פסקי דין על טטיאנה חולודולשצ'יקוב | פסקי דין על יהושע אלימלך | פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח בעמ |

7486-07/08 א     07/04/2011




א 7486-07/08 טטיאנה חולודולשצ'יקוב נ' יהושע אלימלך, הכשרת הישוב חברה לביטוח בעמ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחדרה



ת"א 7486-07-08 חולודולשצ'יקוב נ' אלימלך ואח'


בפני

כב' השופטת
הדסה אסיף


תובעים

טטיאנה חולודולשצ'יקוב


נגד

נתבעים
1. יהושע אלימלך
2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בעמ



החלטה

1.
התובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים שאירעה, לטענתה, ביום 30.07.06, עת חצתה מעבר חציה כהולכת רגל ברחוב הנשיא בחדרה (להלן: "התאונה"). לטענתה, בעודה חוצה את הכביש פגע בה רכב מ.ר. 6726625 בו נהג הנתבע 1, אשר בוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הרכב").

2.
מנגד, מכחישים הנתבעים את קרות התאונה. לטענת הנתבעים, הנתבע 1 כלל לא פגע בתובעת, אלא המדובר בתביעת שווא, ובכוונת סחיטה שמטרתה הוצאת כספים במרמה מהנתבעים. לטענת הנתבע 1, הוא עצר את רכבו לפני מעבר החצייה עליו עברה התובעת, הוא מעולם לא פגע בה עם רכבו, והיא זו שפנתה אליו באופן פתאומי בדרישה שישלם לה סך של 1,000 ₪ תוך איום בתלונה למשטרה.

3.
לאחר שעיינתי בראיות שבפני
י ושמעתי את עדויות הצדדים, אני מקבלת את טענת התובעת לפיה נפגעה בתאונה האמורה על-ידי הרכב.

4.
אני מקבלת את גרסת התובעת, לפיה לאחר שפגע בה, סירב הנתבע 1 להחליף עמה פרטים ונסע מהמקום. גרסת התובעת הייתה עקבית ואחידה בגרסתה, למן הודעתה הראשונה במשטרה ביום התאונה:
"היום 30.7.06 שעה 11:30 בערך, הלכתי ברגל בחדרה ברחוב הנשיא מול בנק טפחות. הלכתי מבנק טפחות לספריה העירונית. עברתי חצי כביש והמשכתי אחרי אי התנועה וטור מכוניות עצר לי הטור שקרוב אלי. עברתי את הרב שעומד לידי והמשכתי עדו צעד, בדיוק שמתי את הרגל ומונית מספר 6726625 עברה לי על הרגל הימנית. נעמדתי מול הרכב שלו והנהג אמר "אני מצטער". ראיתי שהוא רוצה להמשיך לנסוע. הוא התנצל ואמר "את צודקת". אמרתי לו שאני אתקשר למשטרה. והוא פשוט נסע משם ולא מסר לי פרטים".


(נספח ג' לתצהיר התובעת מיום 09.09.09, שו' 1-9)

5.
גם בתצהירה טענה התובעת באופן עקבי לעניין סירוב הנתבע 1 להחליף פרטים:
"ביום 30.7.06, לערך בשעה 11:30, התחלתי לחצות את הכביש מול בנק טפחות. הייתי בדרכי מבנק טפחות לספריה העירונית. חציתי את מחצית הכביש והמשכתי אחרי אי התנועה. טור המכוניות שהיה קרוב אליי נעצר ונתן לי לעבור, המשכתי עוד צעד, כשלפתע הגיעה מונית מ.ר. 6726625 (להלן: "המונית"), ופגעה בי עם גלגל המונית בחלק מאצבעות רגלי הימנית (להלן: "התאונה"). משכתי את הרגל אחורה ואיבדתי את שווי משקל לכוון המונית וחלק גופי הימני קיבל מכה מהמונית. נהג המונית עצר ונשאר לשבת בתוך המונית עם חלונות סגורים ואל הציע לי עזרה. דפקתי על החלון וצעקתי "מה אתה עושה?" הוא אמר כי הוא מצטער, ורצה להמשיך ליסוע. אמרתי לו כי אני אתקשר למשטרה, ואז הוא שוב אמר "את צודקת", ואז הוא פשוט נסע מהמקום בלי לתת לי פרטים".
(ראה סעיפים 4-7 לתצהירה מיום 09.09.09).

6.
עדות התובעת לא נסתרה עת העידה בבית המשפט (ראה פרוטוקול מיום 13.12.09), והיא הותירה רושם מהימן.

7.
עדות התובעת מתחזקת גם מעדות הנתבע שמודה כי לא מסר את פרטיו לתובעת. עם זאת, ובניגוד לגירסת התובעת שהיתה עיקרית, סדורה והגיונית – גירסת הנתבע, לכך שלא החליף פרטים עם התובעת – אינה הגיונית ואף מלאה סתירות.

8.
בעדותו במשטרה טען כי "ביקשתי ממנה לבוא לפינת הרחוב כדי לסגור איתה את העניין. פניתי ימינה ועצרתי תיכף אחרי מעבר החצייה. חיכיתי לה איזה 20 דקות אבל היא לא הגיעה היא נעלמה. לא היה לי מה לעשות שם" (ראה נספח א' לתצהיר הנתבע 1 מיום 19.10.09, שו' 10-11).
לעומת זאת, בתצהירו טען הנתבע 1 כי "פניתי ימינה לרחוב רוטשילד ויצאתי מהרכב כדי לשוחח עימה אולם היא נעלמה. הסתובבתי רגלית מסביב וחיפשתי אותה ולא מצאתי אותה היא נעלמה" (הדגשה שלי, ה.א.; ראה סעיף 8 לתצהירו מיום 19.10.09).

9.
גם אין כל הגיון בגרסת הנתבע 1, לפיה חיכה לתובעת במשך כ-20 דקות או יצא לחפש אותה, בעוד הוא טוען, כזכור, כי כלל לא פגע בתובעת! הנתבע 1 עומת עם קושי זה בחקירתו הנגדית ולא היה בפיו הסבר מניח את הדעת (עמ' 16 שו' 28-32 לפרוטוקול מיום 28.06.10).

10.
חיזווק נוסף לגירסת התובעת אני מוצאת במסמכים שצורפו לתביעה. אמנם, אלה אינם מהווים ראיה לאמיתות תוכנם, אך הם ודאי ראיה לעצם אמירותיה בזמן אמת, עת מסרה הודעה למשטרה ביום התאונה ועת נבדקה בקופת חולים ובבית חולים מיד לאחר התאונה – וגם שם טענה כי נפגעה בתאונת דרכים.

11.
הנתבע 1 טען כי התובעת בדתה מליבה את סיפור התאונה, אשר לא אירעה מעולם. לטענתו, ביקשה התובעת לסחוט אותו על תאונה שלא קרתה, בדרישה שישלם לה סך של 1,000 ש"ח. מוסיף הנתבע וטוען, כי התובעת ציינה בפני
ו כי היא פועלת כך רבות לסחיטת נהגים "מה שהיא דרשה ומה שעניין אותה זה 1,000 ש"ח והיא אמרה שהרבה נהגים משלמים לה כסף" (עמ' 16 שו' 31-32 לפרוטוקול מיום 28.06.10). טענות אלה חזרו גם בעדותו במשטרה מיום 13.08.06 שו' 7-10 ובסעיף 7 לתצהירו מיום 19.10.09.

12.
ואולם הנתבע 1 שינה את גרסתו פעמים רבות וסתר עצמו לרוב, ומצאתי אותו בלתי מהימן, כפי שיפורט להלן בהרחבה.

13.
הנתבע 1 סתר עצמו בעניין זהות האדם שהודיע לו על התלונה שהוגשה נגדו במשטרה. בעדותו במשטרה טען הנתבע 1 כי "אחרי הצהריים התקשר אלי בוחן תנועה והבי ואמר שיש תלונה נגדי אז באתי למשטרה" (ראה נספח א' לתצהיר הנתבע 1 מיום 19.10.09, שו' 12), ואילו בתצהירו טען כי "אחה"צ קיבלתי טלפון ממעסיקי שטען כי המשטרה התקשרה אליו ושיש נגדי תלונה שפגעתי במישהו" (ראה סעיף 9 לתצהירו מיום 19.10.09).

14.
הנתבע 1 המשיך לסתור את עצמו, והפעם בעניין מיקום התובעת כאשר הבחין בה לראשונה. בעדותו הראשונה במשטרה, ביום 13.08.06, טען הנתבע כי "נעצרתי בצד ימין לפני מעבר החצייה בכניסה לכיכר עם רחוב רוטשילד. מצד שמאל שלי נעצרו מכוניות נוספות. הייתי ראשון מהכיוון שלי. הולכי רגל חצו מימין לשמאל ובמקביל, חצו גם משמאל לימין. לפתע פנתה אלי גברת שאני לא מכיר אותה ואומרת לי: "למה אתה לא עוצר אחורה?" שאלתי אותה "מה את רוצה? אפשר לעזור לך?" היא אמרה לי: "אני אתלונן נגדך". וניגשה לחזית הרכב שלי ורשמה את מספר הרכב" (הדגשה שלי, ה.א.; ראה נספח א' לתצהיר הנתבע 1 מיום 19.10.09, שו' 3-4).
בעדותו השנייה במשטרה, מיום 16.01.08, בעקבות חקירת התובעת בחשד לסחיטה, העיד הנתבע 1 כי "ולפתע ראיתי גברת שעמדה בחזית הרכב כי שני מטר ורשמה מס' הרכב" (הדגשה שלי, ה.א.; שו' 6-8).
בתצהירו, מסר גירסה שלישית ולפיה: "בעודי עומד בעצירה מוחלטת וממתין לפני מעבר החצייה אני רואה במרחק של 5 מטר ממני, מעבר למעבר החצייה לכיוון הכיכר, אישה בלונדינית עומדת שם ופונה אלי תוך שהיא רושמת משהו ומביטה עלי. הוצאתי את ראשי מהחלון ושאלתי אותה אם אפשר לעזור לה במשהו. משך כל הזמן הזה היא מרוחקת מרכבי 5 מטרים והולכי רגל ממשיכים לחצות את מעבר החצייה בעודי ממתין. היא ניגשה אלי נעמדה ליד חלון הנהג שלי ואמרה לי "מה אתה חושב שאני?" (ראה סעיפים 4-6 לתצהירו מיום 19.10.09).
גירסה רביעית נמצאת בשרטוט, שצורף לעדותו במשטרה, ואשר בו מצוין כי התובעת עמדה על מעבר החצייה ובמרחק של 15 מטר מרכבו – עובדה הסותרת את טענתו בתצהירו לפיה עמדה התובעת במרחק של 5 מטרים מרכבו.

15.
בחקירתו לא הציג הנתבע 1 הסבר כלשהו לסתירות אלה:
ש. עמדתם במרחק של 5 מטר והוצאת את הראש מהחלון.
ת. כן.
ש. איפה מעבר החציה.
ת. אני מראה לך אותו על השרטוט (סימון
x
).
ש. איפה היא עמדה לפי השרטוט.
ת. אני לא זוכר בדיוק. אם שרטטתי את זה כאן ככה מספר חודשים לפני המקרה.
ש. אני אומרת לך שלפי השרטוט היא עומדת על מעבר החציה.
ת. יכול להיות.
(עמ' 15 שו' 1-8 לפרוטוקול מיום 28.06.10, וראה גם בעמ' 16 שו' 19-13)

16.
אני דוחה את טענת הנתבעים לפיה אופי הפגיעה – בבוהן כף הרגל בלבד – מעידה על כך שלא נפגעה מדריסה של גלגל רכב. לא הובאה כל ראיה מטעם הנתבעים לכך שפגיעה כזו אינה הגיונית לאור נסיבות התאונה ומשאני מאמינה, כאמור, לתובעת באשר לעצם הארוע – לא נסתרה טענתה באשר לאופי הפציעה.

17.
בניגוד לטענות הנתבעות, לא מצאתי סתירות של ממש בעדות התובעת. אמנם במשטרה טענה ביום התאונה, כי רשמה בעצמה את מספר הרישוי של הרכב הפוגע (נספח ג' לתצהיר התובעת מיום 09.09.09, שו' 10). בעוד שבתצהירה מפרטת התובעת כי "לגבי הפתק עם מספר הרכב, אני רוצה לציין שאיני זוכרת אם אני רשמתי את המספר על פתק או שאחד מהאנשים שהיו במקום עזר לי בעניין. בכל מקרה הגעתי לתחנת המשטרה עם פתק עליו רשוםמספר הרכב" (סעיף 13 לתצהירה מיום 09.09.09). ואולם אין מדובר בשינוי משמעותי ומכל מקום, אין הנתבע 1 מכחיש את עצם הימצאותו במקום התאונה, אלא את הפגיעה בתובעת בלבד.

18.
גם את העובדה שהתובעת ציינה, בתלונתה במשטרה ביום התאונה, רק כי ביקרה בבית חולים הלל יפה, ולא פירטה כי הלכה תחילה לקופת חולים, אני מייחסת לבלבול הברור בו ודאי שרתה התובעת לאחר התאונה ובנסיבות העניין כאשר הנהג הפוגע, הנתבע 1, ברח ממקום התאונה מבלי למסור לה פרטים, וכמובן נוכח קשיי השפה איתם נאלצת התובעת להתמודד כעולה חדשה.

19.
העובדה כי התובעת ו/או עוברי האורח במקום התאונה לא הזמינו אמבולנס עבורה, אינה משמעותית, שכן אין מחלוקת כי התובעת לא נפלה על הקרקע ולא שכבה על הקרקע, אלא עמדה על רגליה. שוכנעתי כי התובעת ועוברי האורח התרשמו כי אין צורך בזימון אמבולנס וכי התובעת פינתה עצמה באופן עצמאי לקופת החולים ומאוחר יותר לבית החולים.

20.
לאור כל זאת אני מקבלת את גרסת התובעת וקובעת כי התאונה אירעה כפי שתוארה על-ידי התובעת, וכי פגע בה רכב הנתבע 1, ומכאן שמדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

21.
אני קובעת ישיבה מקדמית נוספת, ביום 05.07.11 שעה 09:30.


המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים ותזמנם למועד האמור.


ניתנה היום, ג' ניסן תשע"א, 07 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 7486-07/08 טטיאנה חולודולשצ'יקוב נ' יהושע אלימלך, הכשרת הישוב חברה לביטוח בעמ (פורסם ב-ֽ 07/04/2011)