פסקי דין על וורקנו דסטה

35907/07 תד     29/05/2011




תד 35907/07 מדינת ישראל משטרת ישראל תביעות תעבורה שפלה נ' וורקנו דסטה








בית משפט השלום לתעבורה ברמלה

ת"ד 35907-07 מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' דסטה


בפני

כב' השופטת
מגי כהן


המאשימה

מדינת ישראל – משטרת ישראל תביעות תעבורה שפלה


נגד

הנאשם
וורקנו דסטה



החלטה

הנאשם הורשע
לאחר ניהול הוכחות במסגרת תיק תאונת דרכים שקרתה עקב נהיגתו הרשלנית בכך שנהג בשכרות, סטה מנתיב הנסיעה, לא שמר על הימין וכתוצאה מכך נגרם נזק. על-פי בדיקת נשיפה נמצאו 545 מק"ג על כל ליטר אוויר נשוף. על הנאשם הוטל בין היתר, עונש של פסילה לתקופה של 30 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית ובכפוף להצגת אישור הפקדה.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקש ב"כ הנאשם לסווג את עונש הפסילה שהוטל עליו, באופן שיוכל להמשיך לנהוג במסגרת עבודתו במלגזה בטענה כי - מצבו הכלכלי של הנאשם קשה, הוא מתפרנס מעבודתו על מלגזה, אב לחמישה ילדים והפסילה תגרום לפיטוריו.

ב"כ המאשימה משאירה את העניין לשק"ד בית המשפט.

לגופו של עניין

סעיף 36 א' לפקודת התעבורה קובע כי :

"
הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב
."
כלומר, לצורך סיווג הפסילה יש צורך בקיום של נסיבות מיוחדות.

בע"פ124/08 (חי)
פדידה מרדכי נ' מדינת ישראל
קבע כב' השופט כ' סעב מה הן הנסיבות המיוחדות שעל בית המשפט להתחשב בהן בבואו לשקול בקשת סיווג:
"ראשית מידת המסוכנות מהנאשם, כך שכל שמידת המסוכנות תעלה, כך יטה ביהמ"ש שלא לסייג את הפסילה. שנית משך תקופת הפסילה, ככל שהתקופה תהיה ארוכה יותר ייתכן ויהיה מקום לסייג את הפסילה גם אם למשך תקופה חלקית. שלישית האם הסיווג ירוקן מתוכן את עונש הפסילה ובין היתר האם תנאי הסיווג מתוחמים מבחינת זמן ומקום. ככל שבקשת הסיווג מתייחסת לסוג מסוים וספציפי של רכב וכאשר השימוש בו יהיה מתוחם מבחינת הזמן והמקום. ככל שבקשת הסיווג מתייחסת לסוג מסוים וספציפי של רכב וכאשר השימוש בו יהיה מתוחם מבחינה המקום והזמן, כך אפקטיביות הפסילה תעלה וכן הסיכון מהנאשם יפחת באופן משמעותי. רביעית מה מידת הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מדחיית בקשת הסיווג והאם מדובר בנזק מוכח. טענה זו נשמעת לעיתים קרובות, ברי שכל פסילה עלולה להביא לנזק כלכלי לנאשם ולעיתים נזק זה מתעצם כאשר כלי הרכב מהווה כלי עבודה שמאפשר לנאשם יכולת תנועה חופשית או מקור פרנסה כמו נהג מונית, יחד עם זאת, נזק כלכלי לבדו אינו מצדיק סיוג ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו
." (הדגשה שלי מ.כ).

המדובר בנאשם אשר הורשע במסגרת תיק תאונדת דרכים, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות
כאשר בגופו נמדדה כמות גבוהה של אלכוהול וכתוצאה מכך גרם לתאונה שבנס, לא גבתה חיי אדם. כלומר, הנאשם הורשע בעבירה חמורה הטומנת בחובה סיכון רב הן לציבור המשתמשים בדרך והן לנאשם עצמו.
בע"פ (ת"א) 70797/05 לב בון נ' מדינת ישראל קבעה כב' השופטת נגה אהוד:
"הנוהג בשִׁכרות, כמוהו כמי שנוטל כלי-רצח לידיו, ותוצאות השימוש בכלי?הרצח אינן ידועות. הכל נתון לגורל תוצאות אותה נהיגה, שיכול להימנע אם לא יטלו נהגים שיכור לידיהם הגה."
עברו התעבורתי של הנאשם אינו מכביד וותקו בנהיגה אינו קצר. יחד עם זאת, אין לשכוח כי בעבירה של נהיגה בשכרות, מצא המחוקק לקבוע לצידה פסילת מינימום של 24 חודשים.

בעת גזירת עונשו של הנאשם בית המשפט לקח בחשבון כי אכן ייגרמו לנאשם נזקים כלכליים או אי-נוחיות כתוצאה מהפסילה. יחד עם זאת, סיווג הפסילה באופן
שמבוקש, ירוקן את פסילת החובה המינימום מכל תוכן. מה גם שנזק כלכלי אינו מהווה בחינה מיוחדת המצדיקה סיווג הפסילה.
לעניין זה ראה ע"פ (מחוזי חי') 2725/07 אליאס נ' מדינת ישראל פסק דינו של כב' השופט כ' סעב, שם נקבע כי אף שמדובר בעובד מחשבים אשר זקוק לרכבו לשם נתינת שירות ללקוחותיו סיוג הפסילה מרוקן מתוכן את משמעותה ואינו מאיין את מסוכנות המבקש.

לאור
כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלבנטיים, לא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות סיווגה של הפסילה. יחד עם זאת, בסיום 24 חודשי פסילה, באם בקשתו עדיין רלבנטית, ישקול פנייה חוזרת לבית משפט.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"א, 29 מאי 2011, בהעדר הצדדים.








תד בית משפט לתעבורה 35907/07 מדינת ישראל משטרת ישראל תביעות תעבורה שפלה נ' וורקנו דסטה (פורסם ב-ֽ 29/05/2011)