פסקי דין על עירית כהן |

3862/04 בש     30/05/2004




בש 3862/04 עירית כהן נ' מדינת ישראל - משמר הגבול




1
בתי המשפט

בש 003862/04
בית משפט השלום ירושלים
30/05/2004
תאריך:
כב' השופטת עירית כהן
בפני
:
סאמח עליאן
בעניין:
המבקש
אסעד מזאווי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
מדינת ישראל - משמר הגבול
המשיבה
החלטה
1. בפני
בקשה למסירת רכב תפוס לפי סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969. הבקשה מתייחסת לרכב של המבקש, אשר רשום בשטחים ואשר מספר הרישוי שלו 6155630.
אין מחלוקת על כך שהמבקש הוא הבעלים של הרכב, על כך שמי שנהג ברכב הוא תושב שטחים, אשר שכר את הרכב מהבעלים, ועל כך שהרכב נתפס במחנה הפליטים שועפט, הנמצא בשטח ישראל, כאשר אין לו רשיון להיות בשטח ישראל.
מטענות הצדדים אף עולה כי הרכב נתפס כאשר הוא הסיע תושב שטחים עיוור, למרכז לעיוורים בשועפט.
2. מטענות נציג המשיבה עולה כי הנהג כבר נתפס באותו מקום בעבר, וכאשר נשאל מדוע הוא חוזר על העבירה השיב כי הוא זקוק לעבודה.
לטענת המשיבה הרכב נתפס כמוצג, עד להחלטה אם יוגש כתב אישום. במידה ויוחלט שלא להגיש כתב אישום, הרכב יוחזר לבעליו.
עוד לטענת המשיבה, הרכב נתפס כערובה לכך שתושב השטחים יתייצב למשפט במידה ויוגש כתב אישום.
3. לטענת המבקש, ספק אם חוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952 חל על תושב שטחים הנוהג ברכב שטחים שהסיע תושב שטחים, ותוך כדי כך נכנס לשטח ישראל שכן, לטענתו, החוק נועד למנוע מרכב ישראלי, בעל מספר רישוי ישראלי, אשר בדרך כלל לא מעורר חשד של זרועות הביטחון וקל לו להיכנס לישראל יחד עם שוהים בלתי חוקיים, ואילו במקרה הנדון מדובר ברכב הרשום בשטחים, נושא לוחית זיהוי של השטחים, עם נהג תושב שטחים, אשר לא עבר כלל את המחסום, שכן המחסום הנו אחרי שועפט, ולכן כל הרציונלים של החוק לא מתקיימים.
כמו כן טוען המבקש כי הוא, כבעלים של הרכב, אשר רק השכיר אותו לנהג, זכאי לקבל את הרכב חזרה.
4. סעיף 12א'(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 הקובע את העבירה של הסעת תושב זר אינו מבחין בין רכב ישראלי לרכב אחר, להבדיל מסעיף 12א'(ג5) המתייחס אך ורק לרכב הרשום בישראל.
סעיף 12א'(ג)(1) קובע כי:
"המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין);"
בעוד שנוסחו של סעיף 12א' (ג5) הוא:
"המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.;" (ההדגשה שלי, ע.כ.).
מכאן שעבירת ההסעה של שוהה שלא כדין אינה מתייחסת אך ורק לנהג ברכב הרשום בישראל, אלא גם ברכב הרשום בשטחים.
5. אשר להחזרת הרכב, בחוק הכניסה לישראל יש הוראה מיוחדת, הקבועה בסעיף 12א'1(א)(2) לחוק, לפיה:
"נתפס רכב שהכניס לישראל תושב זר השוהה שלא כדין בישראל, לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 שבה, לפני תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו;"
הוראה זו יש לבחון יחד עם הפסיקה לפיה יש להפעיל את הסמכות של התפיסה על פי עקרון המידתיות, ולוודא שהמשך החזקתם של התפוסים בידי המשטרה אינו פוגע במבקש במידה העולה על הנדרש.
בפסק הדין נשוא בש"פ 6686/99 אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2), 464, עמ' 471-472 כותבת כב' השופטת שטרסברג כהן כי:
"לא הרי תפיסת חפץ כהרי המשך ההחזקה בו. המשך החזקת החפץ בידי המשטרה, כך נקבע, יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים, מעבר לפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מעצם התפיסה. לפיכך, לא די שתפיסת הנכס נעשתה בעילה מבוררת אלא יש לבחון אם הפגיעה נעשתה לתכלית ראויה ואם המשך החזקת החפץ בידי המשטרה אינו פוגע בבעל הזכות בנכס במידה העולה על הנדרש."
גם כב' השופט חשין מתייחס לכך ברע"פ 1792/99 אלי גאלי נ' משטרת ישראל פ"ד נג(3), 312:
"...המשך החזקת החפץ שנתפס בידי המשטרה יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים - מעבר לפגיעה שהיתה בעצם התפיסה - ומכאן עשויה שתילמד חובה המוטלת על המשטרה - ועל בית-המשפט בשיבתו לביקורת על מעשי המשטרה - לבדוק ולמצוא לא אך אם תפיסת הנכס נעשתה לתכלית ראויה אלא גם אם המשך החזקת הנכס בידי המשטרה אינו פוגע בבעלים במידה העולה על הנדרש. לשון אחר: שומה עליו על בית-משפט לבדוק ולמצוא אם קיימת חלופה אשר תשיג את תכלית "מעצרו" של הנכס, אך פגיעתה בבעל הזכות בנכס תהא פחותה מן הפגיעה בו אם תמשיך המשטרה ותחזיק בנכס. ..."
6. משנתפס הנהג בשטח ישראל, והודה, ואין מחלוקת על כך שהוא הסיע שוהה בלתי חוקי למרכז העיוורים, לא ברור מדוע זקוקה המשיבה לרכב, כראיה במשפט.
יתרה מכך, מאחר והרכב אינו בבעלותו של הנהג אשר נתפס בישראל, ספק עם תפיסת הרכב יכולה לשמש ערובה לכך שהוא יתייצב למשפט.
טעמים נוספים אשר תומכים בהחזרת הרכב למבקש הם אלה:
א. א. אין בחוק חזקה כי נהג הרכב הוא שלוח של הבעלים, להבדיל ממקרה של עובד תאגיד המסיע ברכב התאגיד (סעיף 12א'(ד1) לחוק הכניסה לישראל).
ב. ב. אין ראיה על כך שהמבקש, שהוא בעל הרכב, ידע או צריך היה לדעת שהנהג ששכר את הרכב יסע עמו לשטח ישראל.
ג. ג. המבקש לא נחקר, ואין ראיה על כך שהוא הוזמן לחקירה.
ד. ד. נהג הרכב והנוסע שוחררו.
ה. ה. כלל לא ברור האם יוגש כתב אישום נגד הנהג.
ו. ו. נציג המבקש לא טען כי אם יורשע המבקש יתבקש חילוט הרכב, וספק אם מתקיימות במקרה זה נסיבות אשר יאפשרו את חילוטו.
ז. ז. גם בעובדה שהנסיעה בוצעה למחנה הפליטים שועפט ועל מנת להגיע לשם לא עבר הרכב את מחסום צה"ל, יש לטעמי נסיבה לקולא, למרות שמחנה הפליטים נמצא בשטח ישראל.
7. בשל כל הטעמים הללו, אני סבורה כי המשך תפיסת הרכב יגרום למבקש נזק לא מידתי, ולפיכך אני מורה על החזרת הרכב למבקש.

ניתנה היום י' בסיון, תשס"ד (30 במאי 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה ובאמצעות הדואר.

עירית כהן

, שופטת









בש בית משפט שלום 3862/04 עירית כהן נ' מדינת ישראל - משמר הגבול (פורסם ב-ֽ 30/05/2004)