פסקי דין על פייר אבו ח'ליס | פסקי דין על עיריית חיפה

14949-09/10 א     29/05/2011




א 14949-09/10 פייר אבו ח'ליס נ' עיריית חיפה








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה



29.5.11

ת"א 14949-09-10 אבו ח'ליס נ' עירית חיפה






בפני

כב' השופט
רמזי חדיד


תובע

פייר אבו ח'ליס
, ת.ז. 26463380
ע''י עו''ד פטין רזוק


נגד


נתבעת

עיריית חיפה
ע''י עו''ד ש. בלזר




פסק דין


1.
התובע מבקש לחייב את הנתבעת לפצות אותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בעקבות תאונה בה היה מעורב ביום 31.3.2010 (להלן: "התאונה").

2.
בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט לאחר שכל צד סיכם את טענותיו.

3.
לטענת התובע, התאונה אירעה ברחוב יפו 38 בחיפה בעת שרגלו נתקעה במהמורה עמוקה שנפערה במדרכה כתוצאה מעקירת עמוד חסימה ממקומו, הוא נפל ונפגע בקרסול רגל ימין. התובע נבדק בבי"ח בני ציון ונמצא כי הוא סובל מנקע בקרסול המלווה בנפיחות והגבלה בתנועות, טופל ע"י חבישה אלסטית ושוחרר לביתו להמשך מנוחה עם המלצות לרגל מורמת, תרופות לשיכוך כאבים, טיפול ע"י קירור וכן דריכה זהירה על הרגל. התובע היה במעקב רפואי, התקשה בעמידה ודריכה על הרגל, נעזר בקביים, היה מוגבל בתנועות והיה באי כושר מלא למשך 27 ימים וזאת עד ליום 27.4.2010.


התובע טוען כי מלוא האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת אשר הפרה את חובתה להחזיק במצב תקין את הדרכים הציבוריות הנמצאים בתחום שיפוטה ולהסיר מכשולים ומפגעים ברחוב. התובע טוען כי אין לייחס לו בנסיבות העניין רשלנות תורמת כלשהי, ולחילופין רשלנות תורמת בשיעור מינורי של 10% בלבד.


התובע מעמיד את נזקיו על סך של 51,500 ש"ח בגין אובדן השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות.


4.
הנתבעת טוענת כי דין התביעה נגדה להידחות. בנסיבות העניין לא מוטלת עליה אחריות בגין אירוע התאונה לאור ההלכה הפסוקה בדבר תאונות נפילה ברחוב ולאור העובדה כי התובע לא הוכיח כי הוא נפגע דווקא מהמהמורה שהיתה במקום התאונה. בתעודה הרפואית מיום התאונה לא צויין כי התובע נפגע כתוצאה מהמהמורה, והתמונות שצורפו לכתב התביעה נטולות תאריך ולא ניתן לדעת מתי צולמו.

לחילופין הנתבעת טוענת כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של התובע, ולחילופי חילופין יש להטיל על התובע רשלנות תורמת ניכרת ולפחות בשיעור של 50%. התובע יכול היה להבחין במפגע הנטען ולהימנע מהתאונה וזאת לאור העובדה כי הוא הכיר היטב את מקום התאונה ונהג ללכת בו מדי יום, התאונה התרחשה באור יום, ומדובר במדרכה רחבה במיוחד בה ניתן ללכת גם בסמוך למפגע ולא להיתקל בו.

לעניין הנזק הנתבעת טוענת כי מדובר בנזק של מה בכך שאינו מזכה את התובע בפיצוי כלשהו. לחילופין, לפנים משורת הדין, יש לפצות את התובע בסך 1,000 ש"ח בגין כאב וסבל, ובסך 100 ש"ח בגין הוצאות רפואיות, ובניכוי רשלנות תורמת בשיעור של 50% של התובע יש לפצותו בסך 550 ש"ח. מאז התאונה ועד היום התובע לא קיבל טיפול רפואי, למעט ביום 21.4.10,
ולאחר התאונה מצבו הכללי טוב, הוא חזר לעבודה, לא נזקק לעזרת הזולת, לא הוכיח כי נגרמו לו הפסדי שכר ולפי התעודה הרפואית שצורפה לסיכומיו הוא היה באי כושר למשך 7 ימים בלבד. משלא הותירה התאונה אצל התובע נכות צמיתה, אין לפסוק לו פיצוי בגין אובדן השתכרות לעתיד. הנתבעת מפנה להעדר קבלות או חשבוניות בגין ההוצאות הנטענות.

משהצהיר התובע בתשובותיו לשאלון כי התאונה אירעה בדרך למקום עבודתו אזי התאונה הינה תאונה עבודה ויש לבצע ניכוי רעיוני בגין כל התגמולים שהיה התובע זכאי לקבל מהמל"ל ו/או מכל מוסד אחר.

5.
לאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים ועיינתי במוצגיהם, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בגין התאונה נשוא התביעה בתשלום סך של 4,000 ש''ח.


כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ''ט עו''ד בסך של 1,200 ש''ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתן ועל שכ''ט עו''ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


כל הסכומים כאמור לעיל ישולמו תוך 30 יום.


ניתן היום,
כ"ה אייר תשע"א, 29 מאי 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 14949-09/10 פייר אבו ח'ליס נ' עיריית חיפה (פורסם ב-ֽ 29/05/2011)