Google

דני משה - אלי קצירי , אופיר קרפ

פסקי דין על דני משה | פסקי דין על אלי קצירי | פסקי דין על אופיר קרפ |

127/04 עא     31/05/2004




עא 127/04 דני משה נ' אלי קצירי , אופיר קרפ




1
בתי המשפט

עא 000127/04
בית משפט השלום נתניה
31/05/2004
תאריך:
השופטת הדס עובדיה

בפני
:

דני משה

בעניין:
מערער
רסקין נתן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
אלי קצירי

אופיר קרפ
משיב
קריטנשטיין יצחק

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. 1. זהו ערעור על החלטת כב' הרשמת מגי כהן ביחס לבקשת המערער למתן רשות להתגונן כנגד תביעת המשיבים בסדר דין מקוצר.
התביעה הוגשה על יסוד כתב התחייבות בחתימת המערער לשלם לעו"ד שר טוב באם תאושר תכנית לבניה רוויה בחדרה, שהומחה למשיבים על ידי עו"ד שר טוב.
ההחלטה ניתנה ביום 19.2.04 בבש"א 660/04 (להלן":"ההחלטה", "הבקשה " "ההתחייבות" בהתאמה).
2. 2. בהחלטה פרטה כבוד הרשמת את טענות המערער בבקשה, סיכמה אותן בתמצית, דנה בהן במקובץ. ובסיום ההחלטה לאחר דיון בבקשה ובבקשה לביטול עיקול שאינה נשוא הערעור שבפני
, קבעה כב' הרשמת כחלק האופרטיבי של ההחלטה באלה מן הטענות שבתמצית יותר למערער להתגונן.
3. 3. כפי שיפורט בהמשך יש חוסר התאמה עקב טעות טכנית בין החלק האופרטיבי של ההחלטה לקביעות כבוד הרשמת במסגרת הדיון שנערך בטענות המערער בבקשה אשר יתכן והביאה המערער לידי טעות ביחס להנחה בדבר תוכן הטענות בהן ניתנה לו רשות להתגונן. נראה כי טעותו זו של המערער זה מהווה יסוד משמעותי בערעור, ולכל הפחות זרז להגשתו. במידה רבה הוסר מכשול זה משהובהרו הדברים בין הצדדים בדיון שבפני
, זאת כפי שאפרט להלן:

4. 4. טענות המערער בערעור בעיקרן הן אלה:
א. א. לא ניתנה למערער רשות להתגונן בטענה שהיא במרכז הגנתו, לפיה לא ניתן על ידי עו"ד שר טוב כל השירות בקשר לאישור התכנית ושינוי יעוד המקרקעין, ולפיכך אין הוא זכאי לתשלום. טענתו זו של המערער לפי הנטען לא קרסה משהמערער כלל לא נחקר ביחס אליה.
ב. ב. קביעת כבוד הרשמת כי הגנתו של המערער לפיה כתב ההתחייבות בוטל קרסה בחקירתו שגויה, משלא נחקר כלל על סעיף 15 לתצהירו; בו נטען כי עו"ד שר טוב הודיע סמוך למועד עריכת כתב ההתחייבות כי לא יוכל לקבל על עצמו הטיפול בשינוי יעוד החלקה, ובאשר המערער לא הבין את אשר נישאל בחקירתו ואת הכריכה בין העובדות שפרט בסעיף 15 לתצהירו ובין המסקנה המשפטית לפיה ההסכם בוטל.
ג. ג. לא ניתנה למערער רשות להתגונן בטענה על פיה אף בהתאם לכתב ההתחייבות אין הוא חב אלא בתשלום 200,000 $ + מע"מ לפי חשבונית, ובכך קופחה זכותו להתגונן שלא כדין.
ד. ד. משהציג המערער בתצהירו בבקשה מסכת עובדתית אחת לא היה מקום לעריכת סיכום תמצית טענותיו ולהתיר לו להתגונן אך בחלק מטענות . טענה זו נטענה בעיקרי הטיעון במיוחד על רקע ההנחה שנשמטה מהטענות ההגנה שבתמצית עיקר הגנת המערער כמפורט בסעיף א' לעיל.
ה. ה. בהחלטה התעלמה כב' הרשמת מעתירת המערער להתיר לו להגיש כתב הגנה לשם הגשת כתב תביעה שכנגד והודעה לצד ג'.
5. 5. בדיון שהתקיים בפני
ביום 18.5.04 הסכים ב"כ המשיבים כי למרות הניסוח שבחלק האופרטיבי של ההחלטה, כוללת ההחלטה רשות להתגונן בטענה לפיה אין עו"ד שר טוב זכאי לתשלום בגין שירות שלא נתן כמפורט בסעיף א' לעיל.
בענין זה דעתי כדעתו, זאת בשים לב לאיזכור הטענה בסיפת סעיף 2 לסיכום טענות המערער בעמוד 19 להחלטה, לדיון בטענות אשר בגידרו לא נדחתה הטענה, ולחלק האופרטיבי של ההחלטה כמפורט בסעיף 2 בעמוד 24 שבה.
למען הסר ספק אציין כי סבורני כי מן הראוי היה אמנם כי תנתן רשות להתגונן בטענה זו, משלא קרסה גירסת המערער ביחס אליה ומשהיא מגלה הגנה הראויה לבירור.
6. 6. עוד הובהר במסגרת הדיון שנערך בפני
מפי ב"כ המשיבים כי המשיבים תובעים בתביעתם 200,000 $ בלבד ללא 50,000$ ₪ המצויינים בכתב הההתחייבות כפי שניתן היה לסבור בטעות וכי כנגד סכום זה, אם יפסק, תינתן חשבונית. הצדדים חלוקים בשאלה מי צריך למסור החשבונית, עו"ד שר טוב הממחה, או המשיבים, הנמחים. אף שאלה זו מן הראוי שתתברר במסגרת הדיון בתובענה וניתנת רשות להתגונן בה.
7. 7. סבורני כי ככל שמדובר בקביעת כב' הרשמת לפיה קרסה גירסת המערער בחקירתו כי כתב ההתחייבות בוטל על ידי עו"ד שר טוב, ואף לא נשלחה על ידי המבקש הודעה על ביטול ההתחייבות ולפיכך יש לדחות הטענה, לא הוצג בפני
טעם משכנע להתערבות בקביעת כב' הרשמת, לאור עדות המערער כעולה מפרוטוקול הדיון בבקשה בעמ' 2 שבו. אין באמור לעיל כדי למנוע מהמערער לטעון כי מהשירות נשוא התחייבות לא ניתן, לא היה עו"ד שר טוב זכאי לתשלום, שהיא עיקר טענתו אף לדידו.
8. 8. בנוסף איני סבורה כי כב' הרשמת שגתה בכך שלא קבעה כי המערער רשאי להתגונן בהתאם לכל הטענות שהעלה בתצהירו ללא יוצא מן הכלל, ובכך שערכה תמצית טענותיו, דנה בהן והכריעה בהן בנפרד.
משנוכחה כב' הרשמת לדעת, לאחר עיון בתצהיר ולאחר חקירת המערער על התצהיר, שלא כל טענות המערער ראויות לבירור וכי חלקן אינן מגלות הגנה, היה עליה ליתן למערער רשות מוגבלת להתגונן כפי שעשתה בפועל. לענין הגבלת ההגנה ראה: י. זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית בעמ' 694.
יצויין כי עוקצה של טענה זו שנטענה מפי המערער בנימוקי הערעור ובעיקרי הטיעון ניטל, בעיקר על רקע טעותו ביחס להנחה לפיה לא נתנה רשות להתגונן בטענה אותה ראה כעיקר הגנתו, בדבר אי מתן השירות נשוא ההתחייבות. בדיון שבפני
הורחבה הטענה וממנה עולה זכותו הנטענת של המערער להתגונן בכל טענה שנזכרה בתצהירו, קלושה כאיתנה, טענה אשר איני רואה לנכון לקבלה כנובע ממסגרת הדיון והחובה המוטלת על המערער בבקשו רשות להתגונן לפרט ולתמוך את טענותיו כנדרש אחת לאחת, ולהראות שכל אחת מהן מגלה טענת הגנה ראויה לבירור.
ראה בענין זה: א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית בעמ' 314.
איני סבורה כי בנסיבות הענין מן הראוי להתערב בהיבט זה של החלטת כב' הרשמת מכח הקבוע בע"א 807/87 א.ב. לשיווק בשר בע"מ ואח' נ' בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) אליו הופניתי בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המערער.
זאת על רקע הזיקה השונה בין הטענות שנטענו בנסיבות אותו ענין: פיקציה ,מרמה, והונאה והזיקות בין הטענות נשוא הערעור שבפני
אשר ניתן היה לקבל את חלק מהן וחלק לדחות, במיוחד לאור קריסת הגירסה בחקירת המערער, בהתאם להחלטת הערכאה הדיונית ששמעה את העדות ודנה בענין.
9. 9. לאור כל האמור לעיל, ניתנת רשות למערער להתגונן בטענות המפורטות בסעיפים 4 א+ג לעיל ובהחלטת כב' הרשמת כמפורט בעמ' 19 להחלטה בהתאם לסעיפים 1 עד 5 לתמצית טענות המערער, למעט רישת סעיף 2 לתמצית הטענות וביחס לסעיף 5 לתמצית הטענות, בכפוף להחלטתי.
10. 10. לטענת ב"כ המערער מן הראוי להתיר בנסיבות הענין הגשת כתב הגנה לצורך משלוח הודעת צד ג' כנגד החברה שבפועל על פי הנטען נהנתה מן השירות, אם יוכח שניתן, בהתאם לכתב ההתחייבות, וכן תביעה שכנגד, באם יתיר בית המשפט צירוף החברה מקבלת טובת ההנאה ואף מזמינת השירות על פי הנטען. במסגרת הערעור שבפני
איני סבורה כי עלי להכריע בטענות הצדדים ביחס לצירוף נתבעת נוספת. ענין זה יוכרע, בכפוף להגשת בקשה מתאימה בעתיד, במסגרת הליכי הביניים בתובענה. עם זאת סבורני כי משניתנה למערער רשות להתגונן מן הראוי גם להרשות לו להגיש כתב הגנה וזאת אך ורק במסגרת הטענות בהן הורשה להתגונן וזאת לשם משלוח הודעה לצד ג' ולהגשת תביעה שכנגד, אם יתמלאו התנאים המוקדמים לכך ביחס לזהות הנתבעים.
ראה לענין זה: י. זוסמן, שם. בעמ' 692 ובעמוד 686 ובעמוד 681.
לפיכך, רשאי המערער להגיש כתב הגנה וזאת רק במסגרת הטענות בהן ניתנה לו רשות להתגונן וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו לידי בא כוחו.
11. 11. לאור תוצאת הערעור וההסכמות שניתנו על ידי ב"כ המשיבים במעמד הדיון לא ראיתי לנכון ליתן צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתנה היום י"א בסיון, תשס"ד (31 במאי 2004) בהעדר הצדדים
הדס עובדיה
, שופטת

ס.ע.









עא בית משפט שלום 127/04 דני משה נ' אלי קצירי , אופיר קרפ (פורסם ב-ֽ 31/05/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים