Google

מדינת ישראל - שלמה שלומי עוז

פסקי דין על שלמה שלומי עוז

342-12/09 תתע     01/06/2011




תתע 342-12/09 מדינת ישראל נ' שלמה שלומי עוז








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה



תת"ע 342-12-09 מדינת ישראל
נ' עוז






בפני

סגן נשיא אינאס סלאמה



בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה






נגד


שלמה שלומי עוז
הנאשם






הכרעת דין

1.
כנגד הנאשם בתיק זה הוגש כתב אישום (דו"ח) המייחס לו עבירה של נסיעה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), לאחר שהנ"ל נסע, כך נטען, בכביש 70 מצומת התשבי לצומת העמקים, במהירות של 138 קמ"ש, בה בעת שהמהירות המירבית המותרת במקום הינה 90 קמ"ש.

2.
הנאשם שכפר בעובדות כתב האישום, טען בישיבת ההקראה, כי ערר שהגיש על הפסילה המנהלית התקבל וכי מדובר בטופס הישן ולכן הפעלת מכשיר הדבורה שבאמצעותו נערכה המדידה נשוא תיק זה, לא הייתה כדין.

3.
מטעם המאשימה העיד עורך הדו"ח, רס"מ דוד צדקה (להלן: "השוטר" או "עד התביעה") שגם הגיש זכ"ד בדבר הפעלת מכשיר הדבורה. מעיון בדו"ח וזכ"ד עולה, כי רכב הנאשם היה בודד בכיוון נסיעתו, שנשמר קשר עין רצוף עמו עד לעצירתו וכי מהמהירות שנמדדה הופחתו 5 קמ"ש. עוד עולה כי נתוני המדידה הוצגו בפני
הנאשם, כי צורת ההפעלה (במצב של רדאר נייח באמצעות אנטנה אחורית) צוינה גם היא בזכ"ד וכי במכשיר בוצעו 5 הבדיקות הנחוצות בתחילת המשמרת ובסיומה על ידי עד התביעה, שהינו מפעיל מוסמך למכשיר מיום 4.1.2008.


בנוסף, הוגש בהסכמה מזכר שערך מתנדב בשם סאמר בשיר, שנלווה לעד התביעה ושאישר את הנתונים הכלליים של האכיפה.

4.
הנאשם העיד, לעומת זאת, כי היה חושך מוחלט וכי להערכתו נסע בסביבות 90-100 קמ"ש, לא יותר. הוא הדגיש כי שנים הוא נוסע באותה צורה וכי השוטרים הגיעו אליו "יחסית די מהר", רוצה לומר-שמהירות נסיעתו לא הייתה גבוהה.

5. לאחר ששמעתי את עד התביעה ואת הנאשם, התרשמתי מהופעתם בפני
י ולאחר ששקלתי את דבריהם ואת טענותיהם, בשים לב להגיון הדברים, מצאתי לקבוע שעובדות כתב האישום הוכחו בפני
י מעל לכל ספק סביר.

זאת עשיתי בהיותי ער לעובדה כי עדותו של עד התביעה הינה עדות יחידה (בכל הנוגע להפעלת המכשיר) ולכן גם הזהרתי את עצמי, אלא שעדות זו הותירה עליי רושם אמין ושוכנעתי כי היא משקפת נאמנה את עובדות המקרה לאשורן, וכי אכן היה זה רכבו של הנאשם שנמדד על ידי השוטר במהירות שצויינה בדו"ח וכי השוטר פעל כמתחייב על פי הכללים הנוגעים להפעלת מכשיר הדבורה, כפי שהיו באותה עת.

6.
אני מאמין לשוטר וקובע כי רכבו של הנאשם היה בודד בכיוון נסיעתו וכי שמר עמו על קשר עין רצוף עד לעצירתו.


עדותו של השוטר בפני
י ביחד עם רישומיו בדו"ח ובזכ"ד, נותנים פירוט מספיק באשר לנסיבות ביצוע העבירה, וכאשר החקירה הנגדית לא הצליחה לפגוע במהימנותו. זאת ועוד, עיון בדו"ח ובעדות מגלה, כי הנ"ל הינו מפעיל מוסמך לדבורה, כי במכשיר בוצעו כל הבדיקות הדרושות הן בתחילת המשמרת והן בסיומה וכי נשמר קשר עין רצוף כנדרש.

אי לכך, אני קובע כי המדידה שבוצעה במכשיר היא מדידה אמינה, וזאת מבלי שנעלמו מעיני קביעותיו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע בעניין מדינת ישראל
נ' צבי ציטרון.

7.
אין בקביעות בעניין ציטרון כדי לסייע לנאשם דכאן. באותו

פסק דין
, הגם שלא מדובר בערכאה מחייבת או מנחה, נקבע כי מדובר במכשיר אמין, על כל המשתמע מכך, וזאת לאחר שביהמ"ש שמע מומחים לדבר. נקבע כי מכשיר הדבורה הינו מכשיר אמין ומדויק לצורך מדידת מהירויות נסיעה של כלי הרכב. נכון שבאותה נשימה נקבעו מספר תנאים שעל המאשימה להוכיח, אולם תנאים אלה אינם חולשים על המקרה שבפני
י מאחר והתנאים
אומצו על ידי המשטרה במועד מאוחר למועד העבירה נשוא תיק זה. ויודגש, כי פסק הדין הנ"ל ניתן ביום 13/9/09 משמע, לאחר תאריך העבירה דנן.

לא זו אף זו, מרבית התנאים שנקבעו בעניין ציטרון קוימו בענייננו, ואף הופחתו 5 קמ"ש מהמהירות שנמדדה. יש להסתפק בכך שעל פי הזכ"ד רכבו של הנאשם היה רכב בודד בכיוון נסיעתו, גם אם לא נאמר במפורש שלא נסעו במקביל באותו כיוון נסיעה אמצעי תחבורה נוספים, כגון רכבת. בנסיבות של תיק זה, אין באמור כדי ליצור ספק סביר, להבדיל מספק סתם.

8.
אני דוחה את גרסתו של הנאשם, כי נסע במהירות שבין 90-100 קמ"ש. אין בידי לקבל קביעתו זו של הנאשם שיש בה כשלעצמה כדי לקשור אותו לנסיעה מעל המהירות המותרת. דבריו של הנאשם במעמד רישום הדו"ח ותהייתו "אני נסעתי ככה?", מבלי שהכחיש את המיוחס לו ומבלי שמסר גרסה מפורטת, יש בהם כדי לפעול לחובתו ולחזק את עדות השוטר.

9.
העולה מכל הנ"ל ולאחר שקבעתי כי מדידת המהירות בוצעה כדין וכי הרכב שנקלט היה רכבו של הנאשם, אין לי אלא להרשיע את הנ"ל במיוחס לו שכן הוא לא הצליח לסתור או לפגוע באמינות גירסתו של השוטר.

10.
אי לכך, אני קובע שעובדות כתב האישום הוכחו בפני
י מעבר לכל ספק סביר ועל כן אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו נסיעה במהירות מופרזת, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לצדדים ותזמן לטיעונים לעונש ליום 19/7/11, בשעה 10:30.


ניתנה היום,
כ"ח אייר תשע"א , 01 יוני 2011, במעמד הצדדים








תתע בית משפט לתעבורה 342-12/09 מדינת ישראל נ' שלמה שלומי עוז (פורסם ב-ֽ 01/06/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים