פסקי דין על סלימאן זיאן | פסקי דין על נאהי זיאן | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

25917-01/11 א     12/06/2011




א 25917-01/11 סלימאן זיאן, נאהי זיאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 25917-01-11 זיאן ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ






בפני

כב' השופט
ערפאת טאהא



מבקשים
1
.
סלימאן זיאן

2
.
נאהי זיאן


נגד


משיבה

כלל חברה לביטוח בע"מ



החלטה

לפניי בקשה לתשלום תכוף.

1.
התובע, יליד 1939, נפגע ביום 06/01/10 בתאונת דרכים, עת נהג ברכב שהיה מבוטח אצל המשיבה, כלל חברה לביטוח בע"מ
. ממקום האירוע הובהל התובע לבי"ח לגליל המערבי בנהריה, שם אובחנה פגיעה רב מערכתית, הכוללת שברים רבים בצלעות, חבלה בחזה ובריאות, שברים בחוליות
l1
ו-
l3
, ושיתוק בפלג הגוף הימני. בשל השיתוק בפלג הגוף הימני, בוצע
ct
ראש, אשר הדגים אוטם באזור הפריאטלי משמאל.


לאחר תקופת אשפוז של כ-45 ימים במחלקת שיקום בבי"ח לגליל המערבי, שוחרר התובע לביתו עם המלצות של מעקב אצל הרופא המטפל בקופ"ח, פיזיוטרפיה לתרגול הליכה חופשית, מתן עזרה ביתית בהאכלה, בהלבשה ובמקלחת ועוד. באשר למצבו במהלך תקופת האשפוז ובעת שחרורו נרשם בפרק "מהלך האשפוז ודיון", כי במהלך האשפוז לקה התובע באירוע ווסקולרי – מוחי, אשר גרם לשיתוק בפלג הגוף הימני. הוא "טופל על ידי פיזיותרפיסט, מרפאות בעיסוק וקלינאית תקשורת. חל שיפור מהותי מן ההיבט המוטורי, אבל החולה נותר תלוי בזולת לצורך ביצוע פעולות היומיום החיוניות".

2.
ביום 09/05/10 ביקר התובע במרפאה אורטופדית של בי"ח לגליל המערבי, ובמסמך רפואי מאותו יום נרשם, כי הוא מתלונן על כאבים ביד ורגל מימין, וקוצר נשימה. לדברי הילדים, הוא אינו יכול להשתמש במקל הליכה או בהליכון וזקוק לתמיכה צמודה בניידות. בבדיקה אובחנה חולשה בינונית בפלג הגוף הימני, עם כאבים והגבלה בתנועות פלג הגוף הימני.

3.
ביום 12/11/10 אושפז התובע שוב בבי"ח לגליל המערבי, עקב נפילה על הראש לאחר שקם מהמיטה בלילה. בפרק מהלך האשפוז נרשם, כי התובע סובל מחולשה בפלג הגוף הימני בעקבות תאונת דרכים. הוא מתהלך עם מקל, מטופל בפרוקור עקב הפרעות קצב, וכי הוא התקבל למחלקה עקב נפילה וחבלת ראש, שבעקבותיה הופיעו פרכוסים ואף הפסיק לדבר.

4.
לקראת הדיון בבקשה שנקבע ליום 02/06/10, הגיש התובע מסמכים מתיקו הרפואי בקופ"ח. ברישום מיום 21/11/10 נכתב כי "בביקור בית, מרותק במיטה עם סימן של פצע לחץ, קישיון בשרירי הגוף במיוחד בגפיים עליונות ותחתונות...". ברישום מיום 15/12/10 נרשם: "מדובר בחולה לאחר פגיעה מוחית ושיתוק בגפות והינו סובל מהפרעת חרדה". ברישום מיום 17/12/10 נרשם: "חולה בן 72, מרותק למיטה עם שיתוק פרפליגי".

5.
בבקשה לתשלום תכוף טען התובע, כי בעקבות האירוע הוא מעסיק עזרה בשכר המסופקת על ידי מט"ב בהיקף של 80 שעות בשבוע בעלות של 3,300 ₪. לטענתו, עזרה זו אינה מספיקה כדי לענות על צרכיו, ובשל כך ובשל היעדר אמצעים לשלם עבור עזרה בהיקף גדול יותר, נאלצים בניו של התובע לטפל בו בעצמם. לטענתו, העלות הכוללת של העזרה לה הוא נזקק מסתכמת בסכום של כ-20,000 ₪ לחודש. להוכחת העזרה שניתנה ע"י מט"ב, צירף התובע לבקשה כרטסת לקוח שמנהלת חט"ב וממנה עולה, כי החוב של התובע, בגין העזרה לה הוא נזקק בחודשים 06/10 עד 03/11, מסתכם בסכום של כ-27,000 ₪.

6.
הנתבעת טענה, כי הממצאים במסמכים הרפואיים אינם קוהרנטיים; בחלקם נכתב שאין שיתוק ושיש שיפור במצב ובחלקם האחר צוין כי הוא סובל משיתוק ומפרפלגיה. ב"כ הנתבעת הפנתה אף לדו"ח הערכת תלות שנערכה לתובע במסגרת תביעה לסיעוד, שבו צוין כי הבנים עוזרים לו מבלי להזכיר את העזרה בשכר שניתנת על ידי מט"ב. הנתבעת אף כפרה בכיסוי הביטוחי ובחבותה לפצות את התובע וטענה כי במועד האירוע, התובע כלל לא החזיק ברישיון נהיגה בתוקף, כך שאין לו זכאות על פי החוק.

7.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. לעניין רישיון הנהיגה, לבקשה צורף אישור משרד הרישוי ממנו עולה, לכאורה, כי התובע החזיק ברישיון נהיגה בתוקף עד 25/12/09, דהיינו עד כשבועיים לפני התאונה. רישיון הנהיגה חודש, על פי אותו אישור, בתאריך 14/01/2010 (ארבעה ימים לאחר התאונה) והיה בתוקף עד 14/07/10. מאישור זה עולה, לכאורה, כי התובע החזיק ברישיון נהיגה בתוקף, וכי אי החידוש נבע מטעמים מנהלתיים, כגון אי תשלום אגרה, אי ביצוע בדיקות שנדרשו וכד'. במקרה זה, זכאי התובע, לכאורה, לתבוע על פי החוק.

8.
אין מחלוקת, כי פגיעתו של התובע הייתה קשה במיוחד. הוא סבל משברים רבים בצלעות, משברים בחוליות הגב ומשיתוק בפלג גופו הימני. כפי שניתן להיווכח מהמסמכים הרפואיים, מצבו הרפואי הולך ומתדרדר, בעיקר בעקבות הנפילה שאירעה לו בחודש 11/2010, שבעקבותיה הוא נחבל שוב בראש, החל לסבול מפרכוסים והפסיק לדבר. לעומת השיתוק ממנו סבל התובע בסמוך לתאונה בפג הגוף הימני, הוא סובל היום מפרפלגיה, שבעקבותיה הוא מרותק למיטה. בנסיבות אלה, ובהתחשב במהות הפגיעה ובמצבו של התובע כפי שתואר בהרחבה לעיל, מקובלת עליי טענת התובע, כי העזרה שקיבל ממט"ב עד היום, אינה מספיקה כדי לענות על צרכיו.

יחד עם זאת, מאחר שהשלמת העזרה לה נזקק התובע בעבר ניתנה על ידי בני המשפחה מבלי ששולם בגינה, אין מקום לפסיקת תשלום תכוף בגין עזרה זו, אם כי עזרה זו תילקח בחשבון, במידה ותוכח, במסגרת פסק הדין. לעומת זאת, אין לדרוש מבני משפחתו של התובע, להמשיך לספק את העזרה החסרה גם בעתיד, מקום שניתן לשכור את שירותיה של עוזרת/מטפלת בשכר.

9.
לאור האמור, זכאי התובע לתשלום תכוף בסך 26,545 ₪, בגין העזרה שניתנה על ידי מט"ב עד חודש 03/11. בגין התקופה מאז חודש 03/11 ועד היום ובגין ששת החודשים הבאים, הנני פוסק סכום של 48,600 ₪, אשר משקף עזרה בסך 3,100 ₪ לחודש לחודשים 04-06/2011 ועזרה בסך 5,000 ₪ לחודש בגין ששת החודשים הבאים החל מהיום. בסה"כ זכאי התובע לתשלום תכוף בסך 75,145 ₪.

10.
ב"כ המשיבה טענה בסיכומיה, כי אם בית המשפט יראה לנכון לפסוק תשלום תכוף בסכום כלשהו, יש לחייב את המבקש להפקיד בתיק בית המשפט ערבויות שיש בהן כדי לאפשר למשיבה לגבות את הסכום שייפסק, אם וכאשר יתברר כי לא אין לו זכאות על פי החוק.


לא מצאתי ממש בטענה זו. כפי שפורט לעיל, התובע הוכיח זכות לכאורית לתבוע על פי חוק הפיצויים וניתן לומר אף, כי זכאותו לתבוע הוכחה מעבר למידת ההוכחה הדרושה במסגרת הליך זה. יתרה מכך, אם יתברר כי התובע אינו זכאי לתבוע על פי חוק הפיצויים, זכאית המשיבה לתבוע את הסכומים שהיא תשלם בהתאם להחלטה זו מקרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, כך שלא ייגרם למשיבה כל נזק עקב פסיקת סכום כלשהו לתובע.

11.
אשר-על-כן, הנני מקבל את הבקשה ומחייב את המשיבה לשלם למבקש סכום של 75,145 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 11,332 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י' סיון תשע"א, 12 יוני 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 25917-01/11 סלימאן זיאן, נאהי זיאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/06/2011)