פסקי דין על שמעון טוב טעם | פסקי דין על אורי שמעון | פסקי דין על ענת כהן

25174-09/10 א     06/04/2011




א 25174-09/10 שמעון טוב טעם בע"מ, אורי שמעון נ' ענת כהן








בית משפט השלום בנצרת

ת"א 25174-09-10
שמעון טוב טעם בע"מ
ואח' נ' כהן



06 אפריל 2011



לפני כבוד השופט ג'ורג' אזולאי
–
נשיא



תובעים

1 שמעון טוב טעם בע"מ

2 אורי שמעון


נגד


נתבעת

1 ענת כהן


החלטה


בפני
י בקשה לדחייה על הסף של התובענה אשר הוגשה ע"י המשיבים (להלן: "התובעים" או "המשיבים" או "המתלוננים") כתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, בהתאם לסעיף 77 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

במסגרת התביעה דנא, מבקשים המשיבים לחייב את המבקשת (להלן: "הנתבעת" או "המבקשת" או "הנאשמת") להשיב להם את כספם לאחר שמעלה באמונם וגנבה מהם כספים במאות אלפי ₪, עת עבדה כקופאית במכולת אשר בבעלותם, במשך כ- 13 שנים.

העובדות הצריכות לעניין:

ביום 17/04/10
הוגש כתב אישום כנגד המבקשת במסגרת ת.פ. 7245-12-09 בבית משפט זה.

ביום 13/04/10
ניתנה הכרעת הדין בה הרשעתי את המבקשת בביצוע עבירה של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וביום 25/05/10 גזרתי את דינה.

ביום 15/09/10
הגישו המשיבים כנגד המבקשת את התביעה דנא.

ביום 16/09/10
הגישו המשיבים בקשה להטלת עיקולים זמניים וביום 07/10/10 נעתרה כב' הרשמת אינעאם שרקאוי לבקשתם עד לסכום של 500,000 ₪.

דיון
במסגרת החלטתי כאמור אתייחס לשתי טענות אשר הועלו על ידי המבקשת :

·
דחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית

. לטענתה, המדובר ביחסי עובד מעביד והסמכות הייחודית לדון בתובענה נתונה לבית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969.

·
ביטול העיקולים הזמניים

אשר הוטלו על הזכויות / הנכסים של המבקשת. לטענתה, הוטל עיקול על ביתה בעפולה, על רכבה וכן על כספי חיסכון בבנק הפועלים וסבורה היא כי יש בעיקול על הבית ועל הרכב כדי לאזן את האינטרסים של הצדדים ומשכך יש לבטל את העיקול על קופת החיסכון. לחילופין טענה, כי אין כל מניעה כי יופקד סך 200,000 ₪ מתוך כספי החיסכון בחשבון נאמנות ובלבד שיבוטלו שאר העיקולים.

באשר לטענה הראשונה, סעיף 77 לחוק בתי המשפט הוא אשר מעניק את הסמכות להגשת תובענה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים וקובע כי:

"(א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.
(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור."
(ההדגשה לא במקור – ג.א.)

מטרות סעיף 77 לחוק בתי המשפט עולות גם מדברי ההסבר לסעיף 35א' לחוק בתי המשפט, תשי"ז – 1957, שהיה נוסחו הקודם של הסעיף (הצעות חוק 995, תשל"ב, 15.5.1972) :

"בסעיף זה מוצעת דרך נוספת, שיש בה למנוע כפילות הליכים ולחסוך בזמנו של בית המשפט, והיא – לאפשר העברת תביעה אזרחית, שנתגבשה תוך ההליכים במשפט פלילי, לשופט שפסק במשפט הפלילי וקבע את המסקנות שבו... התובע האזרחי אינו צד להליך הפלילי ואינו רשאי להתערב בו, ואילו הריכוז המבוקש מושג: השופט הבקי בענין, שקבע את העובדות והסיק את המסקנות, הוא שיפסוק גם בשאלת האחריות לנזק, כשהענין כולו טרם נשכח ואינו מצריך בירור חדש. כדי להשיג את התוצאה המבוקשת יש להתעלם משאלת עצם סמכותה הענינית של הערכאה שדנה בפלילים לדון בתביעה האזרחית, שאם זכות הצירוף תהיה מותנית בסמכות הענינית, ספק אם נמצאנו מועילים. לכן, מוצע שהשופט שגזר את הדין יהיה מוסמך לדון בתביעה האזרחית גם אם אינה בסמכות הערכאה שבה הוא יושב..."
(ההדגשה לא במקור – ג.א.)

לא בכדי נרשם בדברי הצעת החוק, כי לו היה צורך להתחשב בסמכות העניינית במסגרת השיקולים להגשת תביעה אזרחית נגררת, אזי "ספק אם היינו מועילים".

נוכח האמור לעיל, אני דוחה טענת המבקשת בדבר חוסר סמכות עניינית. לשון הסעיף, דברי ההסבר לו והפסיקה בעניין, מקנים סמכות
למותב אשר דן בתיק הפלילי לדון גם בתיק האזרחי, בהתעלם מכללי הסמכות העניינית.

לא אחת נקבע, כי תכליתו של סעיף 77 לחוק בתי המשפט הינה, ניסיון למנוע אפשרות שבתי משפט שונים יסיקו מסקנות שונות ממערכת עובדתית אחת, לצמצם את כמות הראיות שבית המשפט האזרחי יהיה חייב לשמוע ובכך לייעל את ההליך ולחסוך מזמנו היקר של בית המשפט.


ברע"א 8101/98 פלוני נ' פלוני, פ"ד נד(2)636, עמ' 640, נקבע לעניין זה כי:

"סעיף זה (ס' 77 לחוק בתי המשפט
– ג.א.) לא בא לשרת דווקא את ענינו של התובע שנפגע על ידי מעשה העבירה שבגינו הורשע הנתבע, אלא - ואולי, בעיקר - לשרת את ענינו של בית המשפט על ידי מניעת התדיינויות ועל ידי חיסכון בזמן. לצורך מטרה זאת אף שינה המחוקק מכללי הסמכות העניינית והסמיך בפירוש את בית המשפט המחוזי הדן בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לחרוג מגבולות סמכותו הרגילה" (ההדגשה לא במקור – ג.א.)

משכך, דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף מהטעם של חוסר סמכות עניינית, להידחות.

2. סבורני, כי אף בקשת המבקשת לביטול העיקולים הזמניים אשר הוטלו על נכסי המבקשת או זכויותיה, דינה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

האחד
- המבקשת הורשעה במסגרת ההליך הפלילי בעבירה של גניבה ממעביד. המבקשת טענה כי סכום הגניבה אינו עולה על 4,000 ₪ אך לא הביאה כל הוכחה באשר לכך (ראה פרוטוקול הדיון מיום 14/03/11). לעומתה, צירפו המשיבים חוות דעת מומחה לפיה סכום הגניבה הינו כ- 800,000 ₪. טענתה של המבקשת לפיה חוות הדעת של המשיבים "מפוברקת", אין לה על מה לסמוך, במיוחד לנוכח העובדה כי לא צורפה מטעמה חוות דעת נגדית סותרת.

השני
– המבקשת לא תמכה טענותיה ופירטה בהודעתה את העיקולים שהוטלו ואת שווי הנכסים המעוקלים. לטענתה, המשיבים מחזיקים בידם עיקולים וכספים בסך כולל של 1,650,000 ₪ בעוד שסכום העיקול שהתבקש על ידם ושניתן להם הינו 500,000 ₪. אף בעניין זה לא צירפה המבקשת כל אסמכתא באשר לשווי הנכסים המעוקלים, כפי שנטען על ידה. סבורני, כי די בנסח הטאבו אשר צורף על ידי ב"כ המשיבים, כדי להעיד על שוויו של הבית בשעה שרובצת עליו משכנתא וספק אם המשיבים יוכלו להיפרע ממנו בבוא העת. אף באשר לרכב, די אם היה מצורף מחירון ואישור מרשם המשכונות שהרכב אינו ממושכן, כדי ללמוד על שוויו.

השלישי

–

במסגרת הודעתה טענה המבקשת באשר לעיקול אשר הוטל על כספי חיסכון בבנק פועלים בסך של 400,000 ₪ כי "פידיון תוכנית לפני המועד מחייב מס של 35%". לאור דבריה כאמור, מתקשה אני להבין רצון המבקשת לפתוח את תוכנית החיסכון בטרם עת ולהפקיד סך של 200,000 ₪ בחשבון נאמנות.

נוכח האמור לעיל, אני מותיר את העיקולים על כנם. במידה ובכל זאת יגיעו הצדדים להסדר באשר לצמצום העיקול על קופת החיסכון, יגישו בקשה מוסכמת.

אדון בהוצאות בסיום ההליך.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתן היום,
ב' ניסן תשע"א, 06 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 25174-09/10 שמעון טוב טעם בע"מ, אורי שמעון נ' ענת כהן (פורסם ב-ֽ 06/04/2011)