פסקי דין על משכן התכלת תעשיות בע"מ | פסקי דין על "כתר תשמישי קדושה " | פסקי דין על מנחם פרידמן |

2108/11 רעא     12/05/2011




רעא 2108/11 משכן התכלת תעשיות בע"מ נ' "כתר תשמישי קדושה " בע"מ, מנחם פרידמן




החלטה בתיק רע"א 2108/11



בבית המשפט העליון


רע"א 2108/11



בפני
:

כבוד השופט ע' פוגלמן


המבקשת:
משכן התכלת תעשיות בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. "כתר תשמישי קדושה " בע"מ



2. מנחם פרידמן


בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בע"ש 239/09, מיום 15.1.11, שניתן על ידי כבוד השופטת מ' מזרחי

בשם המבקשת:
עו"ד משה ברטל
; עו"ד כפיר לוצאטו

החלטה



לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת
מ' מזרחי
) שבמסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתו של סגן רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן:
סגן רשם הפטנטים
) מיום 8.3.2009.

1.
ביום 20.5.2004 ניתן למבקשת פטנט בגין המצאה של שיטה לחיזוק פריט לבוש דתי ולמניעת קריעתו, בדגש על קריעה בפריטי לבוש מסוג טלית קטן. ההמצאה כוללת תפירתו של סרט חיזוק במקומות הרגישים לקריעה. לטענת המבקשת, ייחודה של ההמצאה בכך שהסרט מקובע באמצעות תפר, בהבדל מסרט חיזוק מסוג של "סרט שט" שאינו מקובע.

2.
המשיבים הגישו בקשה לביטול הפטנט וכאמור, ביום 8.3.2009, קיבל סגן רשם הפטנטים את בקשתם. החלטתו של סגן הרשם התבססה, ביו היתר, על קביעתו
כי ההמצאה שבפטנט שנרשם לטובת המבקשת נעדרת התקדמות המצאתית, כפי שנדרש בסעיף 5 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1969. זאת, בנימוק ש"עצם השימוש בסוג תפר ידוע, בצירוף סרט חיזוק אשר שימוש בו כשלעצמו גם כן ידוע, אינו מקיים את דרישת ההתקדמות האמצאתית, ואין נפקא מינה כי מדובר בשימוש ספציפי בטלית קטן המהווה פריט לבוש דתי" (פסקה 41 להחלטה). מסקנה זו של סגן הרשם התבססה, בחלקה, על כך שהפטנט מגן גם על האפשרות לחזק את פרטי הלבוש הדתי באמצעות "סרט שט", אשר היה ידוע לבעל המקצוע הממוצע אף בטרם הענקת הפטנט. מעבר לנדרש, קבע סגן הרשם כי תביעותיה של המבקשת הינן בגדר "תביעות חומדות" ואף בשל סיבה זו דין הפטנט להתבטל.

3.
על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את הערעור. בית המשפט קיבל, אמנם, את טענת המבקשת, שלפיה שגה סגן רשם הפטנטים בכך שדן, ביוזמתו, בסוגיית החמדנות, אך סבר כי קביעתו בסוגיה זו לא שימשה הבסיס העיקרי להכרעתו הסופית. בצד זה, דחה בית המשפט את טענת המבקשת, שלפיה יש לבטל את החלטת סגן רשם הפטנטים בדבר היעדר התקדמות המצאתית בנימוק שזו התבססה על הקביעה השגויה שלפיה הפטנט חל גם על סרט מסוג "סרט שט". בהקשר זה קבע בית המשפט, כי קביעת סגן הרשם בדבר היעדר התקדמות המצאתית הינה קביעה בלתי תלויה העומדת בפני
עצמה, וכן כי מדובר בקביעה עובדתית המבוססת על מומחיותו המקצועית ועל חומר הראיות שהובא בפני
ו.

4.
מכאן הבקשה שלפניי. בגדרי הבקשה טוענת המבקשת, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי שגה בפרשנות שנתן להחלטתו של סגן רשם הפטנטים וכי המסקנה שאליה הגיע שונה בתכלית מקביעותיו של סגן הרשם. לכן, יש לטענתה לקבל את הערעור ולבטל את ההחלטה לביטול הפטנט ולחלופין – להחזיר את התיק לרשם הפטנטים על מנת שיידרש בשנית לסוגיית ההתקדמות ההמצאתית על רקע קביעותיו של בית המשפט המחוזי. לחלופי חלופין, עותרת המבקשת כי נפחית את סכום ההוצאות שבו חויבה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שכן לטענתה, מדובר בסכום מוגזם בנסיבות המקרה.


לטענת המבקשת מסקנתו של סגן הרשם בדבר היעדר התקדמות המצאתית מבוססת על כך שההמצאה מתייחסת גם לתפירת סרט "שט". משכך, ככל שמסקנתו של סגן הרשם שלפיה הפטנט אכן מתייחס גם לסרט "שט" בטעות יסודה, הרי שנובע מכך כי גם מסקנתו שלפיה לא הוכחה התקדמות המצאתית הינה שגויה. עוד טוענת המבקשת, כי שגה בית המשפט בכך שפירש את החלטת סגן הרשם בניגוד ללשונה המפורשת. זאת, בייחוד נוכח תיקון מספר 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשע"א-2011, אשר מלמד, לטענתה, על כך שיש לעשות מאמץ לפרש מסמכים – ובכללם פסקי דין – בהתאם ללשונם הברורה.

5.
לאחר שבחנתי את הבקשה, כמו גם את החלטתו של סגן רשם הפטנטים ואת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי
תינתן במקרים שבהם
מעלה הבקשה שאלה משפטית עקרונית אשר חשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123 (1982)). השאלות שמעלה המבקשת, על אף ניסיונה לשוות להן נופך עקרוני, אינן עונות על אמת מידה זו. קביעותיו של בית המשפט המחוזי במקרה זה תחומות ומוגבלות לנסיבות הקונקרטיות והייחודיות שהתקיימו בענייננו, ואין הן קובעות עקרונות עם פוטנציאל להשלכות רוחב, במידה המצדיקה דיון בפני
ערכאה שלישית. מכל מקום, אף אם אניח לטובת המבקשת לצורך הדיון כי שגה בית המשפט המחוזי – ויודגש כי מדובר בהנחה דיונית בלבד – אין בכך די כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו למשל: רע"א 4356/06
נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (
לא פורסם, 18.6.2006)).


משאין בבקשה כל סוגיה בעלת חשיבות עקרונית, שבית משפט זה לא נדרש לה בעבר, דינה, כאמור, להידחות. אוסיף, כי גם בשאלת שיעור ההוצאות

שנפסקו לחובת המבקשת בבית המשפט המחוזי אין עילה – לפי אמת המידה האמורה – למתן רשות ערעור.


הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ח' באייר התשע"א (12.5.2011).





ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11021080_m01.doc

נב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 2108/11 משכן התכלת תעשיות בע"מ נ' "כתר תשמישי קדושה " בע"מ, מנחם פרידמן (פורסם ב-ֽ 12/05/2011)