פסקי דין על רם אוזן |

38519-01/11 עפת     12/05/2011




עפת 38519-01/11 רם אוזן נ' מדינת ישראל








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים



12 מאי 2011

עפ"ת 38519-01-11 אוזן נ' מדינת ישראל






בפני

כב' השופט
כמאל סעב


המערער

רם אוזן


נגד


המשיבה

מדינת ישראל




פסק דין


לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן – "בימ"ש לתעבורה"), אשר ניתן ביום 17.1.11 על ידי כב' השופט ש. יציב בתיק תת"ע 1300-12-10.

המערער הובא לדין בגין עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, על יסוד העובדות הנטענות בכתב האישום ושלפיהן נסע המערער במהירות של 74 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 50 קמ"ש.

המערער לא התייצב לדיון הקבוע ליום 2.1.11 ועל כן, דן אותו בימ"ש לתעבורה בהעדר והטיל עליו קנס כספי בסך 750 ₪.

המערער הגיש ביום 11.1.11 בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, בקשה שנדחתה על ידי בימ"ש לתעבורה ביום 17.1.11 מהנימוק ששכחה, אובדן הזמנה, בילבול, אינן עילות המצדיקות ביטול

פסק דין
שניתן בהעדר.

על פסק הדין ועל ההחלטה הנ"ל מופנה הערעור שבפני
.

המערער טען כי הוא עו"ד במקצועו שאיבד את יומנו וסבר כי הדיון קבוע ליום 12.1.11 ואכן התייצב במועד זה ורק אז גילה כי הוא טעה משום שהדיון כבר התקיים ביום 2.1.11. עוד טען המערער כי סיכויו להוכיח את טענותיו טובים.

המערער חזר על טענתו ששכח את מועד הדיון אם כי טען הפעם ששכח מועד הדיון משום שזו הייתה תקופת מעבר משנת 2010 לשנת 2011, נשמט בטעות מיומנו מועד הדיון. המערער טען כנגד מכשיר המדידה והפנה לפסיקה שבה בוטל

פסק דין
במקרה שבו עו"ד איחר לדיון.

המערער טען עוד כי המדובר בטעות אנוש ולכן יש לנהוג בדרך המקלה ולתת לו יומו בבית המשפט.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור. המערער אינו מצביע על כל עילה שיש בה כדי לבסס הצדק סביר להיעדרות וכמובן אין כל חשש לעיוות דין.

לאחר שעיינתי בפסק דינו של בימ"ש לתעבורה, בהחלטתו, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הערעור.

הלכה פסוקה קובעת כי על מי שמבקש ביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר להראות אחת משתי עילות, האחת, הסבר שיש בו כדי להוות הצדק סביר להיעדרות והשנייה, להראות שהשארת התוצאה המשפטית שנקבעה בהעדרו, עלולה לגרום חשש ממשי לעיוות דין - לענין זה ראה
סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982

)
להלן:"החסד"פ");
רע"פ 9811/09
סמימי נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 29.12.2009);

רע"פ 5146/09
שרעבי נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 28.7.2009);

רע"פ 1773/04
אלעוברה נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 23.2.2004);

רע"פ 9142/01
איטליא נ' מדינת ישראל

, פ"ד נז(6) 793

ורע"פ 5377/03
וג'די נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 29.6.2003).

אין בפיו של המערער כל טענה שיש בה כדי לבסס אחת משתי העילות הנ"ל. שכחה אינה מבססת עילה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר.

על יסוד האמור לעיל אני דוחה את הערעור.

על המערער לשלם את הקנס תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תעביר לצדדים עותק פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,

יום חמישי ח' אייר תשע"א, 12 במאי
2011, בהעדר הצדדים.















עפת בית משפט מחוזי 38519-01/11 רם אוזן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 12/05/2011)