Google

פראג' ג'ריס, פראג' סאמי, חברת בשארה פראג' בע"מ - השאם סלאמה, חברת אלוני בע"מ

פסקי דין על פראג' ג'ריס | פסקי דין על פראג' סאמי | פסקי דין על חברת בשארה פראג' | פסקי דין על השאם סלאמה | פסקי דין על חברת אלוני |

1499-04/08 א     05/04/2011




א 1499-04/08 פראג' ג'ריס, פראג' סאמי, חברת בשארה פראג' בע"מ נ' השאם סלאמה, חברת אלוני בע"מ








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 1499-04-08 פראג' ואח' נ' סלאמה ואח'






בפני

כב' השופטת
עירית הוד


תובעים

פראג' ג'ריס
ת.ז. 23140726
פראג' סאמי
ת.ז. 5515013
חברת בשארה פראג' בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נ. שחאדה


נגד


נתבעים

1. השאם סלאמה
ת.ז. 059879431
ע"י ב"כ עו"ד ע. דביאת

2. חברת אלוני בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד. נחמיה




פסק דין


מבוא

עסקינן בתביעה כספית על סך 80,000 ₪ שהגישו התובעים בגין פגם נטען בריצוף שרכשו מהנתבעים.


תמצית טענות הצדדים

הנתבעת מס' 2 (להלן: "אלוני") הינה חברה לייבוא וייצור אבן שיש, קרמיקה וגרניט הנתבע (להלן: "הנתבע") הינו בעל עסק לחומרי בניין ומשווק או סוכן של אלוני.


במסגרת כתב התביעה טוענים התובעים, כי
ביום 11.4.01 הם הזמינו מאלוני, באמצעות הנתבע, 480 מ"ר ריצוף מסוג "קרארה" במידות 30/30 ושילמו בעבורו. התובעים טוענים, כי
לאחר שהותקן הריצוף בקומה הראשונה התברר, כי קיים פגם בריצוף והם הודיעו על כך לנתבע. מהנדס מטעם אלוני בדק את טענותיהם והוסכם בין הצדדים על המשך הריצוף, על פיצוי התובעים ב- 50 מ"ר ועל החלפת סוג המרצפות.


התובעים טוענים, כי חרף האמור מזה שנתיים שלוש התגלו פגמים בריצוף והם פנו לסוכן בנדון. לטענתם, הם אינם יודעים ואין בידם לדעת את הנסיבות בגינם נגרמו הליקויים לאריחים. לטענת התובעים, אלוני הפרה את התחייבותה כלפיהם בכך שסיפקה להם מוצר פגום. התובעים טוענים, כי אלוני לא פעלה בהתאם להוראות התקן הישראלי, ייצרה אריחים מחומרים גרועים וירודים, לא השתמשה בחומרים נקיים בעת היצור, לא פיקחה כלל או לא פיקחה די על הליך הייצור, ייצרה אריחים ברשלנות ובאופן בלתי מקצועי, התעלמה מנתונים רלוונטיים בעת הליך היצור ולחלופין התרשלה בייבוא אריחים שלא בהתאם להוראות התקן הישראלי. הנתבעים טוענים, כי הנתבע התרשל עת מכר להם מוצר עת ידע שהוא פגום, לא פעל כפי שסוכן מכירות או משווק היה מתנהג בנסיבות העניין, לא הזהיר אותם מפני הפגמים הטמונים במוצר והתרשל במילוי תפקידו.


לטענתם, מחוות דעת שנערכה עבורם על ידי משרד מהנדסים העוסק בתחום עולה, כי תיקון הליקויים מוערך בסך של 95,865 ₪. לטענת התובעים, כתוצאה מביצוע העבודות יהיה עליהם לעזוב את ביתם למשך שבוע, דבר הכרוך בהוצאות נוספות. כמו כן, הם טוענים, כי נפגמה הנאתם מהנכס. התובעים העריכו את עוגמת הנפש והטרחה אשר נגרמה להם בסך של 20,000 ₪.
התובעים אמדו את סך נזקיהם בסך של 126,365 ₪ אולם, כאמור לעיל, הגישו תביעתם על סך של 80,000 ₪.


לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות. לטענתו, עסקינן בתביעה קנטרנית אשר התיישנה טרם הגשתה. הנתבע מכחיש את הנזקים הנטענים ולטענתו, הנזקים האמורים מופרזים. עוד טען, כי לא נגרמו לתובעים נזקים ובמידה ונגרמו הרי שלא נגרמו בשל מעשיו או מחדליו. כן התנגד לאמור בחוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה. לטענתו, התובעים לא פעלו לשם הקטנת נזקיהם. הנתבע מכחיש טענת התובעים לפיה הם רכשו או הזמינו אצלו ריצוף מסוג קרארה במידות 30 על 30
.
עוד טוען הנתבע, כי התובעים הם בעלי החזקה בנכס ועליהם להוכיח טענותיהם ואין מקום להיפוך נטל ההוכחה.


אף אלוני טוענת, כי דין התביעה נגדה להידחות.לטענתה היא ספקית אבן בלבד ואינה אחראית למוצר אשר לא נבדק ויושם בפועל. לטענתה, היה על התובעים ו/או על הנתבע לבדוק את המוצרים ואת התאמתם להזמנה, לשימוש וליישום. אלוני טוענת, כי מקום בו לא נשלחה הודעה במועד קבלת החומר או בסמוך לכך, או תוך זמן סביר היא אינה אחראית לאבן שסופקה והליקויים הנטענים אינם באחריותה.


לטענתה, עסקינן באספקה אשר בוצעה בשנת 2000 ולפיכך הרי שהתובענה הוגשה לאחר התיישנותה ולכל הפחות ישנו שיהוי ניכר במתן הודעה בנוגע לליקויים. לטענתה, האחריות לטיב המוצרים חלפה זה מכבר. עוד טוענת אלוני, כי הליקויים הנטענים אינם נובעים מטיב האבן אשר סופקה על ידה, ובמיוחד מקום בו האבן יושמה בפועל. לטענתה, עסקינן בהזמנה משנת 2001 אשר חלה לגביה התיישנות. אלוני טוענת, כי היה על התובעים ו/או על הנתבע לבדוק את המוצרים עם הגעתם לאתר ולא ליישמם ככל שנתגלתה בעיה כלשהי עמם.


אלוני טוענת, כי סיפקה את המוצר ואינה אחראית ליישומו ואחזקתו.
לטענתה, אין לה אחריות לפעולותיו של הנתבע.


אלוני מכחישה את הטענה באשר לתקלות אשר נתגלו לאחר התקנת המרצפות באחת הקומות. לטענתה, ככל שבדקה את הטענות, הרי השיבה, כי הליקויים הנטענים אינם באחריותה ו/או כתוצאה ממעשיה או מחדליה.


עוד מכחישה אלוני את האמור בחוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה.

הנתבע הגיש הודעת צד ג' נגד אלוני ובמסגרתה טען, כי במידה ויחויב לפצות את התובעים הרי שעל אלוני לשפותו. לטענתו, בהיות אלוני היצרנית ו/או היבואנית ו/או המשווקת של המוצר הרי שחלה עליה החובה לשאת באחריות עבור המוצר.


על פי בקשת התובעים ולהחלטה מיום 18.1.09 צורפה חברת בשארה פראג' בע"מ
, חברה המצויה בבעלות התובעים, כתובעת נוספת בתובענה.


הראיות

מטעם התובעים הוגש תצהיר של התובע מס' 2 (להלן: "התובע"). הנתבע הגיש תצהיר שלו. מטעם אלוני הוגש תצהיר עדות ראשית של אלי צנעני (להלן: "צנעני")- מנהל שירות לקוחות אצל אלוני. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף, העיד מר מורדי אופן אשר שימש כמבקר איכות בנושא תלונות לקוחות אצל אלוני עד שנת 2005. כמו כן, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.


בהתאם להחלטה מיום 31.12.08 מונה אינג' שטרנברג רונן כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו קבע המומחה, כי בחלוף שמונה שנים ממועד האספקה לא נצפו התנתקויות של האגרגט מהמלאן, חורים ו/או סדקים רחבים. המומחה ציין, כי המראה הכללי של הריצוף וגוונו אחידים. המומחה טען, כי על רוב המרצפות בדירה אותרו סדקים נימיים סביב האגרגטים, אותרו אריחים בודדים בהם קיימים שברים קטנים בפאות, לא אותרו על פני האריחים כתמים, ובין היתר לא אותרו כתמי רטיבות. לטענתו, אין הצדקה לפרק את הריצוף בשל הפגמים וניתן לתקן את הליקויים על ידי ביצוע ליטוש האבן בעלות של 15,000 ₪ לנתבעת. בהמשך נשלחו למומחה שאלות הבהרה וכן, הוא העיד על האמור בחוות דעתו.


דיון ומסקנות

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה מה הסיבה לליקויים באריחים אשר רכשו התובעים מהנתבעים, והאם על הנתבעים, או על מי מהם, מוטלת החבות לפצות את התובעים בגין הליקויים הנטענים.


בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר המצוי בפני
י מצאתי, כי דין התביעה להדחות לאחר שלא הוכח לי שהסיבה לליקויים נובעת מרשלנות כלשהי של הנתבעים, כפי שיפורט.


במהלך עדותו נשאל המומחה ממה נבעו הליקויים בריצוף ומדוע לא התייחס לכך בחוות דעתו. המומחה השיב, כי הביקור נערך כשמונה שנים לאחר תום הריצוף והוא יכול רק לשער מה הסיבות למה שהוא ראה. לטענתו, לא ניתן לדעת בדיוק מה הסיבות שגרמו לליקוים המפורטים בחוות הדעת (עמ' 8 ש' 10-15).


נטען בפני
המומחה, כי בחוות הדעת הוא ציין, כי נמצא מספר רב של אריחים אשר יש בהם סדקים סביב הפלחים. המומחה נשאל מדוע, בנסיבות אלו, הוא לא הכיר בעובדה שהסדקים נוצרו במהלך הייצור ואם הם אינם פגם בהליך הייצור עדיין עסקינן בפגם שמקורו בגוף האריחים. המומחה השיב, כי מאחר והוא ביקר בנכס לאחר שמונה שנים הוא חושב שאין לו זכות לפסול אריחים בטענה האמורה. המומחה הוסיף, כי הוא סבור שאם האריחים היו במצב הזה בעת הריצוף הטענה הייתה עולה על ידי הדייר (עמ' 12 ש' 1-8). המומחה העיד, כי הוא ראה את הריצוף לאחר שמונה שנים וכתב את שראה. לטענתו, הוא אינו יכול לקבוע האם המצב היה ככה כאשר האריחים יצאו מהמפעל. המומחה טען, כי מניסיונו סביר להניח שלא. המומחה הוסיף וטען, כי יכול להיות שזה תוצאה של בלאי, נסיבות אחרות או שימוש בחומרים, כפי שהוא ציין בשאלות ההבהרה (עמ' 12 ש' 10-14). עוד העיד המומחה, כי לדעתו השריטות נגרמו במשך הזמן כתוצאה מגרירה של דברים. המומחה ציין, כי אנשים גרים בדירה מספר שנים (עמ' 12 ש' 17-18). בהמשך העיד, כי אין ספק שהאריח לא יצא ככה מהמפעל (עמ' 12 ש' 21-22).


המומחה נשאל ממה נגרמו חרירים סמוך לסדקים והשיב, כי הוא יכול רק לשער את הסיבות המדויקות. המומחה טען, כי למרות שחלפו שמונה שנים הוא סבור שקיים ליקוי באריחים אשר אמורים להיות יפים יותר, למרות הזמן שחלף. לטענתו, הסיבה
יכולה להיות שהחומר הצמנטי רך מידיי, שנעשה שימוש אגרסיבי או שימוש בחומרים אגרסיביים. המומחה הוסיף, כי הוא אינו יודע בדיוק למה אחרי שמונה שנים המרצפות נראות כפי שהן נראות. לטענתו, אריחי טרצו אינם חומר חזק ויציב וכי הזמן עושה את שלו לריצוף זה (עמ' 13 ש' 11-21).


המומחה נשאל איזה חומר אגרסיבי יכול היה לתקוף את הריצוף והשיב, כי כל חומר חומצי תוקף צמנט. המומחה טען, כי השאלה היא רמות הניקוי, כמה ניקוי ורמת החומציות. לטענתו, חומר חומצי תוקף שכבה עליונה ולאט לאט חודר (עמ' 14 ש' 30-31, עמ' 15 ש' 1-7). המומחה נשאל מדוע החומר החומצי פוגע נקודתית ולא בכל הדירה והשיב, כי אם הייתה פגיעה נקודתית הוא לא היה כותב בחוות דעתו שדרוש ליטוש אבן בכל הדירה (עמ' 15 ש' 12-14). בהמשך עדותו אישר המומחה, כי החומר החומצי אשר עלול לפגוע באריחים יכול לפגוש אותם לאחר התקנתם ואין עסקינן בחומר חומצי במהלך הייצור (עמ' 21 ש' 24-28).


המומחה אישר, כי אחד הגורמים לסדיקה נימית הוא שימוש בחומרי ניקוי אגרסיביים. כן אישר, כי בין היתר עסקינן בחומצת מלח. לטענתו, כמעט תמיד קבלנים משתמשים בחומצת מלח בכדי לנקות אחרי שיפוץ (עמ' 17 ש' 30-32, עמ' 18 ש' 1-5). לטענתו, פוליש לא יכול לגרום לסדיקה נימית אולם במהלך ניקיון לפני פוליש צריך לנקות את האריחים ובדרך כלל זה נעשה על ידי שימוש בחומצת מלח. המומחה העיד, כי ייתכן שניקוי יסודי בעזרת חומצה פגע בחוזק של המלאן (עמ' 19 ש' 12-16). המומחה אישר, כי ההוראות אשר צורפו לתצהיר מטעמה של אלוני נועדו למנוע פגמים באריחים, לרבות סדיקה נימית (עמ' 18 ש' 15-25).


התובע טען, כי לא עשה טיפול מקצועי באריחים, לאחר בניית הבניין. בהמשך אישר, כי לאחר עבודות השיפוץ ניקו את הרצפה מהלכלוך של השיפוץ (עמ' 32 ש' 27-32). התובע העיד, כי לא עשה פוליש לאחר הריצוף (עמ' 33 ש' 3-4). התובע נשאל כיצד הוא מנקה את האריחים והשיב, כי האישה מנקה עם כל מיני חומרי ניקיון (עמ' 33 ש' 7-8). התובע שלל טענה לפיה ייתכן שבמהלך השנים היה טיפול לא ראוי במרצפות וטען, כי המומחה מטעם בית המשפט העיד, כי הליקוי הוא בייצור המרצפות ולא בהנחתן (עמ' 35 ש' 27-29). מעדות המומחה עולה, כי אין ממש בטענה האמורה של התובע. אף אם הליקוי אינו בהנחת המרצפות אין להסיק מכך כי הליקוי הוא בייצורן. המומחה לא טען זאת לא בחוות דעתו ולא בעדותו לפני. כפי שעולה מעדות המומחה, ייתכן והפגמים נגרמו בשל גרירת חפצים, בלאי טבעי או שימוש בחומרי ניקיון אגרסיביים.


בהמשך אישר המומחה, כי במסגרת חוות דעתו הוא ציין שני גורמים אפשריים נוספים לסדיקה הנימית. האחד, הוא שבמהלך הייצור, חלק מהאגרגטים לא עברו שטיפה מלאה והשני שהמלאן בין האגרגטים מעט חלש מהאגרגט עצמו. המומחה אישר, כי ניתן לבדוק בבדיקת מעבדה האם תערובת המלאן בין האגרגטים חלשה יותר מהאגרגט. באשר לשאלה האם האגרגטים עברו שטיפה מלאה הוא טען, כי לא ניתן לבדוק
ובהמשך טען, כי קשה לבדוק את זה כיום. המומחה טען, כי אם האגרגט לא עבר שטיפה הוא משער שחלקים היו מתנתקים מהמלאן וזה לא מה שקרה (עמ' 18 ש' 26-32, עמ' 19 ש' 1-4). המומחה אישר, כי ככל שעסקינן בפגם בייצור הרי שהדבר נובע מתערובת המלאן וכי ניתן לבדוק זאת בבדיקת מעבדה פשוטה. המומחה העיד, כי לא ראה בדיקה כאמור (עמ' 19 ש' 5-11).


הנה כי כן, המומחה ציין שתי סיבות נוספות אשר יכלו לגרום לסדיקה הנימית ובעדותו הסביר, כי אחת מהן אינה עולה עם המצב בפועל ואת השנייה ניתן היה לבחון בבדיקת מעבדה פשוטה והעיד, כי לא ראה בדיקה כאמור. בנסיבות אלו, הרי שהתובעים לא הרימו את הנטל להוכיח, כי הסיבה האמורה היא הגורם לסדיקה הנימית.


המומחה העיד, כי ריצוף טרצו הוא ריצוף של בטון שאף פעם לא יראה כמו ריצוף קרמי. לטענתו, צמנט זה חומר שנפגע מחומצות, שאינו עמיד ואינו אמור להיות עמיד לפרקי זמן ארוכים ועל כן הוא יכול להיפגע ונפגע (עמ' 9 ש' 30-32). המומחה אף העיד, כי אריחי טרצו אינם חומר חזק ויציב והזמן עושה את שלו לריצוף זה (עמ' 13 ש' 20-21). הנה כי כן, מעדות המומחה עולה, כי ייתכן שהליקוי נובע ממאפייניו ותכונותיו של הריצוף בו בחרו התובעים לרצף את ביתם לא בשל פגם כלשהו.


נטען בפני
המומחה, כי בהתאם להחלטת המינוי הוא התבקש להתייחס לטענה לפיה הנזקים הינם בלאי טבעי. המומחה השיב, כי בחוות הדעת הוא נתן את הנתונים כפי שהוא ראה בביקור. לטענתו, הוא התייחס לתקן וציין שהביקור נערך שמונה שנים אחרי (עמ' 8 ש' 25-28). המומחה העיד, כי התקן לא דן איך ריצוף אמור להיראות לאחר שמונה או עשר שנים. לטענתו, הוא מצפה שהריצוף יראה טוב יותר ולכן כתב את שכתב (עמ' 9 ש' 27-29). בהמשך שב טען, כי הוא סבור שלאחר שמונה שנים הריצוף אמור היה להיראות טוב יותר (עמ' 10 ש' 3-4).


המומחה העיד, כי אין סטייה מהתקן וכי גודל החרירים והסדקים עומד בדרישות התקן אולם בשל העובדה, כי עסקינן במספר רב של אריחים הרי שדרוש תיקון (עמ' 14 ש' 17-18). המומחה אישר, כי חלק מהפגמים אינם בגדר ליקוי אסור וכי מותר שהם יהיו באריחים ואין בכך פגם (עמ' 17 ש' 13-15). בהמשך העיד, כי לא כל ליקוי אסור על פי התקן ולא כל אריח שיש בו חריר הינו פסול (עמ' 19 ש' 31-32, עמ' 20 ש' 1-3).


עוד העיד המומחה, כי התקן אינו מתייחס לאריח לאחר
x
שנים ומצב הבלאי שלו
(עמ' 20 ש' 16-17). לטענתו, הטבלה מתייחסת לאריחים חדשים וסביר שאחרי שמונה שנים המצב ישתנה (עמ' 20 ש' 22). המומחה הוסיף, כי הוא ציין בחוות דעתו שסך הכל האריחים עומדים בדרישות של התקן אולם, מאחר ומבחינה סובייקטיבית האריחים לא מצאו חן בעיניו, הוא כתב שצריך לבצע ליטוש אבן (עמ' 20 ש' 27-28). המומחה הסכים, כי לפי התקן אין פגם והריצוף עומד בדרישות התקן (עמ' 21 ש' 31-32, עמ' 22 ש' 1).


הנה כי כן, המומחה העיד, כי הפגמים אשר נמצאו באריחים אינם בניגוד לתקן. לפיכך, הרי שאין ממש בטענת התובעים לפיה אלוני לא פעלה בהתאם להוראות התקן הישראלי ו/או התרשלה בייבוא אריחים שלא בהתאם להוראות התקן הישראלי. עוד אישר המומחה, כי התקן אינו מתייחס למצב האריחים כעבור שמונה שנים, וסביר, כי בחלוף השנים מצבם ישתנה. מעדות המומחה עולה, כי קביעתו באשר לתיקון האריחים נובעת מכך שהוא סבר, כי האריחים אמורים היו להיות במצב טוב יותר ולא בשל העובדה, כי עסקינן בליקויים אסורים, הנובעים מרשלנות כלשהי של הנתבעים.


בעדותו נטען בפני
המומחה, כי בחוות הדעת הוא לא התייחס לשאלה האם ניתן היה להבחין בפגמים בשנת 2001. בתגובה טען, כי אם המרצפות היו ביום הראשון לאחר סיום העבודה כפי שהן היו ביום ביקורו אזי היה פגם מהותי בריצוף. לטענתו, הוא בא אחרי שמונה שנים, אחרי שהריצוף היה במצב מעולה ובשל בלאי או סיבות אחרות נוצרו הליקויים בפועל (עמ' 8 ש' 16-22).


המומחה אישר, כי על הרצף לשים בצד אריחים פגומים ואם לא עשה כן הוא פעל בניגוד לתקן (עמ' 16 ש' 20-25). המומחה אישר, כי ליקויים כמו אגרגט אדמדם בצורה חריגה ופגם חזותי כמו שריטות או שברי קצה אלו פגמים אשר בגינם הרצף היה צריך להחריג את האריח. בהמשך טען, באשר לשברי קצה, כי דברים קטנים מאוד מותרים ושברים גדולים ובולטים חייבים להניח בצד (עמ' 16 ש' 29-32, עמ' 17 ש' 1-2).


התובע העיד, כי הריצוף נעשה על ידי רצף מטעמו וכי הוא היה אחראי על עבודת הרצף (עמ' 25 ש' 15-21). התובע נשאל האם שאל את הרצף מדוע ישנם פגמים והשיב, כי בזמן העבודה לא היו פגמים בקומה השנייה והשלישית (עמ' 26 ש' 3-4). היינו, על פי עמדת התובע עצמו, האריחים יצאו ממפעלה של אלוני ללא ליקויים נראים לעין, שהרי ברי, כי לו היו ליקויים בריצוף כבר בשלב זה, שומה היה על הרצף מטעמו של התובע להחריג אריחים אלו ולא לרצף באמצעותם ולפנות לנתבעים כבר בשלב זה.


התובע העיד, כי משנת 2001, כאשר הסתיים הריצוף, ועד 2005 הוא לא ראה פגמים. לטענתו, הוא לא ראה פגמים ויכול להיות שהיו פגמים אולם לא בהיקף הזה. התובע העיד, כי כאשר הם ריצפו המרצפות היו במצב ראוי לריצוף. התובע אישר, כי לאחר סיום מלאכת הריצוף הכל היה בסדר (עמ' 34 ש' 12-19). עוד אישר, כי במהלך שלוש השנים לאחר הריצוף הוא לא פנה לנתבע מאחר ולא ידע כי ישנם פגמים (עמ' 34 ש' 20-22).


נטען בפני
התובע, כי הוא אמר למומחה שהפגמים התגלו לאחר גמר עבודות הריצוף. התובע השיב, כי ישנה טעות בניסוח. בהמשך נטען בפני
ו, כי אחיו היה זה שאמר למומחה דברים השונים ממה שהוא העיד. התובע שב וטען, כי ישנה טעות בניסוח והוסיף, כי אם אחיו היה רואה פגמים אחרי גמר הריצוף הוא היה מזמין את המומחה ואת כולם (עמ' 35 ש' 18-22).


המומחה העיד, כי היה בידי הלקוח לגלות את הפגמים ביום הראשון לאחר ניקוי הריצוף וכי אם הלקוח גילה לאחר מספר שנים הרי שזה לא נגרם בהליך הייצור או הנחת הריצוף וכי זה יכול להיות במסגרת בלאי טבעי (עמ' 22 ש' 5-15). בהמשך העיד, כי סביר יותר שזה נוצר מבלאי וכתוצאה משימוש (עמ' 22 ש' 18).


הנה כי כן, המומחה העיד, כי ככל שהפגמים לא נתגלו לאחר הנחת הריצוף או בסמוך לכך וככל שנתגלו רק כעבור שנים הרי שסביר שעסקינן בבלאי טבעי. מעדות התובע עולה, כי הפגמים הנטענים התגלו רק לאחר כשלוש שנים לאחר הריצוף. משכך, מצאתי, כי לאור הזמן שחלף ולאור חוות דעת המומחה שלא נסתרה, יותר סביר, כי הליקוי בריצוף נגרם כתוצאה מבלאי ושימוש משכך, ברי, כי אין להטיל אחריות בשל כך על הנתבעים משחלפה תקופת האחריות.


התובע טען, כי נפלה טעות בתצהירו וכי הם מעולם לא פנו לאלוני אלא לנתבע (עמ' 34 ש' 26-31). מעדותו עולה, כי אין תיעוד של פניותיו לנתבע. התובע טען, כי הוא פנה אליו באופן אישי, כי הם מאותו הכפר ועובדים ביחד זמן רב והוא לא ראה צורך לתעד (עמ' 34 ש' 32, עמ' 35 ש' 1-2). התובע אישר, כי לאחר שפנה לנתבע, לאחר קניית המרצפות הראשונות, הנתבע טיפל בפני
ה בצורה ראויה ודיווח לאלוני ונציג של אלוני הגיע. התובע הוסיף, כי כנראה שבפני
ות האחרות, ב- 2005 ו- 2006 הוא לא שיתף פעולה (עמ' 34 ש' 23-25).


הנתבע העיד, כי אינו זוכר פניה מלפני שלוש שנים במסגרתה הועלתה טענה באשר לפגמים בריצוף (עמ' 38 ש' 8-9). הנתבע טען, כי הוא אינו זכור שמר פראג' התייצב במשרדו והוא התקשר לאלוני (עמ' 38 ש' 14-15). בהמשך העיד הנתבע, כי הוא אינו זוכר שהתובע מס' 1 בא אליו לפני שלוש שנים וטען, כי ישנה בעיה בריצוף ולטענתו ייתכן שזה קרה וייתכן שלא (עמ' 39 ש' 13-16). נטען בפני
ו, כי בכתב ההגנה הוא הכחיש שהתובעים פנו אליו אחרי 2001 השיב, כי הוא אינו זוכר וכי יכול להיות שכן ויכול להיות שלא (עמ' 39 ש' 21-22).


הנה כי כן, קיימת מחלוקת בשאלה האם התובעים פנו לנתבע בטענה, כי התגלו פגמים באריחים אם לאו. אף אם הייתי מקבלת טענת התובעים בנדון למרות שטענה זו לא הוכחה, הרי שאף לפי גרסתם הם פנו לנתבע בחלוף כשלוש שנים מהמועד בו הותקנו האריחים. כאמור לעיל, מעדות המומחה עולה, כי בנסיבות אלו סביר, כי עסקינן בבלאי, או כתוצאה משימוש בחומרי ניקוי אגרסיבים. אף אם אין לקבל את הטענה, כי התובענה התיישנה טרם הגשתה, בשל העובדה שמרוץ ההתיישנות החל במועד בו התגלה הנזק, הרי שהמועד בו התגלה הנזק תומך בטענה, כי לא הייתה התרשלות מטעם הנתבעים.


מעדות המומחה עולה בבירור, כי בשל הזמן שחלף מהמועד בו הותקנו האריחים ועד המועד בו הם בדק אותם, הרי שאין בידו לומר בברור מהן הנסיבות בגינן נגרמו הפגמים באריחים. מעדותו ניתן ללמוד, כי קיימים מספר גורמים אפשריים לפגמים וביניהם ניקוי בחומרי ניקוי אגרסיביים, גרירת חפצים, בלאי טבעי וכדומה. לא ניתן לשלול את הטענה, כי אלו הגורמים אשר גרמו לפגמים הנטענים ולא פגם כלשהו בייצור. מעדות המומחה עולה, כי המועד בו נתגלו הפגמים, לטענת התובעים, תומך בטענה, כי סביר יותר שעסקינן בבלאי כתוצאה משימוש ולא בשל פגם בייצור. בנסיבות אלו, הרי שלא עלה בידי התובעים להרים את הנטל המוטל על כתפיהם ולהוכיח, כי הליקויים בריצוף נובעים כתוצאה מרשלנות מי מהנתבעים, או מי מהם. אף לא הוכח לי ולא שוכנעתי במאזן הדרוש במשפט אזרחי, כי הליקוי נובע מהליך ייצור האריחים. לעניין זה יש להוסיף את העובדה שהמומחה העיד, כי האריחים עומדים בתקן וכי אין עסקינן בליקויים אסורים על פי התקן.


בשולי הדברים אציין, כי טענות הצדדים באשר לפגמים אשר התגלו בריצוף בקומה הראשונה אינן רלוונטיות לענייננו, שכן התובענה אינה עוסקת בריצוף האמור.


בנסיבות האמורות, ומשלא עמדו התובעים בנטל להוכיח תביעתם ומשלא הוכחה לי
רשלנות כלשהי מצד הנתבעים מצאתי, כי דין התביעה להידחות.


למעלה מהדרוש אציין, כי אלוני הציעה לתובעים לבצע את הליטוש אותו הציע המומחה בחוות דעתו על אף שלגישתה אין להטיל עליה אחריות וזאת בטרם שמיעת ההוכחות בתיק, אולם התובעים סירבו לכך (ישיבת יום 29.4.10 עמ' 7). משמצאתי, כי אין להטיל אחריות על אלוני בנסיבות, מאחר וכאמור לא הוכח לי, כי הליקוי בריצוף נובע מפגם כלשהו בהליך הייצור וכי יותר סביר בעיני שהליקוי נובע מהשימוש על ידי התובעים או כתוצאה מבלאי של הריצוף בו בחרו התובעים לרצף את ביתם, הרי דין התביעה להידחות ואין מקום במסגרת פסק הדין לחייב את אלוני לבצע אף את הליטוש כאמור בחוות דעת המומחה.


לפיכך מורה כאמור על דחיית התביעה. מחייבת את התובעים בסכום כולל בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד עבור כל אחד מהנתבעים בסך 10,000 ₪ (סכום כולל של 20,000 ₪). סכום זה לוקח בחשבון אף את עלות חלקם של הנתבעים בחוות דעת המומחה מטעם בית משפט והוצאות עדים.


הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.


המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום,
א' ניסן תשע"א, 05 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 1499-04/08 פראג' ג'ריס, פראג' סאמי, חברת בשארה פראג' בע"מ נ' השאם סלאמה, חברת אלוני בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/04/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים