פסקי דין על גלינה קוברק | פסקי דין על מיכאל קוברק | פסקי דין על הקובלים | פסקי דין על עלי קרייזברג

30/07 קפ     18/05/2011




קפ 30/07 גלינה קוברק, מיכאל קוברק, הקובלים נ' עלי קרייזברג








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ק"פ 30-07 קוברק ואח' נ' קרייזברג






בפני

שופטת נורית רביב



בעניין:

1.גלינה קוברק

2.מיכאל קוברק






ע"י ב"כ
עו"ד יהושע רזניק
הקובלים



נגד


עלי קרייזברג



ע"י ב"כ עוה"ד אורלי גיא ושירי גלאון


הנאשם


הכרעת דין
1.
הקובלים
, אם ובנה, מתגוררים בבית צמוד קרקע ברח' הלני המלכה 12, הרצלייה. באותה כתובת, בבית כמעט צמוד לביתם של הקובלים
, מתגוררים גם הנאשם ומשפחתו - אשתו ובנם הקטין. ביתם של הקובלים
נמצא בצדו המערבי של המגרש, ואילו ביתו של הנאשם נמצא בקדמת המגרש, בצדו המזרחי אשר פונה לרחוב הלני המלכה - שם ממוקמת הכניסה הראשית לשני הבתים. דיירי הבתים נאלצים אפוא
לחלוק שערי כניסה משותפים – שער רחב המיועד לכלי רכב, ושער צר המיועד להולכי רגל - ומעבר משותף המוליך לכל אחד משני הבתים. המגורים בשכנות מסתבר, קשים על שתי המשפחות אשר נתונות בסכסוך מתמשך; זה הניב תלונות הדדיות במשטרה כמו גם הליכים משפטיים שונים - בכללם הקובלנה כאן.
הקובלים
מייחסים לנאשם עבירות של תקיפה ואיומים לפי סעיפים 380 ו-192 לחוק העונשין תשל"ז-1977, (בהתאמה) (להלן: "חוק העונשין") – עבירות אלה הן נשוא האישום הראשון - וכן עבירות לפי סעיפים 2.1 ו-2.3 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), בשל הטרדה וצילום ברשות היחיד, ולאלה יוחדו שלושה אישומים (2-4) בקובלנה.
2.
הנפגע מהעבירות הנטענות לפי חוק העונשין הוא הקובל 2 (להלן: "הקובל"); על פגיעה מכוונת בפרטיות מלינה אמו, הקובלת 1 (להלן: "הקובלת"). הקובל הוא צעיר יליד רוסיה – בעת שהוגשה הקובלנה הוא היה כבן 23; בילדותו היגר לארצות הברית ומזה מספר שנים הוא מרותק לכסא גלגלים לאחר שנפגע שם בתאונת דרכים. לארץ הגיע הקובל עם אמו במהלך שנת 2004; כאן עבר מספר ניתוחים ובהמשך "עשו" הוא ואמו עלייה. במרץ 2005 רכשה הקובלת את הבית ברחוב הלני המלכה 12, ושיפצה אותו כך שיתאים לצרכיו של בנה הנכה.
הנאשם הוא פרופסור למימון ומינהל עסקים; שימש מרצה במספר אוניברסיטאות וכיום – במכללת נתניה; הוא שותף בחברת דירוג ישראלית ואחד ממייסדיה, ולדבריו, ידיו רב לו גם בצילום: "לזכותי אינסוף פרסים והכרות בינ"ל כצלם"... " (פרוטוקול מ-27.5.2010, עמ' 73), ובהמשך: "לזכותי ניסיון רב של כנסים ותערוכות צילום. אני הצלם הראשון בארץ שאגודת הצילום האמריקאית העניקה לצלם זר, הקרדיט הוא ארוך...שקיבל את התואר הגבוה ביותר של אגודת הצילום האמריקאית..." (פרוטוקול מתומלל, עמ' 1-2). הבית ברחוב הלני המלכה 12 המשמש למגורי משפחת קרייזברג, נרכש מספר חודשים לפני שהקובלת רכשה את הבית המערבי באותו "מיתחם".
מצאתי לזכות את הנאשם מעבירת התקיפה המיוחסת לו ומהאישום הרביעי בקובלנה, ולזכותו מחמת הספק מיתר האישומים.
3.
האישום בתקיפה ואיומים.
האירוע נשוא אישום זה התרחש ב-26.5.2007 בקרבת שערי הכניסה המשותפים לשני הבתים. לפי הגרסה שבקובלנה, הקובל ניגש לשער כדי לפתוח אותו באופן ידני – מדובר בשער המרכזי המיועד למעבר כלי רכב - אך הנאשם שפרץ החוצה מביתו, נעמד בין השער לבין הקובל; חסם את דרכו של הקובל בגופו וצעק לעברו שהוא לא יאפשר לקובל לצאת מהשער אפילו אם תוזמן משטרה. תוך כדי כך, הנאשם רכן מעל הקובל שישב בכיסא הגלגלים שלו "תוך שהוא מסתכל על הקובל במבט מאיים, בשפת גוף אלימה, תוך כדי כך שהוא בועט ברגלו בכסא הגלגלים וגורם לו לרעד בגופו והטחת גופו לאחר". הקובל שחשש מהנאשם, חזר לביתו ולא יצא ממנו עד שהגיעה אמו.
4.
כפי שהתברר, השערים שבכניסה "למתחם" הם אחד ממוקדי הסכסוך בין הצדדים הניצים כאן. בעבר, השער הרחב והשער הצר היו צמודים זה לזה כפי שנראה בתמונה ק/3. אלא שהנאשם ראה להפריד בין השערים באמצעות קיר שלדבריו נועד להסתיר את פחי האשפה, מה שהיצר את השער הצר המיועד להולכי רגל, עוד יותר. הקובל טוען שהדבר מקשה על מעבר כסא הגלגלים שלו דרך השער הזה ואפילו מונע אותו כפי שנראה בתמונה ק/1; הנאשם טוען שהקיר נבנה לפני שהקובלים
נכנסו לביתם כך שהוא לא נזקק לאישור שלהם לצורך הקמתו ובכל מקרה – גם אחרי שהוקם הקיר, כיסא גלגלים יכול לעבור דרכו, והראיה - בתמונה נ/31 נראה כיסא גלגלים שזה עתה עבר דרך השער הצר. הנאשם אומנם מאשר שהכיסא שבתמונה אינו זה של הקובל אך לטענתו, כיסא הגלגלים של הקובל אפילו צר מזה שנראה בתמונה. כך או כך, השער להולכי רגל אכן צר למדי, וגם אם המעבר עם כסא גלגלים אפשרי הוא – יש להניח שהדבר מצריך תמרון. מכל מקום, באירוע נשוא האישום, לשער הצר תפקיד משני בלבד. "השחקן" הראשי הוא דווקא השער הרחב אשר מיועד למעבר כלי רכב. מדובר בשער ברזל מסיבי שניתן לפתחו באמצעות שלט או באופן ידני. אלא שהשער נפתח כלפי פנים, ופתיחה ידנית היא מעשה מורכב עבור הקובל. וכך מתאר הקובל את "מעשה הפתיחה": "הדרך לפתוח את השער עם כיסא גלגלים שונה מאשר כשאתה עומד. זה תהליך שאתה מזיז את השער קצת ואז מתרחק מהדרך , ואז אתה מזיז אותו עוד קצת, יד אחת על השער ויד אחת על כיסא הגלגלים. זהו שער כבד וצריך להיזהר שהשער לא יפגע או בכיסא הגלגלים או ברגלים. עם קצת קואורדינציה הצלחתי לפתוח את השער וחזרתי בחזרה למכונית" (פרוטוקול מ-3.5.2010. אמו, הקובלת מוסיפה עוד שפתיחה ידנית מחייבת את בנה להגיע עם כסא הגלגלים לשער ולפתוח אותו ואז "עליו לחזור למכונית לשים את הכיסא בתוך המכונית, לנסוע מחוץ לשער, להוציא את הכסא מהמכונית להגיע לשער, לסגור אותו" (פרוטוקול מ-10.5.2010 עמ' 26).
5.
ומדוע היה על הקובל לפתוח את השער באותו יום באופן ידני – הנאשם ורעייתו טוענים שהקובלים
משאירים את השער פתוח בכוונה, מה שמהווה סיכון בטיחותי, בעיקר לבנם הקטין, ואחראי לכך שכלבים נכנסים לביתם - ומאחר שבתקופה הרלבנטית לאישום בתקיפה ואיומים, מנגנון הפתיחה של השער היה מחובר לחשמל בביתם, הם יכלו לממש את האזהרה שתלו על השער מספר ימים קודם לכן: "אתם משאירים את השער פתוח שוב ואינכם מקיימים את הבטחתכם שוב. אזהרה אחרונה – במצב זה אין טעם שהשער יהיה מחובר למנגנון החשמלי שהרי ממילא אינכם סוגרים את השער" (ק/12). למרבה ההפתעה, בחקירה נגדית של הנאשם התברר שהשער שהקובל, לפי הנטען, נהג להשאיר פתוח - אינו השער הרחב אשר מיועד למעבר כלי רכב, כי אם השער הצר אשר מיועד להולכי רגל (פרוטוקול מ-27.5.2010), ואני תוהה אם אין קשר בין הנוהג הנטען של הקובל, לעובדה שפתח השער הוצר באמצעות הקיר שהוקם על ידי הנאשם. ואולם, ב-26.5.2007 השער המרכזי הוא שהיה מנותק מהחשמל; הקובל פתח אותו ידנית, והנאשם, שאותה שעה ישב עם אשתו ובנו על המדרגות בכניסה לביתו (ראה: הודעתו במשטרה ק/10) – מיהר לסגור את השער, ושב וסגר אותו.
6.
הנאשם טוען שהקובל פתח את השער בכוח כה רב עד שהוא "התנפץ על הארון" שבו נמצאים בלוני הגז, ו"המכה היתה כל כך חזקה על בלוני הגז, שהשער חזר מעצמו לאמצע הדרך" (פרוטוקול מ-27.5.2010 עמ' 4), ו"אם היה קורה משהו לבלוני הגז, אשתי והילד לא היו בחיים" (שם בע"מ 10). בנימוק הזה מסביר הנאשם את העובדה שהוא אץ לסגור את השער – מה שלא ממש משכנע משום שקשה להאמין שנכה בכיסא גלגלים מסוגל לפתוח שער ששוקל לפחות 250 ק"ג בעוצמה כזו שתסכן את בלוני הגז אשר ספונים בארון עם דלת ממתכת. עם זאת אפשר שצליל המכה של השער בדלת הארון הוא שהחריד את הנאשם ממנוחתו. מכל מקום, הנאשם מיהר כאמור לסגור את השער, והקובל שהבחין בכך חזר על עקבותיו כדי לפתוח את השער שנית, ואז לדבריו: "התחלתי לפתוח את השער, ולא שמתי לב שעלי עומד מאחורי. התחלתי לעבור את תהליך של פתיחת השער עם יד אחת על השער ויד אחת על הכיסא... פתחתי את השער שאני מציב את עצמי בחזרה במקום הנכון. בסוף הצלחתי לדחוף את השער. ברגע זה שדדחפתי
חוק העונשין,

"
"








קפ בית משפט שלום 30/07 גלינה קוברק, מיכאל קוברק, הקובלים נ' עלי קרייזברג (פורסם ב-ֽ 18/05/2011)