פסקי דין על משה ימין | פסקי דין על גילה ימין | פסקי דין על יצחק קרן ואח' | פסקי דין על מועצה מקומית קדימה-צורן

23029-12/10 עתמ     05/06/2011




עתמ 23029-12/10 משה ימין, גילה ימין, יצחק קרן ואח' נ' מועצה מקומית קדימה-צורן








בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 23029-12-10 ימין ואח'
נ' מועצה מקומית קדימה-צורן
ואח'






לפני
כב' השופטת
אסתר שטמר

העותרים
:
1
.
משה ימין

2
.
גילה ימין

3
.
יצחק קרן

4
.
לאה קרן

5
.
רחל דרומי

6
.
מרדכי דרומי

7
.
ברטון אליהו

8
.
מרים ביתון

9
.
אברהם ברכה

10
.
שמעון ברכה

11
.
דוד ברכה

12
.
תמיר ברכה

13
.
עמוס ברכה

14
.
יפית קבלה

15
.
חיים ברכה

16
.
אור ברכה

17
.
עופר ברכה

18
.
יואב יפת

19
.
דניאל טייב
ע"י ב"כ עו"ד משה ימין


נגד

המשיבה
:
מועצה מקומית קדימה-צורן
ע"י ב"כ עו"ד ברוך חייקין ועו"ד ליאת שני דיחובסקי




פסק דין


עתירה להצהיר כי חיוב העותרים בהיטל תיעול עבור עבודות תיעול שבוצעו בעבר - בטל.



רקע

1.
העותרים הם בעלי הזכויות בנכסי מקרקעין שמצויים בתחום המועצה המקומית קדימה – צורן (להלן גם "המועצה").
ביום 5.3.98 פורסם חוק עזר לקדימה (תיעול), התשנ"ה-1998 (להלן: "חוק העזר הישן"), שאפשר למועצה המקומית קדימה (להלן "מ"מ קדימה") לבצע עבודות תיעול ולחייב בתשלום היטל בגינן.
באותה שנה או מעט מאוחר יותר, החלה המ"מ קדימה בביצוע עבודות התיעול, אולם לא הטילה חיוב בתשלום עבורן.
בתאריכים שונים שעד ינואר 2010 אף מסרה המ"מ קדימה אישורים לרישום בפנקסי המקרקעין, על כך שאין חובות למועצה.

ביום 21.2.10, לאחר איחוד המועצה המקומית קדימה והמועצה המקומית צורן
לרשות מקומית אחת, החליפה המשיבה – המועצה המאוחדת - את חוק העזר הישן בחוק עזר לקדימה-צורן (תיעול), התש"ע-2010 (להלן: חוק העזר החדש).

2.
סעיף 12(א) בחוק העזר החדש מתייחס להטלת חיובים מכוח חוקי עזר קודמים, ובו נאמר:

"היתה המועצה מוסמכת לחייב בעל נכס בתשלום היטל קודם או דמי השתתפות על פי חוק עזר קודם (להלן – החיוב הקודם) וזה לא נדרש על ידה, ישלם בעל הנכס למועצה, לפי דרישתה, את החיוב הקודם, וזאת בהתאם להוראות חוק העזר הקודם שמכוחו מוסמכת היתה המועצה להטילו ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג)."

3.
המועצה לא הודיעה למבקשים דבר בקשר לחיובם בתשלום, עד חודש אוקטובר 2010. מאז ואילך, משפנה מי מן העותרים בבקשה לקבל אישור המועצה המקומית לשם העברת זכויות במקרקעין, נמסר לו בעל-פה כי לא יינתן אישור בדבר העדר חובות, אלא אם כן ישולם היטל תיעול עבור העבודות שבוצעו בעבר.


ביום 15.12.10 הגישו העותרים עתירה זו, לביטול היטל התיעול שנדרשו בעל-פה לשלם. שבועיים לאחר הגשת העתירה שיגרה המועצה לעותרים לראשונה גם הודעות בכתב בדבר חיוב בהיטל התיעול, על פי תעריף חוק העזר הישן.



טענות הצדדים

4.
העותרים טוענים כי סעיף 12א בחוק העזר החדש אינו מאפשר למועצה לגבות היטל תיעול כיום, לאחר כ-12 שנה ממועד תחילת ביצוע העבודות הרלוונטיות. העותרים מעלים טענות סף של התיישנות ושיהוי בדרישת התשלום, וכן טוענים כי החיוב הוא חיוב רטרואקטיבי פסול, ומנוגד לתכלית של סעיף 12א לחוק העזר החדש. עוד נטען כי העותרים הסתמכו על המצג שיצרה המועצה, כי לא יחויבו בהיטל.
וכן נטען כי היטל הסלילה כלל בעבר את היטל התיעול, ואין לגבות פעמיים.

5.
המועצה מכחישה את טענות העותרים, וטוענת כי התושבים ידעו, או למצער היה עליהם לדעת, דבר חוק העזר לעניין התיעול. לטענתה, אין פסול בחיוב בגין עבודות שבוצעו בעבר. פעמים רבות מבוססים תחשיבי ההיטל גם על עבודות שבוצעו בעבר. עוד טוענת המועצה כי בצעה עבודות במערכת התיעול ברחבי הישוב גם במהלך שנות ה-2000, לרבות בשנים 2
005-2009
, שכל אחת מהן מגבשת בנפרד עילה לחיוב בהיטל. המועצה מציינת כי העותרים אינם חולקים על עצם ביצוע העבודות, וגם לא על גובה ההיטל.

דיון והכרעה

6.
השאלה העומדת במוקד דיון זה היא אם מוסמכת המועצה לגבות היטל תיעול עבור עבודות תיעול שהחלו לפני כ-12 שנה, מכוח סעיף 12א לחוק העזר החדש. אני סבורה שבנסיבות העניין התשובה
שלילית, מן הטעמים שאפרט להלן.

7.
בסעיף 12א לחוק העזר החדש מצויין כי המועצה רשאית לחייב בעל נכס בתשלום היטל על פי חוק עזר קודם (חוק העזר הישן) רק אם הייתה מוסמכת לכך על פי חוק העזר הישן. על כן יתמקד הדיון בבחינה אם מתיר חוק העזר הישן חיוב בהיטל תיעול בגין עבודות שבוצעו במהלך 12 שנים.

8.
זו לשון סעיף 2 בחוק העזר הישן:

"2.(א) המועצה רשאית להתקין תיעול במקומות שונים באזור איסוף ולחייב את בעלי הנכסים בתשלום היטל בשיעורים שנקבעו בתוספת (להלן – היטל או היטל תיעול)

(ב) המועצה רשאית לקבוע שההיטל ישולם בשלבים, ויוטל מזמן לזמן לפי החלטות המועצה, בשים לב להיקף עבודות התיעול המתוכננות באזור האיסוף.
(ג)
....
(ד)
....
(ה)
החליטה המועצה להתקין תיעול ולחייב את בעלי הנכסים בתשלום בשיעור מסכום ההיטל, יודיע ראש המועצה על ההחלטה לבעלי הנכסים המצויים באזור איסוף או על לוחות המודעות."
(ההדגשה שלי – א"ש)

9.
כאמור בחוק העזר, החיוב בהיטל צופה פני עתיד, פני "עבודות התיעול המתוכננות".

אין בחוק הרשאה לחיוב בעלי הנכסים בתשלום היטל תיעול עבור עבודות שבוצעו בעבר. יתרה מכך, בחוק העזר החדש, המהווה אמת מידה פרשנית לעניין זה, נקבע כי המועד לגביית היטל תיעול יהא בעת תחילת ביצוע עבודות תיעול באזור הרלוונטי (סעיף 2(ג)(1) לחוק העזר החדש). נראה שזהו המועד ההגיוני והסביר לגביית ההיטל, והדבר עולה בקנה אחד עם הרציונאל שבבסיס שיטת גביה זו, שכן במועד זה נדרש המימון לביצוע העבודות המבוקשות, בניגוד לגבייה המבוצעת שנים לאחר ביצוע העבודות (עע"מ 11646/05 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' משה צרפתי, פסקה י"א (לא פורסם, 5.9.07); ע"א 308/72 עירית קרית-אתא נ' כימיקלים ופוספטים בע"מ, קרית-אתא, כז (1) 617, 619 (1973)).

ניתן אמנם לקבוע מועד אחר, כגון שהחיוב יבוצע רק במועד מימוש הזכויות בנכס, אולם מובן כי על חוק העזר לציין זאת במפורש (עו"ד עפר שפיר אגרות והיטלי פיתוח ברשות המקומית כרך א'
764 (מהדורה שנייה, 2005)).

10.
בעניננו לא הוטל היטל תיעול לפי חוק העזר הישן או לפי חוק העזר החדש. עצם ביצוע העבודות יכול ללמד אולי על חזקה עובדתית, אך לא בעניננו, כאשר לאורך השנים נהגה המועצה המקומית קדימה ליתן בידי התושבים אישורים לרישום בפנקסי המקרקעין, שלא ציינו חיוב כזה, ולא נדרשו לשלם היטל כזה. אדרבא, אין מחלוקת כי גם לאחר שהמועצה החליטה לגבות היטל לא הודיעה על כך לתושבים, אלא התיימרה לגבות את ההיטל בשעה שהתושב הגיע לקבל אישור לרישום בפנקסי המקרקעין.
על כך נאמר (שפיר, בעמ' 243):
"דחיית החיוב למועד מימוש הזכויות, הננקטת על ידי המועצה המקומית "דה פקטו", במנוגד להוראות הדין ולפרוצדורה הפורמלית הקבועה בו, יוצרת בעיה קשה הן כלפי החייב הן כלפי המועצה המקומית. החייב מוצא עצמו לא פעם מופתע מחיוב שהוטל עליו מבחינתו פתע פתאום בסכומים ניכרים ביותר. פעמים שקיומו של חיוב זה מתברר לחייב רק לאחר שנקט צעדים למימוש זכויותיו בנכסו כגון התקשרות בהסכם למכירת הנכס בלי שהביא בחשבון חיוב זה, היכול להצטבר לסכום ניכר, שיש לו משקל ניכר לעניין כריתתה של עסקת המכר. מנגד, המועצה המקומית מתמרנת עצמה למצב שבו היא מתנהגת בניגוד להוראות החוק שהיא עצמה התקינה. הדבר אינו ראוי מבחינת נורמות ההתנהגות שלפיהן צריכה רשות ציבורית לנהוג, והוא עלול להקים אפוא כלפי המועצה המקומית טענת מניעות מלגבות את החיוב בהיטל."


עניננו חמור עוד יותר: דרישות התשלום נשלחו לעותרים רק לאחר שהעתירה הוגשה, התנהגות שכשלעצמה חורגת מנורמות ההתנהגות הראויות והמצופות מרשות מקומית.

11.
המועצה טוענת כי העותרים ידעו בפועל או שהיה עליהם לדעת אודות חוק העזר הישן, ועל כן גביית היטל התיעול על-פיו לגיטימית.
אין דעתי כדעתה: המועצה נסמכת לעתים על "מקורות מימון נוספים" (סעיף 18 בסיכומיה),

ולכן סביר וטבעי שכאשר המועצה אינה גובה היטל תיעול במשך כ-12 שנה לאחר התקנת חוק העזר, ואף נותנת בידי בעלי הזכויות אישורים שאינם חייבים כל חוב לעיריה - יסתמך תושב בעל נכס באזור הרלוונטי על כך שלא ידרש עוד לשלם את ההיטל עבור עבודות שבוצעו בעבר הרחוק.

12.
אם כן, סעיף 12א בחוק העזר החדש נועד לאפשר למועצה לגבות היטל תיעול גם במקרים שבהם עילת החיוב התגבשה בתקופת חוק העזר הישן, אך זאת רק מקום שהמועצה אחזה בסמכות לגבות את ההיטל לפי חוק העזר הישן. במקרים שבהם עבודות התיעול הושלמו בטרם נשלחה דרישת תשלום, הסתמכות על חוק העזר הישן לא תועיל.
גם לו נקבע כי על פי חוק העזר הישן ניתן היה לגבות היטל תיעול על עבודות שהתבצעו בעבר, בנסיבות העניין החלטת המועצה לגבות תשלום עבור עבודות שנתבצעו שנים כה רבות קודם לכן חורגת ממתחם הסבירות.

13.
המועצה טוענת (בהסתמך על ע"א 1842/97 עיריית רמת-גן נ' מנחמי מגדלי דוד רמת-גן בע"מ, פ"ד נד(5)15, 24 (2000)), כי גם אם נפל פגם בהתנהלותה, אין הוא מהותי ואין בו כדי לבטל את הסמכות לגבות את ההיטל. בענין מנחמי נקבע כי יש להבחין בין חובת העיריה לבצע פעולה, לבין התוצאות הנובעות מאי-ביצוע הפעולה, וכי הפרת העיריה את חובתה לשלוח "דרישת תשלום" לא הייתה מהותית, שכן החלטת העיריה לא היתה משתנה גם לו שלחה דרישת תשלום כנדרש, וממילא לא נגרם לחברה התובעת נזק.
יש לאבחן את פרשת מנחמי מעניננו: ראשית, שם בקשה החברה מן העיריה לפעול, וידעה שתחויב בגין העבודות, בעוד שבענייננו העותרים לא ידעו כי יחוייבו בתשלום עבור עבודות התיעול, ובהינתן משך הזמן שבו לא חויבו בגין מכלול העבודות יכלו להסתמך על כך שלא יוטל עליהם לשאת בתשלום. שנית, בפרשת מנחמי לא נגרם כל נזק לחברה, בעוד שבענייננו נדרשים העותרים לשאת בתשלום היטל עבור עבודות שבוצעו לפני שנים רבות, שלו נדרש במועד המתאים – יתכן שעלותו היתה מושתת על גורמים אחרים (כפי שהעותרים הדגימו בעתירתם - עמ' 11). שלישית, בפרשת מנחמי לא נדרש התשלום כתוצאה מכשל טכני, ולמרות שהיה ברור שהחברה תידרש לשאת בתשלום, בעוד שבעניננו ההחלטה לחייב את העותרים בתשלום ההיטל התקבלה שנים לאחר ביצוע העבודות.

אכן, העותרים לא חלקו על עצם ביצוע העבודות, וככל הנראה עבודות אלו היו מבוצעות ממילא. עם זאת, איני סבורה שיש בנתון זה לבדו כדי לקבוע שההפרה אינה מהותית בנסיבות העניין. קביעה מעין זו עלולה לעודד רשויות מקומיות לפעול בדרכים נעדרות שקיפות מספקת אל מול התושבים ושלא בהתאם להוראות החוק ולרוחו.

14.
לפני סיום אתייחס גם לטענת העותרים בדבר התיישנות שחלה על החיוב בהיטל. אכן, יש ממש בטענה בכל הנוגע לעבודות תיעול שבוצעו עד שנת 2003 (רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית, פסקה 40 (לא פורסם, 20.6.10)), ואף ראוי לדעתי להחיל את הלכת נסייר על דרישת תשלום פאסיבית, במועד שהתושב מבקש אישור לרישום בפנקסי המקרקעין (עתמ (מחוזי מרכז) 27008-12-10 פריידל פרידה אהרונסון נ' עירית לוד
(לא פורסם, 5.4.2011).

אולם ההתישנות לא תחול על מלא התקופה, שכן
המועצה טענה כי
עבודות תיעול בוצעו גם לאורך שנות ה-2000, לרבות בשנים 2005-2009. הטענה לא נסתרה על ידי העותרים, ועל כן לא חלה התישנות על החיוב בשנים אלו.
מכל מקום, משנתקבלה העתירה לגופו של ענין, אין חשיבות של ממש לעניין זה.

סוף דבר

15.
נוכח הקביעה שהמועצה אינה רשאית לחייב את העותרים בתשלום היטל התיעול מכח חוק העזר הישן - העתירה מתקבלת, והחיובים שנמנו בה מבוטלים.
המועצהה תישא בהוצאות משפט של העותרים וכן
בשכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.


ניתן היום,
ג' סיון תשע"א, 05 יוני 2011, בהעדר הצדדים.









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 23029-12/10 משה ימין, גילה ימין, יצחק קרן ואח' נ' מועצה מקומית קדימה-צורן (פורסם ב-ֽ 05/06/2011)