פסקי דין על בנק הפועלים | פסקי דין על עו"ד אורי גיל | פסקי דין על מוחמד מחאגנה (מנהל מיוחד) | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה | פסקי דין על אירינה בונקין |

13976-01/09 פשר     06/04/2011




פשר 13976-01/09 בנק הפועלים בע"מ, עו"ד אורי גיל נ' מוחמד מחאגנה (מנהל מיוחד), כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, אירינה בונקין








בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 13976-01-09 בונקין נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
ואח'





מספר בקשה:
8

בפני

כב' השופט
מנחם רניאל


מבקשים

1
.
בנק הפועלים בע"מ

2
.
עו"ד אורי גיל


נגד


משיבים

1. מוחמד מחאגנה (מנהל מיוחד)
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
3. אירינה בונקין



החלטה

זהו ערעור על החלטת הנאמן לדחות את הוכחת החוב של הנושה במלואה. לטענת הנושה, הערעור נסוב סביב נקודה אחת בלבד, והיא בחירתו המודעת של הנאמן שהחזיק בידו חוות דעת שמאית בעת הכרעתו בתביעת החוב, שלא לבצע פעולת חיסור פשוטה או למצער לפנות אל הנושה המובטח בבקשה לתיקון תביעת החוב. הנאמן השיב לערעור.

אני דוחה את טענת הנושה, כאילו מוטלת על הנאמן חובה לדרוש מהנושה לתקן את הוכחת החוב שלו. כל נושה, ובמיוחד נושה מקצועי כמו הבנק הנושה במקרה זה, אמור לדעת היטב כיצד יש להגיש הוכחות חוב, ואין הוא יכול לצפות שהנאמן ידרוש ממנו לתקן את הוכחת החוב שהוגשה שלא כראוי. הנאמן אכן דרש מהנושה פרטים נוספים, וביניהם פרטים שיש בהם כדי לתקן את הוכחת החוב שהוגשה שלא כראוי, אך הנושה לא פעל לפי דרישת הנאמן.

הנושה סבור משום מה שהנתון הרלבנטי הוא שומת הנכס לפי חוות דעת שמאית. זה אינו הנתון שהיה על הנושה לכלול בהוכחת החוב שלו כנושה מובטח. מבלי לדון כלל בטענה התמוהה, כאילו מאחר שהחייבת החזיקה בנכס לא ניתן היה לערוך חוות דעת שמאית, הרי תקנה 84 לתקנות פשיטת הרגל, שהיא התקנה המתאימה למקרה זה היא ברורה ופשוטה, ועל הנושה המובטח לעמוד בהוראותיה:
נושה מובטח שלא ויתר על ערובתו ולא מימשה והמגיש תביעת חוב, יציין בתביעתו את פרטי הערובה שבידו, תאריך נתינתה ושוויה לפי שומתו, וזכאי הוא לקבל דיבידנד רק בשל סכום החוב העולה על שווי הערובה האמורה.


כלומר, היה על הנושה להודיע מה לדעתו שווי ערובתו לפי שומתו. לא שווי הנכס לפי חוות דעת שמאית, אלא שווי הערובה לנושה המובטח, לפי שומתו של הנושה. הנושה יכול להעריך את שווי הערובה לפי כל קנה מידה שיחפוץ, אבל יש להניח שיעשה זאת לפי הערכתו את המחיר שבו ימכר הנכס, פחות הוצאות הכינוס. ממילא, כאשר הנושה מעריך את שווי הערובה, יהיה זכאי רק לדיבידנד בגין יתרת החוב העולה על שווי הערובה, ואם בוחר הנאמן, הוא יכול לפדות את הערובה בתשלום שוויה ולממשה בעצמו. להסיר ספק, גם אם חוות דעת השמאי נמצאת בידי הנאמן, אין הוא יודע ואין הוא יכול להעריך ואין לצפות ממנו להעריך את שווי הערובה במקום הנושה. לכן, העובדה שחוות הדעת היתה בידו היא בלתי רלבנטית לחובתו של הנושה להעריך את שווי הערובה, ובנקודה היחידה שטען הנושה שמוגש הערעור, דינו להידחות.

כאשר הנושה לא העריך את שווי הערובה, נתן לו הנאמן הזדמנות נוספת, במכתב מיום 28.7.10, אבל הנושה שוב לא העריך את שווי הערובה, אלא שלח חוות דעת שמאית. אני חוזר וקובע, שאין זה תפקידו של הנאמן ללמד את הנושה כיצד יש להגיש הוכחות חוב. די בשתי הזדמנויות.

בנסיבות אלה, כאשר הנושה המובטח לא העריך את שווי הערובה, ולא פעל לפי התקנות, דחה הנאמן את הוכחת החוב. איני סבור שהתוצאה של אי מתן שווי הערובה צריכה להיות דחייה של הוכחות החוב. התוצאה מאי ציון שווי הערובה על ידי הנושה צריכה להיות הנחת שווי ערובה שהיא הנוחה ביותר לכלל הנושים, אבל לא דחייה של הוכחת החוב. הנאמן היה רשאי להניח ששווי הערובה הוא אפס, לשלם את שוויה זה לנושה המובטח ולממש את הערובה בעצמו (ולפי תקנה 89,
יבוא סכום הנטו שנתקבל מן המימוש במקום סכום שומתה של הערובה ודינו של סכום הנטו האמור יהיה כדין שומה מתוקנת

) אבל אפשרות זו אינה עומדת עוד, מכיוון שהנושה המובטח מימש את הערובה. לפיכך, נראה שהתוצאה הנוחה ביותר לכלל הנושים היא ששווי הערובה הוא כסכום החוב המאושר, ולכן הנושה אינו זכאי לדיבידנד.


אציין, כי אף שהנושה מימש את הערובה, הוא אינו טוען גם היום לשווי ערובה כלשהוא, בטענה שהוצאות הכינוס טרם שולמו. הדבר תמוה, שכן הוצאות הכינוס הן הוצאות פירסום, אגרות ושכ"ט עו"ד, אבל לא חובות הרובצים על הנכס מלפני מימושו. לכן, שווי הערובה ידוע לו והיה מצוי בידו. להסיר ספק, חובתו של הנושה להצהיר על שווי הערובה אינה תלויה בסיום המימוש, או במתן חוות דעת שמאי, או בתשלום הוצאות המימוש או ברישום הנכס על שם הקונה או בכל דבר אחר, אלא רק בכך שהנושה מגיש לפשיטת הרגל הוכחת חוב.

מנגד, חובתו של הנאמן לקבוע את החוב אינה תלויה בשווי הערובה, וחשבון החיסור נעשה לאחר קביעת החוב.

לפיכך, אני מבטל את החלטתו של הנאמן על דחיית הוכחת החוב. הנאמן יקבע את החוב לנושה, ויודיע, כי הנושה לא יהיה זכאי לדיבידנד, מאחר ששווי הערובה הוא כסכום החוב המאושר.

כונס הנכסים ימסור לתיק פשיטת הרגל ולנאמן חשבון של מימוש הנכס והוצאות הכינוס, על מנת שאם תיוותר יתרה מעבר לחוב המאושר, יעביר אותה כונס הנכסים לקופת פשיטת הרגל.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"א, 06 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.








פשר בית משפט מחוזי 13976-01/09 בנק הפועלים בע"מ, עו"ד אורי גיל נ' מוחמד מחאגנה (מנהל מיוחד), כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, אירינה בונקין (פורסם ב-ֽ 06/04/2011)