פסקי דין על סרגיי דגמן | פסקי דין על שמואל שני

17761-11/10 תק     01/06/2011




תק 17761-11/10 סרגיי דגמן נ' שמואל שני




3



3

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא



ת"ק 17761-11-10 דגמן נ' שני






בפני

כב' השופט
דוד גדול


תובע

סרגיי דגמן


נגד


נתבע

שמואל שני




פסק דין



הנתבע – הבעלים של זכויות לגבי דירה בת 8 חדרים ברח' הרצל 20 כפ"ס.
עקב גודלה של הדירה, הנתבע בצע חלוקה פיזית, לא רישומית, של הדירה לשני חלקים של 4 חדרים כל חלק.
אין חולק כי ביום 26.3.10 חתמו הצדדים, התובע כשוכר והנתבע כמשכיר על חוזה שכירות, לפיו חלק דירה
המהווה 4 חדרים מושכר לתובע לשנה המתחילה ביום 1.4.10. עפ"י תנאי חוזה השכירות (נספח 1 לכתב התביעה) דמ"ש משולמים מראש 2 חודשים בהתחלה ואח"כ 11 שיקים חודשיים עד תום התקופה.
אין חולק כי התובע ובני משפחתו החזיקו בדירה מיום 1.4.10 ועד ליום 23.6.10.
התובע ספר בכתב תביעתו כי עזב את הדירה ועקר לאחרת עקב העובדה שהמזגן בדירה לא היה תקין וחרף בקשותיו לנתבע הלה לא פעל לתקונו כראוי. כן טען התובע כי חלק הדירה המושכר סבל מהעדר חיווט כך שלא ניתן היה להתקין בה קו בזק או כבלים.
התובע מוסיף ומפרט כי חרף הבטחתו של הנתבע לבטל את השיקים המעותדים בבנק עקב בטול השכירות הנתבע לא עשה כן ושיקים נושאי ז.פ. 1.10.10 – 1.8.10 הוצגו לבנקאי שלו ונפרעו על ידו בגביה שלא כדין.
עקב כך נאלץ התובע לבטל את כל השיקים מיום 1.11.11 ועד תום תקופת השכירות.
התובע מודה כי הנתבע השיב לו 8,000 ₪ מתוך 10,800 ₪ גביית יתר.
בכתב התביעה עותר התובע לחייב את הנתבע בסך של 11,470 ₪ המורכבים מיתרת 3 השיקים 2,800 ₪ ו-3,600 ₪ מתוך השיק הראשון. כך תובע התובע 2,000 ₪ בגין הוצאות העברה לדירה חילופית, 1,500 ₪ בגין ימי עבודה שלו ושל בתו לצורך חפוש הדירה החילופית, 840 ₪ בגין 7 ימים של יוני בהם כבר לא התגורר בדירה, 1,000 ₪ עגמת נפש.
הנתבע הגיש כתב הגנה ובו לא מוכחש החישוב של גביית היתר, אך טוען כי לא השיב לתובע מלוא של 2,800 ₪ כיוון שהתובע חב לו בגין ארנונה 1,200 ₪ (3
x
400) חשמל 1,200 שח (3
x
400), גז
360 ₪ (3
x
120), מים 600 ₪ (3
x
200), ועד בית 330 ₪ (3
x
110).
כן טוען הנתבע כי עזיבתם הפתאומית של התובע ומשפחתו גרמה לו להפסדים כספיים ניכרים, שכן הזמן המתאים להשכרת הדירה חודשי יולי אוגוסט ולכן הפסיד 21,600 ₪ (ששה חודשי שכירות) ארנונה וועד בית ל-6 חודשים 3,060 ₪.
כבר עתה יש לומר כי הנתבע סותר עצמו באשר לנזקיו, שכן התובע ומשפחתו עזבו את הדירה ב-23.6.10 ואין הסבר מדוע לא הצליח התובע להשכיר את הדירה בעונה ה"חמה" תרתי משמע.
לא זו אף זו , הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד, חרף הזמן הרב יחסית שעבר. לפיכך, אני רואה זאת כאמירה מן השפה ולחוץ.
הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 7.4.11, ובה העידה בתו של התובע שטענה כי נוכח העובדה שנושא המזגן לא טופל לשביעות רצונם וגם נאסר עליהם להזמין טכנאי משלהם, לא היה מנוס והתובע עזב את הדירה. הנתבע חזר על טיעונו שבכתב ההגנה כי התובע לא רצה מלכתחילה להשאר בדירה והראיה כי הארגזים לא פורקו , תמונות לא נתלו והציוד היה מרוכז בחדר אחד.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטיעונים שהושמעו בפני
אני מקבל את טיעונו של הנתבע ביחס לחוב התובע כלפיו בנושא הארנונה, החשמל, הגז, המים וועד הבית. משמע התובע נותר חייב לנתבע סכום כולל של 3,690 ₪. הנתבע מחזיק בידו 6,400 ₪ בשל תשלומי יתר ועל הנתבע להשיב לתובע
2,710 ₪ = 3,690 – 6400 ₪.
העובדה שהתובע עזב את הדירה ב-23.6 אינה מקנה לו זכות השבת סך 840 ₪ יתרת דמי שכירות לחודש יוני 2010. באשר להוצאות העברה, אלו לא הוכחו בבדל ראיה, כך גם לא הוכחו 3 ימי חופשה של התובע ובתו, קל וחומר לא הוכח עלות יום עבודה שלהם. התביעה לעוגמת נפש בסך 1,000 ₪ נדחית אף היא.
העולה מן המקובץ כי אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,710 ₪ והוצאות משפט בסך של 290 ₪. הסכומים ישולמו ע"י הנתבע עד ליום 30.6.11.

ניתן היום,
כ"ח אייר תשע"א, 01 יוני 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 17761-11/10 סרגיי דגמן נ' שמואל שני (פורסם ב-ֽ 01/06/2011)