פסקי דין על חזי בהליקר | פסקי דין על אירוס ירוחם א.א (1992) בע"מ

1377/01 עב     02/06/2004




עב 1377/01 חזי בהליקר נ' אירוס ירוחם א.א (1992) בע"מ




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה
ב א ר – ש ב ע
עב 001377/01


בפני
:
כבוד השופט אילן סופר

נציגי ציבור: מר גד אהוד

02/06/2004


בעניין:
חזי בהליקר



ע"י ב"כ
עו"ד חן אביטן

ה ת ו ב ע

נ ג ד


אירוס ירוחם א.א (1992) בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד אורן שלו

ה נת ב ע ת

פסק דין
משלים

1. בהתאם לפסק הדין מיום 4.4.04 היה על הצדדים להגיע לחישוב מוסכם בנוגע לשעות הנוספות המגיעות לתובע. בהעדר הסכמה היה על הצדדים להגיש את חישוביהם ובית הדין צריך היה להכריע.

2. הצדדים הגישו את חישוביהם ונימוקיהם לאופן בו ביצעו את חישוביהם.

3. מעיון בחישובי הצדדים עולה, כי בחישובי התובע נפלה הטעות הבאה.

4. לפי כל דוחות הנוכחות עולה, כי התובע עבד דרך קבע וברוב תקופת עבודתו 6 ימים בשבוע ולא חמישה ימים.
על כן, בסיס שבוע עבודה של התובע צריך להיות בן 8 שעות בימים א' עד ה' ולא 9 שעות.
על פי סעיף 2 (ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951, יום שלפני המנוחה השבועית, לא יעלה על 7 שעות. מכאן, שהחישוב של הנתבעת לגבי שעות נוספות הן לגבי יום שישי והן לגבי שאר ימות השבוע הוא הנכון ובית הדין מקבלו.

5. התובע הגיש תגובה לחישובי הנתבעת ובה נטענו השגות בין השאר, לגבי ימי הטיול שנרשמו בדוח התובע בחודש 5/97 בין התאריכים 27/5 עד 29/5.
ביום 27.5 נרשמו השעות 4:30 עד 20:00. לפי פסק הדין יש להוריד שעתיים ואז יוצא, כי התובע עבד 13.5 שעות, מתוכן 8 שעות הן בשכר רגיל, והיתרה – 2 בתעריף של 125% ו- 3.5 שעות בתעריף 150%.
הנתבעת רשמה כי 2 שעות הן בתעריף של 125% ו- 12.5 שעות הן בתעריף 150%.
שלא כטענת התובע, ברור שכאן נפלה טעות לטובת התובע ויש להפחית את מספר השעות בתעריף של 150%.
ביום 28.5.97, לא רשומות שעות והנתבעת חישבה זאת כיום עבודה מ- 6:00 עד 21:00, כאשר מתוך 15 שעות 13 הן שעות עבודה, ו- 5 הן שעות נוספות, 2 בתעריף 125% ו- 3 בתעריף 150%.
כאן החישוב נכון.

ביום 29.5.97 רשומות השעות 4:30 עד 13:30. דהיינו, 9 שעות שמתוכן 7 שעות הן שעות עבודה. כלומר, אין עבודה בשעות נוספות.

6. הנתבעת טוענת, כי ביום 9.6.97, הנתבעת קראה את הדוח באופן מוטעה. שעת הסיום היא 18:00 ולא 10:00 בהתחשב בכמות הנסיעות, אשר התובע ביצע באותו יום. עיון בדוח מעלה, כי אכן ניתן לראות מהיכן נבעה טעות הנתבעת. המספר 10:00 הוא יותר מסתבר מאשר 18:00. יחד עם זאת, בהתחשב בכמות הנסיעות באותו יום יש לתקן את שעת סיום העבודה ולהוסיף את השעות הנוספות בהתאם.

7. טענת התובע לגבי סעיף 6 לטבלה, נספח ד', לחישובי הנתבעת, אינה ברורה די צרכה ולכן לא ניתן להתייחס אליה.

8. התובע טוען, כי בתאריכים 25.1.98, 30.11.98, ו- 21.3.99, מופיעות שעות התחלה, או סיום בלבד. לא מוצדק לטענת התובע למחוק ימים אלו. יצויין, כי ימים אלו לא נמחקו הם רק לא נחשבו לצורך שעות נוספות; מאחר ולא הובאה ראיה למועד תחילת העבודה באותם ימים אין מקום לחשב שעות נוספות באותם ימים.

9. התובע טוען, כי ב 28-29 לינואר 1998, מופיע, כי התובע עבד 3 שעות נוספות בצרוף ה- 10 הרגילות וכך שולם לו, והדבר נכון גם לגבי 5.2.98. מעיון בדוח הנוכחות לימים אלו עולה, כי רשום שם שהתובע עבד בין 5:30 ל 17:30 דהיינו 12 שעות. מה שהנתבעת שילמה אינו שנוי במחלוקת. חישובי הנתבעת לפי פסק הדין בנקודה זו הינם נכונים.
10. התובע טוען, כי הנתבעת לא לקחה בחישוביה את ה 16.9.99. עיינו בטבלת הנתבעת ולא מצאנו כדבר הזה.

11. התובע טוען, כי ב 2.7.00 רשום פיזור התחלה וסיום ומן הדין להחשיב גם יום זה. אין בידינו לקבל טענה זו מאחר ולא נרשמו שעות התחלה וסיום אין לחשב שעות נוספות לגבי יום זה.

12. באותו אופן גם ב 17.9.00 נרשמה רק שעת ההתחלה ללא שעת סיום ולכן לא ניתן לחשב שעות נוספות ביום זה.

13. התובע טוען, כי קיימות סטיות נוספות של מחצית שעה או שעה, אך לא מפרטן לכן לא ניתן להתייחס אליהן.

14. מכאן, שגם אם נבצע את התיקונים – עדיין יוצא, שהנתבעת שגתה יותר לטובת התובע.

15. חישובי הנתבעת מעלה, כי התובע אינו זכאי לתשלום עבור שעות נוספות ואף יוצא, כי הנתבעת שילמה ביתר. הנתבעת טוענת לקיזוז סכום ששולם ביתר מיתרת פסק הדין. מאחר וטענה זו לא הופיעה בכתב ההגנה, אין מקום לקבל טענה זו.

16. סוף דבר, , תביעת התובע לתשלום בגין שעות נוספות, נדחית.

ניתן היום י' בסיון, תשס"ד (30 במאי 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

________________ ________________
נ.צ. –מר גד אהוד אילן סופר
- שופט



001377/01עב 734 דקלה








עב בית דין אזורי לעבודה 1377/01 חזי בהליקר נ' אירוס ירוחם א.א (1992) בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/06/2004)