פסקי דין על מ.י. פרקליטות אשקלון | פסקי דין על מיכאל רובינוב | פסקי דין על בוריס רובינוב | פסקי דין על סמיון חבסוס ואח' |

2098/09 פ     13/06/2011




פ 2098/09 מ.י. פרקליטות אשקלון נ' מיכאל רובינוב, בוריס רובינוב, סמיון חבסוס ואח'




לך






בית משפט השלום באשדוד

ת"פ 2098-09 מ.י. פרקליטות אשקלון
נ' רובינוב ואח'



13 יוני 2011







בפני
כב' השופטת רובין לביא


המאשימה
מ.י. פרקליטות אשקלון

נגד

הנאשמים
1.
מיכאל רובינוב
2.
בוריס רובינוב
3.
סמיון חבסוס



<#1#>
נוכחים :
פרקליטות - הילה דרימר
סנגור: עו"ד גבאי
נאשמים

<#8#>
גזר דין
לנאשמים
1-3

ביום 25.1.10 הוצג הסדר טיעון ראשוני על פיו כתב האישום תוקן,הנאשמים הודו, ובמסגרת ההסדר עתרה
המאשימה לגבי נאשם 1 לעונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בכלא, מאסר על תנאי וקנס בעוד ההגנה תטען לגביו ולגבי נא' 2 ו-3 באופן חופשי.


ביום 01.11.10 הודיעו הצדדים כי לגבי נאשם 3 גובשה הסכמה לפיה התביעה תגביל עצמה לשישה חודשי מאסר לריצוי בכלא ובתנאי שיפקיד קנס בסך 20,000 ₪ אך ביום 11.04.11 הודיעו הצדדים כי
אין הסכמה

לגבי נאשם 3.


בעקבות החלטות
בימ"ש מחוזי בערעורים שהוגשו, הסכימו הצדדים כי עונשו של נאשם 1 יהא 6 חודשי מאסר שירוצו
בעבודות שרות והקנס יעמוד על סך של 5,000 ₪, ו

לגבי נאשם 2 -
בשל הבעיות הרפואיות מהן סובל
הגיעו להסכמה להימנע מלעתור לעונש מאסר, ולהסתפק בעונש של של"צ בהיקף של 400 שעות, קנס בסך 1,500 ₪ ומאסר על תנאי.

מדובר בפרשת שוחד בגינה הועמדו לדין 42 נאשמים כשהשיטה כמפורט:
שירות התעסוקה תאגיד שהוקם מכוח החוק, שמטרתו לפעול לריכוז מידע על המצב בשוק העבודה, להשיג עבודה לדורשי עבודה ולהפנות עובדים למעבידים. הוא פועל באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו ברחבי הארץ (להלן : "הלשכה

").
המוסד לביטוח לאומי (להלן: " הביטוח הלאומי

") הינו תאגיד שהוקם מכוח חוק, שאחראי בין היתר על מתן קצבאות שונות לאוכלוסיה, בהתקיים התנאים שקבועים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק

").
עובד שעבודתו הופסקה (להלן: "דורש עבודה"),

זכאי, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, לקבל מהביטוח הלאומי קצבת דמי אבטלה (להלן: " דמי אבטלה

"), לתקופה של עד 175 ימים, או קצבת הבטחת הכנסה (להלן: "הבטחת הכנסה

").
אחד מהתנאים לכך שדורש עבודה יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, הוא רישום בלשכה כמחוסר עבודה והתייצבות לרישום בלשכה, בימים ובשעות שנקבעו על ידי הלשכה.
דורש עבודה המבקש לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה חייב להתייצב בלשכה הממוקמת בעיר מגוריו.
הליך הרישום בלשכה:
בלשכה קיימת "מערכת לזיהוי ביומטרי" (להלן: "המתקן הביומטרי"

), לשם זיהוי ורישום של דורשי עבודה.
דורש עבודה שמגיע ללשכה בפעם הראשונה, נדרש לבצע הליך של רישום אצל פקיד בלשכה. בסוף הליך הרישום נילקח דורש העבודה למתקן הביומטרי, לשם נטילת טביעות אצבע. כמו כן, נמסר לדורש העבודה יום שבו אמור להתייצב בלשכה, מידי שבוע.
מהפעם השנייה ואילך, דורש העבודה מתייצב בלשכה, אך אינו מתייצב בפני
פקיד בלשכה, אלא מזין את טביעת האצבע שלו במתקן הביומטרי, כדי לרשום התייצבות כנדרש.
במידה ואין עבודה להציע, מוצא מהמתקן פתק ובו ציור של בית, המורה לדורש העבודה ללכת לביתו, לאחר שהרשמתו נרשמה.
במידה ויש עבודה להציע, או שטביעת האצבע לא זוהתה מסיבה כלשהי, מוצא מהמתקן פתק ובו נאמר לדורש העבודה לגשת לפקיד. במקרה

כזה חייב להגיע לפקיד מצוי

י

ד בתעודת זהות, כדי להשלים את הליך הזיהוי או את הליך שליחתו לעבודה.
דורש עבודה שנשלח לעבודה ומסרב, נשללת ממנו זכאותו לדמי אבטלה.
ללא התייצבות בפני
פקיד לא נ

רשמת התייצבות לדורש העבודה.
נתוני ההתייצבות מועברים מהלשכה לביטוח לאומי ובהתבסס על נתונים אלו משולמים לדורש העבודה דמי אבטלה או הבטחת הכנסה

.
במהלך התקופה שבה דורש העבודה מקבל הבטחת הכנסה או דמי אבטלה, אסור לו לעבוד אלא בידיעה ובאישור של הביטוח הלאומי. דורש העבודה שעובד ללא אישור הביטוח הלאומי נשללת ממנו זכאותו לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה.
אלברט אוחיון (להלן: "אוחיון") עבד בשירות התעסוקה משנת 1982.
עד לשנת 2004 עבד בלשכה בקרית גת והחל מיום 04.08.04 עבר ללשכה באשדוד.
בין השנים 2006 – 2008 פנה אוחיון למתווכים שונים ולדורשי עבודה שונים, במטרה להונות את הביטוח הלאומי, ע"י קבלת שוחד עבור רישום התייצבויות כוזבות במחשבי הלשכה, על מנת שדורשי העבודה יקבלו במרמה דמי אבטלה או הבטחת הכנסה.
על מנת להציג בפני
הביטוח הלאומי מצג כוזב, לפיו דורשי העבודה התייצבו בלשכה כנדרש על פי החוק, נקט אוחיון בדרכים שונות, בהם רשם רישום כוזב במסמכי הלשכה, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שנחזה כאילו דורשי העבודה התייצבו בלשכה, כאשר בפועל דורשי העבודה לא התייצבו בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת, והכל בדרכים כדלקמן:
א.

אוחיון הזין במתקן הביומטרי את מספר תעודת הזהות של דורש העבודה, ביחד עם טביעת אצבע אקראית או ללא טביעת אצבע כלל ולכן בכל הזנה של המתקן הביומטרי הוצא פתק ובו הפנייה של "דורש העבודה" לפקיד לשם זיהוי על ידו. אוחיון שהוא הפקיד, ביצע רישום של דורש העבודה באופן שייחזה כאילו דורש העבודה התייצב בפני
ו כנדר
ב.

אוחיון רשם כי דורש העבודה חולה, כשהוא יודע שאין זה נכון.
ג

.



אוחיון רשם לדורשי עבו

דה הפנייה לעבודה וביטל את ההפניה יום למחרת.


ד. בחודש מרץ 2008, אפשרו לעובדים בלשכה לרשום במעקב התייצבות לדורשי העבודה, בימי חג פורים. אוחיון ניצל אפשרות זו ורשם התייצבות פיקטיבית לדורשי העבודה בכל חודש מרץ.
במקרה שבפני
העובדות כמפורט

:
אישום ראשון
בהתייחס לנא' 1 ו-2:

לנאשם 1 ולאוחיון היכרות מוקדמת.
במהלך אחת השיחות ביניהם, אמר אוחיון לנאשם 1 שיפנה אליו כל מי שמעוניין לחתום בלשכה.
נאשם 2, הינו תושב קריית גת ואחיו של נאשם 1.
החל משנת 2000, קיבל נאשם 2 הבטחת הכנסה לסירוגין, כאשר זכאותו נבחנה מדי פעם ע"י הביטוח הלאומי.
במועד
שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודשים אפריל- מאי 2007, התקשר נאשם 1 לאוחיון וביקש ממנו "שיעזור" לנאשם 2 לקבל הבטחת הכנסה מבלי להתייצב בלשכה. אוחיון ביקש מנאשם 1 שיביא לו מסמכים שונים וסך של 1,000 ₪.
נאשם 1 פנה לנאשם 2 וקיבל ממנו מסמכים שונים וסך של 1,000 ₪,
עבור אוחיון.
נאשם 1 נפגש עם אוחיון, מסר לו את המסמכים שקיבל מנאשם 2 וסך של 1,000 ₪, במזומן.
אוחיון העביר את תיקו של נאשם 2 מהלשכה בקריית גת ללשכה באשדוד, לטיפולו.
בין התאריכים 9/5/2007 ל- 7/7/2008, רשם אוחיון 49 פעמים רישומים כוזבים במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, באופן שנחזה כאילו נאשם 2 התייצב בלשכה באשדוד במהלך התאריכים הנ"ל ולכן הוא זכאי לקבלת הבטחת הכנסה עבור התקופה הנ"ל.
בפועל נאשם 2 לא התייצב בלשכה באשדוד, כנדרש, או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ בין התאריכים הנ"ל ולכן הוא לא היה זכאי לקבלת הבטחת הכנסה עבור התקופה הנ"ל.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין אוחיון כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, קיבל נאשם 2 במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיועם של אוחיון ונאשם 1, הבטחת הכנסה בסך של
14,442 ₪ עבור החודשים 5/07 ועד 5/08 מהביטוח הלאומי, תוך מתן שוחד לעובד ציבור, בעד פעולה הקשורה ע"י נאשם 1.

אישום שני לנא' 1 ו-3:

נאשם 3 הינו תושב קריית גת, שפוטר מעבודתו בתאריך 1/2/2008.
במועד
שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש פברואר 2008, פנה נאשם 3 לחברו, נאשם 1, וסיפר לו כי הוא לא רוצה להישלח לעבודה באמצעות הלשכה. נאשם 1 סיפר לנאשם 3 שאוחיון יכול לסדר לו לקבל דמי אבטלה מבלי להתייצב בלשכה, בתמורה לסך של- 2,000 ₪. נאשם 1 מסר לנאשם 3 את פרטיו של אוחיון.
נאשם 3 התקשר לאוחיון, נפגש עימו בקריית גת, מסר לו מסמכים שונים הדרושים לפתיחת בקשה לקבלת דמי אבטלה וסך של- 2,000 ₪.
נאשם 3 הגיש ביום 17/2/2008, לביטוח הלאומי, תביעה לקבלת דמי אבטלה בה הצהיר כי אין לו כל הכנסות בתקופת האבטלה.
אוחיון פתח לנאשם 3 תיק במחשבי הלשכה באשדוד.
בין התאריכים 3/2/2008 ל- 7/7/2008, רשם אוחיון 28 פעמים רישום כוזב במסמכי הלשכה במחשב, בדרכים שתוארו בחלק הכללי לעיל, באופן שנחזה כאילו נאשם 3 התייצב בלשכה במהלך התאריכים הנ"ל ולכן הוא זכאי לקבלת דמי אבטלה עבור התקופה הנ"ל.
בפועל לא התייצב נאשם 3 בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת ברחבי הארץ, כנדרש, בין התאריכים הנ"ל ולכן הוא לא היה זכאי לקבלת דמי אבטלה עבור התקופה הנ"ל.
במהלך התקופה בה קיבל נאשם 3 דמי אבטלה מהביטוח הלאומי ונרשמו לו התייצבויות פיקטיביות ע"י אוחיון, עבד הנאשם במקומות שונים בתשלום וזאת מבלי ליידע את הביטוח הלאומי ומבלי לקבל את אישורו לכך ומשכך לא היה זכאי לקבלת הבטחת הכנסה.
על סמך הנתונים הכוזבים שהזין אוחיון כאמור לעיל, שהועברו לביטוח הלאומי, ועל סמך טענת נאשם 3 לפיה אין לו הכנסות בתקופת קבלת דמי אבטלה, קיבל נאשם 3 במרמה ובנסיבות מחמירות, בסיוע אוחיון ונאשם 1, דמי
אבטלה בסך של 19,509 ₪, עבור חודשים 6/08-2/08, מהביטוח הלאומי, תוך תשלום שוחד לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה לתפקידו- עבירות בניגוד לסעיפים 291 (לנא' 1 ו-2), 415 סיפא (לנא' 2 ו-3),
415 סיפא+31 (שני אישומים לנא' 1 ) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

בטיעוניה לעונש לגבי נא' 1
טענה המאשימה כי מאחר ומדובר בסיוע ללא תמורה לאחיו, הסובל מבעיה רפואית והואיל והסיוע לנא' 3 התבטא רק בכך שהעביר את מספר הטלפון של אוחיון ולא מדובר בפעולות של העברת מסמכים או כסף, משווים אותו לנאשמים שהורשעו במתן שוחד ובקבלת דבר במרמה. לכן כאמור התאימו עצמם לפסיקת בית המשפט המחוזי ועותרים לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ,קנס מוסכם בסך 5,000 ₪ ומאסר מותנה.

מתסקירו של נא' 1 עולה כי מדובר בגבר כבן 47, גרוש ואב לשני ילדים בגילאי 4-6 שנים, תושב קרית גת, יליד רוסיה. סיים 10 שנות לימוד ושירות צבאי מלא
בארץ מוצאו. עלה ארצה בשנת 1990.
במשך שנים
מועסק, לסירוגין, בחברות הסעות שונות. כיום, עובד ב"מוניות העיר" בקרית גת כנהג הסעות.מפרוטוקול בימ"ש לענייני משפחה בקרית גת
עולה כי מונה כאפוטרופוס לדודתו אשר סובלת מפיגור שכלי. מודה בעבירות,
ולטענתו באותה התקופה היה אביו מאושפז אחרי אירוע מוחי, אחיו התגורר אצלו, ללא הכנסה וללא מוטיבציה לעבוד והפך לנטל כלכלי ולכן פנה לאוחיון, עימו יש לו היכרות מוקדמת, בבקשה שיסייע לאחיו לקבל אבטלה, שכן הופסקה לו קצבת הבטחת הכנסה. אוחיון אמר לו שהוא יכול להסדיר את העניין ושיביא לו מסמכים. הסכים להעביר המסמכים וכסף, מכיוון שסבר שאוחיון פועל על פי חוק. לאחר מכן הפנה גם את נא' 3 לאוחיון.
לדבריו באותה התקופה נא' 2 ו-3 היו זכאים לקבל דמי אבטלה ולא היו צריכים לשלם שוחד. הוא שילם לאוחיון כסף בשל עזרתו בהכנת המסמכים והגשתם ללשכת התעסוקה עבור אחיו.

כיום מבין שפעל בצורה לא שקולה ולא היה ער למשמעות מעשיו. הביע חרטה. התרשמו כי תפיסתו זו בשל האופן בו הוא רואה עצמו כאחראי על משפחתו. מתקשה לבחון את מערכת ערכיו ואת תפיסתו המאופיינת בטשטוש ערכי. בעל דימוי עצמי תקין בבסיס אשר רואה חשיבות ומחויבות לתפקידו כאחראי על בני משפחתו. על מנת לא לפגוע בחלקים טובים בתפקודו, סבורים כי יהיה נכון להימנע מלהטיל עליו עונש מאסר בפועל. סבורים כי יש מקום לעונש מוחשי מציב גבולות ונורמות להתנהגות, וכי יש מקום לבדוק התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.
בעניינו של נא' 2 הוגשו שני תסקירים:
מהתסקיר מיום 21.09.10 עלה כי מדובר בגבר כבן 51, שעלה ארצה בשנת 1991, גרוש ואב לשניים (21,25) ,המתגורר אצל אחיו, נא' 1 , אינו עובד וחסר כל מסגרת, צופה בטלוויזיה רוב שעות היום. התרשמו שהוא בעל אפקט דכאוני, נמנע מביטוי רגשי ופאסיבי. התקשה במסירת אינפורמציה,
ובלטה תלותו באחיו. באבחון שנערך לו ע"י האגף לטיפול במפגר הוחלט כי לא קיים פיגור שכלי
ומומלצת בדיקה פסיכיאטרית מקיפה וטיפול בהתאם וכן ליווי במיצוי זכויותיו מול הביטוח הלאומי. בבדיקה הפסיכיאטרית דיווח על הזיות שמיעה לסירוגין – קולות של גברים המדברים איתו.
לאחר שיחתם עם גורמי הרווחה בקרית גת נמסר להם כי הופנה שוב למרכז לטיפול באדם המפגר, אולם הואיל והועדה החליטה שלא קיים פיגור שכלי, הופנה
למסגרת בריאות הנפש על מנת שתיערך לו בדיקה פסיכיאטרית מקיפה אך בבדיקה
צוין "ללא ממצא מחלת נפש" וכי מדובר בבעיות סוציאליות מרובות, חוסר דיור, והעדר מקור פרנסה. בהתייחסותו לעבירות המיוחסות לו מיעט מאוד לדבר ואמר כי לא מבין כלל שמדובר בהתנהגות של מתן שוחד וחשב שמדובר בעניין חוקי. התייחסותו לעבירות הייתה דלה ומצומצמת ולכן התקשו להבין את הדינאמיקה שהובילה אותו לביצוע העבירה. סבורים שלאור מאפייניו, יתקשה
להתמודד עם עונש מאסר בין כותלי הכלא לכן המליצו
על מאסר קצר
שירוצה בעבודות שירות, אשר יהווה עבורו עונש מוחשי וברור.מהתסקיר הנוסף מיום 23.12.10 עלה כי במהלך תקופת הדחייה הופנה למרפאה הקהילתית לבריאות הנפש בקרית גת. מהאינפורמציה שקיבלו עולה כי הוא מוכר להם וכי נבדק מספר פעמים וכי מדובר
באדם
אשר
מפגין רמת אינטליגנציה נמוכה ושימוש אפיזודי באלכוהול. הוא השתתף בוועדה של המוסד לביטוח לאומי על מנת שיקבעו לו אחוזי נכות וזכאות לגמלת נכות אולם טרם התקבלו החלטות לגביו. לאחר שהיה אצל פסיכיאטר מקבל טיפול תרופתי.

מהתסקיר בעניינו של נא' 3
עולה כי מדובר בגבר כבן 45, נשוי בשנית ואב לשני ילדים בגילאי 21 – 15 שנים, תושב קרית-גת, סיים 10 שנות לימוד ושירות צבאי מלא כנדרש בארץ מוצאו.
עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1994, התגרש מאשתו הראשונה בשל חילוקי דעות על רקע רצונה להגר לארה"ב. מנישואין אלו נולדה להם ילדה אשר עם גירושיהם היגרה יחד עם אימה לארה"ב. לדבריו, כיום הקשר עימה מצומצם.

במשך 12 השנים טרם ביצוע העבירה הנוכחית, הועסק במפעל "פולגת" בקרית-גת, אך פוטר לדבריו על רקע פשיטת רגל של המפעל. כיום עובד ב"מפעלי תומר 2000- אגש"ח בע"מ ייצור ושיווק פרופילים וצינורות ממתכת". מאישור מעסיקו עולה כי החל לעבוד במפעל החל מתאריך 15/7/08 ועד היום.
אביו נפטר לפני כ-20 שנה סמוך לעלייתם לארץ ואילו אימו, הינה סיעודית, מתגוררת יחד עם אחיו ונזקקת לסיוע יומיומי שלהם. אשתו הנוכחית, נינה בת 51, עובדת כקופאית בסופר. תיאר בפני
נו את משפחתו הגרעינית כמשפחה חמה ותומכת.
התרשמו כי מדובר באדם בעל רמת אינטליגנציה בתחום הנורמה ויכולת ביטוי דלה יחסית. לאורך השיחות עלתה תמונה של אדם המנהל אורח חיים תקין סביב עבודה ודאגה למשפחתו המורחבת. שיתף עמם פעולה מבחינת הגעתו לשיחות והן מבחינת שיתוף במידע קונקרטי וברגשותיו.
התרשמו כי נוטה לצמצם ממשמעות מעשיו ובחירותיו, נוטה להפחית בחלקו בהם ונותן הסברים התלויים בגורמים חיצוניים לו. מתקשה להכיר במחויבותו לשאת בתוצאות מעשיו. להערכתנו, ביצוע העבירה נובע משיקולי תועלת אישיים תוך ניצול החוק לרעה. לאחר פיטוריו, פנה לנאשם 1, להם הכרות מוקדמת, וביקש ממנו שיסייע לו להגיש בקשה לקבלת דמי אבטלה.נאשם 1 הפנה אותו לאוחיון לכן פנה לאוחיון וביקש ממנו סיוע לקבלת הקצבה. לדבריו, ביקש להסתייע באוחיון בשל רצונו לא להישלח לעבודה מטעם לשכת התעסוקה מבלי לממש את זכותו לקבל דמי אבטלה. טען כי כאשר נאשם 1 הפנה אותו לאוחיון, לא דובר על כך שהוא צריך לשלם לאוחיון על כך ורק
בפגישה עם אוחיון, הוא דרש ממנו לשלם כסף עבור השירותים שהוא הציע. לתפישתו כיום, בנסיבות אלה, פעל באופן בלתי שקול ולא היה ער למשמעות מעשיו כפי שמיוחסים לו בכתב האישום. הוא הביע חרטה על מעורבותו בהליכים אלו בשל המחיר שעלול לשלם כולל פתיחת ההליכים כנגדו. התרשמו כי בוחר להציג את נסיבות מעורבותו בעבירה, תוך שלילת מודעותו לבעייתיות שבהתנהלותה וביטול ידיעה מוקדמת לגבי הפן הפלילי שבה. הוא התקשה לבחון את מערכת ערכיו ואת תפיסתו המאופיינת בטשטוש ערכי סביב מה שראה אז כנכון לעשות. מאפיינים אלו והטשטוש הערכי והתפיסה המצמצמת את משמעות מעשיו, באים לידי ביטוי כיום בהתייחסותו לעבירה ומהווים אמצעי הגנה מפני עימות ישיר עם בחירותיו.
מעריכים כי עונש מוחשי של מאסר בפועל, עלול לערער את החלקים המתפקדים ולפגוע בדימויו וביטחונו העצמי וסבורים כי עונש
מאסר בעבודות שירות, יעביר את המסר הרצוי ויחד עם זאת, יאפשר לו להכיר בתוצאות מעשיו ויחדד בפני
ו הצורך להציב גבולות ברורים להתנהגותו והימנעות מביצוע עבירות בעתיד, ויהווה
עונש מוחשי והרתעתי.

בטיעוניו לעונש טען הסנגור לגבי נא' 1
כי מדובר בבחור גרוש כבן 47, אב לשניים אשר הודה במיוחס לו מייד עוד בתחנת המשטרה ועותר להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות.
לגבי נא' 2 טען כי מדובר בנכה 100% של המל"ל, בחור דכאוני, ללא מסגרת, הנופל כנטל לא רק על החברה
אלא גם על אחיו.
באשר לנא' 3 מפנה לטיעוניו בת.פ. 2223/09 באשר להחלטות בית המשפט המחוזי שלא אבחן בין נותני השוחד . מדובר בגבר כבן 46, אב לשניים, נשוי בשנית אשר שיתף פעולה עם שירות המבחן. לטענתו, המלצתם מדברת בעד עצמה. מדובר באירוע חריג, בעל אפקט הרתעתי. אכן הנא' עבד, אך לא בכל התקופה אלא מספר ימים. בעניינו מדובר בסכום לא גדול ביחס לאחרים. לטענתו ראוי להשוות דינו לנאשמים שהוטלו עליהם מאסר לריצוי בעבודות שירות. עתירת המאשימה לקנס גבוה אינו במקום. עותר להטיל על הנא' מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונש הצופה פני העתיד.

כאמור הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית בהתייחס לנאשם 3.

הוא יליד 1965, עברו נקי. לאחר פיטוריו פנה לנא' 1 ואמר לו שאינו מעוניין להישלח למקומות עבודה דרך הלשכה. יצר קשר עם אוחיון, נפגש עימו, העביר לו 2,000 ₪ ובתמורה לכך פתח לו אוחיון תיק והגיש בקשה לקבלת דמי אבטלה , בו רשם
אוחיון 28 פעמים רישומים כוזבים. בהסתמך עליהם, ומבלי שהתייצב בלשכה, קיבל
במרמה 19,509 ₪ עבור ארבעה חודשים בלבד. הוא היה מודע לכך שהוא מרמה את המל"ל ובנוסף לכך באותה תקופה עבד ואף תועד על ידי עובד ביטוח לאומי עובד בחולון. לטענת המאשימה
הוא
ממוקם במדרג של נותני השוחד ומקבלי כסף
במרמה במדרג הגבוה יותר מאחר ועבד לכן בעניינו עותרת למאסר בפועל מעל שישה חודשים, מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי.הסנגור טוען כי עבד תקופה קצרה בלבד ולכן יש להסתפק במאסר לריצוי בעבודות שרות כהמלצת שרות המבחן.



ההלכה הרווחת היא כי העונש ההולם עברייני שוחד הינו מאסר ממש, יפים לעניין זה דברי ביהמ"ש העליון, מפי כב' השופט גולדברג, בע"פ 419/90 מדינת ישראל נ' חיים כהן

, פ"ד מז(3) 821:
"על-פי מדיניותו של בית משפט זה משכבר הימים, העונש ההולם עברייני שוחד הוא מאסר בפועל, כעונש מרתיע. שכן "הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש, ואם כמתווך" (מדינת ישראל נ' ויטה וערעור שכנגד [8], בעמ' 613

).
בבואי לגזור דין הנאשם, ניצבים על כפות המאזנים מה

צד האחד חומרת העבירות בהן הורשע

, הצורך להגן על הציבור מפני

מעשי שחיתות של עובדי ציבור והמשתפים פעולה עימם, המעדיפים טובתם האישית על פני טובת הציבור,

אשר במעשיהם מפרים האמון שניתן ברשויות לצורך בצע

כסף, וצרכי ההרתעה והגמול המחייבים גינוי והוקעה של מעשים אלה, ומהצד השני, נסיבותיו

האישיות של הנאשם ומשפחתו

, כפי שפורטו בהרחבה בתסקירים וע"י הסנגור

, וכן עברו

הנקי .

פגיעתה של עבירת השוחד רעה היא, ופוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית. כדי להילחם בתופעה קשה זו על בית המשפט להטיל עונשים שיהיה בהם להרתיע אחרים שלא יתפתו ללכת בדרכיהם הנלוזות.
אמון הציבור במערכת השלטונית, הינו פקטור חיוני לקיום חיים דמוקרטיים תקינים, שעלול להיפגע אם השירות הציבורי ייתפס בעיני הציבור כמושחת וכמי שעובדיו נוהגים לקבל שוחד

(ראה

דנ"פ 24/08 ,

ברק כהן נ' מ"י

(טרם פורסם, 2.3.09

), עמ' 2978)

.
"מעשה השוחד הינו מעשה חמור מאין כמוהו, ונוגס בתשתית המבנה החברתי, פוגע באמון הציבור במינהל, ולכן יש למגר את הנגע ולעקור אותו מן השורש כאשר תכלית החוק היא להרתיע עובדי ציבור לבל ייקחו חלק במעשים שריח של שוחד נודף מהם, כמו כן נועד להרתיע את האזרחים לבל ידיחו עובדי הציבור

" ( רע"פ 5905/98, אליהו רונן, נ' מד"'י, פ"ד נ"ג (1) 728).


כדבריו היפים והממצים של כבוד השופט טירקל בפרשת ציון קורן:




"

...חז"ל אמרו 'השוחד למה הוא דומה? לאבן - בכל מקום שנופלת שוברת' (מדרש תנחומא, פרשת תולדות, סימן ח'). דומה שבכך מתמצה הכול" (דברַי בע"פ 8573,8620,8710,8873,8901/96 מרקדו נ' מדינת ישראל,

פ"ד נא(5) 481, 592

). ונאמר: "עבירות השוחד הן כנגע שאותו ואת פיתוייו יש להרחיק מעובדי הציבור ומן המשחרים לפתחיהם על-ידי סייגים וגדרות" (דברַי ברע"פ 5905/98 רונן נ' מדינת ישראל,

פ"ד נג(1) 728, 742

). דינם של עוברי עבירות שכאלה ענישה קשה ומכאיבה בלי היסוסים ובלי רחמים, המביעה את שאט הנפש של החברה ומרתיעה עבריינים בכוח".
גזרתי דינם של


נאשמים אחרים שנתנו שוחד וקיבלו דמי אבטלה במרמה כמפורט:


מורטוב אבנון ורומן זבולונוב

, הואשמו בנתינת שוחד וקבלת דבר במרמה, בעת שעבדו, ונדונו במסגרת הסדר טיעון, לקנס בסך 5,000 ₪, 6 וחצי חודשי מאסר לריצוי בכלא ( ולא 7 חודשים כעתירת התביעה),
ו-8 חודשים מאסר מותנה.

נאשמים אלו לא ערערו
וכבר ריצו עונשם.
באשר למאני ובן ציון יוחננוב

הם הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון כתב האישום והסכמה לענישה כמפורט:


מאני הואשם בסיוע בשלושה מקרים, מהם בשניים מדובר בתיווך לשוחד , סוכם כי המאשימה תטען לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, בעוד ההגנה תטען חופשי;

לגבי בן ציון שהואשם בנתינת שוחד וקבלת דבר במרמה, סוכם כי המאשימה תטען לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל, בעוד ההגנה תטען לעונש של 6 חודשים מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות וכן מאסר מותנה וקנס של 20,000 ₪.

גזרתי דינו של מאני ל-10 חודשים מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי, 20,000 ₪ קנס והתחייבות, ושל בן ציון ל-6 חודשי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי, 20,000 ₪ קנס והתחייבות. הערעורים שהגישו נדחו.
לגבי ארקדי זובריצקי ,נותן שוחד שקיבל כספים במרמה, סברתי כי לא הייתה הצדקה להסדר הטיעון המקל שכלל עונש מכסימאלי של 7 חודשי מאסר בלבד, בשל עברו -אך כיבדתי אותו. גם ביהמ"ש המחוזי שדחה הערעור שהגיש, הסכים כי העונש מקל עימו.
גם לא מצאתי הצדקה לקנסות
הנמוכים
בסך 5,000 ₪, שהסכימה פמ"ד להטיל על נאשמים אחרים,
שכן משלמי שוחד אחרים , כגון פטר ניאזוב ויצחק שימנוב , נדונו במסגרת הסדרי טיעון שנערכו עימם לקנסות בסך 10,000 ₪ , וגם זאת אך ורק בהתחשב בקנסות הגבוהים
ששילמו נשותיהם. כמו כן תקופת המאסר המותנה של 8 חודשים שסוכמה עימם , הייתה
קצרה מתקופת התנאי של שנה , שהוטלה על האחרים , כך גם לגבי הימנעות פמ"ד מלעתור משום מה להתחייבויות למרות שהוטלו בהסכמה התחייבויות על האחרים . למרות זאת כובדו ההסדרים . סטניסלב פנחסוב , נדון לקנס בסך 5,000 ₪, 8 חודשים מאסר מותנה ומאסר למשך 6 חודשים לריצוי בכלא .

כך גם פנחס ניאזוב ויצחק שימונוב, אך בעניינם הוגשו ערעורים אשר נתקבלו

במובן זה שהעונש של שישה חודשי מאסר שהוטל על כל אחד מהם הומר לריצוי בעבודות שירות.
בעניינו של בוריס יעקובוב

, שהורשע על פי הודאתו בביצוע 2 עבירות של תיווך לשוחד ו – 3 עבירות של סיוע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות-

הוגש ערעור

על 12 חודשי המאסר וקנס בסכום של 18,000 ₪. מדובר בעונש מקל שנבע מנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות .הערעור נתקבל באופן שהעמידו את עונש המאסר לריצוי בפועל על 8 חודשים במקום 12 חודשים, ואת הקנס, העמידו על סך
5,000 ₪, במקום 18,000 ₪.

בקשה שהגיש
לבימש"ע נדחתה.
בנוסף, נתקבל ערעורו של אלברט אוחיון, עובד הציבור ומקבל השוחד,
ו-6 שנות המאסר, שהוטלו עליו הועמדו על 55 חודשי מאסר.
יצויין כי בעת הדיון בערעורים של אלברט אוחיון, סטניסלב פינחסוב, פינחס ניאזוב ויצחק שימנוב לא התייצבה הפרקליטות,ששבתה, ולכן ביקשה שהטיעונים לעונש בתיק זה ובאחרים ידחו כדי לבחון אפשרות הגשת בקשת רשות ערעור לבימש"ע.
ביום 09.01.11 הודיעה הפרקליטה כי לאחר קיום ישיבה עם פרקליט המחוז, הוחלט על פנייה לפרקליטות המדינה בבקשה להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון
אולם ביום 10.02.11 הודיעה
כי פרקליטות המדינה החליטה לא להגיש בקשות רשות ערעור. משכך, הודעתי כי
בפסקי הדין של בימ"ש מחוזי ב"ש יש להנחותני, ועל גזרי הדין להיות אחידים, ללא האבחנה פנימית שנעשתה על ידי בין נותני השוחד השונים.
כאמור, לגבי נאשם 1 שהודה בתיווך, אף שבנסיבות קלות, מסתפקת הפרקליטות
במאסר לריצוי בעבודות שרות.
לא ברורה לי עמדת הפרקליטות להימנע לחלוטין מעונש מאסר לגבי נאשם 2 שהרי הממונה על עבודות השרות מצא אותו כשיר לרצות המאסר בעבודות שרות, וגם שרות המבחן המליצו על זאת, אולם לא מצאתי לחרוג מההסכמה שהושגה, ולכן נדחה לגיבוש תכנית לביצוע 400 שעות של"צ.

השאלה שנותרה הינה האם יש להטיל על נאשם 3 מאסר לריצוי בכלא כעתירת התביעה או שמא להסתפק גם לגביו במאסר לריצוי בעבודות שרות?
בפרשה זו הקפדתי לערוך איזון עדין בין הנאשמים ובין מעשיהם, כדי למנוע לזות שפתיים וטענת אפליה, ובכל גזר דין נתתי ליבי להסדרי הטיעון ולגזרי הדין של המעורבים האחרים, כמובן תוך שוני שנבע מנסיבות אישיות שונות של כל אחד ואחת, תוך שהערתי הערותי לגבי הסדרים שלא נראו סבירים. בנסיבות כמתואר. אמנם מבחינה מסויימת באה שביתת הפרקליטות וטרפה הקלפים אולם בעקבות זאת, בהמלצת ביהמ"ש,
חזרה בה פמ"ד מעמדתה העונשית . למרות זאת , עונש מאסר לריצוי בעבודות שרות,
במקרה של נאשם 3, יהווה
אפליה, שכן בהשוואה לאחרים שנדונו בגין עבירות זהות למאסר בפועל, העונש הראוי הינו 6-6.5 חודשי מאסר, כעונשיהם
של מורטוב
זבולונוב ובן ציון יוחננוב, או 4 חודשי מאסר, כעונש שהוטל לאחרונה על רובין בורוכוב,
וזאת בשל מצבו הנפשי
ונסיבותיו האישיות המיוחדות.
למרות שמצאתי כי בשל חומרת העבירות בהן הורשע, ונסיבותיהן, ולאור עיקרון אחידות הענישה, יש להטיל על נאשם 3 עונש מאסר לריצוי בכלא, במקרה זה, הואיל והתביעה הסתפקה ב-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות בעניינו של נאשם 1, למרות שמדובר במי שתיווך בין נאשם 3 לאוחיון, ובין אחיו לאוחיון, אף שאכן נסיבות התיווך קלות היו, מצאתי להקל עם נאשם 3 ולהסתפק בתקופה המינימאלית. כמו כן למרות האופי הפיסקאלי של העבירה, ובשל כך שיהא
עליו לרצות המאסר
בכלא, מצאתי לנכון , לפנים משורת הדין, להשוות
את
הקנס לזה שמוטל על נאשם
1.
לאור כל האמור, אחר ששקלתי חומרת העבירות והאינטרס הציבורי , הסדר הטיעון שגובש עם נאשמים 1 ו-2,
נסיבותיהם

האישיות,

עברם הנקי

, מצבו הבריאותי הרעוע של נאשם 2, הודאותיהם, והמלצות שרות המבחן

, אני מטילה על הנאשמים עונשים כדלקמן

:


לגבי נאשם 1:
1. קנס בסך 5,000 ₪, או 100 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים החל מה-10.8.11. אם לא ישלם אחד מן התשלומים במועדם יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי.

2 .
12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא
יעבור
עבירה מהעבירות בהן הורשע.

3. מאסר
לתקופה של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות במרכז הקליטה שושנה
בקרית- גת , 5
ימים בשבוע , 8.5 שעות יומיות, בעבודות אחזקה וסיוע, מנהלה ושירותים בפיקוח מר מלול שמעון . תחילת ריצוי המאסר מיום 6.7.11 בשעה 08:00. במועד זה עליו להתייצב בפני
המפקח
על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש דרום ב"ש, ליד כלא ב"ש, (אוטובוס אגד מתחנה מרכזית בב"ש קו 46).
על הנאשם לדווח לממונה על עבודות השירות בשב"ס אודות כל שינוי בכתובתו
ובפרטיו. כמו כן, מוסבר לו כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכי כל הפרה תביא להפסקה מנהלית של ריצוי העבודות ולריצוי העונש בין כותלי הכלא.

לגבי נאשם 2:
1.
קנס בסך 1,500 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס
ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים מיום
10.8.11.אם לא ישלם אחד התשלומים במועד יעמוד כל הקנס לפרעות מיידי.
2..
12 חודשים מאסר מותנה למשך 3 שנים בר הפעלה אם יעבור העבירות בהן הורשע.
3.

400
שעות שירות לתועלת הציבור ב"אור לעיוור", בקרית גת, בעבודות אחזקה וניקיון,
בהיקף
שלא יפחת מ - 8 ש"ש בפיקוח שירות המבחן. במידה ויש צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יעשה כן וידווח על כך לביהמ"ש . מוסבר לנאשם כי אם לא יבצע עבודות השל"צ במלואן, ניתן יהיה להפקיע הצו, ולשוב ולגזור את דינו לרכיבי ענישה נוספים.

לגבי נאשם 3:
1.


מאסר למשך 4 חודשים.
2.
קנס בסך 5,000 ₪, או
100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים

החל מה-10.8.11. אם לא ישלם אחד מן
התשלומים במועד -יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

3 .
אני מטילה על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא
יעבור
עבירה מהעבירות בהן הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
<#9#>

ניתנה והודעה היום י"א סיון תשע"א, 13/06/2011 במעמד הנוכחים.



רובין לביא
, שופטת







פ בית משפט שלום 2098/09 מ.י. פרקליטות אשקלון נ' מיכאל רובינוב, בוריס רובינוב, סמיון חבסוס ואח' (פורסם ב-ֽ 13/06/2011)