פסקי דין על יהודה רחמים

9051/09 תד     25/05/2011




תד 9051/09 מדינת ישראל נ' יהודה רחמים




לך






בתי המשפט

בית משפט השלום קריית גת

ת"ד 9051-09

25 מאי 2011

בפני
: כב' השופטת רבקה בן יששכר


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה

נ ג ד


יהודה רחמים




הנאשם


נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד –מירי ויינשטיין

הנאשם ובאת
כוחו עו"ד –יפעת סיל

<#1#>

<#5#>
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגה רשלנית, אשר גרמה לתאונת דרכים בגינה נהרגה הולכת רגל.

המדובר באירוע שהתרחש ב-27.12.08 סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר בכביש 40 בצומת קסטינה.
הנאשם נע לכיוון דרום.
במסלול נסיעת הנאשם, שלושה נתיבי נסיעה לכיוון דרום, כאשר הנאשם נע בנתיב שמאלי.
בהגיע הנאשם אל הצומת, המשיך בנסיעה רצופה ופגע בהולכת הרגל.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם התרשל בכך שלא הבחין בהולכת הרגל מבעוד מועד.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון המהווה הסדר מסגרת לפיו הוסכם, כי על הנאשם יוטלו בין היתר 6 חודשי מאסר, שיומרו לעבודות שירות, בכפוף להמלצת הממונה על עבודות השירות; מאסר על תנאי; קנס ופסילת רישיון נהיגה, כאשר התביעה ביקשה להשית על הנאשם 6 שנות פסילה ובאת כוח הנאשם טענה באופן חופשי, בהסכמה,
לפסילה קצרה יותר.

ההסדר, נעוץ בשיקולי ראיות אליהן נחשף בית המשפט, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים, כי רף הרשלנות במקרה דנן לא גבוה; כי היתה רשלנות תורמת מצד המנוחה, אשר חצתה את הכביש בריצה, בשעת לילה ובחוסר זהירות; כי עדת ראייה, שהיתה חברה של המנוחה סירבה להגיע לבית המשפט למתן עדות; וכי בגופה של המנוחה נמצא אלכוהול.

ב"כ התביעה ברוב הגינותה ציינה בטיעוניה לעונש, כי יש באמור לעיל כדי לבוא לידי ביטוי בעת גזירת הדין.

ב"כ הנאשם, הפנתה לראיות וביקשה ללמוד מהן, כי המנוחה הגיחה לכביש בריצה זאת לאחר שהתעכבה קודם לכן לשוחח עם מכרים שיצאו עימה מפאב באזור, בעוד שחברתה המשיכה בהליכה וחציית הכביש.
ב"כ הנאשם, מציעה להסיק, כי ריצתה של המנוחה נבעה מהרצון להגיע במהירות לחברתה.

ב"כ הנאשם מפנה לכך שהנאשם חצה את הצומת באור ירוק.

ב"כ הנאשם סבורה, כי אין לשלול את האפשרות הסבירה, כי הימצאות אלכוהול בגופה של המנוחה השפיע על שיקול דעתה באשר לאופן התנהגותה עובר לתאונה ובמיוחד חציית הכביש בריצה, מבלי לעשות שימוש בלחצן המיועד להולכי רגל המאפשר התאמת לוח פעולת הרמזורים וויסות התנועה, בהתחשב בהולכי רגל המבקשים לחצות.
ב"כ הנאשם, הדגישה את העובדה, כי הנאשם נבדק לאחר התאונה ולא נמצאה כמות כלשהי של אלכוהול בגופו.

ב"כ הנאשם הפנתה גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם.
ב"כ הנאשם ביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם
על כך שניהל הליך של הוכחות
על מנת לחשוף את הקשיים שבראיות, המלמדים על היות האירוע גבולי מבחינת אחריותו של נהג.

סופו של דבר סבורה ב"כ הנאשם, כי נוכח נסיבותיו החריגות של האירוע ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אין מקום להשית על הנאשם פסילה העולה על שנה.

דיון

תאונות הדרכים, אשר מתרחשות בכבישי הארץ הפכו מכת מדינה ובתי המשפט הכתיבו נוכח המציאות הקשה מדיניות ענישה מחמירה כדי להרתיע את ציבור הנהגים ולהעלות את רמת הביטחון של ציבור המשתמשים בדרך.

המדיניות המחמירה באה לידי ביטוי, בדרישה להטיל עונשי מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת כשיש הרשעה בנהיגה רשלנית, אשר גרמה לתאונת דרכים בגינה קופדו חיי אדם [עיינו:רע"פ 5160/00 חאוזי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 7.9.00); ע"פ 7434/04 אבו אלקיען נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 23.2.05);
;













תד בית משפט שלום 9051/09 מדינת ישראל נ' יהודה רחמים (פורסם ב-ֽ 25/05/2011)