פסקי דין על חנן סבאג | פסקי דין על עו"ד אליעז אבטליון

25416-12/10 תאק     08/05/2011




תאק 25416-12/10 חנן סבאג נ' עו"ד אליעז אבטליון








בית משפט השלום בבאר שבע



תא"ק 25416-12-10 אבטליון נ' סבאג






בפני

כב' הרשם
עידו כפכפי

המבקש/הנתבע
חנן סבאג
ע"י ב"כ עו"ד ד. עמיר


נגד

המשיב/התובע
אליעז אבטליון
, עו"ד



פסק-דין חלקי


1.
המבקש עותר למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום שכ"ט עו"ד למשיב בסך 103,341 ₪.

כתב התביעה נסמך על הסכם מיום 9/12/02 אשר כותרתו: "הזמנת שירות משפטי – התחייבות לתשלום שכ"ט" ,בנוגע לתביעה כנגד הדרי מעון.

בהסכם האמור סוכם על תשלום בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין פתיחת התיק ובנוסף 25% בצירוף מע"מ מכל סכום: "שיפסק ו/או יושג בפשרה, וכן תהיה זכאי לכל שכר הטרחה אשר ייפסק לטובתך בבימ"ש".

בנוסף, מעוגן בהסכם תשלום של 1,300 ₪ בצירוף מע"מ בגין כל הופעה בבית משפט.

בתחתית ההסכם, ליד שם וחתימה, מופיע שמו של המבקש בכתב יד לרבות פרטיו האישיים.

2.
אין חולק כי המשיב ייצג את המבקש בהצלחה בתביעה מורכבת וממושכת בת.א. (ב"ש) 2203/03 בו ניתן ביום 17/10/10 פס"ד אשר חייב את הנתבעת לשלם למבקש 250,035 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪ בצירוף מע"מ.


על בסיס פסק הדין האמור דורש המשיב שכרו:

א.
25% מהסך של 250,035 ₪ - 62,508 ₪ .

ב.
17,000 ₪
- שכ"ט אשר נפסק.

ג.
1,300 ₪
x
14 דיונים – 18,200 ₪.

סך כולל של 97,708 ₪ בצירוף מע"מ – 113,341 ₪, ובקיזוז 10,000 ₪ אשר שולמו ביום
21/11/10.

3.
על פסק דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור ולאחר שנתגלע סכסוך בין המבקש למשיב סביב שכר הטרחה, לא ייצג המשיב את המבקש בערעור.

בערעור, ע"א 19678-11-10
, יוצג המבקש ע"י ב"כ הנוכחי והושג ביום 19/1/11 הסדר פשרה בערעור מכוחו נפסק חיוב הנתבעות לסכום כולל של 173,500 ₪.

בין לבין עוכב ביצועו של פסק הדין וסכום פסק הדין המקורי הופקד בקופת בית המשפט בתיק 2203/03.
בנוסף, בתיק זה הוטלו עיקולים זמניים והצדדים הגיעו להסדר להשארת העיקול על הכספים בבית משפט שלום ובית המשפט המחוזי וביטול יתר העיקולים.

4.
המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן אשר נתמכה בתצהיר בו נטען כי נערך
לצורך ביטול העיקולים.


טענתו העיקרית של המבקש הינה כי ההסכם עליו נשענת עילת התביעה מזוייף, לא נחתם על ידו, ואינו משקף את ההסכמות בין הצדדים לפיהן פעלו.

לשיטת המבקש, סוכם על שכ"ט בשיעור 13% בצירוף מע"מ מסכום שיפסק לטובתו בקיזוז 10,000 ₪ אשר שולמו בפתיחת הטיפול.

עוד נטען כי ההסכם כלל טיפול גם בערעור.

בתצהיר נטען כי הסכום אשר שולם לאחר פסק הדין שולם בתנאי שהמשיב ייצגו גם בערעור.
עוד נטען כי שולם סכום נוסף במזומן בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.


בתצהיר נטען כי מגיע למשיב שכ"ט בשיעור 40,000 ₪ בצירוף מע"מ, קרי סך של 46,400 ₪. לשיטת המבקש סכום זה משקף את ההסכמה לשכ"ט בשיעור 13% מסכום פסק הדין.


יוער כי אף תחשיב שייערך לגזירת 13% מסכום פסק הדין לא מוביל לסכום לו טוען המבקש, והמבקש סומך טענתו על הסכמת המשיב לעיכוב ההליכים בה נערך ניסיון להעביר לו שכ"ט עו"ד בשיעור 40,000 ₪ בצירוף מע"מ כמשקף הסכמה כאמור.


לטענת המבקש שולם סך של 33,250 ₪ עד למועד הגשת התביעה בתיק, מתוך שכ"ט
בשיעור 46,400 ₪ ולכל היותר נותר המבקש חייב 13,150 ₪.


בגין הטענה כי התחייב המשיב לייצגו בערעור נטען בתצהיר כי אין המבקש חייב דבר אלא נוכח סכום פסק הדן בערעור חייב 13% מתוך
173,560, קרי סך של
26,164 ₪ אשר שולמו ביתר.

5.
בסיכומי המבקש חזר הוא על
זכאות המשיב לשכ"ט בשיעור 46,400 ₪ מבלי שחזר על הטענה בדבר הסכומים אשר שולמו על חשבון החוב, או כי אין חייב דבר נוכח תוצאת פסק הדין בערעור.


הלכה היא כי טענה אשר לא נטענה בסיכומים נזנחה על ידי הטוען.

טענתו היחידה של המבקש, לאור סיכומיו, היא כי נוכח ההסכמה אשר ניסה המשיב להשיג בשלב עיכוב ביצוע פסק הדין, לפיה יקבל שכ"ט בשיעור של 46,400 ₪, זה השכר המגיע לו.

למבקש אין הסבר מדוע טרם דאג לתשלום שכר זה.

דיון והכרעה

6.
המבקש נחקר בפני
ביום 10/3/11 והותיר בעדותו רושם רע עקב ניסיונותיו להתחמק מתשובות תוך הכחשות סתמיות לפיהן אינו זוכר אם כתב ידו מופיע על הסכמי שכר טרחה ויפויי כח אשר הוצגו לו. כן השיב לשאלות דומות כי אינו יודע אם זה כתב ידו, ויכול להיות כן ולא.


אומנם בשלב זה לא בוחנים את מהימנות המבקש ודי אם יש לו הגנה אפשרית אולם החקירה נועדה לבחון את טיב הטענות.

נוכח חקירת המבקש ומכלול טענותיו עולה כי הגנתו קלושה, באופן המחייב הפקדה כספית כנגד יתרת התביעה בה לא הודה המבקש.


המבקש בעדותו אישר כי חתם על הסכמי שכ"ט רבים, יפויי כח שונים למשיב, לרבות ייפוי כח לתביעה בת.א. 2203/03.

ממכלול המסמכים, לא ניתן
הסבר מספק כיצד חתם המבקש על כל המסמכים האמורים ואין ברשותו מסמך המעגן את הסכמה הנטענת לשכ"ט בשיעור 13% בתביעה הגדולה.



הגנת המבקש קרובה להגנת בדים, אולם מצאתי כי מאחר ואכן אין חתימה על ההסכם נשוא התביעה, ולא נגבו הסכומים הנקובים בהסכם בגין הופעות במהלך הטיפול, ייתכן כי יעלה בידי המבקש להוכיח הסכמה לשכר בשיעור 13%, אולם סיכוי זה לטעמי נמוך.

7.
בסיכומי המבקש הודה בפועל בזכאות המשיב לשכ"ט בשיעור 46,400 ₪. למרות שלא פירט בסיכומיו את טענותיו בבקשה וניתן לראות במבקש כמי שזנחן, אין חולק כי שולם סך של 10,000 ₪ לאחר פסק הדין ויש לראות בטענות המבקש ככוללת סכום זה אשר לשיטתו שולם לצורך טיפול בערעור.


עולה כי יש ליתן

פסק דין
חלקי לתשלום סך של 36,400 ₪.


יוער כי טענות המבקש כי סוכם שכ"ט בשיעור של 13% נשענות על בלימה בהיעדר תחשיב מסודר המוביל לתוצאה ההולמת שיעור זה.


לפיכך, אין יסוד לטענות המבקש כי הסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ אשר שולמו בתחילת הטיפול לפתיחת התיק, נועדו לקיזוז מתוך הסך של 13%.

טענה זו לא פורטה כנדרש וחסרת עיגון בטענות המבקש ובסיכומיו.


הוא הדין ביחס לתשלום במזומן, בזמן ובאופן אשר לא פורטו בבקשה, בסך נטען של 10,000 ₪ נוספים.


פועל יוצא הוא כי יש לקזז מהסך של 46,400 ₪ רק 10,000 ₪ אשר שולמו לאחר פסק הדין.


יוער כי המבקש לא פירט כיצד ומתי סיכם עם המשיב כי טיפולו יכלול גם ערעור, אין לו הסכמה בכתב ואף לא פירט טענת קיזוז בגין שכ"ט אשר שילם לב"כ בערעור.

אשר על כן, אין כל הגנה הראויה לבירור ביחס לאי ייצוג בערעור.

8.
לאור האמור לעיל, ניתן

פסק דין
חלקי המחייב את המבקש לשלם למשיב 36,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.


המשיב יגיש תוך 7 ימים פסיקתא בצירוף שכ"ט לפי התעריף המומלץ
ביחס לפסק הדין החלקי.


ביחס ליתרת התביעה בסך 66,941 ₪ מצאתי כי הגנת המבקש קלושה באופן המחייב הפקדת הסכום האמור, בצירוף שכ"ט בשיעור 10% בצירוף מע"מ, קרי 7,765 ₪ נוספים, כתנאי לקבלת רשות להתגונן.


אשר על כן, בקשת הרשות להתגונן כנגד יתרת התביעה מתקבלת בכפוף להפקדת 74,706 ₪ ואגרת משפט בסך 1,292 ₪, קרי סכום כולל של 75,998 ₪ ובעיגול 76,000 ₪.

9.
הואיל וכספים מופקדים ומעוקלים בתיקי בית המשפט אשר פורטו לעיל אני מורה כי הסך של 10,000 ₪ המופקדים בע"א 19678-11-10 יועברו לפיקדון בתיק זה.


יתרת הסכום להפקדה בתיק זה בסך 66,000 ₪ תועבר לפיקדון בתיק זה מתוך כספי הפיקדון בת.א. (ב"ש) 2203/03.


לאחר הגשת הפסיקתא, רשאי המשיב לעתור לשחרור כספי הפסיקתא מתוך כספי הפיקדון בת.א. 2203/03.


לאחר קבלת הכספים והעברת הפקדונות לתיק זה יבוטלו העיקולים ויושבו הערבויות למשיב לפי התקנות.


ניתנה היום, ד' אייר תשע"א, 8 מאי 2011, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 25416-12/10 חנן סבאג נ' עו"ד אליעז אבטליון (פורסם ב-ֽ 08/05/2011)