פסקי דין על בני עלי צנרת ופיתוח | פסקי דין על עווד עלי | פסקי דין על נור אלדין עלי |

21491-12/09 פ     15/06/2011




פ 21491-12/09 מדינת ישראל נ' בני עלי צנרת ופיתוח בע"מ, עווד עלי, נור אלדין עלי




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בחיפה

ת"פ 21491-12-09 מדינת ישראל
נ' בני עלי צנרת ופיתוח בע"מ
ואח'



15 יוני 2011


בפני
כב' השופט ערן קוטון


המאשימה
מדינת ישראל


נגד

הנאשמים
1.
בני עלי צנרת ופיתוח בע"מ
2.
עווד עלי
3.
נור אלדין עלי


<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – מתמחה גב' זוהר המידני
ב"כ הנאשמים – עו"ד דחדולי
נאשמים 2 ו-3 בעצמם ומטעם נאשמת 1

<#3#>
גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

האישום
1.
על פי האמור בכתב האישום בעובדותיו הודו, נאשמת 1 היתה בתקופה הרלוונטית חברה פרטית שנרשמה ונתאגדה בישראל ועיקר עיסוקה בביצוע עבודות צנרת ותשתיות.
לנאשמת 1 היו הכנסות בשנות המס הרלוונטיות לכתב האישום.
נאשמים 2 ו-3 היו בתקופה הרלוונטית מנהלים פעילים בנאשמת 1.
הנאשמים היו חייבים להגיש דו"ח על הכנסות נאשמת 1 במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב] (להלן: "הפקודה") וזאת בהתאם לסעיפים 131 ו-117 לפקודה.
ללא סיבה מספקת לא הגישו הנאשמים את הדו"ח כנדרש, על פי הפקודה והוראותיה, בגין שנות המס 2005, 2006 ו-2007.

ההליך
2.
כתב האישום הוגש ביום 17.12.09 ודחיות לא מעטות נתבקשו על מנת לאפשר לנאשמים להסדיר ענייניהם עם רשויות המס, להסיר את המחדלים ולהמיר את ההליך בהליך מנהלי.
לסופו של יום הדבר לא הסתייע הגם שב"כ הנאשמים סבור כי היה על המאשימה לשקול את בקשת הנאשמים באופן גמיש יותר ונוקשה פחות.
כך או כך, בשלבים ראשונים של ההליך הודו הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום וביום 3.5.11 הורשעו על פי הודאתם.
במהלך הדיון הוברר כי הדו"חות בגינם הורשעו הנאשמים הוגשו לאחרונה כאשר אינם מבוקרים ע"י רו"ח.
בהתאם לבקשת הצדדים, הופנה נאשם 2 לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות אשר מצא אותו מתאים לריצוי מאסר על דרך של עבודות שירות.

טיעוני הצדדים ודברי הנאשמים
3.
המאשימה ציינה, כי הדו"חות הוגשו בסופו של יום בחודש אוקטובר 2010 וגם בשלב זה הוגשו כאשר אינם מבוקרים. בנסיבות אלה ביקשה המאשימה לראות בנאשמים כמי שלא הסירו את מחדליהם.
סבורה המאשימה, כי הגשת דו"חות בלתי מבוקרים הינה בפועל אי הגשת הדו"חות.

4.
אליבא דמאשימה, העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן עבירות חמורות, באשר עסקינן בפגיעה ביכולת רשויות המס לקיים מערכת ראויה של גביית מס, ואגב כך פגיעה בקופה הציבורית.
המאשימה הפנתה אל פסיקה המורה להחמיר עם מבצעי עבירות מהסוג דנן.
עוד ביקשה המאשימה ליתן משקל יתר לאינטרס הציבורי הגובר בנסיבות התיק הנוכחי על נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.

5.
כפועל יוצא ביקשה המאשימה להטיל על נאשמים 2 ו-3 קנסות משמעותיים שישקפו את חומרת העבירות בהן הורשעו ולהורות על מאסרו של נאשם 2 אשר היה דומיננטי יותר בניהול החברה. המאשימה הביעה הסכמתה לריצוי עונש המאסר בפועל בעבודות שירות.
על נאשמת 1, שאינה פעילה, ביקשה המאשימה להטיל קנס על פי שיקול דעת בית המשפט.

6.
ב"כ הנאשמים, אשר טען כל שניתן לטעון לטובת מרשיו, הדגיש את העובדה כי העבירות בהן כשלו הנאשמים הינן עבירות מנהליות אשר ההליך בגינן מאפשר מתן הדין בהליך מנהלי.
בהקשר זה הזכיר ב"כ הנאשמים, כי דרך המלך היא הדרך המנהלית וההליך הפלילי הוא בבחינת חריג. סבור ב"כ הנאשמים, כי המאשימה לא נימקה כדבעי את בחירתה להגיש כתב אישום בפרט שכתב האישום הוגש בשיהוי ניכר.
בנוסף הפנה ב"כ הנאשמים למאמצים הרבים בהם נקטו הנאשמים על מנת להסיר את המחדלים. לגישתו, היה על המאשימה להתייחס בלב פתוח ובנפש חפצה לבקשת הנאשמים ולדו"חות שהגישו, הגם שהוגשו בלתי מבוקרים. נטען, כי השיקולים המנחים את התנהלות הדין הפלילי היו צריכים להנחות את המאשימה לקבל את הדו"חות כפשוטם. לעניין זה הפנה ב"כ הנאשמים אל ספרות מקצועית.
ב"כ הנאשמים הסביר, כי רואה החשבון אשר התבקש לבקר את הדו"חות חייב את הנאשמים להמציא אסמכתאות שונות ומגוונות על מנת ליתן חוו"ד. לאור האילוצים השונים לא ניתן היה להמציא לרואה החשבון את כלל האסמכתאות המתבקשות ולפיכך אף לא היה ניתן לבקר באופן ממשי את הדו"חות. עם זאת, סבור ב"כ הנאשמים, כי המאשימה, מצידה, באמצעות מערכת המחשוב היתה יכולה לבקר את אותם הדו"חות. מכל מקום ביקש ב"כ הנאשמים להתייחס למצבם הכלכלי ולעובדה שנאשמת 1 חדלה מלפעול עקב אי פירעון חובותיה מצד רשויות שונות.
עוד צוין, כי מתנהלים הליכים אשר על בית המשפט לשקול לקולא.
כן ביקש ב"כ הנאשמים ליתן משקל ממשי להודאתם של הנאשמים ולעובדה כי נטלו אחריות מלאה על מעשיהם ומביעים הם חרטה. כיום נאשמים 2 ו-3 עובדים כשכירים ומפרנסים את בני משפחותיהם.
אשר להבחנה המתבקשת בין נאשמים 2 ו-3, טען ב"כ הנאשמים, כי נאשם 2 היה אחראי על התחום הפיננסי בנאשמת 1 ולפיכך האחריות להגשת הדו"חות היתה מוטלת לפתחו.

7.
נאשם 2, בדבריו האחרונים, הביע צער על מעשיו והסביר כי נאשמת 1 נכנסה לקשיים כלכליים עקב חובות של רשויות. עוד ציין, כי לו 4 ילדים בגירים החיים בבית.

8.
נאשם 3, בדבריו האחרונים, הביע צער אף הוא וביקש להתחשב במצבו כיום בהיותו שכיר המפרנס את ארבעת ילדיו הקטנים.

דיון והכרעה
9.
שקלתי את הנתונים שבפני
ואת עניינם של הנאשמים.

אציין, כי איני מקבל את טענת בא-כוחם בעניין הגשת הדו"חות.

10.
נפסק ב-רע"פ 6095/06 צדוק חיים לוי נ' מדינת ישראל
, פורסם באתר משפטי (להלן: "עניין לוי") –
"סעיף 131(ג) לפקודה דורש, כי הדו"ח המוגש למס הכנסה יהיה מאושר בידי רואה חשבון מוסמך. אין חולק, כי הדו"חות שהגיש המבקש לא היו מאושרים על-ידי רואה חשבון. סעיף 131(ו) קובע סנקציות שינקטו כנגד אדם שלא הגיש דו"ח מאושר ומתואם. המדובר, בין היתר, בסנקציות הבאות: ניתן יהיה לקבוע את הכנסתו של אותו אדם לפי מיטב שפיטתו (סעיף 145(ב)), וניתן יהיה לא להזמין את הנישום לדיון לפני הוצאת השומות, וכן לא לפרט את הנימוקים לאי-קבלת הדו"ח או ההשגה... נכון הוא הדבר, כי מדובר בסנקציות אזרחיות בלבד (ראו קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה, עמ' ח-5) וכי בפקודה לא מופיעה כל התייחסות להשפעה של הגשת דו"ח ללא אישור מתאים על שאלת סילוק המחדל לעניין אישום לפי סעיף 216(4). יחד עם זאת, ברי לכל כי בבסיס תכליתו של סעיף 131(ו) עומדת כוונתו של המחוקק להחמיר עם נישום שלא הגיש דו"חות מאושרים ולהטיל עליו סנקציות נוספות במישור האזרחי. לאור האמור, מתקשה אני לראות מדוע במישור הפלילי יש מקום להקל דווקא עם אותו נישום שלא הגיש דו"חות מאושרים כדין ולראות בכך משום הסרת המחדל. דעתי היא, כי העמדה בה אוחז המבקש אינה מתיישבת עם ההיגיון הישר ועם התכלית העומדת בבסיס סעיף 131(ו) לפקודה"
.
[ההדגשה אינה בקור, ע.ק.]

11.
הנה כי כן הגשת דו"חות מבוקרים עומדת בבסיס תכלית הגשת הדו"חות ואין מקום אפוא לראות בהגשת דו"חות בלתי מבוקרים משום הסרת המחדל גם אם נעשה ניסיון להסירו. ער אני לעובדה כי הביקורת דורשת מאמץ והשקעת משאבים מצד הנאשמים, אך מטבע הדברים, על מנת שרשויות המס יבצעו פעולתן נאמנה, נדרשת אותה השקעה מצד נישומים.

12.
בנסיבות אלה, כדברי ב"כ המאשימה, עסקינן בעבירות חמורות אשר פוגעות ביכולת רשויות המס לבצע את עבודתן ובאופן עקיף נפגעת הקופה הציבורית.

נפסק בעניין לוי –
"ואכן, בשנים האחרונות קיימת מגמה שלא להקל ראש בעבירות המס, נוכח שכיחותן, היקפן ופגיעתן הרעה בחיי הכלכלה התקינים ובאזרחים שומרי החוק. בית-המשפט מחויב אף הוא לסייע לעקירה מן השורש של עבירות אלו, שהפכו לרעה חולה במחוזותינו, באמצעות החמרת הענישה בגין בביצוע עבירות אלו. בהקשר זה אף נפסק לא אחת, כי בעבירות כלכליות, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר (ראו ע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל
, פ"ד לה (3) 211; ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)). בענייננו, עומדים לחובתו של המבקש עברו הפלילי והעובדה שהוא ביצע את העבירות האמורות במשך ארבע שנים רצופות. העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע, ועל כן אף לוּ היה מוכח בפני
י כי עלה בידו של המבקש להסיר את המחדל וכאמור איני סבור כן, לא היה די בכך כדי להצדיק את התערבות בית-משפט זה בעונש שהוטל עליו. זאת, בהתחשב, בין היתר, בטיב העבירות, בהיקפן, בעברו הפלילי של המבקש ובשיקולי הרתעה"
.
[ההדגשה אינה במקור, ע.ק.]

13.
מנגד, ראוי לזכור כי הנאשמים הודו ונטלו אחריות מלאה על מעשיהם בשלבים מוקדמים של ההליך. הנאשמים חסכו מזמנו של בית המשפט ומזמנם של עדי התביעה. יש לראות בהודאתם אף הבעת חרטה. עוד יש לזכור, כי עסקינן בעבירות שמתייחסות לשנות המס 2005, 2006 ו-2007 וביחס לחלק מהן, כדברי ב"כ הנאשמים, הוגש כתב האישום בשיהוי לא מבוטל.

כן נתתי דעתי לעובדה כי נאשמת 1 חדלה מלפעול, זאת על פי הנטען, כיוון שרשויות שונות נותרו חייבות כספים בלתי מבוטלים לנאשמת 1, והיא נקלעה לחובות עקב מצבן הקשה של רשויות אשר שכרו את שירותיה.

נאשמים 2 ו-3 עובדים כיום כשכירים ולהבנתי מנסים לעשות לביתם במאמץ לא מבוטל.

כמפורט ע"י בא-כוחם, נאשם 2 היה אחראי על ההיבט הפיננסי בנאשמת 1 ועל פי הנטען מעמדו הניהולי, בהקשר זה, היה גדול יותר ומשכך יש להחמיר בדינו.

14.
אשר על כן, אני מטיל על הנאשמים את העונש כדלקמן:

על נאשמת 1 קנס בסך 500 ₪.
הקנס ישולם עד ליום 1.8.11.

על כל אחד מנאשמים 2 ו-3 קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.
הקנסות ישולמו ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.11 ובכל 1 בחודש שלאחריו.
אי פירעון אחד התשלומים במועד יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי.

אני מטיל על נאשם 2 מאסר בפועל למשך שלושה חודשים.
המאסר ירוצה על דרך של עבודות שירות בבית ההסתדרות הכללית – נצרת, רחוב 6026 ת.ד 13 נצרת בפיקוח אשר שריקי.
תחילת ריצוי העבודות ביום 27.6.11, מועד בו על נאשם 2 להתייצב בשעה 08:00 במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות שירות ת.ד 4136 כפר מג'אר, 14930, מתחם כלא חרמון, אוטובוס קו מס' 56 מתחנה מרכזית טבריה או כרמיאל.
נאשם 2 מחויב למלא אחר כל כללי ההתנהגות המתבקשים ולהודיע לממונה על כל שינוי בכתובתו אם יחול. אם לא יעמוד נאשם 2 בתנאים ובביקורות יהיה רשאי הממונה להורות על הפסקת עבודות השירות ועל ריצוי יתרת התקופה במאסר ממש.

כן אני מטיל על נאשמים 2 ו-3 חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעברו את העבירה בגינה הורשעו בתיק הנוכחי.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.
<#4#>

ניתן והודע היום י"ג סיון תשע"א, 15/06/2011 במעמד הנוכחים.

ערן קוטון
, שופט

הוקלד על ידי: רוית אליאב







פ בית משפט שלום 21491-12/09 מדינת ישראל נ' בני עלי צנרת ופיתוח בע"מ, עווד עלי, נור אלדין עלי (פורסם ב-ֽ 15/06/2011)