פסקי דין על קדורה זועבי | פסקי דין על תמים זועבי

46705-05/11 סע     25/05/2011




סע 46705-05/11 קדורה זועבי נ' תמים זועבי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בנצרת



ס"ע 46705-05-11 זועבי נ' זועבי





מספר בקשה:
1

בפני
:
כב' הרשם
מוסטפא קאסם


המבקש/התובע

קדורה זועבי
ע"י ב"כ עו"ד עלא אבו חאטום


נגד


המשיב/הנתבע

תמים זועבי



החלטה



1.

לפניי בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, לפיה נתבקש בית הדין להטיל עיקול זמני, עד לסכום של 50,000 ₪, על הכספים המגיעים ו/או שיגיעו למשיב ("הנתבע"), המוחזקים בידי המחזיקים אשר פרטיהם צוינו בבקשה, זאת עד למתן

פסק דין
בתובענה אשר הוגשה על ידי המבקש ("התובע") נגד הנתבע (להלן: "הבקשה").

2. להלן עיקר הטענות והעובדות כפי שעולות מהבקשה:

א.
המשיב, החל את עבודתו בשירות המבקש ביום
1.1.2005.
בשנת 2009 קיבל המשיב מהמבקש הלוואה בסך של 31,000 ₪ והתחייב כי יפרע אותה בתשלומים חודשיים שיקוזזו משכרו מדי חודש בחודשו.


ב.
המבקש ועל מנת להבטיח את פירעון ההלוואה קיבל מהמשיב
10 המחאות בסך של 3,000 כל אחת והמחאה נוספת על סך של 1,000 ₪, המחאות המשוכות מחשבונה של רעיית המשיב, גב' זועבי סולאפה.
המבקש ביקש מהמשיב שלא לעזוב את עבודתו עד לפירעון מלוא סכום ההלוואה שנטל וכך הוסכם.

ג.
המשיב ולאחר שקיבל את סכום ההלואה החזיר אך ורק תשלום אחד בסך של 3,000 ₪ ואילו יתר התשלומים טרם שולמו, שכן הוא סיים את עבודתו ואף הגדיל והגיש תביעה כנגד המבקש בבית דין זה במסגרת תיק 18988-07-10 לצורך קבלת זכויות שונות.

ד.
בין לבין, ההמחאות שנמסרו למבקש לא כובדו ומשכך פנה ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת שם נפתח ביום 20.1.10 תיק הוצאה לפעול כנגד רעיית המשיב.

רעייתו של המשיב, גב' סולאפה, הגישה התנגדות אשר טרם נידונה ושלגרסתו של ב"כ המבקש, סיכוייה אפסיים.

ה.
המבקש הוסיף כי במסגרת ההתנגדות בתיק ההוצאה לפועל, הגיש המשיב תצהיר מטעמו בו הוא הודה בקבלת ההלוואה מהמבקש (ראו נספח ד' לבקשה).

ו.
המשיב מצוי במצב כלכלי קשה וכנגדו נפתחו תיקי הוצאה לפועל כך שעם מתן

פסק דין
בתיק יהיה קשה למבקש לממש את פרי זכייתו.

ז.
מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש וכל התנאים שנקבעו בתקנות לצורך מתן הצו מתקיימים ומשכך יש להיעתר לבקשה ולהורות על מתן צו עיקול כמבוקש.

3. המסגרת הנורמטיבית:

א.
תקנה 129 (1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה") מפנה את בית הדין, בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני, לתקנות 360 עד 387 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

תקנה 362 לתקנות סדר הדין קובעת כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות לפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".


תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין, קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, . . . ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

ב.
מעיון בהוראות התקנות אשר הובאו לעיל, אנו למדים כי בית הדין יבחן, טרם מתן הצו, אם הצליח המבקש (התובע) להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגד המשיב (הנתבע). בנוסף, על המבקש מוטל הנטל לשכנע את בית הדין כי אי-מתן הצו יגרום להכבדה על ביצוע פסק הדין, ככל שזה יינתן לזכותו בתביעה מושא התיק העיקרי. כאמור, על המבקש - העותר למתן הסעד הזמני מסוג עיקול זמני - מוטל הנטל לשכנע את בית הדין כי יש לו עילת תביעה כנגד המשיב (הנתבע) וכי אי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
ויודגש: נטל הראיה המוטל על המבקש, העותר למתן צו עיקול זמני, הוחמר בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית הטעונה הגנה.

ג.
אקדים אחרית לראשית ואדון, תחילה, בשאלה אם הובאו ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

בהתאם לאמור בפסק הדין של המשנה לנשיא השופט ש. לוין (רע"א 8420/96

מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא

(3) 789):

"לא די בכך שהמבקש צו עיקול יסמוך את תובענתו במסמך או בראיות מהימנות, אלא שומה עליו לשכנע את בית המשפט או הרשם כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין.
לעניין זה רלוונטית השאלה אם אומנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים כדי לשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב".

על מבקש עיקול הוטל, אם כן, הנטל הראייתי להוכיח לכאורה כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין לכשיינתן.



4. דיון והכרעה:

א.
מעיון בתצהיר המבקש על נספחיו עולה, כי הוא לא הצביע ואף לא הפנה לראיה כלשהי, ולו לכאורה, המוכיחה כי המשיב שרוי במצב כלכלי קשה וכי הוא עשוי להבריח את נכסיו ו/או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את ביצוע פסק הדין לכשיינתן.
אינני יכול לקבוע על סמך טענות בעלמא כי הונחה בפני
י תשתית ראייתית מספקת הנדרשת כאמור לעיל לקביעת קיומו של חשש סביר להכבדה עתידית על ביצוע פסק הדין.
יתרה מזו, הכלל הוא שבדיון בבקשה לעיקול זמני אין שוקלים את יכולתו הכספית או הכלכלית של הנתבע, אלא אם יש חשש להברחת נכסים והסתרתם במטרה למנוע מצב שבו תובע לא יוכל להיפרע כפי שיכול היה להיפרע אלמלא מעשה ההברחה.

(ראו לעניין זה: סוזמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמוד 581).

המבקש ציין בבקשה כי יש לראות באי עמידתו של המשיב בתשלומי ההלוואה, ככזו המצביעה על חשש סביר להכבדה עתידית על ביצוע פסק הדין.
בעניין זה אציין, כי כפי שעולה מהבקשה ולגרסת המבקש עצמו, המשיב הפסיק לשלם את החוב בשל כך שסיים את עבודתו ולא בשל הרצון להבריח נכסים ו/או לעשות מעשה אחר שיכשיל את החזר ההלוואה.

באשר לטענת המבקש שיש לראות בעובדה שההמחאות חוללו וכי נפתח תיק הוצאה לפועל בגינן כזו המחזקת את הטענה לעניין ההכבדה, אציין כי בסעיף 10 לבקשה, המבקש ציין כי המשיב בתיק זה אינו צד להליכים המתנהלים בתיק ההוצאה לפועל בנצרת אלא רעייתו, כך שאין מקום לקבוע על סמך תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגד רעיית המשיב, דבר לעניין המשיב עצמו.
מכל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי קיים חשש סביר להכבדה עתידית על ביצוע פסק הדין.

ב.
למעלה מן הצורך, גם אילו השתכנעתי בקיומן של ראיות מהימנות לכאורה, המקימות חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין, עדיין היה על המבקש לעמוד בנטל ולשכנע את בית הדין בדבר קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המקימות את עילת התובענה, כדרישת תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.
מבלי לקבוע מסמרות אציין, כי מתצהיר המשיב אשר צורף לבקשה להתנגדות ושהוגשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל (נספח ד' לבקשה) עולה כי למשיב גרסה אחרת השונה מזו של המבקש.
אינני מוצא מקום לחזור על גרסתו של המשיב כפי שפורטה בסעיף 6 לתצהיר (נספח ד' לבקשה) והמדברת בעד עצמה, אך אדגיש כי גרסה זו מעלה ספקות באשר לעצם קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המקימות את עילת התביעה.

למעלה מן הצורך, אציין כי במסגרת כתב התביעה המבקש טען לזכאותו לפיצוי בגין עוגמת נפש ונזק לא ממוני בסך של 17,389 ₪, מבלי שפירט כיצד הגיע לסך הנ"ל ומבלי שלכאורה ביסס את תביעתו בעניין זה.

ג.
בטרם נעילה, אדגיש כי המבקש ביקש ב

סעיף 22 לכתב ההגנה בתיק

18988-07-10 המתנהל בבית הדין לקזז מכל סכום שייפסק למשיב שם את הסכומים שלגרסתו חב לו המשיב בגין ההלוואה הנטענת.

עוד אוסיף ואדגיש כי כפי שציין המבקש הן בתיק זה והן בתיק 18988-07-10, טענות הצדדים לעניין ההלוואה וההמחאות שלא כובדו, אמורות להתברר במסגרת ההתנגדות שהגישה רעייתו של המשיב בלשכת ההוצאה לפועל כך שבתיק דנן, הטענה בדבר קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המקימות את עילת התביעה מוטלת בספק

.

5.
לסיכום:

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה לרבות תצהיר המבקש ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שפורטו לעיל, לא שוכנעתי כי התקיימו התנאים המצדיקים הטלת עיקול זמני.
לפיכך, הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

6. התיק יועבר למנ"ת להמשך טיפול.


ניתנה היום, כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011, בהעדר הצדדים.








סע בית דין אזורי לעבודה 46705-05/11 קדורה זועבי נ' תמים זועבי (פורסם ב-ֽ 25/05/2011)