פסקי דין על עיזבון המנוח טוביה דוידוביץ' ז"ל | פסקי דין על דוידוביץ' מרים | פסקי דין על סמיר סעד

1037/04 א     25/05/2011




א 1037/04 עיזבון המנוח טוביה דוידוביץ' ז"ל, דוידוביץ' מרים נ' סמיר סעד








בית משפט השלום בקריית שמונה



ת"א 1037/04 דוידוביץ טוביה נ' סעד סמיר ואח'

ת"א 1117/04 סמיר סעד
נ' דוידוביץ טוביה ואח'






בפני

כב' השופט
מרדכי נדל


תובעים/נתבעים שכנגד

1. עיזבון המנוח טוביה דוידוביץ' ז"ל

2. דוידוביץ' מרים


נגד


נתבע/תובע שכנגד

סמיר סעד




פסק דין


תיק זה הוחזר לטיפולו של מותב זה על פי פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת (כב' השופטים הווארי , אברהם וארבל) מיום 14.9.2009 בתיק ע"א 259/08 , בו ניתן תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים לפיה מותב זה יתקן את פסק-דינו ביחס לכתב התביעה אותו הגיש המערער , הקבלן מר סמיר סעד
(הנתבע /תובע שכנגד בתיק דכאן) כנגד משפחת דוידוביץ' , וזאת לאחר קביעת הסכום המדויק אותו שילמה לו התובעת/נתבעת שכנגד (משפחת דוידוביץ') .

רקע עובדתי
:

1) בתאריך 14.1.2003 נחתם בין מר סמיר סעד
(להלן : "הקבלן") לבין משפחת דוידוביץ' חוזה לביצוע עבודות בניית מבנה (להלן :"המבנה"), במשק הנמצא בבעלותם במושב כרם בן זמרה בגוש מספר 87 (להלן : "המשק"), תמורת סכום כספי של 170,000 ₪ (בלא מע"מ) [להלן : "ההסכם הראשון"] . עוד נקבע בגדר הסכם זה , כי עבודות הבנייה תבוצענה על ידי הקבלן בתוך 70 ימי עבודה החל מיום 14.1.2003 ועד ליום 31.3.2003 .

2) לטענת משפחת דוידוביץ' , במהלך ביצוע עבודות הבנייה הציע הקבלן לבצע עבודות בנייה נוספות בסכום כולל של 55,000 ₪ הכוללות בחובן ביצוע טיח למבנה בסכום של
34,000 ₪ , עבודות אינסטלציה בסכום של 20,000 ₪ וכן בניית "חגורה" למרפסת בסך של 1000 ₪ [להלן :"ההסכם השני"] . לגרסת משפחת דוידוביץ' , שולם לקבלן סכום כולל של 246,250 ₪ על פי הפירוט הבא : א) 170,000 ₪ על פי המוסכם בחוזה מיום 14.1.2003 . ב) מע"מ בסכום של 30,600 ₪. ג) 18,000 ₪ מתוך 20,000 ₪ לצורך ביצוע עבודות אינסטלציה . ד) 20,000 ₪ מתוך 34,000 ₪ לצורך ביצוע עבודות הטיח . ה) 1000 ₪ לצורך ביצוע עבודות "חגורה" למרפסת . ו) 250 ₪ בעבור "דמי כיס" לבקשת הקבלן . ז) תשלום יתר מעבר למוסכם בסכום של 6400 ₪ .

3)
לגרסת משפחת דוידוביץ', הקבלן לא טרח להמציא לידיה את מלוא חשבוניות המס בסכום של 128,250 ₪ ובכך הפר חובה חקוקה (ראה : סעיפים 45 ו – 46 לחוק מס ערך מוסף , תשל"ו – 1975) , ובנוסף לכך לא טרח לבצע את כלל העבודות המוסכמות עימו . לדידם , לא זו אף זו שהקבלן לא סיים את העבודות עד ליום 31.3.2003 כפי המוסכם עימו , אלא שבניגוד למוסכם, אף לא טרח לסיים את עבודות הטיח , האינסטלציה והתקנת ה"חגורה" למרפסת . בשל מצב דברים זה פנו בני משפחת דוידוביץ' אל הקבלן בתאריך 1.7.2003 באמצעות ב"כ דאז (עו"ד אחמד חליחל) בדרישה לשלם להם סך של 53,000 ₪ לצורך סיום המחלוקות מחוץ לכותלי ביהמ"ש .

4)
בסמוך לכתיבת מכתב זה , פנה הקבלן באמצעות ב"כ דאז (עו"ד פארס שרבל) אל משפחת דוידוביץ' בתאריך 22.6.2003 בדרישה לשלם למרשו סך של 144,280 ₪ בנימוק , כי שולמו לו סכומים חלקיים בלבד מתוך המוסכם (140,000 ₪ על חשבון שלד המבנה ו – 10,000 ₪ על חשבון עבודות הטיח) . בגדר מכתב זה צוין , כי יתרת חובה של משפחת דוידוביץ' לקבלן עומדת על סך של 144,280 ₪ בהתאם לפירוט הבא : א) 66,500 ₪ בגין יתרת חוב מיתרת עבודת השלד בצירוף מע"מ . ב) 53,000 ₪ לצורך ביצוע עבודת הטיח בצירוף מע"מ .
ג) 24,780 ₪ בעבור ביצוע עבודות אינסטלציה בצירוף מע"מ .

4) לטענת משפחת דוידוביץ' , הקבלן הגדיל לעשות בכך שאיים עליהם , ובשל כך נאלצו לפנות לבית-המשפט ולמשטרת ישראל , ובנוסף לכך לא עלה בידם לפנות את הדירה בה התגוררו אותה היה בכוונתם למסור לחזקת בתם . לשיטת משפחת דוידוביץ' , בשל מצב דברים זה נאלצו בניה"ז להתגורר בדירה שכורה בקרית-מוצקין , וכן נדרשו לכתת רגליהם בדרכים במשך 63 ימים מקרית-מוצקין ועד למשק ובחזרה . בגין ראש פרק זה העמידה משפחת דוידוביץ' את תביעתה בסכום כולל של 9000 ₪ תוך הדגשה , כי על שני הנתבעים לשפותם ביחד ולחוד בגין ראש פרק זה . בסופו של יום , העמידה משפחת דוידוביץ' את תביעתה כנגד הקבלן על שלושה אדנים – האחד , החזר כספים בגין עבודות שלא בוצעו על ידו ובגין תשלומי יתר שהועברו לידיו בסכום כולל של 95,226 ₪ , השני בגין עבודות שבוצעו על ידי בעלי מקצוע חלופיים לצורך הקטנת נזקיהם בסך כולל של 16,300 ₪ , והשלישי בשל טענה להפסד כספי בסך של 9000 ₪ נוכח האילוץ לעבור ולהתגורר בדירה חלופית בעיר
קרית-מוצקין .

5)
לטענת הקבלן , אף שהספיק לסיים חלק ניכר מעבודות הבניה , אזי בפועל שולמו לו עד ליום 22.6.2003 רק 150,000 ₪ לצורך בניית שלד המבנה ועבודת הטיח , אולם אף שפנה אל משפחת דוידוביץ' בדרישה לשלם לו את יתרת הסכומים המגיעים לו , לטענתו , אזי פניותיו "נפלו על אוזניים ערילות" מצידו של המנוח . לגרסת הקבלן , לאחר שגדשה הסאה מבחינתו, פנה אל משפחת דוידוביץ' בכתב בדרישה לשלם לו את יתרת החוב בסך של 140,280 ₪ . לגרסת הקבלן , משפחת דוידוביץ' התחמקו ממתן תשובה ואף הודיעוהו טלפונית ביום 24.6.2003 , כי אין ביכולתם לשלם לו את יתרת הסכום , ולפיכך התריע בפני
הם , כי בכוונתו לפנות לביהמ"ש על מנת שיוציא מלפניו צו הצהרתי האוסר עליהם מלהשלים את יתרת העבודות שנותרו באמצעות ברי סמכא אחרים . לגרסת הקבלן , בני משפחת דוידוביץ' פנו שלא בידיעתו אל בר סמכא אחר בתחום הטיח על מנת שזה יבצע יתרת העבודות במחיר מופחת בסך של 25,000 ₪ .

6)
בתאריך 25.6.2003 התייצב הקבלן באתר העבודה , אולם בו ביום פנו בני משפחת דוידוביץ' לבית-משפט השלום בצפת בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, על מנת לחסום את דרכו מלהמשיך ולבצע את ביצוע העבודות . לטענת הקבלן , התמורה על פי ההסכם הראשון עומדת על סך של 170,000 ₪ ואילו התמורה על פי ההסכם השני מגעת לסך של 76,000 ₪. ברם, מתוך הסכום המוסכם הכולל בסך של 290,280 ₪ (הסכום כולל מע"מ – הערה שלי , מ.נדל) שולמו לו בפועל לו רק 150,000 ₪ . אשר על כן , העמיד הקבלן את סכום תביעתו כנגד משפחת דוידוביץ' על סך כולל של 140,280 ₪ .

7)
בני משפחת דוידוביץ' שבו וטענו להגנתם , כי שילמו לקבלן סכום כולל של 246,250 ₪ וכראיה לכך צירפו למסכת ראיותיהם את העתקי ספחי ההמחאות הבנקאיות , אשר לגרסתם מהוות ראיה לכך שהסכומים האמורים הועברו בפועל לידי הקבלן (ראה : מוצג ת/3 לתיק המוצגים) . עדת התביעה , הגברת דוידוביץ' אף הצהירה בחקירתה הנגדית בביהמ"ש , כי היא עצמה שילמה לקבלן את כלל התשלומים כאשר חלק מן הכספים שולמו לידיו במזומן בעוד שחלק אחר הימנם, שולם לקבלן באמצעות שיקים , אולם חרף זאת, למעט שתי חשבוניות, לא טרח הקבלן להעביר לידיה חשבוניות מס (ראה: עמוד 5 שורות

15 - 21 לפרוטוקול) . בנוסף לכך , גורסים בני משפחת דוידוביץ' , כי אף שמלוא התמורה שולמה לקבלן , אזי הקבלן בחר להפר את ההסכם החוזי ולא סיים את מלוא העבודות עד ליום 31.3.2003 ואף נתקלו באיומים מצידו של הקבלן לפגוע בהם , וכפועל יוצא מכך נאלצו לשכור קבלן חלופי ואף לפנות למשטרת ישראל ולביהמ"ש . לטענתם , בשל רשלנותו של הקבלן נאלץ הקבלן החלופי לבצע קילוף של ציפוי הטיח אותו ביצע הקבלן , ובשל מצב דברים זה שילמו לקבלן החלופי סכום גבוה יותר מאשר היו אמורים לשלם לקבלן לצורך ביצוע עבודות הבנייה .

דיון והכרעה
:
8)
נוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים במסגרת הליך הערעור , אשר התקיים בפני
ביהמ"ש המחוזי , נדרש מותב זה להכריע במדויק מהו הסכום אותו הכספי אותו שילמה משפחת דוידוביץ' לקבלן , ובמידת הצורך לתקן את פסק-דינו הקודם מיום 22.10.2008 .

9)
אי לכך , נוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים במסגרת הליך הערעור בביהמ"ש שלערעור, אזי על מותב זה להידרש בפסק-דין משלים זה לשאלה האם בני משפחת דוידוביץ' שילמו לקבלן כפי גרסתם את סך של 246,250 ₪ , או שמא שולם על ידם לקבלן סך של 150,000 ₪
בלבד , וככל שהתשובה חיובית האם הינה חבה לקבל סך של 140,280 ₪ כפי טענת הקבלן , או לחילופין סכום נמוך יותר .

10)
עיקר טענתם של בני משפחת דוידוביץ' במסגרת סיכומיהם המשלימים מיום 29.4.2011 היא , כי על בית-המשפט לדחות על הסף את תביעתו של הקבלן מחמת העובדה שהאחרון הגיש
לביהמ"ש כראיה חשבוניות מס מזויפות, מתוך כוונה לשבש הליכי משפט ולגבות בדרך לא דרך, סכומי כסף אותם לא היה זכאי לקבל מלכתחילה . כך למשל גורסת משפחת דוידוביץ' , כי חשבוניות המס שמספריהן 429 ו – 431 (מוצגים נ/4 ו – נ/6) זויפו על ידי הקבלן , שכן שיעור המע"מ הרשום בחשבוניות אלה (17%) היה נמוך משיעור המע"מ בפועל ביום עריכתן , אשר עמד בשעתו על שיעור של 18% .

11)
עוד טוענת משפחת דוידוביץ' בסיכומיה המשלימים, כי על בית-המשפט להתייחס בפסק-דינו המשלים גם לכך שהקבלן התחמק מלהשיב במסגרת חקירתו הנגדית מיום 15.12.2005 על שורת שאלות , ובכלל זאת שאלות המתייחסות לכספים אותם קיבל מלקוחות אחרים ובכלל זאת חשבוניות מס אותן הוציא בסמוך לתקופת ההתקשרות החוזית עם משפחת דוידוביץ' , וכן להתחשב בכך שהקבלן לא הציג בפני
ביהמ"ש את פנקס חשבוניות המס של לקוחותיו המצוי ברשותו .

12)
אשר לטענות משפחת דוידוביץ' בכל הנוגע לזיוף המסמכים מצד הקבלן , הרי שלא מצאתי לנכון לקבל טענה זו . רמת הנטל הראייתי הנדרשת מבעל דין כל אימת שמועלית במסגרת משפט אזרחי טענה לביצוען של עבירות פליליות (כגון זיוף, מרמה או הונאה), נעה בין מידת ההוכחה במשפט האזרחי (מאזן ההסתברויות), לבין מידת ההוכחה במשפט הפלילי (הוכחה למעלה מכל ספק סביר), [ראה: ע"א 6465/93 כהן נ' לנגרמן מיום 20.7.1995] . בענייננו , לא הובאו בפני
ביהמ"ש ראיות לכך שננקטו כנגד הקבלן הליכים פליליים מצד רשויות המס ו/או מצד משטרת ישראל ואף לא הובאה בפני
ביהמ"ש ראייה מצידם לכך שהוגשה על ידם תלונה כנגד הקבלן בגין המעשים המיוחסים לו .

13)
כמו כן , לא מצאתי לנכון לקבל את טענת משפחת דוידוביץ' בכל הנוגע לדחיית התובענה כתוצאה מכך, שלא ניתנו תשובות מדוייקות בכל הנוגע לעבודות אחרות שבוצעו על ידי הקבלן באותה עת , וכן בשל אי הצגת פנקס החשבוניות שמות לקוחותיו האחרים במהלך אותה תקופה . מעבר לכך שלא הובהרה די הצורך בסיכומי משפחת דוידוביץ' הזיקה שבין מסמכים אלה לבין טענות המרמה המיוחסות על ידה לקבלן , הרי שהיה סיפק בידי של משפחת דוידוביץ' לחייב את הקבלן לחשוף נתונים באמצעות ההליכים המשפטיים המקובלים מכח תקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 (דוגמת הליכי גילוי ועיון במסמכים ספיציפיים ,שאלונים , פנייה אל הקבלן על פי הוראת סעיף 170 לתקסד"א וכו') . בניגוד לנטען בסיכומיה המשלימים של משפחת דוידוביץ',
הרי שאין לזקוף לחובת הקבלן את העובדה שלא חשף בפני
ביהמ"ש נתונים אלה מיוזמתו , בפרט בשל ההיתכנות לפגוע בפרטיותם של לקוחותיו האחרים וכן ביחס לפרטיות נתוני השתכרותו השנתית . מכאן , נוכח הימנעותה של משפחת דוידוביץ' מלפעול להצגתם של נתונים אלו באמצעות ההליכים המשפטיים המקובלים אזי אין לה להלין אלא על עצמה .

14)
בפסק-הדין מיום 22.10.2008 , נדחו טענות משפחת דוידוביץ' ביחס לאי השלמת מלוא העבודות המוסכמות והחזרי כספים אשר שולמו בגינם , ואף נקבע, כי סכום התשלום המוסכם בין הצדדים בגין כלל העבודות עמד על סך של 225,000 ₪ . לטענת הקבלן , הוא עצמו קיבל ממשפחת דוידוביץ' עד ליום 22.6.2003 סכום של 150,000 ₪ בלבד, כאשר מתוך סכום זה שולמו 140,000 ₪ על חשבון בניית שלד המבנה ואילו
10,000 ₪ שולמו על חשבון עבודות הטיח . מכאן , כל שנותר הוא לבחון האם משפחת דוידוביץ' חבה לקבלן סך של 75,000 ₪ כפי טענתו , או שמא מלוא הסכום שולם לקבלן .

15)
מן השאלון עליו נתבקשה משפחת דוידוביץ' לענות (ראה : מוצג נ/7) עולה, כי לגרסתה ,בין התאריכים 19.1.2003 ועד 9.5.2003 שילמה לקבלן סך של 173,000 ₪ . עוד עולה מן השאלון, כי לגרסת משפחת דוידוביץ' , בנוסף לסכום זה שולמו לקבלן סכומים נוספים בסך של 110,000 ₪ (תשלומי מע"מ , תשלומים לצורך רכישת חומרי בניין וביצוע עבודות טיח והתקנת "חגורה" במרפסת) . מאידך , טוען הקבלן בסעיף 19 לתצהירו , כי קיבל ממשפחת דוידוביץ' במצטבר סך של 150,000 ₪ , אולם חרף זאת לא קיבל לידיו 83,850 ₪ מבין הסכומים המפורטים ברשימת הנתבעת (ראה : נספח ב' לתצהירה) בין התאריכים 15.4.2003 ועד 19.6.2003, (3 שיקים בסך כולל של 20,500 ₪ וכסף מזומן בסך כולל של 72,350 ₪ .

16)
כפי שצוין בפסה"ד מיום 22.10.2008 עיקר הקושי בקביעת הסכום המדויק אותו שילמה משפחת דוידוביץ' לקבלן, נובע מכך שמשפחת דוידוביץ' לא הציגה בפני
ביהמ"ש ראיה לכך שאכן מסרה לידי הקבלן במזומן את הסכומים המפורטים ברשימה ואף לא הציגה בפני
ביהמ"ש צילום של השיקים ו/או כל ראייה המלמדת על כך כי השיקים אכן הופקדו בסניף הבנק של הקבלן ונפרעו על ידו . מאידך , הקבלן עצמו כפר בקבלת חלק ניכר מסכומי הכסף המפורטים ברשימתה של משפחת דוידוביץ' , אותם שילמה לגרסתה, בכסף מזומן , ואף כפר בקבלת השיקים אותם פירט בתצהירו (ראה : עמוד 15 שורות 15 – 20 לפרוטוקול מיום 15.12.2005) .

17)
הגברת דוידוביץ' עצמה נחקרה בביהמ"ש אודות ספיחי השיקים אותם הציגה כראייה לתשלום מרבית שכרו של הקבלן (ראה : מוצג ת/3) , אולם מתשובותיה עולה, כי אין כל וודאות לכך שהתאריכים המצוינים על גבי הספיחים הם התאריכים בו נמסרו לקבלן , שכן הגברת דוידוביץ' ציינה בחקירתה הנגדית שאין היא זוכרת בוודאות שהשיקים אכן נרשמו באותם מועדים הרשומים על גבי הספיחים (ראה : עמוד 5 שורה
7 לפרוטוקול מיום 26.5.2005) .

18)
הגברת דוידוביץ' ציינה בחקירתה הנגדית , כי לא קיבלה לידיה מהקבלן שלוש חשבוניות מס אותן הציג כראיות מטעמו (מוצגים נ/4 – נ/6) בסכום כולל של 75,000 ₪ , אולם עם זאת, הודתה בקבלת החשבוניות האחרות (נ/2 ו – נ/3) בסכום כולל של 118,000 ₪ . הגברת דוידוביץ' הציגה בפני
ביהמ"ש כראיה את החשבונית המקורית מיום 8.3.2003 (מוצג ת/2) עליה מצוין בכתב יד הסכום 68,000 ₪ . עיון בסכום האמור מלמד על כך, כי מאן דהוא, ערך על גבי החשבונית המקורית שינוי של המספר באמצעות כתב ידו , שכן מתחת למספר 68,000 ניתן להבחין בכך שבעט שחור בהיר מצוין המספר 25 . מאידך , הנתבע הציג בפני
ביהמ"ש צילום של אותה חשבונית מס בה מצוין שהסכום ששולם לקבלן הוא 25,000 ₪ בלבד (ראה : מוצג ת/2) .אמנם , במסגרת סעיף 10 לפסה"ד מיום 22.10.2008 ציין ביהמ"ש , כי טענת הקבלן לביצוע מעשה זיוף מצד משפחת דוידוביץ' לא הוכחה על פי אמות המידה הנדרשות בדין האזרחי , אולם עם זאת, הנני מעדיף במקרה זה את גרסת הקבלן על פני זו של משפחת דוידוביץ' לפיה הסכום אותו קיבל מידם עומד על שיעור של 150,000 ₪ בלבד מתוך הסך של 225,000 ₪ .
19)
אי לכך , הנני מחייב את משפחת דוידוביץ' לשלם לקבלן את הסך של 75,000 ₪ כאשר הסך האמור יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה שכנגד ביום 1.2.2004 ועד לתשלום המלא בפועל . ככל שהסכום האמור לא ישולם בתוך 30 יום יישא הסכום הכולל הפרשי ריבית והצמדה כדין . בנוסף לכך , תישא משפחת דוידוביץ' בהוצאת תשלום אגרות ביהמ"ש וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 8000 ₪ (ראה גם : החלטת ביהמ"ש מיום 1.3.2011) .





ניתן היום,
כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 1037/04 עיזבון המנוח טוביה דוידוביץ' ז"ל, דוידוביץ' מרים נ' סמיר סעד (פורסם ב-ֽ 25/05/2011)