים.

לכן, בנסיבות אלה, אני קובע כי אחריותו של הנתבע לגרם התאונה לשיעור של 50% ובהתאם לכך על הנתבעים לפצות את התובעת.

הנזק אותו הוכיחה התובעת מגיע לסך של 13,955 ₪ (עלות ערך הרכב ושכ"ט שמאי) ולכן אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובעת סך של 6,978 ₪ (מחצית מגובה הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 2.11.10- ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית – מחוסר הוכחה.

כמו כן ובהתחשב בכלל הנסיבות ובהתחשב בכך שהנתבע רק תרם לגרם התאונה, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידרי הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

בשולי פסק הדין ברצוני להוסיף, שבסוף הדיון הוגש לי

פסק דין
בת.א. 79575/04 – פס"ד שניתן על ידי כב' השופטת דליה אבי גיא ביום 24.1.08, ברם מבדיקת

פסק דין
זה מול פסה"ד המקורי, כפי שמופיע בתקדין עולה, שפסק הדין שהוגש לבית המשפט שונה בתכלית השנוי מפסק הדין המקורי ועל מגיש פסק הדין לבית משפט זה להסביר לבית המשפט תוך 7 ימים מיום המצאת

פסק דין
זה לידיו כיצד הגיע לידיו פסק הדין שהגיש לבית המשפט –

פסק דין
שיש בו כדי להטעות את בית המשפט.

ניתן היום 1.5.11 (כז' בניסן התשע"א) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.

















תק בית משפט לתביעות קטנות 3713-11/10 מירב פיטו נ' תמיר עיני, שומרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/05/2011)