פסקי דין על אסתר מנילוביץ | פסקי דין על משה מנילוביץ | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

28899-02/11 תק     01/06/2011




תק 28899-02/11 אסתר מנילוביץ, משה מנילוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות ברמלה



כ"ח אייר תשע"א
1.6.11

ת"ק 28899-02-11 מנילוביץ ואח' נ' כלל
חברה לביטוח בע"מ






בפני

כב' השופט
זכריה ימיני


תובעים

1
.
אסתר מנילוביץ

2
.
משה מנילוביץ


נגד


נתבעים

כלל
חברה לביטוח בע"מ



פסק דין


1.
בכל זמן הרלוונטי לתביעה היה התובעים הבעלים של רכב פרטי מסוג טויוטה קורולה מ.ר. 7775350 (להלן-"הרכב").

2.
ביום 5.8.10 פגעה מכונית אחרת ברכב, וגרמה לו לנזקים. את המכונית האחרת ביטחה הנתבעת. התובעים פנו לשמאי ויקטור עידן על מנת שיעריך את הנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מן התאונה. מר עידן העריך את השווי הגולמי של הרכב ב- 56,000 ₪, ואת השווי הגולמי של הנזק ב- 46.88% מערך הרכב. הערכת הנזק כללה הערכה של 10% נזקים בלתי גלויים בסך 2,100 ₪ + מע"מ.
מר עידן העריך את ירידת הערך המסחרית של הרכב ב- 26.5% מערך הרכב, כאשר לצורך ירידת הערך קבע כי
שווי הרכב הוא 60,276 ₪. בהתאם לכך, העריך מר עידן את ירידת הערך המסחרית בסך 15,974 ₪.
מר עידן גבה מאת הנתבעים שכ"ט שמאי בסך 4,218 ₪.
ביום 22.8.10 מכרו התובעים את הרכב במצבו כפי שהיה לאחר התאונה, בלי לתקן אותו, בסך 31,000 ₪.

3.
ביום 26.9.10 שלחו התובעים לנתבעת מכתב דרישה ובו דרישה לשלם להם את הסך 36,561 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:

-
נזק לפי דו"ח שמאי בניכוי שרידים

29,276 ₪

-
שכ"ט שמאי
4,218
₪

-
שכירות רכב ל-3 ימי השתתפות עצמית
322
₪

-
העברת והתקנת דיבורית מהרכב שניזוק לרכב החדש
370
₪

-
צילומים
75
₪

-
עגמת נפש, בזבוז שמן ואנרגיות מיותרות
2,000
₪

-
בגין הוצאות אחרות
300
₪.

במכתבו מיום 9.11.10 כותב מר עידן כי ביום 17.8.10 הודיע לשמאי הראשי של הנתבעת על התאונה ועל כוונת התובעים למכור את הרכב. הרכב נמכר ביום 22.8.10. הרכב נמכר כ-5 ימים לאחר התאונה, כאשר בימים אלו חלו ימים ששי ושבת. על כן, סבור אני שהתובעים לא נתנו לנתבעת זמן סביר כדי לבדוק את הרכב.
4.
הנתבעת מינתה שמאי מטעמה אשר יכול היה לבדוק אך ורק את תמונות הנזק. השמאי מטעם הנתבעת קיבל הצעת מחיר לתיקון הרכב, המבוססת על התמונות. בהתאם לכך העריך השמאי מטעם הנתבעת את עלות תיקון הנזקים שנגרמו לרכב בסך 20,951 ₪ ואת ירידת הערך בשיעור8.5% לפי ערך רכב בסך 57,406 ₪, כך שירידת הערך אותה אישרה הנתבעת הייתה בסך 4,879 ₪. הנתבעת אישרה לתובעים החזר שכ"ט שמאי בסך 870 ₪.
בהתאם לחוות הדעת מטעמה. שילמה הנתבעת לתובעים את הסך 26,700 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:

-
נזק
20,951 ₪

-
שכ"ט שמאי
870
₪

-
ירידת ערך
4,879
₪

5.
התובעים קיבלו מהנתבעת את הסך 26,700 כסכום שאינו שנוי במחלוקת, והגישו את תביעתם על הסך 10,217 ₪.

6.
לעניין שכ"ט השמאי עידן סבור אני שאכן שכרו בנסיבות העניין היה מופרז, ואין לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כל סכום אותו ידרוש כל שמאי. המקרה הנדון לא היה מקרה בעל קושי מיוחד אשר דרש עבודה מיוחדת של השמאי עידן. השכר אותו שילמה הנתבעת לתובעים בגין חוות הדעת של מר עידן הינו סביר. על כן אני דוחה את תביעת התובעים בגין תוספת לשכרו של מר עידן.

7.
שני המומחים לא נחקרו על חוות דעתם. מר עידן נתן לנתבעת 3 ימי עבודה על מנת ששמאי מטעם הנתבעת יגיע לבדוק את הרכב. זמן זה אינו זמן סביר. על כן אין התובעים יכולים להיבנות מהעובדה שהשמאי מטעם הנתבעת לא בדק את הרכב עצמו, אלא את תמונות הנזק.

8.
קיימת מחלוקת בין
השמאים לגבי שווי הרכב עובר לתאונה. מר עידן העריך את שווי הרכב ב- 60,276 ₪. השמאי מטעם הנתבעת העריך את שווי הרכב ב- 57,406 ₪. הממוצע בין שתי חוות הדעת הוא 58,842, ואת סכום זה אני קובע
כשווי הרכב עובר לתאונה.

9.
מאחר והעיקרון בדיני נזיקין הוא השבת המצב לקדמותו, אין התובעים יכולים לקבל יותר משווי הרכב עובר לתאונה. התובעים מכרו את הרכב במצבו לאחר התאונה ב- 31,000 ₪, וקיבלו מהנתבעת את הסך 25,830 ₪ (לאחר הפחתת שכ"ט שמאי). בסה"כ קיבלו התובעים עבור הרכב את הסך 56,830 ₪. דהיינו, יתרת הנזק של התובעים בגין הרכב הינה 2,012 ₪. התובעים זכאים לקבל מאת הנתבעת את ורק את הסך 2,012 ₪ כיתרת הנזק לרכב..

10.
התובעים הציגו קבלות עבור שכירות רכב ל-3 ימים בסך 324 ₪, והם זכאים להשבת סכום זה.

11.
התובעים הציגו קבלה על הסך 370 ₪ בגין העברת הדיבורית לרכב החדש שקנו, והם זכאים להשבת סכום זה.

12.
לעניין הפיצויים בגין עגמת נפש, סבור אני שהתובעים בהתנהגותם תרמו לעגמת הנפש שלהם, להבדיל מעגמת הנפש שגרמה להם התאונה והצורך לדאוג לטיפול ברכב ולמכירת הרכב. סבור אני שהסך 1,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין.

13.
שאר הכספים אותם תובעים התובעים הינם בגדר הוצאות משפט.

14.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:
1)

את הסך 3,706 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (15.2.01) ועד ליום התשלום בפועל;
2)
את הוצאות המשפט בסך 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסה"ד ועד יום התשלום בפועל.

ניתן היום,
כ"ח אייר תשע"א, 1 ביוני 2011, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 28899-02/11 אסתר מנילוביץ, משה מנילוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/06/2011)