פסקי דין על מירב אור | פסקי דין על אסי לביא צוקרמן

40906-02/11 א     12/05/2011




א 40906-02/11 מירב אור נ' אסי לביא צוקרמן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 40906-02-11 לביא צוקרמן נ' אור





מספר בקשה:
5

בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


מבקשים

מירב אור


נגד


משיבים

אסי לביא צוקרמן



החלטה

בפני
י בקשה
מטעם המבקשת, היא הנתבעת בתיק זה, לדחיית התביעה כנגדה על הסף.

זוהי תביעה שהגישה המשיבה, בת.א. 45125/05, בגין שכר טרחה, לאחר שהיא התפטרה מהייצוג בתיק, כשבוע עובר לדיון ההוכחות שנקבע בתיק. טוענת המבקשת כי עצם ההתפטרות בשלב כה קריטי, גרם וגורם לה סבל ונזקים רבים. עוד לטענתה, במסגרת תביעתה של המשיבה, בקשה היא לעקל זמנית כספים המצויים בידי מחזיקים שונים, כשעיקר הכספים הללו מצויים בידי התובעת [המשיבה] עצמה, ואשר נתקבלו בנאמנות עבור המבקשת, כפיצויים בתיק נזיקין.

המבקשת לטענתה, הינה פושטת רגל על פי פקודת פשיטת רגל, וביום 23.4.09 ניתן צו כינוס על נכסיה והיא הוכרזה כפושטת רגל. לשיטתה, אחת מתוצאותיו של צו הכינוס הינו עיכוב של כל ההליכים התלויים והעומדים נגדה, ואיסור על נקיטת הליכים חדשים, בגין חוב בר תביעה, ללא רשות ביהמ"ש.
מסיבה זו, טוענת היא כי יש לדחות את תביעת המשיבה על הסף, ולבטל את כל הסעדים הזמניים, לרבות העיקולים שהוטלו אצל התובעת עצמה, בגין כספי הפיצויים שנתקבלו בתיק נזקי הגוף של המבקשת.

עוד טוענת המבקשת, כי התביעה כנגדה הוגשה בגין תשלום שכ"ט עו"ד למשיבה, בגין תביעה שטרם נסתיימה, ועודנה מתנהלת בבית המשפט. לשיטתה, הסכם שכר הטרחה מציין בס' 3 לו, כי שכר טרחתה של עו"ד צוקרמן יעמוד על 20% בתוספת מע"מ מכל סכום שייפסק בפס"ד או בפשרה. לטענת המבקשת, מאחר שטרם הסתיים הדיון בתיק, לא ניתן כבר בשלב לפסוק את שכר טרחתה של המשיבה מתוך הפיצויים, באשר טרם נקבע שיעורם.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי שוגה המבקשת בסוברה כי צו כינוס הנכסים שניתן כנגדה מונע הגשת תביעה נגדה. לטענתה, ס' 20 לפקודת פשיטת רגל קובע כי נושה לא יהיה רשאי לנקוט הליך בגין חוב בר תביעה לאחר שניתן צו כינוס, וכי חוב בר תביעה הינו חוב שהתגבש עד למועד מתן צו הכינוס ולא חוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס.

עוד לטענתה, התנהגות המבקשת מעידה על חוסר תום לב מצידה, שמחד שכרה את שירותי המשיבה בעודה פושטת רגל ותוך שהיא מסתירה עובדה זו, ומאידך, בבוא העת לשלם עבור אותם שירותים, שולפת היא צו כינוס שאינו חל על החובות נשוא התביעה, ומנסה בכך להתחמק מתשלום עבור השירותים שקיבלה.

המבקשת השיבה לתגובת המשיבה וטענה כי בהסכם שכר הטרחה מול המשיבה, אין כל סעיף הדן בתשלום לעורכת הדין כאשר מתפטרת היא מהתיק טרם סיומו, וחזרה על טענתה לפיה אין למשיבה כל עילת תביעה כנגדה בשלב זה, בטרם יסתיים התיק וייפסקו פיצוייה.

כמו כן טוענת היא כי המשיבה ידעה גם ידעה על מצבה הכלכלי של המבקשת, ועל הליך פשיטת הרגל, והדבר עד הובהר בשיחה שהוקלטה בין השתיים ביום 23.12.11.

דיון והכרעה
מחיקה על הסף הינה בסמכות בית המשפט, בין היתר במקרים בהם הכתב לא מגלה עילת תביעה, ויש למנוע דיוני סרק, בעיקר במקרים בהם העדר העילה בולט לעין, או שבכך ניתן לחסוך שמיעתם עדויות רבות [ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ. איסטווד פ"ד כג(1) 604, 608]. השאלה אותה יש לבחון הינה האם במידה והתובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, יהא זכאי הוא לסעד המשפטי המבוקש על ידו.

הכלל הוא כי בית המשפט יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה [ע"א 693/83 שמש נ. רשם המקרקעין ת"א ואח' פ"ד מ(2) 668]. משכך, נוקט בית המשפט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני עוברת בפסיקה ההלכה לפיה מחיקה או דחייה על הסף תינקטנה אך בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי, אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

בית המשפט ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש, וישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן" [ע"א 35/83 חסין נ. פלדמן פ"ד לז(4) 721, 724]. עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות בכתב תביעתו, לא יהא זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת, לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה ידועה מראש [ע"א 163/84 מדינת ישראל נ. חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ לח(4)1, 8].

במקרה שלפניי, לטענת המבקשת, המשיבה התפטרה וסוברת המבקשת, כי אין למשיבה עילת תביעה כנגדה בגין תשלום שכר טרחה בטרם נסתיים התיק ובטרם נפסקו לה פיצויים, שכן כידוע בתביעות נזקי גוף, וגם על פי הסכם שכר הטרחה אשר נחתם בין השתיים, שכר הטרחה נגבה באחוזים מתוך סך הפיצויים שנפסקים לתובע בתיק. במקרה דנן, התביעה עודנה תלויה ועומדת ומתנהלת בביהמ"ש, וכל עוד לא נסתיימה, כך המבקשת, לא ניתן לפסוק למשיבה שכר טרחה בגין הטיפול בתיק, מה עוד, כך המבקשת כי הסכם שכר הטרחה אינו דן במצב בו עורכת הדין מתפטרת בעצמה מייצוג, ואינו קובע דבר בעניין.

כיוון שהמשיבה אינ מייצגת עוד את המבקשת, יש לבחון כבר בשלב זה, אם מגיע לה שכר טרחה בגין הייצוג עד לשלב בו התפטרה ולא ניתן לקבוע כבר בשלב זה, כי גם אן תוכיח את כל טענתויה , לא תהיה זכאית לסעד המבוקש. יש לשמוע את הראיות כדי ליתן

פסק דין
.
המבקשת לא המציאה צו עיכוב הליכים מבית משפט מוסמך.


לאור האמור אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, ח' אייר תשע"א, 12 מאי 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 40906-02/11 מירב אור נ' אסי לביא צוקרמן (פורסם ב-ֽ 12/05/2011)