פסקי דין על איציק רוכברגר | פסקי דין על גיל גורדון | פסקי דין על עיריית רמת השרון | פסקי דין על ויקטור צמח

25802-03/11 הפ     16/06/2011




הפ 25802-03/11 איציק רוכברגר, גיל גורדון, עיריית רמת השרון נ' ויקטור צמח








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ה"פ 25802-03-11 צמח נ' רוכברגר ואח'




בפני

כב' השופטת
רחל ערקובי


מבקשים

1
.
איציק רוכברגר

2
.
גיל גורדון

3
.
עיריית רמת השרון


נגד


משיבים

ויקטור צמח



החלטה


בפני
י בקשה לסילוק התובענה על סף.

התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה בדרך של המרצת פתיחה בה עתר לסעד הצהרתי, במסגרתו
ביהמ"ש יצהיר כי התובע אינו מחזיק וולא נרשם ולא חתם מעולם כמחזיק של החנויות בבעלותו והמצויות ברחוב סוקולוב 89 ברמת השרון.

הנתבעים עתרו להורות על סילוק התובענה על סף, מחמת מספר נימוקים:
העדר סמכות עניינית,
העדר עילה כנגד הנתבעים 1-2,
ומעשה בית דין.

התובע הגיש תגובה ולאחר קבלת התגובות והתשובות ניתנת החלטתי זו.

מעשה בית דין:

התובע
וחנויותיו מעסיקים את בתי המשפט, ומותבים שונים מזה מספר רב של שנים, כאשר הנתבעת דורשת מהתובע תשלום בגין ארנונה בעבור החנויות, וחיובים שונים הנובעים מהיותו מחזיק והתובע, מעלה טענות שונות, בעיקרן כי אינו המחזיק של החנויות, ואינו חייב בכל חוב.

כנגד התובע הוגשה עוד בשנת 1989 תובענה הנוגעת לחוב בארנונה בגין החזקתו בחנויות בת.א. 15599/89, וביום 1.6.94 ניתן פס"ד על פיו חויב התובע בתשלום חוב הארנונה.

התובע ערער על פס"ד זה, בע"א 1324/94 וביום 19.6.96 נדחה ערעורו.

בשנת 2002 הוגשה תובענה נוספת כנגד התובע ביחס לשתי החנויות, (בין היתר), בת.א. 219708/02, וביום 9.10.04 הסתיים הטיפול בתיק זה בפס"ד סופי כנגד התובע.

התובע ערער על שני פסקי דין שניתנו בתיק, בע"א 2542/03ו- 1294/04 שני הערעורים נדחו.

בשנת 2006 הוגשה תובענה שלישית כנגד התובע, בת.א. 33601/06 גם בתיק זה ניתן פס"ד כנגד התובע, וערעור על פס"ד זה בע"א 1842/06 נדחה.

מנגד גם התובע לא טמן ידו בצלחת והגיש מספר עתירות הנוגעות לטענותיו, כי אינו מחזיק בחנות, וטען כי חברה אחרת מחזיקה בחנות, כך למשל ה"פ 20014/97 טען כי חברה בשם עלא"צ מחזיקה בחנויות, טענותיו נדחו, כמו גם הערעורים ביחס לדחיית טענותיו, (נספח 11 לבקשה לסילוק על סף).

בת.א. 36535/04 הגישו התובע וחברת עלא"צ תביעה לביטולו של פס"ד משנת 1994, בת.א. 15599/89 בטענת תרמית, תביעה זו מנוהלת וטרם הוכרעה.

בנוסף עתר התובע במסגרת עתירות מנהליות עת"מ 1828/05 ו-2321/05 לקבוע כי אינו מחזיק בחנויות, עתירתו נדחתה, ונקבע כי התובע מחזיק בחנויות, פס"ד זה הינו חלוט.

עתירה מנהלית נוספת 2359/06
שבה עתר לקבוע כי על העירייה לשלם את חובות הארנונה משום שאינו מחזיק, נדחתה.





התובע במספר הליכים עתר באופנים שונים, כי ביהמ"ש יקבע שאינו מחזיק, בין אם משום שעתר להורות על מחיקתו כמחזיק, בין אם עתר לקבוע כי אינו חייב בחובות הארנונה, בין אם עתר להורות כי חברה אחרת מחזיקה, וכד', כיד הדימיון היצירתי הטוב על ליבו, הוא עותר בצורות שונות ומשונות להוביל לקביעה כי אין חובות הארנונה מוטלים על כתפיו, וביהמ"ש דוחה פעם אחר פעם את הטענות.

דומני כי לאור היקף ההליכים עד כה ניתן לקבוע בבטחה,. כי הסוגיה של המחזיק הוכרעה. ב"כ הנתבעים ציטט אמירות שונות המייחסות לתובע הולכת ביהמ"ש בכחש והטעייה, ואינני נדרשת לכך.
די כי אצביע על כך, שהתובע עתר בפני
מספר רב של ערכאות ומותבים שונים, בהליכים שונים, ובכולם נקבע כי הוא המחזיק, ולדוגמא, כך קובעת כב' השופטת רובינשטיין בפסק דינה מיום 22.11.05 בעניין עת"מ 1828/05, ועת"מ 2321/05:

"לגופו של עניין, הטענה נסתרה גם על ידי מסמכים שונים שהוגשו, לרבות על ידי מר צמח, לבתי המשפט השונים, מהן עלה מפורשות כי מר צמח היה מחזיק בחנויות בתקופה הרלוונטית לתביעה, בשנים 1995-2002, )ראה ת.א. 219708/02 ות.א. 36535/04). בהחלטה מיום 15.12.04 קובעת כב' אף השופטת מרק-הורנצ'יק:
"לנוכח העובדה שהמבקש עצמו אישר את החזקת החנויות על ידו – לא ברור מדוע הוא זקוק למסמך כלשהו בנושא, שהרי אם יכולה להתקיים מחלוקת בין הצדדים – תצהיריו של המבקש סותמים עליה את הגולל."

אשר על כן אני קובעת כי קיים מעשה בי דין בין הצדדים ולכל הפחות קיים השתק פלוגתא בכל הנוגע לטענה בדבר החזקת החנויות על ידי התובע.

העדר יריבות;

לא ברור לביהמ"ש מה העילה הנטענת כנגד הנתבעים 1-2, אני סבורה כי הכללתם בתובענה לא כללה התייחסות לעילת התביעה כנגדם, אין כל עילה שנטענת כנגד נתבעים אלה, ולכן לא היה מקום לצירופם לתובענה כנתבעים.
אני קובעת כי אין כל יריבות בין התובע לבין הנתבעים 1-2.




סמכות העניינית;

הסמכות העניינית לדון בטענות הנוגעות לאחזקת נכס מסורה לביהמ"ש המחוזי, בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים, ואכן התובע נהג כך, ועתר לביהמ"ש המחוזי במסגרת עתירות מנהליות שהוגשו על ידו, ופורטו לעיל.

התובע לא מסביר במסגרת תגובתו לבקשה לסילוק התובענה על סף, מה טעם מצא להגיש התובענה במתכונת שהוגשה ולביהמ"ש השלום, וכיצד הוא סבור שלמרות הוראות חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 הסמכות מסורה לביהמ"ש השלום?

ברע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4), 481 , 492-493 (2000), קובע ביהמ"ש העליון כי:
"קיום סמכותם של גופי הערר הוכרה כמצדיקה הימנעות בתי המשפט מלדון באופן ראשוני בשאלות הנתונות לסמכותם של אותם גופים בין אם מדובר בבית המשפט הגבוה לצדק ובין בבית משפט רגיל. בהלכה הפסוקה נתקבל העיקרון כי:
"מקום שנישום רשאי לערער על שומה, אין הוא יכול ללכת בדרך אחרת, אלא אם כן החוק בעצמו משאיר בידו את הברירה". (ע"א 175/77 מדינת ישראל נ' רמאדן, פ"ד לב(674-5 ,673 (2; ראה גם ע"א 306/78 קרוליק נ' עזבון פנחס, פ"ד לג(499 ,496 (1; בג"ץ 764/88 דשנים וחמרים כימיים בע"מ נ' עירית קרית אתא, פד"י מו(799 ,793 (1"


בבג"צ 764/88בג"צ 1437/90בג"צ 1985/90 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עירית קרית אתא, פ"ד מו(1), 793 , 825-826 (1992), מבהיר ביהמ"ש העליון את ההלכה הנוהגת כך:

"הלכה היא, שמקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה וערעור על החבות במס יש לילך בדרך אותה קבע, ואין להעתר להליכים הבאים לעקוף הליכים אלה. (דברי השופט ויתקון בע"א 175/77 מדינת ישראל נגד רמדאן פס"ד לב(1673 (2; דברי השופט אשר בע"א 306/78 קרולוק נגד עזבון המנוח פנחס ואח' פס"ד לב(596 (1 בעמ' 500; ע"א 361/85 מדינת ישראל ואח' נגד קיטאי פס"ד מ"א(398 (3; וכן דברי הנשיא שמגר בבר"ע 2824/91 עירית חיפה נגד לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ (טרם פורסם)). בעניננו נקבע מסלול לדיון בטענות מסוימות כנגד חיוב בארנונה כללית על ידי רשויות מקומיות, ובכל הנוגע לטענות אלה, אין כל עילה שנתערב ונכריע בהן, כשקיים פורום אשר נקבע על ידי המחוקק לדון."

עיון בתגובתו של התובע לטענות הנתבעים יגלה, כי התובע אינו מתמודד למעשה עם הטענות לגופו של עניין, אלא חוזר על עמדתו, כי הנתבעת מס' 3, העירייה, אינה מחזיקה הודעה המפרשת שהוא מחזיק בנכס, ומשכך יש לבטל את רישומו כמחזיק.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שיש לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין, יש לדחות את התביעה
מחמת העדר סמכות עניינית, וביחס לנתבעים 1-2 יש לדחות את התביעה מחמת העדר עילה.
אני דוחה את התביעה על סף.
התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך של 25,000 ₪.


ניתנה היום, י"ד סיון תשע"א, 16 יוני 2011, בהעדר הצדדים.








הפ בית משפט שלום 25802-03/11 איציק רוכברגר, גיל גורדון, עיריית רמת השרון נ' ויקטור צמח (פורסם ב-ֽ 16/06/2011)