פסקי דין על ימימה דאי | פסקי דין על אשר מלמד | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

35888-10/10 תק     07/06/2011




תק 35888-10/10 ימימה דאי נ' אשר מלמד, כלל חברה לביטוח, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 35888-10-10 דאי ואח' נ' מלמד ואח'






בפני

כב' השופטת
לימור ביבי-ממן


תובעת

ימימה דאי


נגד


נתבעים

1.אשר מלמד
2.כלל
חברה לביטוח
3.הראל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין

תביעות הדדיות לשיפוי כל אחד מן הצדדים בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 19/3/10.
לשם הנוחיות תכונה להלן, התובעת, הוא גם הנתבעת שכנגד
:"התובעת" ואילו הנתבע 1
– הוא גם התובע שכנגד:"הנתבע" .

בנוסף, תכונה הנתבעת 2 בתביעה שכנגד :"הנתבעת 3".

1.
לטענת התובעת במועד הנקוב עמדה עם רכבה ברחוב בני עקיבא בבני ברק בסמוך למדרכה. מיניבוס הנתבע 1 אשר, הגיע מאחור , עקף אותה והשתלב בנתיב לפניה, על מנת לפנות לימין ובמהלכו זה, פגע בצדו השמאלי של רכבה. לטענת התובעת, הנתבע 1 עצר לאחר שעוברי אורח צעקו לו לעצור . כמו כן, לטענתה, בתחילה לא התכחש הנתבע 1 לדבר אחריותו לתאונה והם אף פנו ביחד למוסך של חברו וזאת, על מנת שיתקן את רכבה ואולם, לאחר מכן, חזר בו הנתבע 1 מהודייתו, התכחש לאירוע ומשכך, לא נותרה בידה ברירה מלבד לפנות לקבלת שמאות לנזק ברכבה ותביעת הנתבעים. לטענת התובעת, בנסיבות האמורות,
האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע
1 הואיל והוא סטה לכיוון רכבה בבצעו עקיפה לא זהירה ופגע בו ומשכך, על הנתבע
1 ועל הנתבעת 2 – מבטחת רכבו - לשפותה בגין הנזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מהתאונה.
2.

לטענת הנתבעים 1ו – 2 , כמפורט בכתב ההגנה מטעמם, במועד הנקוב עצרה התובעת עם רכבה במקום האסור לעצירה בו אבני השפה צבועות באדום לבן ,חסמה נתיב נסיעה שלם וכפועל יוצא מכך, גרמה לפקק תנועה מאחור. לטענת הנתבעים, הנתבע 1 ביקש לעוקפה על מנת להמשיך בנסיעתו, ובמהלך ביצוע העקיפה כאמור, חש לפתע בחבטה ברכבו והתברר לו כי התובעת החלה לפתע בנסיעה ברכבה ופגעה עם רכבה ברכבו. לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות,האחריות לתאונה מוטלת לפתחה
של התובעת אשר גם עצרה את רכבה במקום שלא כדין וגם החלה בנסיעה בחוסר זהירות ותוך שהיא פוגעת ברכבו של הנתבע ומשכך,
יש לדחות את תביעת התובעת ולקבל תביעתו הנגדית של הנתבע 1 במסגרתה הוא עותר לשיפויו בגין הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה- מאת התובעת ומאת מבטחת רכבה – הנתבעת 3.
3.
בדיון אשר התקיים בפני
העידו התובעת וכן, עדה מטעמה – בתה הגב'
אביטל דאי
וכן,
הנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני
את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, כל אחד לגרסתו . כמו כן, הוצגו בפני
תמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים בתאונה לפי גרסאות הצדדים.
4.
התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני
.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה הראשית ולדחות
את התביעה שכנגד ולהלן יפורטו טעמי.
5.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על כל אחד מן הצדדים החובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הואיל ועסקינן בתביעות הדדיות, הנטל החל על כל אחד מהתובעים בהקשר זה, הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .
יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן


ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81

זיקרי נ' כלל חברה לביטוח
בע"מ


פ"ד מ (1)
589,598

כי
:
"

דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא


שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%
"
דהיינו , דין התביעה אליה יטה מאזן ההסתברויות כדי 51% להתקבל בעוד שדין התביעה הנגדית להדחות.
6.

מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפני
מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן , בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.
בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובעת ומשכך, יש לקבל את תביעתה.
תחילה אציין, כי הנתבע 1 שינה את גרסתו במסגרת עדותו בפני
אל מול הגרסה כפי שהוצגה על ידו במסגרת כתב ההגנה מטעמו. כך, במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע 1 כי נסע מאחורי התובעת – דהיינו, בנתיב הימני – וביקש לעוקפה תוך שהוא עובר לנתיב השמאלי ואז בשעה שכמעט סיים את העקיפה החלה התובעת בנסיעה ופגעה ברכבו. בניגוד לגרסתו זו, טען הנתבע 1 , בעת עדותו בפני
,
כי בכל הזמן נסע בנתיב השמאלי וכי התאונה ארעה עת הוא נסע בנתיב השמאלי וחלף על פני התובעת. גרסתו זו של הנתבע 1 עומדת כאמור בסתירה לגרסתו כפי שהובאה בכתב ההגנה באופן אשר יש בו בכדי לפגוע במהימנות אשר ניתן לייחס לה.
יתרה מכך, לו אמנם נסע הנתבע 1 בנתיב השמאלי, לא סטה לכיוון הנתיב הימני במהלך עקיפת התובעת (כפי שטען תחילה במסגרת כתב ההגנה מטעמו) ,הרי שלא ברור כיצד תחילת נסיעת התובעת בנתיב שהוא לכאורה פנוי (שכן, היא חסמה אותו בחנייתה) יכולה להוביל לכדי פגיעה בין כלי
הרכב?!
שהרי, כל שהיה על התובעת לעשות לכאורה בתחילת נסיעתה היה להתקדם בנתיב הנסיעה שלה שהיה כאמור פנוי ולא היתה כל הצדקה לסטייה שלה לכיוון הנתיב השמאלי בו נסע הנתבע. אין זאת אלא ששינוי הגרסה של הנתבע – דהיינו עדותו ולפיה כלל לא סטה לכיוון הנתיב הימני, שומט את הקרקע מתחת לשורת ההיגיון בטענתו
שכן, לו אין סטייה של רכבו לכיוון הנתיב הימני, כיצד תחילת התקדמות רכב התובעת יכול להביא לכדי פגיעה ברכבו?!
לא למותר לציין כי בתמיכה לעדות התובעת, העידה גם בתה ועדותה היתה מהימנה בעיני. בהתאם לעדותה זו התאונה ארעה טרם הספיקה להיכנס לרכב ומשכך, לא היתה כל הצדקה לתחילת נסיעתה של התובעת.
זאת אף זאת, אין עוררין כי הנתבע 1 הציע לתובעת כי תיקח את הרכב לתיקון במוסך של חברו והצדדים אף סרו בפועל למוסך כאמור אלא שאז לא הצליחו להגיע לעמק השווה. בנוסף, הנתבע 1 פנה לחברת הביטוח מטעמו ובדק את רכבו באמצעות שמאי רק כחודשיים וחצי לאחר האירוע ולא הביא כל טענה המצדיקה
העיכוב כאמור . התנהלותו זו של הנתבע 1 אף היא מלמדת על כך שנטל על עצמו האחריות לתאונה.
לא למותר לציין כי הנתבע 1 ניסה להתלות בפגיעה בצדו של הרכב ולטעון כי הנזק בצדו של הרכב לכיוון קדמת הרכב בסמוך לגלגל יש בו בכדי לתמוך בהילך התאונה לפי גרסתו. דא עקא, שלא התרשמתי כי הפגיעה הזו עליה הצביע הנתבע 1 קשורה אמנם בקשר סיבתי לאירוע נשוא התאונה. תחילה כאמור, הנתבע 1 בדק את רכבו רק כחודשיים וחצי לאחר התאונה דבר אשר יש בו בכדי לשלול קשר סיבתי כאמור. יתרה מכך, עיון בתמונות הנזק לרכבו של הנתבע
1 מעלה כי אין כל רצף פגיעה בין הפגיעה כאמור לבין הפגיעה בחלקו האחורי
של הרכב , אשר אין עוררין כי נגרמה בתאונה ומשכך, אין זאת אלא שכל אחת מן הפגיעות ארעה באירוע אחר ואין במיקום הפגיעה הנוספת כאמור בכדי לחזק גרסת הנתבע 1.
בנסיבות כפי שנקבעו על ידי לעיל, אין זאת אלא שהנתבע
1 עקף את התובעת בחוסר זהירות ועת השתלב בנתיב הנסיעה לפניה פגע ברכבה . משכך האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 , עליו ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 2 לשפות את התובעת בגין נזקיה ודין תביעתו של הנתבע 1 להדחות.
7.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים 1 ו – 2 ביחד ולחוד ,
הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעת. בהקשר זה, תמכה התובעת
את נזקיה הניתנים לתיקון
בסך של
3,234 ₪ בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק וכן בחשבונית מס המעידה על תיקון הנזק בר התיקון בפועל. אציין כי חוות הדעת נערכה כשלושה שבועות לאחר האירוע ואולם, בנסיבות בהן אין עוררין כי תחילה פנו הצדדים לתיקון הרכב במוסך אשר אליו ביקש הנתבע לסור, הרי שאינני רואה בעיכוב קל כאמור כמנתק את הקשר הסיבתי בין הנזקים לבין האירוע.
כמו כן, תמכה התובעת
תשלום שכ"ט לשמאי בסך 580 ₪ בחשבונית מס קבלה . משכך, הנני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת נזקים אלו אשר נגרמו לה.
באשר לדרישת התובעת בחיוב הנתבעים ביחד ולחוד בגין -הוצאות ,טרחה ועוגמת נפש -
בסך כולל של כ- 6,000 ₪ (!) , הרי
שהואיל ומדובר בתביעה בגין נזקי רכוש , אין מדובר בעוגמת נפש המצדיקה פיצוי כספי מיוחד , כמו כן, לא הציגה התובעת כל ראיות התומכות בהוצאות בעין כפי הסכום הנדרש ומשכך, הנני קובעת כי התובעת לא הרימה הנטל להוכחת נזקים אלו אשר נגרמו לה– יחד עם זאת, יובאו הוצאותיה של התובעת והפיצוי בגין
עוגמת הנפש לידי ביטוים בפסיקת הוצאות ההליך הכלליות.
8.

אשר על כן הנני מקבלת
התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד. משכך, הנתבעים 1 ו- 2 ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת
סך של 3,814 ₪
וזאת, בתוך 30 יום מהיום ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה
(18/10/10)
ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעים ביחד ולחוד
בהוצאות התובעת בסך של 500 ₪
אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. התביעה שכנגד נדחית. לאחר ששקלתי לא מצאתי לעשות צו להוצאות במסגרת התביעה שכנגד.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.



רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.




ניתן היום,
ה' סיון תשע"א, 07 יוני 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 35888-10/10 ימימה דאי נ' אשר מלמד, כלל חברה לביטוח, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/06/2011)